ארוך טווח: חודש שני עם סקודה סיטיגו החדשה

אז מה קורה כשלוקחים מכונית מיני ארבעה מושבים, הופכים אותה לרכב עיקרי במשפחה, נוהגים בחום הגדול עם מזגן ללא פתחי מיזוג במרכז הדשבורד, עם צמד ילדים מאחור שלא מצוידים בשקע טעינה לסמארטפון, ולקינוח מוסיפים גיר רובוטי חד מצמדי מהסוג שלא מועדף בד"כ על הישראלים? האמת ששום דבר מיוחד לא קרה. וזה לא שחזרנו לשנות הצנע בהם הסתפקנו בהרבה פחות, פשוט לרוב התרגלנו לקנות כמה שיותר גדול וכמה שיותר מאובזר, גם אם בסופו של דבר רובנו לא צריכים את כל זה. אם אין ברירה והתקציב מוגבל, גם סקודה סיטיגו יכולה לשמש כמכונית משפחתית ואפילו בצורה יעילה.




סקודה סיטיגו החדשה (מתיחת פנים)
סקודה סיטיגו החדשה שהתייצבה אצלנו לפני כמעט כחודשיים למבחן ארוך טווח, ממשיכה להפגין פרטנר נאמן לכל המשימות השגרתיות בהן רכבי נוסעים משרתים אותנו בחיי היום יום, גם אם מדובר במכונית מיני צפופה יחסית לשימוש משפחתי. הרי בסופו של דבר מרבית הנסיעות מבוצעות כיום כשהרכב מאוכלס באדם אחד או שניים לכל היותר, ובמקרה כזה, נהנים צמד היושבים מלפנים ממרווח מספק לכל הכיוונים, וגם בכניסה שבועית לסופר לא מתקשה כלל הסיטיגו לאכלס בבגאז' שלה (251 ליטר) את הקניות השבועיות. ומה בנוגע למזגן? גם בימים אלו בהם החום מטורף, למרות היעדר פתחי מיזוג מרכזיים ברכב, המזגן מפתיע לטובה ומקרר את הרכב באופן די מהיר.
תא מטען בנפח 251 ליטר, מאכלס עגלת קניות מלאה ללא בעיה
חסכונית בדלק
בחודש הראשון למבחן עברה הסיטיגו שלל נסיעות שכללו גם הרבה נהיגות בין עירוניות, מה שתרם לצריכת דלק נאה של כ-16 ק"מ לליטר בממוצע, נתון נאה למדי למכונית מיני אוטומטית. אבל מה קרה בחודש השני כשמרבית הנסיעות עברו להיות במסלולים עירוניים עמוסי פקקים? גם במקרה הזה סיפקה לנו הסיטיגו נתונים מרשימים עם כ-14 ק"מ לליטר בממוצע, נתון שדי מקביל לצריכת דלק של מכונית היברידית. אבל כדי להגיע לצריכת דלק טובה, נהגנו גם לפי כללי החיסכון בדלק, שבין השאר נובעים מאופי הגיר הרובוטי.
אז עד כמה זה נעים או לא לנהוג עם גיר רובוטי חד-מצמדי?
אחת הסיבות העיקריות למכירות הנמוכות יחסית בארץ של מכוניות מיני המצוידות בגיר רובוטי חד-מצמדי, נעוצה בדיעות קדומות ועודף פינוק של הנהגים. אז בואו נעשה רגע סדר בנושא: ראשית, צריך לזכור שמרבית מכוניות המיני האירופאיות עברו לגיר רובוטי מהסוג הפשוט, ומהסיבה הפשוטה שמדובר בגיר זול יותר לייצור ולתחזוקה, צריכת הדלק של הרכב משתפרת פלאים, וכך גם נתוני זיהום האוויר שפולטת המכונית.
מנוע 1.0 ליטר, וגיר רובוטי = מתכון לחיסכון בדלק
מנגד, הבעיה העיקרית שמלווה גירים רובוטים מהסוג הנ"ל, נעוצה בעובדה שנסיעה אגרסיבית המלווה בתאוצות מרמזור לרמזור, ושלל נסיונות עקיפה בכל הזדמנות, חושפת את נקודת התורפה של הגיר הנ"ל והיא נדנודים מוחשיים בתא הנוסעים הנובעים מהעברות הילוכים גסות. עבור מרבית הנהגים, מדובר לרוב בנסיעה שאינה מאפיינת אותם. אז אם אתם חיים על ביצועים ובכל רגע נתון ממהרים, עדיף שתחפשו מכונית אחרת (ועדיף גם לא מיני אוטומטית רגילה). אם חשוב לכם חיסכון משמעותי בדלק, הסיטיגו עשויה להיות רכב נהדר עבורכם. נקודת תורפה נוספת שמלווה גיר רובוטי, היא הצורך לעשות לעיתים זינוק בעליה (שכן ברגע שעוזבים את דוושת הברקס, הרכב עשוי להידרדר לאחור). במקרה של הסיטיגו, המכונית מצוידת במערכת סיוע לזינוק בעליה המונעת את הידרדרות הרכב לאחור במקרים כאלו.




הישראלים מפונקים
כך שהסיבה היחידה שנשארנו עימה לשלילת הגיר הרובוטי, נובעת מעודף פינוק של הנהגים, "שלא בא להם להתרגל למשהו חדש". בואו נחשוב רגע, אם היה מדובר בגיר כל-כך לא נעים לנהיגה, אז איך זה שעולים על הכביש בארץ אלפי רכבים חדשים מדי שנה מסוג "פיאט 500" ? הרי כמעט כולם מצוידים בגיר רובוטי (השאר ידניים), ומבלי להישמע לא טוב או שוביניסט, מרבית הנוהגים בהם הם גם נשים…
באירופה הגיר הרובוטי שולט באופן מוחלט בקטגוריית המיני העממיות האוטומטיות, וכל דגמי פיג'ו, סיטרואן, פולקסווגן, סיאט, סקודה, אופל, פיאט, ועוד מצוידים בגיר הנ"ל, ובשנתיים האחרונות צוידו גם דגמי המיני של טויוטה (אייגו) וסוזוקי (סלריו) היפניות בגיר הנ"ל.
בשורה התחתונה: אם תורידו קצת לחץ מדוושת הגז ותנהגו נורמלי, ( הרי בסופו של דבר חלק גדול מהנסיעות שלנו גם ככה בפקקים), ייתכן ותופתעו ותגלו שהגיר אפילו יכול להיות נעים לנהיגה. את הרווח שלכם תקבלו בתחנת הדלק, עם חיסכון ניכר בעלויות התדלוק. 
לא השתכנעתם? צאו לפחות לנסיעת מבחן
קישור: סקודה סיטיגו מבחן דרכים מלא – עדכון מס' 1