בתמונה הראשית: פורד פוקוס מגיעה לישראל בשנת 2000. צילום: ארכיון הרווארד
אם הייתם אומרים לאיש בענף הרכב הישראלי בסוף שנות ה־90 שפורד עומדת להפוך לאחד המותגים המבוקשים על כבישי ישראל, סביר להניח שהייתם זוכים לחיוך ספקני. המותג האמריקאי הוותיק דשדש במשך שנים בטבלאות המסירות תחת היבואנית הקודמת, "החברה הישראלית לאוטומובילים", וב־1999 הסתפק ב־989 מכוניות בלבד. פורד נתפסה אז בעיקר כזיכרון רחוק מימי האסקורט והקורטינה העליזים, כמותג מיושן שהלך ואיבד את הקשר עם הנהג הישראלי, למרות שהיצע הדגמים היה דווקא רחב עם הפיאסטה, האסקורט, המונדאו, הטרנזיט ודגמי פורד אמריקה הטאורוס, טרייסר, אקספלורר ואפילו המוסטנג המפתה.
המפתחות עוברים לידיים של דלק מוטורס
ואז הגיעה נקודת המפנה: בתחילת 1999 קיבלה דלק מוטורס שבבעלות איש העסקים גיל אגמון, שנחשב לאחד מאנשי השיווק הבולטים בענף הרכב הישראלי, את זיכיון השיווק של פורד בישראל. במשך כשנה נערכה היבואנית להשקת המותג, ובינואר 2000 החל באופן רשמי השיווק תחת היבואן החדש. דלק מוטורס הייתה באותה תקופה היבואנית המצליחה ביותר בישראל. שנה קודם לכן היא חוללה מהפך בשוק, כאשר עם מותג אחד בלבד (מאזדה) הצליחה לעקוף את כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי ומרצדס, ששלטה בשוק במשך שנים. עם מאזדה הוכיחה דלק מוטורס שהיא יודעת לפצח את הטעם של הצרכן הישראלי ולבנות סביבו אסטרטגיית שיווק מצליחה.
עכשיו היא קיבלה לידיה מותג אמריקאי ותיק (שמרבית פעילותו בארץ היתה תחת הדגמים האירופאיים שלו), אך כזה שאיבד את כוחו בשוק המקומי. במשך אותה שנת הכנות דלק מוטורס בנתה את התשתית למהפך, עם דגמים חדשים, תמחור תחרותי ואסטרטגיה שיווקית שנועדה להחזיר את פורד למרכז הבמה. עיקר כוחה של דלק מוטורס היה בקשריה המצויינים עם ציי הרכב וחברות הליסינג, ואת מודל ההצלחה שייסדה במאזדה העתיקה גם לשיווק המחודש של פורד.
פורד פיאסטה 2000 – גרסה מחודשת עם מנוע 1.3 ליטר מיושן שתומחרה היטב לליסינג וזכתה להצלחה. צילום: פז בר, מגזין אוטו, פברואר 2000
לא רק דגמים חדשים. כך נבנתה תוכנית המהפך
עם תחילת השיווק תחת דלק מוטורס צומצמה משמעותית רשימת הדגמים שהוצעו בישראל. בחטיבת המכוניות הפרטיות הושקו הפיאסטה המחודשת, עם מנוע 1.3 ליטר, תיבת הילוכים ידנית ורמת גימור אחת. מדובר היה במכונית שהגיעה לארץ עם יחידת כח מיושנת, ומחיר של 74,000 שקל לא ממש תחרותי, שאפשר הנחות חריגות לציי רכב. כל המשלוח הראשון שכלל כמעט 400 מכוניות נמכר במהירות לציי רכב וחברות השכרה כמעט ללא פרסום מקדים. לצידה הוצעה הטאורוס האמריקאית, שיובאה בעיקר כמקדמת תדמית באולם התצוגה ויועדה לחובבי מכוניות המנהלים האמריקאיות בשוק מצומצם מאוד מבחינת היקפי המכירות. בהמשך השנה חזרה גם האקספלורר לשוק ה-4X4.
אבל החדשה החשובה באמת הייתה הפוקוס, מחליפת האסקורט הוותיקה שהגיעה לארץ כמעט שנתיים לאחר שהוצגה בעולם. היא הגיעה לישראל כבר עטורת פרסים: מכונית השנה באירופה ב־1999, מכונית השנה בצפון אמריקה ב־2000 ועם יותר מ-60 פרסים בינלאומיים נוספים, בזכות העיצוב הנועז, פריצת הדרך בתחום התנהגות הכביש והמתלה האחורי הרב־חיבורי החדשני. המפרט שלה נראה כאילו נתפר במיוחד עבור הנהג הישראלי: מרכב סדאן, מנוע 1.6 ליטר 100 כ״ס, תיבת הילוכים אוטומטית, 3 שנות אחריות מלאה ושתי רמות גימור, עם רשימת אבזור שלא נפלה מזו שהציעו המתחרות היפניות. גם יחידת הכוח, שפותחה בשיתוף פעולה עם מאזדה, תרמה לתדמית האמינות והחדשנות של המכונית. לכך נוספו ממדים נדיבים, עיצוב חיצוני ופנימי מרשים והתנהגות כביש טובה.
למי שחיפש משהו קצת פחות שגרתי, הוצעה גם גרסת האצ׳בק יפהפייה, ובהמשך הצטרפו גם גרסאות 2.0 ליטר חזקות יותר, ששדרגו את הביצועים. מחיר הפוקוס 1.6 ליטר החל ב־99,000 שקל, מחיר שמיקם אותה בקבוצת רישוי 2, החיונית להצלחה בשוק הליסינג. גרסת ה־GLX המאובזרת יותר עלתה 103,000 שקל ופנתה בעיקר ללקוחות פרטיים, במחיר שהיה זהה לזה של מאזדה לאנטיס, מלכת השוק באותה תקופה. אלא שהפוקוס לא הסתפקה בתחרות על המחיר: במבחני הרכב היא גברה על הלאנטיס ועל מתחרות נוספות, ואף הוכתרה כמשפחתית הטובה ביותר בישראל.
יחד עם מכונת השיווק המשומנת של דלק מוטורס וקמפיין שמיתג אותה כ״המכונית של ההייטקיסטים״, על רקע ימי ראשית המילניום ושיאה של בועת הדוט־קום, הפכה הפוקוס כמעט בן־לילה לאחת המכוניות המדוברות והמבוקשות בישראל. מיד לאחר מכן, בחודש אפריל 2000 הוצג בתערוכת אוטומוטור המקומית בחול המועד פסח גם הדור החדש של הטרנזיט המסחרית. כחלק משיטות השיווק של דלק, היצע הדגמים של הטרנזיט הצטמצם מ-15 ל-3 בלבד בשלב הראשון.
היישר לצמרת השוק:
את שנת 2000 סיימה פורד כמותג הצומח ביותר בישראל, עם זינוק של כמעט פי שמונה במכירות לעומת השנה הקודמת ו־8,579 מכוניות שעלו לכביש. הזינוק הזה הקפיץ את פורד מהמקום ה־26 בטבלת המסירות למקום השמיני והמכובד, בתוך שנה אחת בלבד. לאחר שנים שבהן דגמי פורד התקשו להתברג בצמרת הקטגוריות שבהן התחרו, הפוקוס החדשה סיימה את השנה במקום הרביעי בקטגוריית המשפחתיות, עם 5,329 מסירות, בעוד הפיאסטה התברגה במקום החמישי בקטגוריית הסופר־מיני, עם 2,014 מסירות. שאר הדגמים הסתפקו במכירות הרבה יותר צנועות.
והחשש מפני קניבליזציה בתוך דלק מוטורס, כלומר, התחזקות פורד על חשבון מאזדה, התבדה גם הוא. מאזדה לא רק שלא נפגעה, אלא צמחה באותה שנה ב־21% והמשיכה להחזיק במקום הראשון בטבלת המסירות, עם 24,629 מכוניות. השורה התחתונה הייתה ברורה: המעבר של זיכיון פורד לדלק מוטורס התברר כבר בשנתו הראשונה כהצלחה יוצאת דופן, והוכיח שהיבואנית הצליחה לבצע את מה שנראה רק שנה קודם לכן כמעט בלתי אפשרי – להחזיר את פורד לקדמת הבמה של שוק הרכב הישראלי.
היום, אגב, מותג פורד שוב מוצא את עצמו בתחתית הרשימה, על רקע מחסור בדגמים רלוונטיים לשוק המקומי. הפעם בונה היבואנית על מותג דונגפנג הסיני, שאת זיכיון השיווק שלו רכשה לאחרונה מידי מטרו מוטור, בתקווה שהוא יהיה זה שיציל את פעילותה בשוק הרכב הישראלי, זאת לאחר שגם מותג מאזדה איבד מכוחו בשוק המקומי, בדיוק מאותה סיבה.
