ביואיק לה סייבר היתה אחת ממכוניות הסדאן הגדולות והיוקרתיות הפופולריות ביותר בארה"ב, ומאז שהגיעה לראשונה לשוק ב-1959, מכרה כמה מיליוני רכבים בכל 8 הדורות שלה עד לסיום הייצור ב-2005. לאורך השנים התאפיינה המכונית בעיקר כאחת כזו שפנתה לקהל לקוחות מבוגר (עם גיל ממוצע של 64) ובעיקר פנסיונרים אמריקאים שחיפשו מכונית גדולה ונוחה (לפי הטעם האמריקאי), בעלת אבזור מפנק ומיתוג יוקרתי, אך כזה שעדיין יהיה זול יותר מחטיבת היוקרה קדילאק. למרות שהיתה יקרה יחסית, קצב המכירות השנתי שלה חצה לרוב את ה-100,000 מכוניות ובשנות השיא הגיע גם ל-150,000 מכוניות בשנה. בארץ אגב, רבים מהלקוחות כינו אותה בשם ״לה סברה״.
ביואיק לה סייבר דור 8
הדור השמיני של הלה סייבר הוצג בארה"ב במרץ 1999 והחליף את הדור היוצא ששווק בעולם במשך 7 שנים. בשל הצלחת הדור היוצא, נמנעה ג'נרל מוטורס בפיתוח הדור החדש ממהפכה והסתפקה בליטוש וחידוש של העיצוב החיצוני, באופן שהלקוחות השמרניים ימשיכו להרגיש בבית. הדגם פותח על פלטפורמת ה-"G" החדשה של היצרן ששרתה גם דגמים אחרים (פונטיאק בונוביל, אולדסמוביל אורורה, ביואיק ריביירה וקדילאק סוויל), והעיצוב היה מודרני יותר עם קווים כלליים שמעט התעגלו, חלון נהג שגרתי לעומת מפוצל לשניים כמו בדור הקודם. גם ידיות פתיחת הדלתות הבולטות הפכו לשקועות, מכסה המנוע שהיה אינטגרלי עם הגריל הקדמי הופרד ויחידות התאורה הראשיות שהיו בנויות מכמה פנסים הפכו לפנס אחד מודרני יותר. הממדים החיצוניים המשיכו להיות נדיבים וכללו מרכב באורך 5.08 מטרים (ללא שינוי), רוחב של 1.86 מטר (4- ס"מ) וגובה של 1.45 מטר (3+ ס"מ), ולמרות הקיצוץ ברוחב המכונית, מרווח הפנים השתפר ועם בסיס גלגלים של 285 ס"מ (4+ ס"מ) מדובר היה בתא נוסעים מרווח למדי, לצד נפח תא מטען שצמח ל-510 ליטר.
2 רמות גימור לבחירה
ברבעון האחרון של 1999 החלה UMI בשיווק הלה סייבר החדשה בארץ כשנת הדגם 2000 בשתי רמות גימור לבחירה: גרסת הכניסה היתה ה-"קאסטום פלוס" שצוידה ב-6 מושבים (שלושה מלפנים ושלושה מאחור) והציעה אבזור אמריקאי שהיה נדיר לאותה תקופה כמו תצוגה עלית של נתונים על השמשה הקדמית, מצפן מובנה במראה הפנימית, שלט מובנה ברכב לפתיחת השער החשמלי הביתי, סוככי שמש שהורכבו משלושה חלקים וכמובן אבזור חשמלי מלא, רדיו טייפ מקורי, מושבי עור, מושבים קדמיים חשמליים, תאורת פנים עשירה במיוחד, בקרת אקלים, תאורת מדרכה עם פתיחת הדלת, בקרת שיוט ועוד. גם תא הנוסעים הפך לאירופאי יותר בסגנון, עם לוח שעונים מודרני יותר שהורכב הפעם משלושה שעונים, דיפוני עץ מפלסטיק ועוד. רמת הגימור הגבוהה יותר "לימיטד" צוידה בחמישה מושבים, כאשר המושבים הקדמיים היו הרבה יותר תומכים והגיעו מחברת הבת "סאאב". גם הגה הכח היה בעל תגבור משתנה, נוספו גג שמש חשמלי וחישוקי גלגלים קלים "16 והשלדה היתה קשיחה יותר לטובת התנהגות כביש טובה יותר. מעבר לכך, למרות שמדובר היה במכונית שנועדה להיות מתחרה טבעית בקטגוריית מכוניות הסאלון, הממדים ומרווח הפנים היו ברמה של מכוניות פאר כמו מרצדס S קלאס וב.מ.וו סדרה 7 (לא בגרסאות המרכב הארוכות שלהן).
אמריקאית מפנקת בסגנון של פעם
נוחה בקו ישר
הלה סייבר החדשה המשיכה עם אותה יחידת כח מוכרת שכללה את מנוע הבנזין V6 הוותיק של היצרן, בנפח 3.8 ליטר עם 12 שסתומים בלבד, שהפיק 205 כ"ס ו-31.8 קג"מ ושודך לתיבת הילוכים אוטומטית 4 הילוכים והנעה קדמית. על הכביש ובקו ישר, מדובר היה במכונית זריזה עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.8 שניות ומהירות מרבית של 200 קמ"ש וכל עוד הכביש היה ישר וסלול היטב, גם נוחות הנסיעה הרשימה לטובה. מנגד, ברגע שניסו הלקוחות לאתגר קצת את המכונית ולקחת אותה לכיוונים קצת יותר ספורטיביים, הם נתקלו בהתנהגות כביש איומה, הגה קל מדי ומנותק מהנעשה על הכביש, נטיה לתת-היגוי כבד, בלמים שלא עומדים בעומס, ונוחות שהזכירה ספינה בים לא רגוע. גם צריכת הדלק נעה בין 10 ק"מ לליטר בשיוט רגוע, ל-7 ק"מ בנהיגה שגרתית ועד 5 ק"מ לליטר בנסיעה אגרסיבית. הביקורות בעיתונות הרכב היו בהתאם. במבחן דרכים לדגם שפורסם במגזין "אוטו" בספטמבר 2000, סוכמה המכונית כמכונית סאלון "שלא מתאימה למנהל מהעידן החדש, אלא למנהל מהדור שחלף"…
תמחור תחרותי?
מחיר ביואיק לה סייבר עם הגעתה לארץ עמד על 211,900 שקל לגרסת הכניסה ועד 227,900 שקל לגרסה הבכירה, ומדובר היה בתמחור תחרותי הנמוך משמעותית מהמתחרות הישירות בעלות המנועים שהציעו ביצועים דומים. אאודי A6 עם מנוע 2.8 ליטר עלתה 280,000 שקל, ב.מ.וו 523i עלתה 276,000 שקל, וולוו S80 עם מנוע 2.9 ליטר עלתה מ-257,000 שקל, מרצדס E240 עלתה מ-255,000 שקל ויגואר S TYPE עם מנוע 3.0 ליטר עלתה מ-318,000 שקל.
פברואר 2000: מגזין ״אוטו״ מדווח על ביקוש גבוה לדגם עוד טרם השקתו בארץ.
במחירים האלו ויחד עם התדמית האמריקאית שלה שעוד משכה הרבה אנשים, הפכה הביואיק לאחת מהמכוניות הנמכרות בקטגוריה, ועוד לפני שהושק הרכב בארץ במרץ 2000, מכר היבואן מראש את שני המשלוחים הראשונים. בשנת 2000, התמודדה הלה סייבר יחד עם עוד כמה רכבים במכרז מנהל הרכב הממשלתי כרכב הבא לשרי הממשלה, בו ניצחה בסוף וולוו S80.
אל תשליכני לעת זקנה…
תשרוד לאספנות?
הדור השמיני של ביואיק לה סייבר נמכר בארץ בשנים 2000-2005 ומדובר היה בעולם גם בלה-סייבר האחרונה שיוצרה, וירדה מפס הייצור לאחר 46 שנות שיווק. הדור הבא הפך להיות ביואיק לוצרן, שהבטיח שינוי תפיסה והתנהגות שהזכירה יותר דגמים אירופאיים. בסקר שביעות הרצון של J.D Power האמריקאי שפורסם בשנת 2005, זכתה הלה סייבר במקום הראשון בקטגוריה "משפחתית בינונית יוקרתית". בסה"כ נמכרו בישראל מהדור הזה כ-1,093 מכוניות, מהן כ-978 יחידות מדגם הכניסה שצויד ב-6 מושבים, אך 2/3 מהמכירות היו בשנים 2000-2002, כאשר בשנת השיווק הראשונה נמסרו כאן 404 מכוניות. נכון להיום, שרדו מהדגם כמות נאה של 288 מכוניות שעדיין נעות על הכביש עם רישוי פעיל. האם חלקן ישרדו עוד כמה שנים וירשמו עם רישוי אספנות? קשה לדעת.
- תודה רבה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
