" תמיד קיווית שיבוא יום ויהיה לך קרינה"… כך תוארה מכונית המנהלים הראשונה של טויוטה בישראל בפרסומות לדגם, או כפי שהיא נקראה בכמה שווקים בחו"ל תחת השם "קורונה"… למעשה הסיבה שהבאנו אותה השבוע למדור הנוסטלגי שלנו, ברוח התקופה המאיימת הזו, שבעזרת השם תסתלק מכאן הרבה יותר מהר מהתחזיות השחורות.
טויוטה קרינה (CARINA) נחתה בישראל בסוף שנת 1992 (אך כדגמי 93'), כחלק מדגמי טויוטה שפתחו את שיווק המותג בישראל, כאשר לצידה של הסטארלט הקטנה לשוק הסופר-מיני והקורולה לשוק המשפחתיות, הוצעה הקרינה, המשפחתית הבינונית בגודלה של היצרן בחו"ל, כלא פחות ממכונית מנהלים בשוק הישראלי, כמתחרה למיצובישי גאלאנט שהמציאה את קטגוריית מכוניות המנהלים בישראל בסוף שנות ה-80, ונהנתה מפופולריות גבוהה בארץ.
טויוטה קרינה – מעטות נעות כיום על הכביש
מכונית מנהלים של שנות ה-90 עם מידות קטנות משל קורולה משפחתית בימינו…
הדור הראשון של הקרינה בעולם הוצג כבר ב-1970, אך הקרינה שהגיעה לישראל היתה כבר מהדור השישי שהוצג ב-1992, כאשר הדגם שנחת בארץ היה הקארינה E, גרסתה של המכונית לשוק האירופאי. לצד עיצוב יפני נאה וטיפוסי לאותם שנים, הציעה הקארינה 4.53 מטר באורך, 1.69 מטר רוחב, 1.41 מטר גובה ובסיס גלגלים של 258 ס"מ, כאשר כל המידות הנ"ל קטנות כיום ממידותיה של טויוטה קורולה החדשה. פעם היה מדובר במידות של מכונית מנהלים, היום של משפחתית ממוצעת… מעבר לכך, תא הנוסעים שלה היה איכותי ומרווח למדי, אך התקשה להציע אבזור נדיב מעבר למקובל בקרב משפחתיות יפניות (חלונות, מראות ונעילה חשמליים, הגה כח, בלמי ABS ובהמשך הדרך גם צמד כריות אוויר).
פרסומת לטויוטה קארינה 1997 (מתוך אוטו של פעם בפייסבוק)
מכונית זריזה למרדפים…
בחזיתה של הקרינה צוידה המכונית במנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים עם הזרקה רב נקודתית, שהפיק 133 כ"ס ו-18.1 קג"מ, אשר שודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים. עם יחידת הכח הנ"ל, הציעה המכונית ביצועים טובים לאותה תקופה, עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.7 שניות, מהירות מרבית של 200 קמ"ש, ושילוב מוצלח של מנוע ותיבת הילוכים שסייעו לה להפגין יכולת דינמית גבוהה. בשנת 1995 היא גם התגייסה למשטרת התנועה והחליפה את הניידות מסוג פורד סיירה, שם שרתה לשביעות רצון המשטרה עד להחלפתה ע"י האוונסיס שהמשיכה אותה החל משנת 1998.
1995: טויוטה קארינה מתגייסת למשטרה. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
לצד הביצועים הנאים, נוחות הנסיעה שלה הסתפקה בציון בינוני ותחת מאמץ היא לא היתה ממש שקטה כפי שניתן היה לצפות ממכונית מנהלים, וצריכת הדלק שלה התקשתה לחצות את רף ה-10 ק"מ לליטר. בשנת 1995 זכתה המכונית למתיחת פנים קלה, שכללה עדכוני עיצוב לחזית ולזנב, נגיעות קוסמטיות קלות בתא הנוסעים, מושבים חדשים והבטחה לטיפול בנוחות הנסיעה ובידוד תא הנוסעים מרעשי חוץ ומנוע, יחד עם אבזור נדיב יותר.
אימת הנהגים מאמצע שנות ה-90 למשך כמעט עשור.(צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
אמינות מושלמת
טויוטה קרינה נתפסה גם כמכונית איכותית מהמקובל בסגמנט המנהלים ונהנתה מהנדסת אנוש משובחת, אך היתרון המרכזי שלה סופק בסעיף האמינות. במשך שנים היתה הקרינה שם נרדף לאמינות בכל השווקים שבהם שווקה המכונית, וגם בארץ נרשמה שביעות רצון גבוהה ביותר מהדגם, עם שלל לקוחות שתיארו אותה כיוצאת דופן מבחינת האמינות (גם כאשר לא בדיוק טיפלו בה לפי הוראות היצרן…). את אחת מהחותמות לאיכות הרכב ואמינותו סיפקה משטרת התנועה שרכשה מאות עותקים של המכונית לאורך מספר שנים ודיווחה על מכוניות שחצו את קו החצי מיליון ק"מ בשירות מאומץ של ניידות משטרה וללא תקלות מיוחדות.
טויוטה קרינה E: תא נוסעים מרווח אבל לא מאובזר ביחס למשפחתית רגילה
יקרה מב.מ.וו סדרה 3…
טויוטה קרינה הושקה בתחילת הדרך במחיר של 104,650 שקל (דגמי 1993), מחיר גבוה ביחס לא רק למתחרות היפניות בקטגוריית המנהלים (מאזדה 626 ב-98,900 שקל, מיצובישי גאלאנט מלכת השוק ב-96,000 שקל וסובארו לגאסי 2.0 ליטר ב-85,600 שקל), אלא גם ביחס לאירופאיות: אופל וקטרה 1.8 ליטר ב-79,650 שקל, פולקסווגן פאסאט 1.8 ב-82,150 שקל ופיג'ו 405 בגרסתה היקרה ביותר 2.0 ליטר אוט' ב-88,650 שקל). למעשה הקארינה E היתה יקרה אפילו מב.מ.וו 316 ידנית שעלתה אז 97,900 שקל… והיתה קרובה מאוד ל-316 האוטומטית שעלתה 106,100 שקל ולהונדה אקורד שנתפסה כיפנית היוקרתית ביותר (106,650 שקל). עקב מחירה הגבוה, התקשתה הקרינה לשחזר את הצלחת הגאלאנט ממציאת הקטגוריה, אך עם השנים וההכרה באמינות המושלמת של הרכב, המכירות טיפסו בהתמדה וגם המחיר שלה התיישר מול המתחרות.
טויוטה קארינה E
תשרוד לאספנות?
טויוטה קרינה החולפה בשנת 1998 ע"י האוונסיס שזכתה להצלחה גבוהה יותר בארץ. נכון להיום, מרבית דגמי טויוטה קארינה נעלמו כבר מהשוק, אך עדיין ניתן למצוא פה ושם מכוניות שנעות על הכביש, בעיקר מהדגם של מתיחת הפנים משנת 1995 והלאה. בלוחות הרכב יד שניה מצאנו אפילו מודעה אחת למכירה, מודל 1997 עם 300,000 ק"מ על השעון (רק בתחילת הדרך…) ב-6,000 שקל. למרות כל האמינות יוצאת הדופן וזכייה בשלל סקרי אמינות עולמיים, בשל חוסר היותה של המכונית מקורית או מעניינת, הערך שלה באספנות נמוך במיוחד וקשה לנו לראות אחת כזאת שאכן תשרוד ותגיע לשוק האספנות.
הכי שמורה בארץ: טויוטה קרינה E של ולדיסלב גורנבאום, מטופחת ומשודרגת 🙂
