נוסטלגיה לשבת: אופל אסטרה דור 1 נוחתת בישראל (בתזמון גרוע)

מחליפת הקאדט הציגה התקדמות מרשימה, ניצחה את מלכת המכירות מיצובישי סופר-לנסר במבחן השוואתי, צוידה בגרסת GSI ספורטיבית מוחצנת ומנצחת רמזורים ואף היתה למכונית הצמודה של שחקני הפועל חיפה. אבל עם אחריות לשנה אחת בלבד ושלל מותגים יפנים שהושקו במקביל, לא היה לה באמת סיכוי. סיפורה של אופל אסטרה דור 1.

ששי כהן 21 באוג, 2020
אופל אסטרה GSI

תמונה ראשית: אופל אסטרה GSI – צילום: דימה קזנוביץ'

29 שנה לאחר שהוצגה לראשונה אופל קאדט, המשפחתית הפופולרית של אופל שהחזיקה 5 דורות עם אותו השם, בשנת 1991 הוצגה אופל אסטרה המחליפה, אשר וויתרה על השם KADETT ואימצה את השם אסטרה (שהיה אגב שמה של הקאדט באנגליה תחת המותג ווקסהול) כשם העולמי של המשפחתית הקומפקטית של היצרן.


"להגיע הביתה בשלום"

באפריל 1992 נחתה בארץ האסטרה החדשה בתזמון הגרוע ביותר שהיה יכול להיות למשפחתית אירופאית חדשה, היישר לעידן חדש בו נחתו בזה אחר זה מותגי רכב חדשים מיפן (מאזדה, טויוטה וניסאן), אשר הפכו לסחורה החמה בשוק הרכב בישראל ובעיקר בשוק המשפחתיות. הנשק העיקרי של האסטרה מולם התרכז בססמאות שהיו קשורות בבטיחות, תחום שבו הצטיינו באותם השנים המותגים הגרמניים מול היפניות, וגם הסלוגן הראשון שליווה את האסטרה בישראל היה "להגיע הביתה בשלום". אבל בעידן בו קידשו הלקוחות הישראלים את המשפחתיות היפניות ואימצו בחום את שלל הפינוקים החשמליים שהציעו היפניות, לצד אחריות של 3 שנים ומוניטין של אמינות ללא דופי, לאסטרה החדשה שהיתה קמצנית באבזור חשמלי בדגמי הבסיס, ואף סבלה גם מאחריות של שנה אחת בלבד, החדירה לשוק היתה קשה במיוחד, למרות היכולות הנאות והשדרוג העצום מול הקאדט היוצאת.

אופל אסטרה 1993

היצע הדגמים

היצע הדגמים בארץ כלל גרסת האצ'בק 5 דלתות נאה במיוחד, גרסת סדאן שהיתה הכרחית להצלחת הדגם בשוק המשפחתיות בישראל, גרסת סטיישן שימושית וגרסת 3 דלתות ספורטיבית אמיתית שענתה לשם "אסטרה GSI". היצע המנועים כלל בבסיס את מנוע ה-1.4 ליטר 75 כ"ס שהציע ביצועים סבירים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.5 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש. מעליו הוצע אותו מנוע בשידוך לתיבת הילוכים אוטומטית שהציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-15 שניות ומהירות מרבית של 163 קמ"ש. הדגמים המעניינים יותר היו גרסאות ה-1.6 ליטר 100 כ"ס שהציעו ביצועים משופרים משמעותית עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11 שניות בדגם הידני ו-12.5 שניות בדגם האוטומטי, אך בשל מחירם הגבוה הם נמכרו במספרים נמוכים בשוק המקומי. עבור שוק המוניות הוצעה גם גרסת דיזל 1.7 ליטר ידנית 60 כ"ס שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-17.6 שניות… אך גם צריכת דלק שגרדה את ה-18 ק"מ לליטר בממוצע.

אופל אסטרה 1994

אופל אסטרה GSI

הדובדבן שבקצפת משפחת האסטרה היה כמובן דגם ה-GSI הספורטיבי, ששווק בגרסת 3 דלתות מפתה במיוחד למראה שנהנתה מחבילת עיצוב ספורטיבית שכללה סט חצאיות צד, פגוש קדמי קרבי יותר, ספוילר אחורי וחישוקי גלגלים מגנזיום בקוטר "15 שנחשבו באותם ימים לספורטיביים. גם בתוך תא הנוסעים זכתה האסטרה הספורטיבית למושבים ספורטיביים ונגיעות קוסמטיות לחידוד האווירה, כאשר כאופציה הוצע גם גג שמש חשמלי. החלק המעניין היה כמובן מתחת למכסה המנוע, שם צוידה המכונית במנוע בנזין 2.0 ליטר 16 שסתומים שהפיק 150 כ"ס, אשר הציע ביצועים ספורטיביים (בעיקר בתאוצה בקו ישר) עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-8 שניות ומהירות מרבית של 217 קמ"ש, שעימם הפכה ה-GSI לאחת ממלכות הרמזורים של שנות ה-90, השאירה הרחק מאחור מתחרות כמו אלפא 33 וסיטרואן ZX וולקן, ולמעשה נפלה רק מהגולף VR6 שהציעה תאוצה מהירה יותר (7.6 שניות).

אופל אסטרה קופה 1993

הרכב של שחקני הפועל חיפה

למרות שלל ביקורות מחמיאות להם זכתה האסטרה בעיתונות הרכב המקומית, עם נקודות זכות שנגעו לאיכות תא הנוסעים, חבילת הבטיחות הנדיבה שהוצעה כסטנדרט, נוחות הנסיעה הגבוהה ואף ניצחון במבחן השוואתי מול מיצובישי סופר לנסר שהיתה מלכת המכירות באמצע שנות ה-90, עם תג מחיר שהיה די דומה למתחרות החדשות מיפן, האסטרה לא הצליחה להתברג גבוה בסגמנט המשפחתיות בארץ ובוודאי לא לשחזר את הצלחת הקאדט אותה החליפה, ובדומה למרבית המשפחתיות האירופאיות ראתה איך הלקוחות הפוטנציאלים מסתערים על אולמות התצוגה הנוצצים של הדגמים החדשים מיפן.  כחלק מהניסיון להעלות כמויות גדולות יותר של הדגם לכבישים, נמכרו לא מעט אסטרות לחברות ההשכרה שרכשו אותה בזול (בעיקר בדגמי ה-1.4 ליטר). בשנת 1995 ניסתה ליאו גולדברג היבואנית לחזק את מעמדה של האסטרה בארץ ולהפוך אותה לנחשקת יותר, כאשר אימצה את קבוצת הכדורגל הפועל חיפה והצמידה את דגמי האסטרה לשחקני הקבוצה. עם כל יחסי הציבור והתמונות בעיתונות, זה לא הפך את המכונית לנחשקת כאן.

אופל אסטרה 1995

1995- שחקני הפועל חיפה מקבלים אסטרה כרכב צמוד. בתמונה: ראובן עטר וטל בנין וביניהם אביהו בן נון שהיה יו"ר UMI באותם שנים. צילום: אלון רון)

תשרוד לאספנות?

בעוד שנתיים אמור הדור הראשון של אופל אסטרה להצטרף גם לשוק האספנות בישראל. נכון להיום נעלמו כמעט כל המכוניות מהכבישים ונדיר מאוד למצוא אחת מהדור הזה נעה על הכביש. האסטרה דור 1 לא הפכה ללהיט בישראל ונמכרה בקצב של סביב ה-1,000 מכוניות מדי שנה בארץ, אך בעולם דווקא זכתה להצלחה נאה ומכרה קרוב ל-4 מיליון עותקים מהדור הראשון (1991-1998), אך גם בחו"ל ביא מעולם לא הצטיינה בסעיף מיוחד ונחשבה לסוס עבודה אפור. נכון ליום פרסום הכתבה מצאנו 2 מכוניות למכירה בלוח יד 2, שתיהן אגב במחירים מאוד שאפתניים (מודל 1995 ב-10,000 שקל וסטיישן מודל 1996 ב-15,000 שקל…). הסיכוי לדעתנו למצוא אחת כזאת באספנות בארץ נמוך, אלא אם מדובר באסטרה GSi המעניינת יותר.



עוד מנוסטלגיה

אנחנו גם ב-Facebook

Facebook Pagelike Widget