בתחילת שנות ה־90 קרה משהו מעניין בכבישי ישראל: רכב השטח הפסיק להיות כלי עבודה של חקלאים, קבלנים וחובבי טיולים, והפך בהדרגה לסמל סטטוס. תנוחת הישיבה הגבוהה, העיצוב הקשוח, הנוכחות ובעיקר התחושה שיש לך רכב שיכול להגיע כמעט לכל מקום, גם אם רוב הזמן הוא בכלל משמש לנסיעה לעבודה ולבית קרצו לרבים. גל רכבי ה־SUV החדשים שהגיע לארץ הציע את השילוב המנצח. איסוזו טרופר, מיצובישי פאג'רו, ניסאן טראנו ודומיהם הפכו במהירות למכוניות נחשקות, והבום הזה החזיר גם את אחד השמות האיקוניים ביותר בעולם השטח לישראל. לאחר שנים של היעדרות מהשוק והתמקדות מכשירי תנועה היבואנית בג'יפ הסופה – הגרסה הישראלית של הג'יפ המקורי, גם JEEP עשתה קאמבק לשוק הישראלי עם הגרנד צ'רוקי.
אחת הסיבות לחזרתה של JEEP לישראל הייתה שינוי תקנות המס ב־1994, שביטל את ההכרה במע"מ על הוצאות של רכבי שטח שעמדו בתנאי הגובה שנקבעו (1.74 מטר לפחות) ופתח את הדרך לייבוא הגרנד צ'ירוקי, שהתנשא לגובה של 1.65 מטר בלבד. עם השקתו בישראל היה הגרנד צ'ירוקי הרכב האמריקאי היקר ביותר שנמכר כאן, לפחות עד לחזרתה לארץ של קדילאק כמה חודשים לאחר מכן. היבואנית מיקמה אותו הרחק מעל קטגוריית רכבי השטח העממיים: זה היה SUV יוקרתי, ראוותני ובעל נוכחות, שנועד לספק לבעליו לא רק יכולת עבירות בשטח, אלא גם לשמש כסמל סטטוס על הכביש.
בא לשבור את הכללים
ב-7 בינואר 1992, רשם מותג ג'יפ את אחת ההשקות האייקוניות והנועזות ביותר בהיסטוריית הרכב, כאשר חשף את הגראנד צ'ירוקי החדש בתערוכת דטרויט. נשיא קרייזלר דאז, בוב לוץ, נהג ברכב ישירות מפס הייצור אל מרכז הכנסים, טיפס איתו במדרגות המבנה, וניפץ בנסיעה חזיתית חלון זכוכית ענק כדי לפרוץ אל אולם התצוגה המרכזי. המהלך התיאטרלי, שבוצע באישור מכבי האש ובאמצעות זכוכית בטיחותית מיוחדת, הפך לסימן ההיכר של השקות החברה ושינה לתמיד את האופן שבו יצרניות רכב מציגות דגמים חדשים לעולם. וזה לא היה גימיק מקרי. לוץ עצמו סיפר מאוחר יותר שהפעלול נועד לייצר מודעות עצומה למכונית החדשה, והוא אכן הצליח: התמונות של הג'יפ מנפץ את הזכוכית הופיעו בתקשורת המרכזית בעולם והעניקו לקרייזלר חשיפה אדירה בעלות נמוכה בהרבה מקמפיין פרסום קונבנציונלי. המסר היה כמעט מילולי: הגרנד צ'ירוקי הוא לא עוד רכב שטח – הוא בא לשבור את הכללים.
הגרנד צ׳רוקי נחשב לאחד החשובים בתולדות המותג והציע שילוב שהיה חריג באותה תקופה: יכולת שטח אמיתית לצד נוחות, אבזור ואופי של מכונית כביש. העיצוב שמר על סימני ההיכר המזוהים עם ג'יפ עם שבעת החריצים בחזית, קשתות גלגלים בולטות ומרכב זקוף, אך העניק להם פרשנות מודרנית ומעודנת משמעותית מזו של הצ'ירוקי הוותיק. חידוש משמעותי נוסף היה השימוש במרכב אחוד, במקום בשלדת סולם מסורתית. למרות זאת, הגרנד צ'ירוקי לא ויתר על יכולת השטח והצליח לשלב עבירות מרשימה עם נוחות שימוש יומיומית. עם אורך של 4.49 מטרים, רוחב של 1.77 מטר וגובה של 1.65 מטר, הוא היה קומפקטי יחסית לרכבי השטח הגדולים של התקופה, ובעיקר ידידותי יותר לשימוש עירוני, וגם נהנה ממשקל קליל של 1,680 ק"ג בלבד – המשקל הנמוך בקטגוריה.
מבחוץ כלל הרכב חישוקי גלגלים "15 קלים ושמשות אחוריות מושחרות. רמת הגימור הבכירה, "לימיטד", הוסיפה גם נגיעות בצבע זהב במדבקות, בסמלים ובחישוקי הגלגלים, שהעניקו לרכב מראה יוקרתי ומוחצן יותר. מצד שני, העיצוב הבולט מדי לא דיבר אל כל הלקוחות, וחלקם העדיפו מראה סולידי ופחות ראוותני.
איפה תמצאו היום כורסאות מפנקות כאלה? צילום: רמי גלבוע, מגזין "אוטו" 1994
תא הנוסעים הגדיר מחדש את המושג "נוחות אמריקאית" ברכבי שטח, עם עיצוב עגלגל ומזמין שזנח את הקווים הרבועים והתעשייתיים של אותה תקופה. עם בסיס גלגלים של 269 ס"מ, המרחב הפנימי היה נדיב ומרווח מאוד לחמישה נוסעים, כשתנוחת הישיבה הגבוהה ושטחי הזכוכית הגדולים העניקו תחושת אווריריות וראות מצוינת לכל כיוון. ברמת הגימור הגבוהה "Limited", הקבינה הציעה חוויית פרימיום מפנקת במיוחד שכללה מושבי כורסה רכים מעור משובח ומתכווננים חשמלית, בקרת אקלים דיגיטלית, בקרת שיוט, דיפוני עץ יוקרתיים (מפלסטיק…), מחשב דרך מתקדם בתקרה, ומערכת שמע יוקרתית מבית Infinity Gold עם 8 רמקולים ודיסק, תאורת פנים עשירה ועוד. השילוב בין הנדסת אנוש טובה, בידוד רעשים איכותי ושפע של אבזור חשמלי, הפך את תא הנוסעים לסלון נייד ומפואר שהצטיין הן בנסיעות כביש ארוכות והן במסעות שטח קשוחים. בסעיף הבטיחות, מדובר היה ב-SUV עם הנעה כפולה הראשון בעולם שהציע כרית אוויר לנהג כסטנדרט, לצד חבילה שכללה גם ABS וארבעה בלמי דיסק.
ג'יפ גרנד צ'רוקי דור 1 במבחן מקומי. צילום: רמי גלבוע, מגזין "אוטו" 1994
הגרנד צ'ירוקי החל את דרכו בישראל עם מנוע בנזין 4.0 ליטר, שישה צילינדרים בטור, ששודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבעה יחסי העברה, הנעה כפולה קבועה והילוך כוח. המנוע הפיק 190 כ"ס ו-29 קג"מ, ואפשר תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך 9.6 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש. הכוח עבר לגלגלים באמצעות מערכת שכללה שלושה דיפרנציאלים, כאשר האחורי והמרכזי צוידו בנעילה חלקית. לצד מערכת ההנעה, הגרנד צ'ירוקי הציע שלדה אחודה, עם סרנים חיים מלפנים ומאחור. תצורה זו תרמה לעמידות וליכולת העבירות בשטח, ואפשרה מהלך מתלה נדיב יחסית. מנגד, מרווח הגחון, שעמד על 19.2 ס"מ בלבד, פגע ביכולת השטח וייעד אותו בעיקר לשבילים, לדיונות ולמכשולים קלים.
למעשה, הייעוד המרכזי של הגרנד צ'ירוקי היה שילוב בין יכולת שטח לבין נוחות וביצועים בכביש. שם הוא הצטיין עם נסיעה נינוחה ומפנקת, ביצועים טובים ואפילו היגוי חד ומדויק יחסית לרכב שטח של התקופה. את הצד הספורטיבי חיזקה בהמשך גרסת V8 בנפח 5.2 ליטר, שהפיקה 220 כ"ס ו-39.3 קג"מ. היא הגיעה לישראל בתחילה ביבוא אישי ובהמשך גם ביבוא רשמי בהזמנה מיוחדת, והאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 8.5 שניות. אלא שלצד הביצועים המרשימים, לגרסת ה-V8 הייתה גם נקודת תורפה בולטת: צריכת דלק גבוהה במיוחד, שנעה סביב 4–6 ק"מ לליטר בתנאים מעורבים.
עם מחיר התחלתי של 220 אלף שקל, שהיה גבוה משמעותית מההערכות המוקדמות, לא רק שהיה הגרנד צ'רוקי הרכב האמריקאי היקר ביותר שהוצע בישראל באותה תקופה, אלא גם רכב השטח השני הכי יקר בשוק המקומי אחרי הריינג' רובר, שמחירו היה גבוה משמעותית והחל ב־322 אלף שקל לגרסת ה־4.0 ליטר. בכך הציע הגרנד צ'רוקי דרך נגישה יותר להצטרף לעולם רכבי השטח היוקרתיים, פער שסייע לו לרשום מכירות נאות יחסית.
ה-SUV הראשון בעולם עם כרית אוויר סטנדרטית לנהג
הדור הראשון של הגרנד צ'ירוקי (ZJ) היה הצלחה גדולה מאוד, גם במונחי ג'יפ וגם עבור קרייזלר, עם יותר מ־1.5 מיליון רכבים שנמכרו ברחבי העולם. הגרנד צ'ירוקי נכנס בדיוק בזמן הנכון לשוק האמריקאי. הוא לקח את מה שהפך את הצ'ירוקי XJ ללהיט – ממדים יחסית קומפקטיים ויכולת שטח, והוסיף לזה נוחות, אבזור, איכות חיים ומיצוב יוקרתי. החל מאוקטובר 1994 החלה גם הרכבתו במפעל בעיר גראץ שבאוסטריה, כייצור קבלני עבור קרייזלר. המכוניות שיוצרו שם קיבלו את קוד הדגם ZG, לעומת ZJ שיוצר בצפון אמריקה. הבחירה בגראץ לא הייתה מקרית. Steyr-Daimler-Puch הייתה בעלת ניסיון רב בייצור רכבי 4×4, בראש ובראשונה בזכות מרצדס G קלאס, שיוצר במפעל מאז 1979.
ישרוד לאספנות?
הדור הראשון של ג'יפ גרנד צ'ירוקי שווק בישראל בשנים 1994–1999, עד שהוחלף באפריל 1999 בדור השני. למרות תג המחיר הגבוה, הוא זכה להצלחה יחסית מקומית, בעיקר משום שהציע שילוב שכמעט לא היה קיים אז בישראל: SUV יוקרתי עם יכולת שטח אמיתית, לצד ביצועים ונוחות מרשימים בכביש. למעשה, המתחרה הישיר היחיד בזירה הזו היה ריינג' רובר, שהיה יקר ממנו משמעותית. רק עם הגעתו של הדור השני החלה הקטגוריה המקומית להתמלא במתחרים יוקרתיים נוספים, בהם מרצדס ML וב.מ.וו X5. לאורך השנים צבר הדור הראשון גם מוניטין של דגם מוצלח ואמין, ויש הרואים בו אפילו את הגרנד צ׳רוקי האמין ביותר שיוצר עד היום.
בסך הכול נמכרו בישראל כ־400 מדגמי הדור הראשון, נתון מרשים בהתחשב במחירו הגבוה. עם זאת, כמחצית מהם הגיעו לישראל ביבוא אישי, בעיקר בשל פערי המחיר המשמעותיים מול מחירון היבואן הרשמי. לפי נתוני משרד הרישוי, שרדו כיום 80 כלי רכב מהדור הראשון שעדיין נעים על הכבישים עם רישוי פעיל. האם חלקם יזכו גם ללוחית רישוי אספנות? מתברר שלפחות ארבעה דגמים שיובאו לישראל בשנתיים האחרונות ביבוא אישי כבר זכו לרישוי אספנות, בהם לפחות אחד מגרסת ה־5.9 ליטר V8 הבכירה והחזקה ביותר – גרסה שלא שווקה בישראל באופן סדיר.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
