צילום תמונה ראשית: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
החרם הערבי על פורד
לאחר שנים בהם רדפו סוכני פורד בישראל אחר הנהלת פורד העולמית, להקמת מפעל הרכבת רכב בישראל, בחודש מאי 1966 התקבל אישור עקרוני להקמת מפעל הרכבה לפורד אסקורט בישראל, במהלך שהצליח להרגיז היטב את מדינות ערב, שאיימו בהפסקת רכישת דגמי פורד. למרות האיומים, פורד העולמית החליטה לתמוך בקשר הישראלי ולא להיכנע לחרם הערבי, והתגובה לא איחרה להגיע כאשר חצי שנה לאחר תחילת הייצור בישראל, מימשו מדינות ערב את איומיהם והפסיקו את שיווק דגמי פורד בכל מדינות ערב. בשורה התחתונה, הישג מדיני וכלכלי חשוב לישראל באותם שנים, במהלך ראוי להערכה של חברת פורד העולמית, שוויתרה על שוק של 35,000 מכוניות בשנה במדינות ערב בתמורה להיקף ייצור צפוי זעיר של 2,000 מכוניות בשנה בלבד בישראל.
דגמי פורד אסקורט יורכבו בתעשיות רכב נצרת
למרות המיתון שהיה בארץ בשנת 1968, ולמרות התנגדות חלק גדול משרי הממשלה להקמת מפעל רכב נוסף בארץ, בשעה שהמפעלים הקיימים של החברות המתחרות לא עבדו בתפוקה מלאה, ולמרות התנגדות יבואני הרכב שחששו מרכב זול נוסף שיוצע כאן, ולמרות היקפו הנמוך של כל שוק הרכב בישראל (פחות מ-10,000 מכוניות חדשות שנמכרו כאן שנה קודם לכן), נחתם בסופו של דבר בתחילת 1968 הסכם ההתקשרות של פורד העולמית עם מפעלי רכב בנצרת, להקמת מפעל הרכבה לפורד אסקורט "הישראלית" בהשקעה של 7 מיליון לירות. עבור הרכבת כל מכונית, סוכם שהמפעל יקבל מהחברה כ-650 לירות. בין הפשרות שהושגו כדי להרגיע את המתנגדים: האסקורט תיוצר רק עם מנוע עד 1,100 סמ"ק, כדי לא לפגוע בתחרות עם מפעלי הרכב הישראלים האחרים המייצרים דגמי 1,300 ו-1,500 סמ"ק.
מודעת ברכות לרגל התחלת הייצור בישראל (עיתון דבר יוני 1968)
מחיר פורד אסקורט ישראלית נקבע על 11,280 לירות
בחודש מרץ 1968, נערכה מסיבת עיתונאים בת"א, בה נחשפה האסקורט הישראלית, שתוצע בתמורה למחיר של 11,280 לירות, ואספקות ראשונות שלה צפויות לחודש אפריל 1968. מחירה של האסקורט המיובאת מחו"ל עמד באותה שעה על 13,800 לירות. המפעל בנצרת היה כמובן רק קבלן להרכבת הרכבים שמתוצרת "פורד" וניהול הפעילות בארץ היתה של "החברה הא"י לאוטומובילים", סוכנות פורד בישראל, בניהולו של ד"ר י. ליפשיץ.
נחשף מחיר פורד אסקורט הישראלית (עיתון על המשמר מרץ 1968)
בהתאם להסכם הייצור בישראל, חייבה הממשלה את פורד שלפחות 25% מערך המכונית ייוצר בישראל ב-3 שנים הראשונות, ולאחר מכן, יעלה בהדרגה הייצור בארץ ל-40% מערך המכונית. בשלב הראשון, הורכבה המכונית בארץ כשמרבית המכלולים מיובאים מאנגליה, כאשר הייצור הישראלי התרכז בתחילת הדרך באספקת הצמיגים, החלונות, המצבר, הצבע, ריפודי המושבים וחלקי הגומי השונים.
פרסומת ראשונה לפורד אסקורט הישראלית (מעריב מאי 1968)
הפורד אסקורט הישראלית
האסקורט שהורכבה בארץ, לא היתה עוד דגם מיושן שהורכב בישראל, אלא מכונית חדשה לחלוטין שהוצגה בעולם לראשונה בתערוכת בריסל בינואר 1968 (כ-3 חודשים בלבד לפני שהחל היצור בארץ) והחליפה באירופה את הפורד אנגליה המצליחה. לצד עיצוב מודרני לאותה תקופה, האסקורט כללה מרכב 2 דלתות, 5 מושבים, אופציה למערכת חימום ואיוורור ומנוע 4 צילינדרים בנפח 1,098 סמ"ק וגיר ידני 4 הילוכים, שהציעו מהירות מרבית של 130 קמ"ש וצריכת דלק של 13 ק"מ לליטר. קצב הייצור בתחילת הדרך עמד על כ-4-5 מכוניות ביום, וצפי המכירות של החברה עמד על כ-1,800-2,000 מכוניות בשנה הראשונה. המתחרות הראשיות שחיכו לאסקורט בארץ היו הקונטסה 1300 היפנית, הטריומף 1500 הבריטית והכרמל דוכס שהורכבו שלושתם בארץ. בתום מסיבת העיתונאים בה הוצגה האסקורט הישראלית, הצהירו מנהלי חברת פורד כי יש בידם כבר כ-200 הזמנות לדגם החדש.
פורד אסקורט "ישראלית" אספנות במצב תצוגה (באדיבות אבי בן גרא)
הציבור מסתער על המכונית החדשה
ב-22 במאי 1968 נמסרו 10 המכוניות הראשונות ללקוחות, מתוך יותר מ-1,000 מכוניות שכבר הוזמנו, בטקס חגיגי במפעלי נצרת במעמד שר התחבורה משה כרמל ז"ל. שגריר בריטניה בישראל, נציגי צה"ל ומשרד הביטחון (מהלקוחות הגדולים של האסקורט), בכירים מפורד ארה"ב ובכירי ענף הרכב בישראל. בשל הביקוש הגבוה בוצעה הרחבת המפעל בתוך כשלושה חודשים בלבד מרגע התחלת הייצור בכ-1,000 מ"ר נוספים, ומספר המועסקים בו עלה לכ-270 איש (יהודים וערבים).לנוכח זמן אספקה שהתקרב לשנה, ייבאה סוכנות פורד במקביל גם את הדגם המיוצר באירופה במחיר גבוה יותר, עבור אלו שלא רצו להמתין חודשים ארוכים והסכימו לשלם מחיר גבוה יותר.
בהיעדר מלאי זמין, שווקה גם האסקורט המיובאת במקביל במחיר גבוה יותר (מעריב 1974)
יבואני הרכב זועמים על האפליה במיסוי
ההצלחה הראשונית של הפורד אסקורט הישראלית הצליחה להרגיז לא רק את מפעלי ההרכבה הישראלים המתחרים, אלא גם את יבואני הרכב שראו את נפח מכירות הרכב מתוצרת ישראל עובר את ה-30% מכלל שוק המכוניות. המס על מכונית חדשה בארץ עמד על כ-65% + 9 לירות עבור כל ק"ג של משקל הרכב (במטרה לעודד רכישת רכבים קטנים, חסכוניים וזולים) ועל האסקורט הישראלית הוטל מס של 4,800 לירות על החלקים המיובאים, בשעה שעל אסקורט תוצרת אנגליה הוטל מס של 8,600 לירות. היצרן בארץ טען מנגד, שבעוד שאחוז הרווח על מכונית מתוצרת חוץ נקבע ע"י היבואן בארץ, בשל התמיכה של המדינה בייצור בארץ, הרווח של החברה נקבע ע"י הממשלה, והרווח לרכב מתוצרת ישראל נמוך מהרווח של היבואנים. למרות שלא היה מדובר במכונית הראשונה שמורכבת בארץ, הלחץ של היבואנים נבע משום שלראשונה היה מדובר בדגם בעל מוניטין עולמי, ולא כמו של הקונטסה היפנית שיוצרה בארץ וסבלה מתדמית נמוכה ולא מאיימת על דגמים מיובאים. בנוסף, טענו היבואנים שאין טעם בסובסידיה המוגזמת של הממשלה בתמיכת מפעלי רכב בארץ (באמצעות ההנחה במסים) משום שהם אינם מוכחים כיעילים והצביעו על שלל כשלונות של מפעלי איילין בחיפה במשך 16 שנה.
פורד אסקורט הישראלית מעוררת בהלה בקרב היבואנים (עיתון דבר 1968)
בלחץ היבואנים: המחירים עולים
לנוכח הלחץ הגבוה שהפעילו יבואני הרכב וגם המתחרים שהרכיבו מכוניות בארץ, כבר עם התחלת אספקת האסקורט החדשה, הועלו שעורי המס המוטלים על רכבים המורכבים בארץ ומחירה של האסקורט עלה מיד עם כניסתה הרשמית לארץ בכ-600 לירות נוספות ל-11,904 לירות. מחירם של דגמי הכרמל מנגד, דווקא ירד בשל אחוז גבוה יותר של חלקים שיוצרו בארץ (כולל מרכב הפיברגלס), שהיו פטורים ממכס. התירוץ של הממשלה להעלאת המס: "העמקת היצור המקומי". מפעלי אילין שהרכיבו את הקונטסה היפנית בארץ, נקלעו גם לקשיים עקב הגברת המיסוי והעלאת מחירי חלקי הרכב ביפן.
המתחרה היפנית המורכבת בארץ נכנסת לצרות (עיתון דבר 1968)
פורד לוחצת להגברת היצור בארץ
בחודש ינואר 1969, הגיעו לארץ נציגי פורד העולמית, לפגישה דחופה עם הנציגים בארץ ובכירי משרד התחבורה, בה תבעו הגברת קצב הייצור של האסקורט בארץ, במטרה לצמצם את זמן האספקה שעמד על כשנה לחודש חודשיים מקסימום. במקביל, ביקשו נציגי פורד להתחיל גם בייצור הקורטינה הגדולה יותר בארץ, אך בקשתם נדחתה ע"י משרד התחבורה, כי "הבקשה איננה תואמת את מדיניות הממשלה בענף הרכב".
הלחץ עוזר וזמן האספקה מתקצר לחודש (דצמבר 1969 מעריב)
הקונה ה-1,000 קיבל את רכבו במתנה (לא כולל מיסים…)
בשנה הראשונה לשיווק האסקורט הישראלית הוזמנו לא פחות מ-3,215 מכוניות, מהן עלו לכביש עד ינואר 1969 כ-1,000 מכוניות. הקונה ה-1,000 אגב, טייס חיל האוויר סגן יהושע, זכה גם בהפתעה נעימה שכנמסר לו שיצטרך לשלם עבור מכוניתו רק את המס על-סך 5,400 לירות, במקום מחיר מלא של 11,904 לירות.
ינואר 1971 -המכונית ה-5,000 נמסרת במתנה לארגון נכי צה"ל (מעריב)
3,215 הזמנות בשנה הראשונה
במסיבת עיתונאים שערכה סוכנות פורד בישראל לסיכום שנת 1968, דיווחה החברה על מכירה של יותר מ-5,200 מדגמי פורד בישראל, מהן 3,215 מכוניות מדגם האסקורט המיוצרת בישראל, 1,988 מדגמי פורד המיובאים, והשאר מסחריות. במקביל, הודיעה החברה על ייקורה של המכונית בכ-500 לירות נוספות לנוכח עליית מחירי חלקי הרכב באנגליה וכן על העלאת קצב הייצור של המכונית בתוך כשנה לכ-300 מכוניות בחודש. בינואר 1970 התרחב היצור גם לדגמי 4 דלתות שימושיים יותר ומאוחר יותר גם לגרסאות סטיישן.
פרסומת ראשונה לאסקורט 4 דלתות (עיתון דבר ינואר 1970)
1968-9 יותר משליש ממכירות הרכב בישראל של דגמים מתוצרת הארץ
בשוק הרכב הישראלי בשנת המודל 1968-9 נמכרו בסה"כ כ-12,600 מכוניות מכל המותגים, מהם קרוב ל-5,000 מכוניות שהורכבו בישראל. בסה"כ יוצר הדור הראשון של פורד אסקורט בישראל בין השנים 1968-1975 וממנו הורכבו בארץ 14,905 מכוניות, מתוכן כ-400 מדגמי הסטיישן, מה שהפך את האסקורט למכונית הנמכרת ביותר בישראל באותם שנים. ככל הידוע, לפחות כמה עשרות מהם נשמרו כרכבי אספנות.
פורד אסקורט דור 2 שננטשה
