בשנת 1982 השיקה אופל את הדור הראשון של הקורסה, מכונית הסופר־מיני הראשונה בתולדותיה, שסימנה את חזרתה של היצרנית לפלח שוק הקטנות לאחר היעדרות של כמעט חמישה עשורים. הדגם פותח כדי למלא את החלל שנוצר לאחר שדגמי הקדט צמחו בממדים ועברו לקטגוריה גבוהה יותר, והיווה את תשובתה של אופל לביקוש הגובר למכוניות קטנות, חסכוניות ושימושיות באירופה. עם עיצוב צעיר, ממדים קומפקטיים, מנועים חסכוניים ותג מחיר נגיש, הצליחה הקורסה A להפוך ללהיט מכירות, ובהמשך הפכה הקורסה למכונית הנמכרת ביותר של אופל בעולם עד היום.
כניסה מאוחרת לסגמנט הסופר-מיני הפורח באירופה
למרות שקטגוריית מכוניות הסופר־מיני הפכה ללהיט באירופה כבר בתחילת שנות ה־70, אופל הצטרפה לחגיגה באיחור ניכר. פיאט הקדימה את המתחרות עם ה־127 כבר ב־1971, רנו השיקה את ה־5 בשנת 1972 לצד פיג'ו 104, ופורד נכנסה לשוק ב־1976 עם הפיאסטה. רק בשנת 1982 הציגה אופל את הקורסה, יותר מעשור לאחר החלוצות שהגדירו את הקטגוריה. רבים בענף ייחסו את העיכוב לעובדה שאופל הייתה חלק מקונצרן ג'נרל מוטורס האמריקאי, שתהליכי קבלת ההחלטות ופיתוח המוצרים בו היו איטיים ומסורבלים יותר בהשוואה ליצרניות האירופיות, מה שהקשה עליה להגיב במהירות לשינויים ולהזדמנויות בשוק האירופאי.
תדמית גרמנית, מזוהה דווקא כסמל ספרדי
הקורסה נחשפה רשמית בתערוכת הרכב של פאריס ב-1982, ולמרות התדמית המאוד גרמנית שלה, היא היתה האופל הראשונה שיוצרה בספרד, במפעל חדש שהקימה אופל בסרגוסה. מעניין לציין כי מאז פתיחת המפעל, יוצרו בסרגוסה כל ששת דורות הקורסה במשך יותר מ־40 שנה שהפכו את הדגם דווקא לסמל של התעשייה הספרדית. גם שיווק הדגם החל באופן מפתיע קודם בצרפת, איטליה וספרד – שווקים שבהם מכוניות קטנות היוו בין 34% ל־43% מכלל מכירות הרכב, בעוד שיווק הדגם בגרמניה ושאר מדינות אירופה החל רק במרץ 1983. בבריטניה, היא שווקה תחת השם ווקסהול נובה.
אופל קורסה TR
לקורסה A היה מרכב קומפקטי במיוחד, באורך של 3.62 מטר בלבד (3.95 מטר לסדאן), רוחב של 1.54 מטר וגובה של 1.36 מטר. בסיס הגלגלים עמד על 234 ס"מ, ועם זאת, אופל שיווקה את המכונית כפתרון משפחתי שימושי, בהתאם לרוח דגמי הסופר־מיני של התקופה. על העיצוב היה אחראי ארהרד שנל, מבכירי המעצבים של אופל באותן שנים. הקורסה התאפיינה בפרופורציות קצרות ומוצקות, בתי גלגלים מודגשים וקווי עיצוב חדים, שהעניקו לה הופעה צעירה וספורטיבית ביחס למקובל בקטגוריה. גם בתחום האווירודינמי היא הציגה ביצועים מרשימים, עם מקדם גרר של 0.36, נתון שנחשב למצוין והטוב בקטגוריה בתחילת שנות ה־80.
בתחילת דרכה הוצעה הקורסה A בגרסאות האצ'בק 3 דלתות ונוטצ'בק (סדאן קטנה) עם שתי דלתות, אך בשנת 1985 הצטרפו גם גרסאות ארבע דלתות לסדאן וחמש דלתות להאצ'בק שהרחיבו את קהל היעד והפכו אותה לאטרקטיבית יותר עבור משפחות. אחד היתרונות של הדגם היה שדה הראייה הטוב. קורות המרכב היו דקות יחסית לסטנדרטים של ימינו, שטח החלונות היה גדול, והדבר הקל על התמרון והחניה בסביבה עירונית.
גרסאות עם דלתות נוספות מאחור בהאצ'בק ובסדאן הצטרפו משנת 1985
1984 – אופל קורסה מגיעה לראשונה לישראל
במאי 1984 נחתה אופל קורסה לראשונה בישראל, עם תחילת שיווקה על ידי חברת ליאו גולדברג, יבואנית אופל באותה תקופה. בשלב הראשון הוצעה המכונית בגרסת האצ'בק 3 דלתות, לצידה של הקורסה TR – גרסת סדאן בעלת 3 דלתות, שנחשבה באותן שנים לחידוש יוצא דופן בקטגוריית המכוניות הקטנות המצוידות במנועי 1.0 ו-1.2 ליטר. לצד היתרונות המשפחתיים של מרכב הסדאן, העיצוב החריג של ה-TR עורר מחלוקת. במגזין "אוטו" אף הוכתרה הגרסה בעבר כ"מכונית המכוערת בישראל", בעוד שגרסת ההאצ'בק 3 דלתות זכתה למחמאות על עיצובה ונחשבה ל"יפה", וגרסת ה-5 דלתות שהצטרפה בהמשך תוארה כ"סתמית" יותר מבחינה עיצובית.
היצע המנועים בישראל
היצע הדגמים בתחילת הדרך בישראל נפתח עם הקורסה 1.0 ליטר, שצוידה במנוע בנזין בנפח 993 סמ"ק שהפיק 45 כ"ס, בשידוך לתיבת 4 הילוכים ידנית, עם אפשרות לתיבת 5 הילוכים. הביצועים היו צנועים למדי, עם תאוצה מעמידה ל־100 קמ"ש ב־19.5 שניות ומהירות מרבית של 140 קמ"ש. מעליה מוקמה הקורסה 1.2 ליטר, עם מנוע בנפח 1,196 סמ"ק שהפיק 55 כ"ס ותיבה ידנית, שסיפקו תאוצה ל־100 קמ"ש ב־16.5 שניות ומהירות מרבית של 152 קמ"ש. בראש ההיצע ניצבה הקורסה SR, שפנתה לחובבי הנהיגה והייתה למעשה מכונית הסופר־מיני בעלת האופי הספורטיבי היחידה שנמכרה בישראל באותה תקופה. הדגם צויד במנוע בנזין בנפח 1,281 סמ"ק שהפיק 70 כ"ס, והציע ביצועים נאים לתקופה עם תאוצה ל־100 קמ"ש בתוך 12.5 שניות ומהירות מרבית של 166 קמ"ש. רבים ראו בה יורשת מודרנית ל-127 ספורט. גרסת ה-Gsi הספורטיבית שהוצגה מאוחר יותר בעולם, עם 100 כ"ס, ככל הידוע לא הגיעה לישראל ביבוא סדיר.
פרסומת בגרמניה: הקורסה כל כך זריזה, שאפילו טום לא מצליח לתפוס את ג'רי שנמלט בזריזות ונכנס לכל חור בזכות הממדים הקטנים שלה
תא נוסעים צנוע ודל באבזור
תא הנוסעים של הקורסה הראשונה לא ניסה להרשים ביוקרה או בתחכום, אלא התמקד במה שהיה חשוב ללקוחות מכוניות סופר־מיני בתחילת שנות ה-80: פשטות, שימושיות ועלויות ייצור ותחזוקה נמוכות. לוח המחוונים עוצב בקווים ישרים וזוויתיים, בהתאם לאופנת העיצוב של התקופה, ומול הנהג מוקם לוח מחוונים פשוט וברור לקריאה, כאשר בגרסאות הבסיסיות היה צנוע למדי וכלל מד מהירות, מד דלק ונוריות אזהרה.
תא נוסעים פשוט וחסר כמעט כל אבזור. בתמונה כאן, הוא בגרסתו המפוארת דווקא
בגרסאות המאובזרות יותר נוספו מד סל"ד, שעון חום מנוע ונורות התרעה נוספות, אך על מזגן מקורי לא היה על מה לדבר. למרות ממדיה החיצוניים הקומפקטיים, הקורסה ניצלה היטב את חלל הפנים והציעה מרחב מספק לארבעה מבוגרים, בעוד המושב האחורי התאים בעיקר לשני נוסעים מבוגרים או לשלושה ילדים. רמת האבזור בארץ היתה נמוכה למדי והדגמים הסתפקו בחלונות ידניים, ללא נעילה מרכזית וללא אביזרי מותרות. למעשה רק בגרסה המאובזרת הוצעו למשל מגב אחורי, משענות ראש למושבים הקדמיים, שעון זמן ומראת צד ימנית. עם מתיחת הפנים של 85' נוספו פריטים אלו גם בגרסת הכניסה, בעוד רמת הגימור הבכירה, כללה גם הגה 3 צלעות ספורטיבי למראה, חישוקי גלגלים קלים וריפודים מפוארים יותר למושבים.
מול המתחרות
באוגוסט 1984 העמיד מגזין "טורבו" את הקורסה 1.0 ליטר למבחן מול הסוויפט 1.0 ליטר. הקורסה הצטיינה בהיגוי ובמתלים, אולם הסוויפט הציגה ביצועים טובים משמעותית, תא נוסעים עשיר יותר, סביבת נהג ונוסעים נעימה משמעותית ומעל לכל מזגן מקורי מעולה שבימי הקיץ הלוהטים היווה יתרון מוחץ. "אתם יכולים לדבר עם אנשים על ההיגוי הנפלא של הקורסה, אבל את רובם זה לא באמת מעניין, אלא דווקא המזגן המקפיא שמציעה הסוויפט" סיכמו במגזין. הסוזוקי, שגם היתה זולה משמעותית, ניצחה את המבחן.
אוגוסט 1984: מבחן השוואתי ראשון בארץ לסוויפט נגד אופל קורסה במגזין "טורבו". הבוחנים העדיפו את האופל, אך אמרו שהעם יעדיף את הסוזוקי. צילום: יקים קדרון
במאי 1989, לאחר שנעדרה גרסת ה-1.0 ליטר מהשוק יותר מ-3 שנים, חידשה אופל את שיווק גרסת ה-1.0 ליטר הבסיסית בישראל, שכונתה "קורסה לצעירים" וזכתה לתמחור תחרותי יותר והבטחה לצריכת דלק של 20 ק"מ לליטר בנסיעה ב-90 קמ"ש. חודשיים לאחר מכן לקח מגזין "קוואטרו" את הקורסה 1.0 ליטר למבחן השוואתי מול פיאט אונו 45 Fire, סוזוקי סוויפט החדשה ואוטוביאנקי Y10 – כולן בגרסאות ה-1.0 ליטר שלהן שחזרו לאופנה ונחשבו לפופולריות בארץ. מנצחת רשמית במבחן לא היתה, אך הקורסה הוכתרה כספורטיבית והמהנה ביותר לנהיגה בחבורה, עם מערכת המתלים הטובה ביותר.
מבחן השוואתי לדגמי 1,000 סמ"ק במגזין "קוואטרו" ביולי 1989. צילום: רונן טופלברג
1987: מתיחת פנים מקיפה
בספטמבר 1987 הציגה אופל מתיחת פנים לרכב, שכללה גריל אחיד לדגמי ההאצ'בק והסדאן, עיצוב פנים מחודש ושינויים קוסמטיים נוספים. במקביל, הוצגה בעולם גם הקורסה GSi – הגרסה הספורטיבית במשפחה, שצוידה במנוע מוזרק 1.6 ליטר שהפיק 100 כ"ס וסיפק תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.8 שניות ומהירות מרבית של 185 קמ"ש, שיחד עם משקל נמוך – פחות מ־900 ק״ג, סיפקה חווית נהיגה מהנה. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1989, הוגדל נפח מנוע ה-1.3 ליטר ל-1.4 ליטר, וב-1990 זכה הדגם לריענון עיצובי נוסף בפגושים ובפנסים כדי להתמודד מול המתחרות הצעירות, פיג'ו 106 ורנו קליאו. עם זאת, בשנת 1992 נאלצה החברה לבטל את מנוע ה-1.0 ליטר הוותיק, שלא עמד בתקני הפליטה החדשים של "אירו 1".
אופל קורסה GSi דור 1 – ככל הידוע, לא הגיעה לארץ
הקורסה A זכתה להצלחה מסחרית גדולה עם ייצור מצטבר של 3.1 מיליון יחידות מהדור הראשון. בשנת 1982 היא גם זכתה בתואר "הגה הזהב" הגרמני, על יכולותיה הדינמיות והבטיחות הגבוהה, פרס שליווה אותה במסעות הפרסום ברחבי העולם כולל בישראל. בינואר 1989 רשמה המכונית הישג נוסף, כאשר ארבע מכוניות אופל קורסה דהרו במסלול מרוצים בשבדיה הישר אל ספר השיאים של גינס. ארבעתן נסעו כ-100 ק״מ על שני גלגלים (על הצד). השיא הקודם היה 55 ק״מ. המכוניות היו כמעט סטנדרטיות, עם שיפורים מסוימים: משאבות דלק חשמליות, נעילת דיפרנציאל, שמן מנוע מיוחד ושכבות גומי נוספות על הצמיגים.
ינואר 1989: אופל קורסה קובעת שיא גינס בנסיעה על הצד. צילום: עיתון חדשות, מתוך הספריה הלאומית
שרדה לאספנות?
הדור הראשון של אופל קורסה שווק בישראל בין השנים 1984 ל־1992, עד שהוחלף בדור השני. בניגוד להצלחה המרשימה שלו באירופה, במהלך שנותיו בארץ עלו לכבישים מדי שנה מאות רכבים מדגם זה, אולם הוא היה הרבה פחות פופולרי ביחס למתחרים הבולטים של התקופה, בהם פיאט אונו, פיג’ו 205 ורנו 5 האירופיות, וכן סובארו ג’סטי, סוזוקי סוויפט ודייהטסו שרייד היפניות. נכון להיום, לפי נתוני משרד הרישוי, הקורסה A זכתה להצטרף לשוק רכבי האספנות בישראל, וכ־12 רכבים מדגם זה עדיין נוסעים עם רישוי בתוקף, ביניהם ניתן למצוא גם גרסת סדאן נדירה אחת עם מנוע 1.0 ליטר, אך ייתכן שקיימים גם כלי רכב נוספים שמוחזקים בידי אספנים שאינם מחזיקים ברישוי תקף.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
