בעקבות מתקפת מכוניות ספורט יפניות על ישראל
הימים שלאחר מלחמת המפרץ ונפילת החרם הערבי על ישראל, הביאו עימם שלל מותגים יפנים חדשים לארץ, שבעידן ההוא נטול האינטרנט היו צריכים לשכנע את הישראלי הממוצע (שלרוב אינו הכיר את עוצמתם של המותגים החדשים בחו"ל) מדוע הוא צריך לבחור דווקא בהם, ואחד הכלים בהם השתמשו היבואנים בהחדרה לארץ היה סעיף המיתוג, בו ניסו היבואנים לייצר תדמית נחשקת למותג היפני החדש, שבעיקר התמחה בייצור מכוניות משפחתיות יעילות אך משעממות. ואיך מייצרים תדמית כזאת? עם מכוניות קופה ספורטיביות ונוצצות שלא ישאירו אף אחד אדיש על הכביש או באולם התצוגה.
1992: כל היצע דגמי הקופה העממי בישראל – דגמים יפנים
לאחר ביקור קצרצר של פולקסווגן קוראדו ואופל קליברה שנעלמו במהירות מאולמות התצוגה של היבואנים, נותר השוק הישראלי פרוץ למתקפת מכוניות הספורט היפניות: מאזדה עם הסלוגן "החדשות הטובות בעולם" יצאה כבר ב-1992 במסע פרסום נרחב ל-MX-5 מיאטה, אך מכונית בודדת שהגיעה לארץ לתקינה, סבלה מהתחממות ולא אושרה ע"י היפנים למכירה בישראל עקב מזג האוויר הישראלי (שיווקה נדחה ב-3 שנים). במקומה הגיעה מאזדה MX-3 – מכונית הקופה בעלת מנוע ה-V6 הקטן בעולם בזמנו (1.85 ליטר). סובארו הוותיקה בשוק, ניסתה להוכיח יכולות טכנולוגיות לא פחות מהמתחרות והחלה ביבוא דגם ה-SVX שצויד במנוע בוקסר 6 צילינדרים 3.3 ליטר והנעה כפולה מהמתוחכמות שידע עולם הרכב עד אז, וניסאן שהגיעה שנה מאוחר יותר לשוק, הציעה גם את ה-200SX. גם מיצובישי הביאה לארץ את ה-3000GT והציבה אותה באולם התצוגה לזמן קצר כקישוט, אך בסופו של דבר לא שווקה המכונית. בקיצור, לראשונה בארץ נשלט שוק מכוניות הקופה ע"י מותגים יפניים. מנגד, יבואנית טויוטה פחות התרגשה מהרעש שעשו מכוניות הקופה הספורטיביות, הרי בסופו של דבר זה שוק שריכז בארץ בשעתו סביב ה-200 מכוניות בשנה, וההחלטה להצטרף לחבורה הנוצצת התקבלה רק בזכות מפעל הפיס.
טויוטה שאין לטויוטה בישראל…
ההחלטה ליבוא מכונית הספורט הראשונה של טויוטה לישראל, התאפשרה הודות לתכנית המינויים של מפעל הפיס. בשיתוף פעולה שנעשה בין יוניון מוטורס היבואנית למפעל הפיס, התחייב מפעל הפיס לרכוש 20 מכוניות מדגמי טויוטה סליקה GT, אותם יגריל מדי שבוע בהגרלת "פיס חזק" בקרב לקוחותיו, ומסע הפרסום כלל את המשפט "טויוטה שאין לטויוטה בישראל…" וזאת משום שהיבואן לא הציע את הדגם בתחילת הדרך באולמות התצוגה שלו.
והפרסום של מפעל הפיס בהחלט עבד (או לפחות במקרה שלי…): בשנת 1992 בהיותי חייל בסדיר, נפגשתי עם חברים ביום שישי בקניון החדש שבדיוק נפתח ברחובות, כשלפתע הופיעה מולנו מכונית ספורטיבית שלא נראתה לפני כן בארץ. טויוטה סליקה GT2000 ! היא עמדה שם בצבע אדום נוצץ ליד דוכן מפעל הפיס והיממה אותנו. תוך 2 דקות הפכנו לטרף קל בידי המוכרת בדוכן הפיס ששכנעה את שלושתנו להצטרף למינוי החודשי. "תסתכלו על היפהפיה הזאת, לא בא לכם לצאת בקרוב לבלות איתה?" שאלה הסוכנת היעילה שידעה לזהות חולשות… אז חתמנו על המינוי של הפיס, וכבר בדרך פינטזתי שאני אומר שלום לפיאט אונו של ההורים וחוזר לצבא בסטייל עם רכב משלי… אז ברכב כמובן שלא זכינו, אולם אחד מחברי זכה בחודשים שלאחר מכן בפרס כספי של 5,000 ש"ח. לא רע בשביל חייל שהרוויח אז משכורת צבאית חודשית שנעה סביב ה-200 שקל.
טויוטה סליקה GT4 rally
מכונית הראלי היפנית המצליחה ביותר בכל הזמנים
הסליקה שהגיעה לארץ היתה מהדור החמישי של הדגם שהוצג בעולם בשנת 1989 ויוצר עד סוף 1993, ונהנה מתדמית חיובית מאוד בעולם הודות לגרסת הטורבו 4X4 שלה, ה-GT-FOUR שהפיקה 225 כ"ס, כיכבה במירוצים, קטפה 4 אליפויות באליפות הראלי העולמית (WRC) והיתה למכונית היפנית הראשונה שהביסה את המותגים האירופאים (למרות שהסליקה GT נבנתה בגרמניה בכלל…). למעשה מדובר גם במכונית הראלי היפנית המצליחה ביותר בכל הזמנים. הגרסה שהגיעה לארץ היתה הרבה יותר מתורבתת ומתאימה לכביש ציבורי, ועדיין היתה מכונית ספורטיבית מהנה לנהיגה. הדגם שווק בגרסת ה-GT2000 שצוידה במנוע בנזין 2.0 ליטר 4 צילינדרים מוזרק, שהפיק 156 כ"ס ב-6,600 סל"ד ומומנט מירבי של 19 קג"מ ב-4,800 סל"ד ששודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים והנעה קדמית. משקל הרכב עמד על 1,200 ק"ג ועם יחידת הכח הנ"ל הציע הרכב תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.3 שניות, מהירות מרבית של 220 קמ"ש וצריכת דלק של 9.6 ק"מ לליטר בממוצע לפי נתוני היצרן.
מעבר לכך, מדובר היה במכונית יפהפיה, עם מרכב קופה 4 מושבים מהפנט (יהיו תמיד מי שיגידו שלא), פנסים קדמיים מתקפלים בסגנון פורשה (או מאזדה 323F…), ועיצוב זנב מקורי וסקסי עם ספוילר מיוחד שמוסיף לדאווינים. על הכביש זאת היתה מכונית מסובבת ראשים לא רק לחובבי רכב, והמעטים שזכו להחזיק באחת כזאת לרוב שיבחו גם את חווית הנהיגה. במבחן השוואתי שנערך בזמנו מול מאזדה MX-3 וסובארו SVX, היא ספגה ביקורת על העיצוב המצועצע משהו והמחיר המופקע, אך הפגינה ביצועים נאים ואף היתה המהירה בתאוצה הקלאסית מעמידה מבין השלוש, וגם עם מערכת הבלימה הטובה ביותר.
צילום: מוחמד בדרה
"למכירה בהזדמנות מזכיה במפעל הפיס"…
תחת הסיסמה המאפיינת לעיתים רבות את שוק הרכב הישראלי "מי שרוצה- שישלם", גם מחיר טויוטה סליקה היה גבוה בארץ מהצפוי. עם תחילת השיווק ב-1992, הוצע כאמור הרכב רק ע"י מפעל הפיס, שם סיפרו על שווי של 110,000 שקל. כמובן שכמעט כל מכונית שהוגרלה מדי שבוע במשך 5 חודשים, הוצעה מיד לאחר מכן בשלל מודעות למכירה בעיתונים היומיים בסגנון: " למכירה בהזדמנות טויוטה סליקה 2000GT ממפעל הפיס" ולרוב בהנחות גבוהות מהמחירון רק כדי לשחרר את הרכב הלא יעיל למשפחה הישראלית הממוצעת…
טויוטה סליקה בתערוכת אוטומוטור 1993 – סחטיין על הביתן המעוצב ברמה בינלאומית… 🙂
יקרה יותר מב.מ.וו 320i קופה
בשנת 1993 החלה להציע יוניון מוטורס את הדגם גם באולם התצוגה במחיר של 130,500 שקל גבוה במיוחד. לשם השוואה, מאזדה MX-3 נמכרה בתמורה ל-97,900 שקל אטרקטיביים למדי, ואפילו ב.מ.וו 320i קופה הוצעה ב-128,000 שקל. סובארו SVX היתה היקרה בין מכוניות הקופה היפניות, אך גם הגדולה, חזקה ומאובזרת ביניהן ונמכרה ב-150,000 שקל.
טויוטה סליקה של דודו אבוטבול, מייסד ובעלים של מועדון הסליקה סופרה בישראל.
ויש גם את מועדון הסליקה והסופרה בישראל
לפני מספר שנים הוקם גם מועדון הסליקה סופרה בישראל, המחבר בין בעלי הסליקה והסופרה ששרדו בארץ. המועדון הוקם ע"י דודו אבוטבול, כנראה החובב מספר אחת של הדגם בארץ, המחזיק כיום יותר מאחת ואף בשיא החזיק 7 דגמי סליקה (אוסף אותם מכל הארץ, משפץ ומוכר), הקים קבוצה אקסקלוסיבית בפייסבוק שבהמשך עברה לפעילות בקבוצת וואטסאפ המרכזת את מרבית בעלי המכוניות בארץ (חצי מהם בערך מכונאים), עורכת מפגשים בין החברים (ביניהם אב ובנו המחזיקים במכוניות כאלה), משתפת מידע רב אודות הדגמים ואפילו יש גם נציגה בדראג הישראלי. בנוסף, דודו מחזיק גם במאגר של תמונות וסרטונים וכמובן תיעוד של קנייה ומכירה של הרבה דגמים מה-6 שנים האחרונות.
מפגש של מועדון סליקה סופרה בישראל. צילום: דודו אבוטבול
תשרוד לאספנות?
טויוטה סליקה שווקה רק שנתיים בארץ (1992-1994) והדור השישי שלה שהוצג ב-1994 כבר לא עשה את דרכו לישראל, עקב מיעוט בביקוש והצלחה של הדגמים העממיים של היצרן שאינם נזקקו לעידוד דגמי תדמית. הדגם הספורטיבי הבא של טויוטה שהגיע לארץ, היה רק בשנת 2001 עם ה-MR2 הייחודית. יחד עם מיעוט מכוניות מדגמי הסליקה שעלו לכביש (סה"כ הגיעו לארץ כ-74 מכוניות כולל היבוא האישי), וריבוי של דגמים שהיו מעורבים בתאונות, הסליקה הפכה לנדירה ביותר על הכביש. נכון להיום שרדו כ-20 מכוניות (מכל השנתונים) המוחזקות כולן בידי חובבי רכב, עם המון ידיים שעברו ברישיון, אך גם עם הרבה אהבה של הבעלים לרכב. לאורך השנים רוב המכוניות שודרגו מכאנית וחיצונית, וקשה לאתר היום מכונית שנשמרה מקורית. הבודדות שמוצעות מדי פעם למכירה בלוחות היד 2, נסחרות סביב ה-30-35 אלף שקל לגרסאות הרגילות ובין 50-60 אלף שקל לגרסאות הטורבו הנדירות יותר. נכון לעכשיו לא מצאנו אף רכב למכירה.
מפגש של מועדון סליקה סופרה בישראל. צילום: דודו אבוטבול
