בשנת 1999 הוצג הדור הראשון של סיאט לאון, שסימן את חזרתה של היצרנית הספרדית לאחת הזירות החשובות ביותר באירופה – שוק המשפחתיות הקומפקטיות. מול מתחרות כמו פולקסווגן גולף דור 4, פיג'ו 306 ופורד פוקוס, הגיעה הלאון עם בסיס טכנולוגי מוכר מבית פולקסווגן ועיצוב צעיר ותדמית ספורטיבית, ולמעשה שילבה את היכולות המוכחות של הגולף עם ניחוח וסטייל בהשראת האאודי A3, אך עטפה אותם באופי צעיר ודינמי יותר ובתג מחיר נגיש משמעותית (כ-10% פחות מהגולף).
סיאט לאון נחשפה לראשונה בעולם בשנת 1999 בתערוכת הרכב של פרנקפורט, ובכך סימנה את כניסתה המחודשת של סיאט לסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות באירופה, לאחר היעדרות מהקטגוריה מאז 1986, עם סיום הייצור של סיאט רונדה. הלאון עוצבה על ידי המעצב האיטלקי הנודע ג'ורג'טו ג'וג'ארו, והציעה עיצוב בעל הרבה אופי ואישיות, שאמנם נראה כמו גרסת 5 דלתות לסיאט טולדו שהגיעה שנה לפני לשוק, אך נהנתה מעיצוב צעיר בסגנון ספורטיבי, גם אם לא פורץ דרך. היו שראו גם דמיון מאחור לאלפא סוד. כמו הטולדו החדשה, גם הלאון הציגה קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת טכנולוגיה ואיכות עבור היצרן.
דמיון מאחור לאלפא סוד האגדית
הדגם נחשב לחלוץ בתחומים רבים: זו הייתה המכונית הראשונה של סיאט שיוצרה במקביל בשני מפעלים: בבריסל ובמרטורל, וכן הדגם הראשון של המותג שהוצע עם הנעה כפולה, תיבת שישה הילוכים ידנית ומרכב מגולוון לחלוטין, שנועד להגן מפני קורוזיה. בנוסף, עם הספק של 180 כוחות סוס, היא הייתה הראשונה בסיאט שחצתה את רף ה־150 כ"ס.
2000: השקת סיאט לאון בברצלונה
2000- השקת עיתונאים בברצלונה
באוקטובר 2000 הוזמנו עיתונאי רכב ישראלים להשקת המשפחתית החדשה בברצלונה, שפותחה על פלטפורמת ה-A4 של קונצרן פולקסווגן, ששירתה גם את אאודי A3 ופולקסווגן גולף דור 4, אך הבטיחה עם האופי הלטיני שלה לספק שילוב של סטייל והנאה מנהיגה שאפיינו את ה-A3, אך עם מחיר הנמוך ב-10% משל הגולף. בהשקה ניתנה ההזדמנות לנהוג בדגמי הבנזין והדיזל של הדגם, שבמרכזם עמדה הלאון 20VT (שכונתה בחלק מהשווקים 'קופרה') – הגרסה הספורטיבית הבכירה של הדגם שהיתה גם היחידה בקבוצת הקומקפטיות של פולקסווגן באותה עת שזכתה לשילוב של מנוע ה-1.8 ליטר 180 כ"ס, הנעה כפולה וגיר 6 הילוכים ידני.
יוני 2001: מגזין "אוטו" מדווח על הגעת הלאון לישראל
יוני 2001 – סיאט לאון מגיעה לישראל
באיחור ניכר מההשקה האירופאית, בשל ההמתנה לגרסה עם תיבת הילוכים אוטומטית שנחשבה חיונית להצלחה בישראל, החלה צ'מפיון מוטורס ביוני 2001 בשיווק סיאט לאון בישראל, אשר הצטרפה לאיביזה, קורדובה והטולדו באולמות התצוגה המקומיים. בתכל'ס, רכבים ראשונים ללקוחות הגיעו רק בקיץ כדגמי 2002 ולמעשה רק 3 מכוניות התצוגה הראשונות שהגיעו נרשמו כדגמי 2001 בישראל.
ינואר 2004: סיאט לאון 1.8 ליטר במבחן במגזין "הגה". צילום: עופר חזן
היצע הגרסאות כלל בתחילת הדרך את הלאון 1.6 ליטר, עם 101 כ"ס (ובהמשך 105 כ"ס החל מ־2003), שהוצעה עם תיבה ידנית 5 הילוכים או אוטומטית 4 הילוכים לבחירה. גרסה זו סיפקה תאוצה ל־100 קמ"ש ב־10.9 שניות ומהירות מרבית של 192 קמ"ש (בגרסה הידנית), ובשל שיוך בגרסה האוטומטית לקבוצת רישוי 2 החיונית להצלחה בציי הרכב, זו היתה גם הגרסה הפופולרית בארץ. מעליה הוצעה הלאון עם מנוע 1.8 ליטר בהספק 125 כ"ס, עם תאוצה ל־100 קמ"ש ב־10.3 שניות (12.5 שניות בגרסה האוטומטית) ומהירות מרבית של 200 קמ"ש (197 קמ"ש באוטומטית). בראש ההיצע עמדה הלאון 20VT – הגרסה הספורטיבית שכונתה בישראל "לאון טורבו ספורט". היא צוידה במנוע 1.8 ליטר טורבו 20 שסתומים, תיבה ידנית 6 הילוכים והנעה קדמית (לאון T) ואופציה להנעה כפולה (T4), עם מערכת ה-Heldex שהגיעה מאאודי TT כפולת ההנעה ואפשרה בהתאם לתנאי הכביש והנהיגה מעבר אוטומטי מהנעה קדמית לכפולה לפי הצורך, וסיפקה תאוצה ל־100 קמ"ש ב־7.7 שניות עם מהירות מרבית של 224 קמ"ש.
תא נוסעים
בתא הנוסעים הציגה הלאון אווירה משפחתית, עם עיצוב ותחושת איכות גבוהה שהזכירו לא מעט את אאודי A3. עם בסיס גלגלים של 251 ס"מ בלבד, הלאון הייתה מעט צפופה במושב האחורי, וגם נפח תא המטען לא הרשים עם 270 ליטרים צנועים למדי. הדגם שווק בשתי רמות גימור: סטלה הבסיסית, שכללה הגה כוח, מזגן מקורי, צמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית ומערכת שמע מקורית; וגרסת "סיניו" המאובזרת, שהוסיפה בקרת אקלים דיגיטלית, מחשב דרך, מראות חשמליות, פנסי ערפל קדמיים ומערכת שמע משודרגת. האופי המשפחתי נשמר גם בגרסת הטורבו החזקה, שלא שידרה כמעט רמז לאווירה ספורטיבית מעבר למושבים ייעודיים וכיתוב על ידית ההילוכים שמזכיר את תיבת 6 ההילוכים, אך כללה גם גג שמש חשמלי וחישוקי 16 אינץ' קלים.
על הכביש
באוקטובר 2001 בחן מגזין "אוטו" את הלאון 20VT, ובמבחן התרשמו הבוחנים מהאופי הספורטיבי של המכונית, אך ביקרו את העיצוב החיצוני שלא כלל את הגימור הספורטיבי המצופה. היבואן, מצדו, העניק לרוכשי הדגם סט חצאיות צד וספוילר קדמי כתוספת שנועדה לחדד את המראה הספורטיבי החסר. במבחן עלתה גם אכזבה מסוימת מכך שהלאון לא סיפקה את חדות הנהיגה והאופי הדרמטי שציפו למצוא בדגמי ביצועים כמו סובארו אימפרזה WRX, רנו קליאו ספורט או אלפא 147, ציפיות שלא התממשו בפועל. בסיכום הגדירו אותה הבוחנים כמשפחתית מהירה בעיקר, המציעה חלופה מהנה וזולה יותר לפולקסווגן גולף V5, ששווקה באותה תקופה בארץ רק עם תיבה אוטומטית.
אוקטובר 2001: סיאט לאון טורבו 20V במבחן. צילום: שלמה וולקוביץ, מגזין "אוטו"
בפברואר 2002 הועמדה למבחן הלאון 1.8 ליטר בהספק 125 כ"ס עם תיבה אוטומטית, וגם שם תהו הבוחנים לאן נעלם האופי הלטיני הספורטיבי שהובטח. אמנם למנוע המתקדם היה צליל ספורטיבי ורועש יחסית, ותיבת ההילוכים תפקדה היטב, אך בסך הכול התקבלה משפחתית נעימה ומהירה, אך לא באמת מרגשת. בסיכום המבחן סיכמו הבוחנים שמדובר היה בהתקדמות משמעותית עבור סיאט, אך לא במשפחתית שמצליחה להתעלות על מתחרות כמו פורד פוקוס או פיג'ו 307, שנכנסה לשוק באותה תקופה והציבה רף גבוה יותר.
פברואר 2002: סיאט לאון 1.8 אוט' במבחן. צילום: שלמה וולקוביץ, מגזין "אוטו"
בנובמבר 2001 העמיד מגזין "הגה" את הלאון 1.6 ליטר אוט' למבחן הקומפקטיות הענק, שכלל 9 דגמי האצ'בק משפחתיים. הלאון סיימה במקום השלישי והמכובד אחרי פורד פוקוס ופיג'ו 307 שניצחה את המבחן.
נובמבר 2001: מבחן הקומקפטיות הגדול ב-"הגה".צילום: תומר פדר
סיאט לאון קופרה R
הלאון דור 1 הייתה למעשה הרכב שהניח את היסודות לכל דגמי ה־FR והקופרה שבאו אחר כך, למרות שדווקא האיביזה קופרה היתה הראשונה להגיע לשוק. במאי 2001 הוזמנו עיתונאי רכב ישראלים להשקת הלאון קופרה R בברצלונה, שלוותה בסלוגן "Auto Emoción" – הסלוגן שנועד להדגיש שהמותג לא מוכר רק תחבורה רציונלית, אלא רכבים עם אופי לטיני, מרגשים וספורטיביים יותר, שמבדלים אותו ממותגי הקונצרן הגרמני. ההשקה כללה גם ביקור בחטיבת המרוצים של היצרן "סיאט ספורט", ולמרות שמדובר היה בזמן קצר לאחר שסיאט פרשה ממרוצי הראלי, היצרן הדגיש שעבר לפיתוח דגמים ספורטיביים לכביש הציבורי המבוססים על דגמים סדרתיים.
סיאט לאון קופרה R
אל דגם הלאון קופרה 4 הבכיר, שהוצע בחו"ל עם הנעה כפולה ו־204 כ"ס, הצטרפה גם הלאון קופרה R – גרסת הקצה של המשפחה, שצוידה בהנעה קדמית ובצמד מצנני ביניים שהעלו את ההספק ל־210 כ"ס ו־27.5 קג"מ. הדגם כלל חבילת עיצוב ספורטיבית שחידדה את המראה והאופי הקרבי, לצד תא נוסעים עם מושבי ספורט של ריקארו, רקע לבן ללוח השעונים ושלדה משודרגת, כולל כיול מתלים, הגה ובלמים. התוצאה הייתה מכונית הנעה קדמית קרבית ומרגשת, שסיפקה גם תאוצה ל־100 קמ"ש ב־7 שניות ומהירות מרבית של 237 קמ"ש. למרות הציפייה הגדולה, אכזבת העיתונאים הורגשה כאשר הקופרה R רק הוצגה סטטית ולא ניתנה האפשרות לנהוג בה. במקום זאת, זכו העיתונאים להתנסות ראשונה בגרסת ה־1.9 ליטר TDI (טורבו־דיזל), שהפיקה 150 כ"ס ו־32.6 קג"מ, שודכה לתיבת 6 הילוכים ידנית והציעה ביצועים מרשימים לתקופתה עם תאוצה ל־100 קמ"ש ב־8.9 שניות ומהירות מרבית של 211 קמ"ש.
2003: ידיעה במגזין "אוט" לגרסת קבריולט בדרך
סיאט לאון קבריולט
בשנת 2002 נפוצו ידיעות בעיתונות על כך שסיאט מתכננת השקת גרסת קבריולט עם גג בד חשמלי ללאון, שתגיע לשוק בשלב הראשון בגרסה ספורטיבית המבוססת על הקופרה R ובהמשך גם בגרסאות עממיות וזולות יותר. החשיפה הרשמית תוכננה לתערוכת ז'נבה 2003, אך הפרויקט בסופו של דבר נגנז והמכונית לא הגיעה לייצור.
סיאט לאון דור 1 – רק 58 מכוניות עדיין שרדו על כבישי ישראל
תשרוד לאספנות?
הדור הראשון של סיאט לאון שווק בישראל בין השנים 2001 ל־2005, ובמהלך התקופה נמסרו כאן בסך הכול 918 מכוניות, מהן 490 עם תיבה אוטומטית. הגרסה הפופולרית ביותר הייתה ה־1.6 ליטר עם 530 מסירות, בעוד שגרסת ה־1.8 ליטר בהספק 125 כ"ס הסתפקה ב־281 מסירות. לצד אלו נמכרו גם כ־107 יחידות מהגרסאות הספורטיביות עם מנוע 1.8 ליטר טורבו בהספק 180 כ"ס, מתוכן 35 יחידות של גרסת ההנעה הכפולה הבכירה. נכון להיום, שרדו רק 58 מדגמי הלאון דור ראשון שעדיין נעים על הכביש עם רישוי פעיל, כאשר 28 מתוכם הינם מגרסאות ה-1.8 ליטר הספורטיביות ובתוכן 8 יחידות מגרסת ההנעה הכפולה. האם חלקם ישרדו עוד כמה שנים ויזכו לרישוי אספנות? סביר להניח שכן, ובעיקר מגרסאות הספורט המעניינות.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
