מיצובישי לנסר היתה מכונית שנהנתה מהצלחה מסחררת בארץ. אמנם הלנסר הראשונה שהגיעה לארץ ב-1988 בגרסת סטיישן בלבד כבר היתה די מיושנת, אולם שנה לאחר מכן הושק בארץ הדור השלישי של הלנסר עם הסלוגן: "מיצובישי ויש בה הכל", שכלל אבזור עשיר ולראשונה 3 שנות אחריות שעזרו לה להדיח את סובארו לאונה מראשות טבלת המכירות לאחר שנים של שליטה. ב-1993 הגיעה הדור החדש שכונה בארץ "סופר לנסר" שהכתיר סופית את הלנסר כמלכת המשפחתיות, אך עם סיום השיווק ב-1997 החליט היבואן לוותר על הדור החדש של הלנסר שהוצג בחו"ל ובמקומו לייבא את מיצובישי כריזמה, המשפחתית האיכותית והגדולה יותר שיועדה לשוק האירופאי, במהלך שכלל התייקרות חדה במחיר שהובילה לצניחה במכירות לטובת מאזדה לאנטיס המחודשת והמוזלת שהעפילה לראשות טבלת המסירות וחגגה עם הסלוגן: "העם עולה ללאנטיס"….
1999 – מיצובישי ישראל במשבר והיבואנים המתחרים נכנסים ללחץ
את המחצית הראשונה של 1999 סיימה מיצובישי עם נתוני מכירות מאכזבים לאחר שהכריזמה שהיתה אמורה לככב, לא הצליחה להתברג אפילו לרשימת 10 הדגמים הנמכרים בישראל, עם נתון מכירות של 1,001 מדגמי הכריזמה לעומת 6,483 מסירות של הלאנטיס שהובילה את הסגמנט. בחברת כלמוטור היבואנית סרבו להשלים עם הירידה במכירות ובצעד חריג החליטו לוותר על הכריזמה לאחר שנתיים בלבד של שיווק ולהחזיר לארץ את הלנסר, אך כדי שזו תהיה תחרותית במחיר, היא תיובא ממפעל ההרכבה של מיצובישי בתאילנד ולא מיפן. הודעת היבואן לעיתונות על שובה של הלנסר לארץ הצליחה להלחיץ את היבואנים המתחרים, בשל שלל ידיעות שפורסמו בעיתונות על כוונותיה של מיצובישי לשווק את הלנסר במחיר הנמוך ב-10-15% ממחירי המשפחתיות המקובלים.
1999: מגזין "אוטו" מדווח על חזרה מתוכננת של הלנסר לישראל.
מיצובישי לנסר תאילנדית – הדור החדש שלא ממש היה חדש
הלנסר החדשה (דור 5) נחתה בארץ בקיץ 1999 (אך כדגמי 00'), ומדובר היה כבר בדגם וותיק למדי שהוצג ביפן כמחליף הסופר לנסר בסוף 1995, כאשר גרסת ה-3 דלתות שלו אפילו שווקה בארץ מ-1997 תחת השם "מיצובישי קולט". למעשה הלנסר "החדשה" שווקה גם באירופה בגרסה איכותית יותר מתוצרת יפן לצידה של הכריזמה, אך עם מנוע 1.3 ליטר בלבד שיבואני מיצובישי לא היו מעוניינים לייבאו לארץ. הדגם החדש פותח על פלטפורמת הסופר-לנסר היוצאת וגם העיצוב היה שגרתי ואפילו מעט מיושן עם הגעתו לארץ, מהסוג שפגע באפשרות להביא חזרה הביתה את הלקוחות המסורתיים, שראו לפתע את מיצובישי כמיושנת ולא ממש נחשקת. הממדים החיצוניים היו מקובלים לקטגוריה עם מרכב באורך של 4.29 מטר, רוחב של 1.69 מטר וגובה של 1.41 מטר ונפח תא המטען עמד על 420 ליטר.
"אושר אמיתי"…
היצע הדגמים בארץ
הלנסר התאילנדית שווקה בארץ בגרסה אחת שכללה מנוע בנזין 1.6 ליטר 113 כ"ס ו-14 קג"מ, שהוצע בשילוב לתיבת הילוכים אוטומטית 4 הילוכים מדגם INVECS2, אותה תיבת הילוכים חכמה ומוצלחת של הכריזמה שנחשבה לאחת הטובות בשוק. הביצועים היו מקובלים לקטגוריה עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש. עם בסיס גלגלים של 250 ס"מ, תא הנוסעים היה צפוף משמעותית משל הלאנטיס המתחרה (261 ס"מ), ועיצוב סביבת הנהג היה יפני טיפוסי לאותם ימים, זאת אומרת רווי פלסטיק אפור, חסר חן ומעוף, אך מנגד כלל ריפודי מושבים איכותיים ונאים למראה ששולבו גם בדיפוני הדלתות, ואיכות הרכבה יפנית שנדמה היה שתשרוד יפה עם השנים. הדגם שווק ב-2 רמות גימור לבחירה: GL הבסיסית שכללה הגה כח, מזגן מקורי, צמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית, כרית אוויר לנהג, פגושים שחורים וללא מד סל"ד, ו-GLX המאובזרת שכללה גם 4 חלונות חשמל, כוונון מראות חשמלי, מד סל"ד, צמד כריות אוויר, פגושים בצבע הרכב ואופציה ל-ABS. בניגוד למיצובישי צ'אמפ שהגיעה לארץ מתאילנד ב-1994 כדי להתחרות בדייהו רייסר המצליחה, הלנסר החדשה שידרה לפחות בתחילת הדרך איכות יפנית.
עדיין רואים אותן מדי פעם על הכביש
2001: הלנסר במבחן השוואתי נגד 16 מתחרות בשוק המשפחתיות!
ללנסר החדשה היה גם מוניטין עולמי בתחום המרוצים עם גרסת ה- EVO6 המהוללת, גרסת הכביש של אלופת העולם בראלי שהיתה אמורה לסייע לתדמית בארץ וביפן נמכרה גם גרסת V6 בנפח 1.8 ליטר 135 כ"ס.
האחות המוצלחת יותר: מיצובישי לנסר EVO6. לא הצליחה להקרין מתדימתה הסקסית על הלנסר העממית. צילום: ששי כהן
בחודש ספטמבר 1999 לקח מגזין "אוטו" את הלנסר למבחן השוואתי ראשון מול מלכת השוק מאזדה לאנטיס שהיתה בסה"כ מכונית די בינונית, ולמרות זאת ניצחה בקלילות את המבחן. במרץ 2001 פרסם מגזין "הגה" מבחן השוואתי ענק ל-17 מכוניות משפחתיות, בו נקטלה הלנסר כמעט בכל ההיבטים והוכרזה כאחת שיותר עושה נזק תדמיתי למותג מיצובישי בישראל. את המבחן היא סיימה במקום השלישי מהסוף, עם ניקוד גבוה במעט רק מסוזוקי בלנו ודייהו נובירה הוותיקות. את המבחן הענק ניצחה אגב סיאט טולדו.
מרץ 2001: הלנסר במקום ה-13 מתוך 17 במבחן המשפחתיות הענק של מגזין "הגה". צילום: תומר פדר
מחיר שובר שוק?
עם היוודע דבר הגעתה הצפויה של הלנסר התאילנדית לארץ בפברואר 1999, יבואני המשפחתיות המתחרות נכנסו ללחץ והעריכו כי כלמוביל עשויה לשווק את הלאנסר התאילנדית בארץ כדגם אסטרטגי, עם תג מחיר שובר שוק שינוע סביב ה-80 עד 87 אלף שקל לדגם 1.6 ליטר אוטומטי. בפועל, היבואן חשב אחרת והיבואנים המתחרים נשמו לרווחה כששמעו את המחיר, החל מ-88,900 שקל לגרסת ה-GL הבסיסית שכוונה לציי הרכב והחל מ-94,900 שקל לדגם ה-GLX המאובזר, ועוד לפני תוספת ABS (סטנדרט בלאנטיס) שהעלתה את מחירו ל-98,900 שקל, מחיר שכבר היה נמוך רק ב-1,000 שקל ממלכת המכירות מאזדה לאנטיס שנחשבה גם למכונית מודרנית משמעותית. כשנשאל דורון ודאי מנכ"ל כלמוביל-כלמוטור היבואנית בראיון למגזין "אוטו" באוגוסט 1999 לשאלת המחיר הלא תחרותי שהוצמד ללנסר, השיב ודאי ש"הלנסר היא מכונית יפנית שמרבית המכלולים שלה גם מגיעים מיפן והיא רק מורכבת בתאילנד, כאשר מהנדסים יפניים עמלים על שמירת האיכות. כשמוסיפים למחירה גם את המכס שהוטל על דגמים מהמזרח (7%), היא פשוט לא יכולה להיות זולה יותר…". בשאלה לגבי איכות הרכב, השיב ודאי שהיבואן מאמין ברכב ולא היה מסתכן כדי לפגוע בתדמית מיצובישי הטובה בישראל ממנה נהנים כבר 90,000 לקוחות. כיום ידוע כבר שהמחיר הגבוה של המכונית, נועד כדי לשווק אותה לציי הרכב בהנחות גדולות מהמחירון.
1999: "לגעת בהצלחה" – פרסומת ראשונה ללנסר התאילנדית בישראל
הצליחה?
בדומה לכריזמה, גם מיצובישי לנסר התאילנדית שווקה בארץ בסה"כ שנתיים (2000-2001) עם תחזית ל-6,000 מסירות מדי שנה, אך מהר מאוד הבין היבואן שלא ממנה תגיע הישועה ובמהלך 2002 הוחלפה המכונית שוב ע"י הכריזמה האירופאית שחזרה לארץ לאחר מתיחת פנים ("כריזמה AIR") עם תמחור אטרקטיבי מבעבר. בסה"כ נמכרו מהלנסר התאילנדית כ- 5,716 מכוניות בארץ, כאשר מרבית המכוניות נמכרו לחברות ליסינג וציי רכב. לאורך השנים הפגינה יחידת הכח של הלנסר אמינות גבוהה למדי, אולם תא הנוסעים לא היה איכותי כמצופה מדדמים יפניים וסבל מאיכות הרכבה נמוכה יותר. נכון להיום שרדו כ-274 רכבים שעדיין נעים על הכביש עם רישוי פעיל. האם חלק מהם ישרדו עוד כמה שנים ויגיעו לשוק האספנות? סיכוי נמוך.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
