בסוף שנות ה-90, קטגוריית המיניוואנים נחשבה לנחשקת כאן בדומה לקטגוריית רכבי הפנאי שהשתלטה כיום על השוק, רק שאז מדובר היה ברכבים עם מרכב גבוה ותא נוסעים מרווח ושימושי שניסו להתחזות למיניוואנים, בעוד שכיום הם מנסים להתחזות לרכבי שטח. בזה אחר זה נחתו כאן שלל דגמי מיניוואנים בכל הגדלים ובשלל טווחי מחירים, והשוק צמח להיקף של אלפי רכבים מדי שנה.
למאזדה שהובילה את השוק בבטחה באותם שנים, היה נציג רק בקטגוריית המיניוואנים הגדולים, עם דגם ה-MPV ששלט במכירות ומדי פעם איבד את הבכורה לקיה קרניבל הזול יותר, אך בשעה שרנו סניק המציאה את קטגוריית המיניוואנים הקומפקטיים ב-1996 וזכתה להצלחה מיידית בעולם ובישראל, למאזדה לקח עוד 3 שנים עד שהציגה בעולם את הנציג שלה לקטגוריה החדשה ועוד קרוב לשנתיים עד שהיא הגיעה לארץ. שנת 2000 היתה שנת ההסתערות של מאזדה על קטגוריות המיניוואנים. בזה אחר זה נחתו כאן מאזדה MPV החדש, מאזדה דמיו לשוק המיקרו-וואנים הקטנים ומאזדה פרמאסי לשוק המיניוואנים הקומפקטיים.
פרסומת ראשונה למאזדה פרמאסי
מאזדה פרמאסי מגיעה לישראל
שנה לפני שהגיעה לארץ, יצאו קומץ עיתונאי רכב ישראלים להיכרות ראשונה עם הפרמאסי ביפן. המיניוואנים הקומפקטיים היו כאלו שבעיקר היוו גרסאות מוגבהות ומרווחות של דגמי משפחתיות פופולריים. הפרמאסי הגיעה לארץ באוקטובר 2000 ומדובר היה ברכב שפותח מתערובת של ה-323 לאנטיס המשפחתית ושל מאזדה 626, ה-״מולטי משפחתית״, שתרמו את השלדה, יחידות הכח ושאר המכלולים הטכניים. העיצוב היה ברוח שפת העיצוב של מאזדה באותם שנים וכלל מראה שגרתי ודי משעמם, שמצד אחד לא מהפכני וחריג כמו פיאט מולטיפלה, ומצד שני גם לא מעוצב כמו רנו סניק או סיטרואן פיקאסו. עם 4.29 מטרים לאורך, רוחב של 1.7 מטר וגובה של 1.6 מטר, סיפקה המכונית רכב מעט ארוך ונמוך מהמקובל לקטגוריה, מה שהעניק לדגם מראה יותר של סטיישן מאשר מיניוואן.
גם בתא הנוסעים ניכר היה שמהנדסי מאזדה ניסו לחסוך בהוצאות הפיתוח. העיצוב היה כמעט זהה ללאנטיס המשפחתית, ולמרות בסיס גלגלים נדיב יחסית של 267 ס״מ, בשל תכנון לקוי לא מדובר היה בתא נוסעים מרווח כפי שניתן לצפות. אמנם הספסל האחורי היה בנוי משלושה מושבים נפרדים שגם התקפלו או התפרקו בשעת הצורך, אולם הם לא ממש היו מרווחים וגם המבנה הנמוך יחסית של הרכב, לא ממש סיפק תחושת מרווח של מיניוואן. למרות השימוש בחמישה מושבים בלבד (בחו״ל הוצעה גם גרסת 7 מושבים), גם תא המטען היה קטן יחסית עם נפח של 370 ליטר. אם ציפיתם לפחות לפטנטים ואמצעי אחסון חכמים שליוו מיניוואנים, גם כאן נרשמה אכזבה. בקיצור, דווקא בסעיף המרווח והשימושיות שהכי חשוב במיניוואנים, הסתפקה המכונית בציון בינוני.
2002: מאזדה פרמאסי במבחן במגזין "אוטו". רכב המבחן עדיין נע על הכביש עם רישוי בתוקף. צילום: שלמה וולקוביץ'
היצע הדגמים בארץ
הפרמאסי נחתה בארץ בגרסה אחת שכללה מנוע בנזין 1.8 ליטר שהושאל מהלאנטיס, שהפיק 118 כ״ס ו-16.3 קג״מ ושודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים והנעה קדמית. הביצועים היו סבירים עם תאוצה ל-100 קמ״ש ב-12.7 שניות, מהירות מרבית של 170 קמ״ש וצריכת דלק של 10.9 ק״מ לליטר בממוצע, והדגם הוצע ברמת גימור אחת GLX שכללה את האבזור החשמלי המקובל, בתוספת גג שמש חשמלי, 4 כריות אוויר ו-ABS.
שנה מאוחר יותר הגיעה לארץ כבר מתיחת הפנים של הדגם, שכללה ליטושים קלים לעיצוב החיצוני (חזית מחודשת קלות ועדכון ליחידות התאורה האחוריות), החלפת המנוע ליחידת הכח של ה-626 שכללה מנוע בנפח 2.0 ליטרים שהפיק 131 כ״ס והפיק ביצועים משופרים, לצד שדרוג קל של האבזור, עם תוספת של מגשים במשענות המושבים הקדמיים והבטחה להתנהגות כביש דינמית יותר, עם כיול מוצלח יותר של המתלים. למרות שלל השדרוגים, במטרה להפוך אותה לתחרותית יותר, שמרה היבואנית על המחיר הישן שהיה כמעט זהה למחירה של ה-626.
פברואר 2001: מגזין "הגה" במבחן השוואתי למיניוואנים הקומפקטיים. צילום: תומר פדר
כיכבה במבחני דרכים?
במבחני דרכים מקומיים שנערכו לדגם הוגדרה הפרמאסי כמכונית נוחה שצוידה ביחידת כח שכבר הוכיחה את אמינותה בארץ, אך גם כזו שלא ממש מצטיינת ביכולות תא הנוסעים, נתון החשוב ביותר למיניוואן. כאשר נלקחה המכונית למבחן דרכים השוואתי בפברואר 2001 במגזין ״הגה״ לעימות מול פיאט מולטיפלה ורנו סניק מובילת הקטגוריה, סיימה המאזדה במקום השלישי לאחר שהפסידה לרנו סניק שניצחה את המבחן. בסעיף היתרונות הוגדרה המאזדה כנוחה ואמינה, בעוד בסעיף החסרונות הוגדרה כמשעממת ומאכזבת מבחינת ביצועים והתנהגות כביש. המחיר שעמד על 124,900 שקל, היה זול ב-50 שקלים בלבד ממלכת הקטגוריה, אך יקר משמעותית מפיאט מולטיפלה בעלת 6 המושבים, שזו הוצעה מ-106,000 שקל, אך סבלה מהיעדר תיבה אוטומטית שהיתה נחוצה במיוחד להצלחה בשוק המקומי.
YNET אוגוסט 2001: יבואנית מאזדה במהלך נדיר באותם הימים, יוצאת במבצע.
נזקקה למבצע כדי לעודד את המכירות
לפרמאסי לא היתה חדירה קלה לשוק. רנו סניק הובילה את הקטגוריה ובגדול, פיאט מולטיפלה הציעה חלופה מעניינת עם 6 מושבים ומנוע דיזל חסכוני במיוחד ובאותה השנה נוספו גם אופל זאפירה שהציע מרכב 7 מושבים ומחיר דומה למאזדה וקיה ג׳ויס שניסה לצוד לקוחות עם המחיר הנמוך בקטגוריה, וברקע נרשמו דגמים נוספים שבדרך. במאזדה הבינו שישנה בעיה למכור את הרכב, אך נאמנים לשיטתם שלא להוריד מחירים, יצא היבואן בסדרת הנחות נדיבות ״מתחת לשולחן״ עם הנחה של 5,000 שקלים מהמחירון+אגרת רישוי ומס בולים בשווי של כמעט 2,000 שקלים במתנה+ מערכת רדיו-דיסק ומערכת אזעקה על חשבון הבית. לקינוח הוצעה עסקת מימון של 60,000 שקלים ללא ריבית והצמדה, או הנחה של 4,000 שקלים נוספים כדי לעודד את המכירות המקרטעות.
אל תשליכני לעת זקנה…
הצליחה?
מאזדה פרמאסי שווקה בארץ בשנים 2001-2005 וממנה עלו כאן לכביש בסה״כ כ-1,185 רכבים, נתון מאכזב שהיה נמוך משמעותית ממכירות רנו סניק שהובילה את הקטגוריה ומכרה בשנים טובות קרוב ל-1,000 מכוניות בשנה. השנה הכי מוצלחת במכירות המאזדה היתה 2001 בה עלו לכביש 385 יחידות, אך דווקא שנה לאחר מכן ששודרגה במנוע חזק יותר ויכולות משודרגות לצד מחיר שלא השתנה, ירדו מכירות הדגם, בעיקר בשל ירידה כוללת של שוק הרכב החדש בתקופה שלאחר פיצוץ בועת ההייטק של תחילת המילניום. לאורך השנים סיפקה הפרמאסי את מוניטין האמינות המופתית של היצרן, ובתור משומשת הפכה לחביבת משפחות שחיפשו מיניוואן קומפקטי זול ואמין לחמישה נוסעים. נכון להיום, שרדו לפי נתוני משרד הרישוי 208 מכוניות שעדיין נעות על הכביש עם רישוי פעיל, מהן 45 משנת 2001 עם מנוע ה-1.8 ליטר והשאר מדגמי 2002 ומעלה עם מנוע ה-2.0 ליטר. הפרמאסי הצטרפה לחבורה מצומצמת בהיסטוריה של דגמי מאזדה שנכשלו במכירות בארץ. ב-2005 הוחלפה המכונית בדור חדש שענה לשם ״מאזדה 5״ (בחלק ממדינות העולם המשיך עם השם פרמאסי), שסיפק את ההצלחה המצופה ואף מעבר לכך.
* תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
