המכונית הראשונה של סיאט עם עיצוב מקורי
הדור הראשון של סיאט איביזה שנחשף בעולם בתערוכת פאריס 1984, היה הדגם הראשון של היצרן שלא השתמש באף חלק גוף חיצוני המשותף לדגמי פיאט, בעידן החדש של היצרן הספרדי לאחר ההתנתקות משיתוף הפעולה המסורתי עם פיאט. האיביזה גם פותחה במהירות שיא: משלב הרעיון על הנייר ועד להגעתה לשוק חלפו פחות מ-3 שנים, וזאת בשל שיתוף פעולה שנעשה בשילוב שלל חברות מובילות מעולם הרכב. אמנם רצפת הרכב עדיין היתה שריד אחרון לשיתוף הפעולה עם פיאט ונלקחה מהסיאט רונדה (שהשתמשה ברצפת הפיאט ריתמו) אך לעיצוב החיצוני היה אחראי ג'ורג'טו ג'וג'ארו האיטלקי, התכנון ההנדסי של הרכב הופקד בידי סדנת קארמן הגרמנית הנחשבת (שהיתה ידועה בשיתופי הפעולה הנרחבים עם פורשה, מרצדס ופולקסווגן), והמנוע ותיבת ההילוכים פותחו בסיוע פורשה (+ תשלום של 7 מארק גרמני לפורשה עבור כל מנוע שנשא את הכיתוב "System Porsche"). עיצוב הפנים וההרכבה הופקדו בידי הספרדים. עוד נגיע לזה בהמשך.
1985: סיאט איביזה מגיעה לישראל
פחות משנה לאחר שהחל שיווק דגמי סיאט בישראל, החלה היבואנית באותם ימים חברת "סעם" בשיווק האיביזה החדשה שהצטרפה באולם התצוגה לסיאט פורה הקטנה והרונדה המשפחתית הקומפקטית. האיביזה הצטרפה לסגמנט הסופר-מיני בארץ, אך היתה גדולה ומרווחת מהמקובל בקטגוריה והציעה עיצוב חיצוני מודרני ונאה במיוחד, מרכב אווירודינמי עם מקדם גרר מצוין לאותם ימים של 0.34cd, ושווקה בתחילת הדרך בגרסת 3 דלתות עם מנוע 1,193 סמ"ק שהפיק 63 כ"ס ויחד עם תיבה ידנית 5 הילוכים הציעו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16 שניות, מהירות מרבית של 155 קמ"ש וצריכת דלק של 20.4 ק"מ לליטר בנסיעה בין עירונית לפי נתוני היצרן. כמה חודשים מאוחר יותר, החל שיווק גרסת ה-1.5 ליטר החזקה יותר, שצוידה במנוע 1,461 סמ"ק שהפיק 85 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.2 שניות זריזות למדי, מהירות מרבית של 175 קמ"ש וצריכת דלק אפילו מעט טובה יותר של 20.8 ק"מ לליטר בנסיעה בין עירונית לפי נתוני היצרן. מאוחר יותר הגיעה גם איביזה 3 דלתות 900 סמ"ק שהפיקה 44 כ"ס ונמכרה במספרים נמוכים.
פרסומת סיאט איביזה 1985 (מתוך אוטו של פעם בפייסבוק)
1986: מגיעה האיביזה SXi
באוקטובר 1985 נחתה בארץ גם האיביזה SXi, הגרסה החמה, המפתה והספורטיבית במשפחה שהתחבבה על צעירים רבים, שאמנם לא היתה מתחרה ישירה לאונו טורבו או פיג'ו 205 GTi, אך צוידה במנוע 1.5 ליטר מוזרק שהפיק 100 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות לצד מהירות מרבית של 184 קמ"ש. הדגם שווק עם מרכב 3 דלתות שזכה לקישוטים חיצוניים בצבע אדום, חישוקי גלגלים ספורטיביים, ספוילר אחורי וקשתות גלגלים מודגשות, ובתוך תא הנוסעים גם מושבים ספורטיביים, הגה בעיצוב ספורטיבי ולוח שעונים משודרג.
1986: מצטרפת סיאט איביזה SXI – הגרסה הספורטיבית המפתה ביותר (צילום: מתוך אוטו של פעם בפייסבוק)
1987: סיאט איביזה גם בגרסת 5 דלתות
בשנת 1987 החל שיווק גרסת ה-5 דלתות השימושית יותר, שהרחיבה משמעותית את לקוחות הדגם בארץ, כאשר המרכב השימושי והמרווח יחסית (בסיס גלגלים נדיב של 244 ס"מ), יחד עם תג מחיר זול, הציעו חלופה זולה למשפחתיות קומפקטיות בארץ והזניקו עוד יותר את מכירות הדגם בארץ, כאשר גרסת ה-5 דלתות הפכה גם לנמכרת ביותר במשפחת הדגמים. בשנת 1989 הגיעה לארץ האיביזה "CRONO", גרסת 3 דלתות כאילו ספורטיבית, שצוידה בשלל מדבקות חיצוניות, לוגו בצבע אדום, גריל קדמי ספורטיבי, מראות בצבע הרכב וצמד ספוילרים אחוריים, ובתא הנוסעים גם הגה ספורטיבי, מושבים אורטופדים ולוח שעונים עם תאורה אדומה, אשר ניסתה להציע מראה כאילו SXI (אבל עם טסות לגלגלים) במחיר מוזל. בין לבין הגיעה לארץ גם סדרה ייחודית בשם del Sol רק בצבע לבן. עם פגושים לבנים וגג שמש… היה גם ניסיון לייצר את האיביזה במרכב של קבריולט וכמה אבות טיפוס יוצרו, אך לא התגלגל לייצור סדרתי.
1987: גרסת 5 דלתות מצטרפת. (צילום מתוך אוטו של פעם בפייסבוק)
איכות הרכבה ובעיות אמינות
האיביזה שווקה בארץ ב-3 רמות גימור לבחירה: L הבסיסית (גיר 4 הילוכים) שהוצעה בעיקר לחברות השכרה, GL שהיתה פופולרית ללקוחות פרטיים וכללה גיר 5 הילוכים ומד סיבובי מנוע, או GLX המפוארת שצוידה גם בצמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית וחישוקי גלגלים קלים "14 במקום חישוקי ברזל "13. עיצוב תא הנוסעים של הדגם הופקד בידי סיאט וכך גם ההרכבה, ויחד עם חומרים באיכות נמוכה, סיפקו תא נוסעים בעייתי שכלל פלסטיקים שנטו להשתחרר מוקדם מהצפוי רעשים שונים ואמינות לא מלהיבה. כבר עם הגעתה לארץ בשנת 1985, נלקחה האיביזה למבחן ע"י עיתון מעריב, שתיאר את הדגם: "יש לאיביזה כמה תכונות מצוינות: העיצוב האיטלקי, המנוע והגיר של פורשה והתכנון הגרמני. למרבה הצער, את המכונית עצמה בנתה סיאט"…
סיאט איביזה דור 1 כיכבה בשנת 1985 במבצע "טוטו-אוטו" בו הוגרלה מכונית מדי שבוע.
1989- דגם מחודש עם 1,197 שיפורים בזכות פולקסווגן
בשנת 1989 הגיעה לישראל האיביזה "אקסטרא" (Extra), מתיחת הפנים של הדגם שעבר כבר לשליטת בעל הבית החדש של סיאט בעולם – קונצרן פולקסווגן, שערך מקצה שיפורים נרחב לדגם במטרה לטפל בנקודות התורפה של המכונית המאוד מצליחה באירופה, ויחד עם זאת לא ממש איכותית ואמינה. במסגרת השינויים, עודכן תא הנוסעים באחד חדש ואיכותי יותר, טופלה מערכת החשמל ובסה"כ הצהירו בזמנו על 1,197 עדכונים שונים לדגם (מן הסתם כל בורג שהוחלף נרשם כעדכון…).
1991: מתיחת פנים נוספת
בסוף 1991 הגיעה לארץ הגרסה המעודכנת האחרונה של האיביזה (GP2), שעברה מתיחת פנים מקיפה תחת בעלות מלאה כבר של קונצרן פולקסווגן, שדי פגעה בעיצוב המקורי והמוצלח של הרכב, עם גריל שעוצב מחדש, תוספת של חצאיות צד וקשתות גלגלים מודגשות, יחידות תאורה חדשות, חישוקי גלגלים שונים ועיצוב מעודכן לתא הנוסעים, יחד עם עדכון רמות הגימור ל- CL, CLX במקום GL ו-GLX. עם הדגם הזה המשיכה סיאט עד להשקת הדור השני שלה בארץ ב-1994.
תא הנוסעים המקורי של האיביזה
ובכל זאת סיפור הצלחה
הדור הראשון של סיאט איביזה שווק בארץ בשנים 1985-1993 וזכה להצלחה נאה במכירות (1,342,001 רכבים בעולם), הודות לעיצוב חיצוני מודרני (בתחילת הדרך), תא נוסעים מרווח ושימושי מהמקובל בקטגוריה ותג מחיר זול שהוצמד לדגם לאורך רוב שנותיו. יחד עם זאת, למרות מנוע וגיר של "System Porsche" ותכנון גרמני, איכות הנסיעה והנוחות היו ירודים ולא עמדו בציפיות, איכות תא הנוסעים היתה בעייתית (בעיקר בשנים הראשונות) וכך גם האמינות המפוקפקת. אבל גם מבחני דרכים לא מחמיאים באותה תקופה ותיאור במגזין "אוטו" בסעיף היתרונות של הדגם ב-"רק צורה יפה", לא ממש השפיעו על הלקוחות. האיביזה זכתה להצלחה, ובסיום שנת השיווק הראשונה של הדגם בארץ צמחו מכירות המותג פי 3, וגם בשנים הבאות סיפקה המכונית אלפי עותקים מדי שנה.
מתוך עיתון מעריב ינואר 1987
שרדה לאספנות?
הדור הראשון של סיאט איביזה נעלם כבר מהכבישים ולעת עתה לא מצאנו מכונית ששרדה ונשמרה לאספנות, אך כמעט בטוח שיש עוד כמה כאלו שמתגלגלות ואולי מוחזקות בידי אספנים. למרות שייצור הדגם פסק רשמית בשנת 1993, בשנת 1999 רכשה יצרנית רכב סינית את זכויות יצור הדור הראשון של האיביזה וייצרה אותו בסין עם שינויים רבים תחת השם "ננג'ינג איגל" עד לשנת 2008 ! כך שאם אתם בעלים של הדור הראשון וזקוקים לחלפים, ייתכן ותמצאו חלק מהם שם בשפע. גם סבא של אשתי ז"ל החזיק אחת כזאת המון שנים (מודל 1992 יד 2) בגרסת ה- 3 דלתות וברמת הגימור "Friend", ובגיל 84, הבן שלו החליט (ובצדק במקרה שלו) שהוא כבר לא נוהג בטוח על הכביש ובתזמון מושלם עם הסבב האחרון של פרויקט הגריטה הממשלתי ב-2013, לקח לו את הרכב ומסר אותו תמורת 3,000 שקל, למכונית שמורה במיוחד ועם מעט יחסית של ק"מ על השעון 🙁
האיביזה של יוסף רגינסקי ז"ל ואשתו רוזה שתיבדל לחיים ארוכים. בימים יפים יותר.
