יש מכוניות שמצליחות, ויש מכוניות שמשנות את ההיסטוריה של היצרן שלהן. עבור סקודה, האוקטביה הייתה בדיוק המכונית הזאת. כשהוצגה לפני 30 שנה, היא סימנה את המעבר של המותג מעולם הרכב של מזרח אירופה למותג בינלאומי מצליח תחת קבוצת פולקסווגן. האוקטביה הראשונה לא הייתה רק משפחתית חדשה, אלא מכונית עם איכות גרמנית שלא הייתה מוכרת קודם במותג, תא מטען ענק ותמורה יוצאת דופן למחיר, שהפכו את סקודה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר בתעשיית הרכב האירופית. לא במקרה סקודה עצמה מכנה את האוקטביה "הלב של המותג". עד היום הוא הדגם המזוהה ביותר עם החברה והנמכר ביותר בתולדותיה.
פיתוח האוקטביה החל בשנת 1992, זמן קצר לאחר הצטרפותה של סקודה לקבוצת פולקסווגן בשנת 1991. מדובר היה בדגם הראשון שפותח כמעט מאפס תחת הבעלות הגרמנית, והשני שפותח על פלטפורמת ה-A4 החדשה של הקונצרן, ששימשה בהמשך גם את פולקסווגן גולף דור 4, אאודי A3 ודגמים נוספים. אחד המאפיינים הבולטים של האוקטביה היה תצורת הליפטבק השימושית: דלת תא מטען גדולה שאפשרה גישה נוחה במיוחד לתא מטען בנפח 528 ליטר, שצמח עד ל־1,328 ליטר עם קיפול המושבים האחוריים. קו הייצור החדש לדגם החל לפעול ב־3 באפריל 1996 במפעל מלאדה בולסלאב (צ'כיה) בשטח של 37,500 מ"ר, והגדיל את כושר הייצור השנתי של המפעל ב־90 אלף כלי רכב, ל־350 אלף מכוניות בשנה. בעקבות זאת הפכה סקודה לחברת התעשייה הגדולה ביותר בצ'כיה. גרסת הסטיישן, אוקטביה קומבי, ערכה את הופעת הבכורה העולמית שלה בתערוכת ז'נבה במרץ 1998 והגיעה לשווקים במאי אותה שנה. גרסה זו הפכה במהירות ללהיט מכירות, במיוחד באירופה.
1998 – סקודה אוקטביה מגיעה לישראל והשיווק נעצר לאחר ימים בודדים
בקיץ 1998 נערכה סקו־קאר, יבואנית סקודה באותה עת, להשקת האוקטביה בישראל, שנועדה להשתלב בפלח המשפחתיות – הקטגוריה החשובה והמבוקשת בשוק הרכב המקומי. ארבע מכוניות ראשונות הגיעו ארצה לצורכי תקינה לקראת תחילת השיווק בספטמבר כדגמי 1999, עם תג מחיר התחלתי לאוקטביה 1.6 ליטר אוטומטית שתוכנן לעמוד על 80 אלף שקל, כ־1,000 שקל פחות ממאזדה לאנטיס, מלכת השוק. החשש של היבואן מתגובת השוק היה גדול, שכן הציבור הישראלי התרגל לראות בסקודה מותג עממי שמחיריו נעו סביב 70 אלף שקל. כדי להתמודד עם הביקורת הצפויה הושק קמפיין פרסומי מסקרן תחת הסלוגן "ברק פסק שהמחיר מוצדק", רמז ברור לראש הממשלה דאז, אהוד ברק. הקמפיין עורר עניין רב וזכה לחשיפה משמעותית. אלא שימים ספורים לפני תחילת השיווק שערי המטבע החלו להשתולל והובילו לזינוק במחירי המכוניות. כתוצאה מכך טיפס מחירה של האוקטביה מ־80 אלף שקל מתוכננים ל־106 אלף שקל, והיבואנית נאלצה לדחות את השיווק ללקוחות פרטיים ולהתמקד בשנה הראשונה רק בשוק המוניות, שם הפכה האוקטביה למונית הנמכרת ביותר כבר ב-1999.
1996: נשיא צ'כיה דאז חונך את קו הייצור של האוקטביה, שהיתה אחראית להפיכתה של סקודה למעסיקה הגדולה של עובדים במדינה
1999 – האוקטביה מוצעת גם ללקוחות פרטיים
בסוף שנת 1999 החלה היבואנית לשווק את האוקטביה גם ללקוחות פרטיים, כדגמי שנת 2000, כאשר לצידה של גרסת הסדאן הוצעה גם גרסת סטיישן שימושית עוד יותר שבאירופה נחשבה ללהיט. האוקטביה אימצה את יחידות הכח המוכרות של קונצרן פולקסווגן שכלל מנועי בנזין ותיבות אוטומטיות 4 הילוכים.היצע הדגמים כלל בתחילת הדרך 2 גרסאות בנזין אוטומטיות בלבד. גרסת הכניסה צוידה במנוע בנזין בנפח 1,595 סמ"ק שהפיק 101 כ"ס, האיץ את המכונית מ־0 ל־100 קמ"ש בתוך 13.8 שניות בדרך למהירות מרבית של 182 קמ"ש. מעליה הוצעה גרסת 1.8 ליטר עם מנוע 1,781 סמ"ק, 20 שסתומים, בהספק של 125 כ"ס, שהאיצה ל־100 קמ"ש ב־12.4 שניות והגיעה למהירות מרבית של 196 קמ"ש. אגב, חברת סקודה העניקה אז אחריות של 3 שנים על כל כלי הרכב שמכרה בעוד שהיום היא מעניקה רק שנתיים עם אופציה לשנה נוספת בתוספת תשלום.
פרסומת מקומית לאוקטביה – בניית המותג מחדש כמערבי מתקדם ולא מזרח אירופאי
אוקטביה TDI – מלכת המוניות החדשה
לצד גרסאות הבנזין, הוצעה גם האוקטביה 1.9 TDI שצוידה במנוע טורבו־דיזל בנפח 1,896 סמ"ק ובהספק של 90 כ"ס. בגרסה הידנית עם 5 הילוכים האיצה המכונית מ־0 ל־100 קמ"ש ב־13.7 שניות והגיעה למהירות מרבית של 182 קמ"ש, בעוד שלגרסה האוטומטית עם 4 הילוכים נדרשו 15 שניות ל־100 קמ"ש והמהירות המרבית עמדה על 176 קמ"ש. צריכת הדלק הייתה מצוינת ועמדה על כ־20 ק"מ לליטר בתנאי נהיגה מציאותיים. שילוב זה, יחד עם מרכב גדול, שימושי ונוח, סלל את דרכה של האוקטביה להפוך למונית הנמכרת ביותר בישראל במשך שנים רבות. זה אולי מסביר מדוע המכונית הזו הגיעה עם משענת יד לנהג שלא היתה בגרסאות הבנזין בתחילת הדרך, אך באופן תמוה גם רק עם כרית אוויר אחת לנהג בתחילת הדרך.
כבר בשנת 2000, שנת השיווק השנייה של הדגם בישראל, כ־35% ממסירות האוקטביה הופנו לשוק המוניות. הנתון הזה הקפיץ את סקודה למקום השלישי במכירות מוניות לפי מותג, אחרי פולקסווגן ומרצדס, אך למקום הראשון במכירות לפי דגם בודד. החל מ־2001 הפכה האוקטביה דיזל לפופולרית גם בקרב משטרת ישראל, שהצטיידה בדגם ושילבה אותו בין היתר כניידת אכיפה של משטרת התנועה.
סקודה אוקטביה TDI מונית דור 1 (צילום של Krokodyl מתוך ויקיפדיה)
תא נוסעים
תא הנוסעים של האוקטביה לא היה מפואר או חדשני, אך הוא הציע שילוב נדיר באותן שנים של איכות גרמנית, הנדסת אנוש מצוינת, נוחות טובה עם מושבים שפותחו בשיתוף עם קונצרן פולקסווגן והציעו תמיכה טובה לגב גם בנסיעות ארוכות ותא מטען ענק. למרות שהאוקטביה הייתה ארוכה מהמקובל בקטגוריה, בסיס הגלגלים (251 ס"מ) לא היה גדול במיוחד (ולמעשה קטן משל סקודה פאביה היום לה 256 ס"מ) ולכן המרחב במושב האחורי היה סביר אך לא מהטובים בקבוצה. רשימת האבזור כללה חלונות, נעילה ומראות חשמליים, הגה כח, מזגן, צמד כריות אוויר ו-ABS וטסות לגלגלים. רמות הגימור הגבוהות הוסיפו גם בקרת אקלים, חישוקי סגסוגת לגלגלים וגג שמש.
תא נוסעים באיכות וסגנון של פולקסווגן
2001 – מתיחת פנים ראשונה לדגם
בספטמבר 2000 הוזמנו עיתונאי רכב ישראלים להשקת האוקטביה המחודשת בהונגריה, לאחר שעברה מתיחת פנים ראשונה, שכללה עיצוב מעודכן ליחידות התאורה מלפנים ומאחור, עדכונים שונים לסביבת הנהג וניסיון קל להגדלת המרחב לנוסעים מאחור. מפרט הבטיחות שודרג וכלל לראשונה בגרסאות המאובזרות גם כריות צד (ובסה"כ 4 כריות אוויר) ואופציה לבקרת יציבות בדגמים הספורטיביים. גם השמות של רמות הגימור היו חדשים: קלאסיק הבסיסית, אמביאנט האמצעית ואלגנס הבכירה. גרסת ה-"לורין&קלמנט" היוקרתית ביותר, לא הגיעה לארץ. גם היצע המנועים שודרג: 2.0 ליטר בנזין 115 כ"ס (10.8 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 198 קמ"ש) ו-1.9TDI עם 110 כ"ס. גם מרווח הטיפולים שופר: אחת לשנה או 30,000 ק"מ בדגמי הבנזין, או אחת לשנתיים או 50,000 ק"מ בדיזל.
ינואר 2002: סקודה אוקטביה המחודשת בישראל. צילום:אילון פז, מגזין "אוטו"
2001 – סקודה אוקטביה RS
עם השקת הדגם המחודש, נוספה להיצע גם האוקטביה RS, גרסת הביצועים במשפחת הדגם, שצוידה במנוע טורבו 1,781 סמ"ק, שהפיק 180 כ"ס ומומנט מרבי של 24 קג"מ ושודך לתיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים והנעה קדמית. התאוצה עמדה על 8 שניות ל-100 קמ"ש והמהירות המרבית על 232 קמ"ש. הדגם גם הונמך ב-15 מ"מ, קיבל חישוקי "16 עם צמיגים ספורטיביים יותר, נוספה בקרת יציבות וחבילת עיצוב ספורטיבית חיצונית ופנימית קלה, שכללה פגושים שונים וחצאיות צד, מושבים ספורטיביים וגימור עשיר יותר עם גג שמש חשמלי, דיפוני עץ ובקרת אקלים. ההשקה לעיתונאים נעשתה אגב על מסלול ה-"הונגרורינג" הסמוך לבודפשט. בשל תמחור גבוה מדי לדגם, הסתפקו הלקוחות בארץ בגרסה הצנועה יותר שלה בתחילת הדרך – האוקטביה 1.8 ליטר טורבו 150 כ"ס (9.9 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 215 קמ"ש) שסיפקה משפחתית מהירה אבל לא באמת ספורטיבית. גרסת ה-RS הגיעה ב-2003 וענדה תג מחיר יקר במיוחד של 168,000 שקל, אשר היה מקביל למחירה של סובארו אימפרזה WRX שנהנתה מביצועים עדיפים. זה לא השאיר סיכוי ל-RS ורק 10 מכוניות שלה נמכרו בארץ.
סקודה אוקטביה RS דור 1: תמחור יקר במיוחד הוביל למכירת רק 10 מכוניות כאלו בישראל
מול המתחרות
בדצמבר 1999 העמיד מגזין "אוטו" את הסקודה אוקטביה למבחן השוואתי מול פולקסווגן בורה, אחותה לקונצרן שנחשבה אז לחדישה ומתקדמת יותר, ומול אופל אסטרה. שלושת הדגמים נבחנו בגרסאות 1.6 ליטר אוטומטיות. האוקטביה יצאה כשידה על העליונה וזכתה בניצחון במבחן, בעיקר בזכות היותה המשפחתית השימושית והמוצלחת ביותר בחבורה. "גולף עם באגאז' ענק" כינו את המכונית שסימלה את המעבר של סקודה מהמזרח למערב. הבוחנים ציינו כי הבורה הציעה תחושת איכות גבוהה יותר, עיצוב יוקרתי ואבזור מפנק יותר, אך תג המחיר הגבוה מנע ממנה לזכות במקום הראשון. לצד זאת, הדגישו הבוחנים כי עבור חובבי הנהיגה דווקא האופל אסטרה הייתה המכונית המהנה ביותר, ואף הודו כי מבין שלוש המתמודדות זו המכונית שאיתה היו מעדיפים לחזור הביתה.
דצמבר 1999: סקודה אוקטביה מככבת על שער מגזין "אוטו"
בנובמבר 1999 ערך גם מגזין "הגה" את מבחן המשפחתיות הגדול, בו נבחנו 13 משפחתיות 1.6 ליטר אוט' ראש בראש. האוקטביה הוכתרה כ-"הפתעת הליגה", אך סיימה רק במקום הרביעי, כשלפניה פיג'ו 306, אופל אסטרה וטויוטה קורולה שקטפה את המקום הראשון.
נובמבר 1999: מגזין "הגה" מפרסם את מבחן המשפחתיות הגדול. צילום: רונן טופלברג ותומר פדר
בפברואר 2001, בשיאם של ימי משפחתיות הדיזל בישראל, הועמדה האוקטביה TDI למבחן השוואתי במגזין "הגה" מול גרסאות הדיזל של אופל אסטרה ורנו מגאן. האוקטביה ניצחה את המבחן בזכות יחידת הכח היעילה, המרכב הגדול והשימושי ואיכות תא הנוסעים ולמרות נחיתות בנוחות הנסיעה ובסיס הגלגלים הקצר.
פברואר 2001: סקודה אוקטביה TDI דור 1 מנצחת השוואתי במגזין "הגה". צילום: תומר פדר
תמחור
עם השקתה המאוחרת של האוקטביה בשוק הפרטי בשנת 2000, ולאחר שהיבואנית הצליחה להשיג מהיצרן תמחור תחרותי יחסית, עם מחיר התחלתי של 98,900 שקל לגרסת ה־1.6 ליטר האוטומטית הבסיסית, הייתה האוקטביה אחת המשפחתיות היקרות בקטגוריה. למעשה, רק טויוטה קורולה, הונדה סיוויק ופולקסווגן בורה היו יקרות ממנה. במחיר הזה נדרשה היבואנית לשכנע את הלקוחות כי לא מדובר בעוד סקודה מהדור הישן, אלא במכונית מודרנית החולקת מכלולים עם דגמי פולקסווגן ואינה נופלת מהם באיכות, באמינות ובביצועים. יתרה מכך, היא הציעה מרכב גדול ושימושי יותר, ואף מחיר נמוך יותר מהמתחרות מבית פולקסווגן.
ציבור נהגי המוניות, מנהל הרכב הממשלתי וציי רכב גדולים נוספים אימצו את הדגם במהירות, אך בקרב הלקוחות הפרטיים התהליך היה איטי יותר. נדרש זמן עד שהשוק השתכנע כי סקודה החדשה היא מותג מערבי לכל דבר, לא רק באיכות וביכולות, אלא גם ברמת התמחור. עם התקדמות השנים, ומעבר בשנת 2001 של זיכיון היבוא לבעלות משותפת של סקו-קאר עם צ'מפיון מוטורס, השקיעה היבואנית רבות בבניית המותג מחדש, ובתערוכת הרכב של אוטומוטור ב-2003, הביאה לתצוגה גם את גרסת הראלי RS של האוקטביה כמקדמת תדמית.
2003: סקודה אוקטביה בגרסת הראלי RS מגיעה לביקור בתערוכת אוטומוטור בגני התערוכה. צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
תשרוד לאספנות?
הדור הראשון של סקודה אוקטביה נהנה מתקופת ייצור ארוכה במיוחד ויוצר בין השנים 1996–2011. לישראל הוא הגיע בשנת 1999 ושווק כאן עד סוף 2003, אז הוחלף בדור השני, לפחות לפי ההגדרה שאומצה אז בעיתונות המקומית, אף שבפועל המשיך הדור הראשון להימכר בעולם עד 2011. בארבע שנות השיווק הראשונות בישראל ביססה האוקטביה את מעמדה כמכונית החשובה בתולדות המותג בארץ, עם 9,232 מסירות, רובן בגרסאות הדיזל שזכו לפופולריות גבוהה במיוחד. כבר בשנת השיווק הראשונה 1999 נמסרו 444 מכוניות, כמעט כולן לשוק המוניות, ואילו שנת השיא הייתה 2002 עם 2,620 מסירות. באותן שנים הפכה האוקטביה למכונית הדיזל הלא מסחרית הפופולרית בישראל.
לאורך השנים בנתה האוקטביה מוניטין של אמינות גבוהה, בדומה לדגמי פולקסווגן שעליהם התבססה. גרסאות הדיזל, ובמיוחד הידניות, זכו לשבחים רבים מצד נהגי מוניות, כאשר לא מעט מכוניות צברו מאות אלפי קילומטרים וחלקן אף חצו את רף מיליון הקילומטרים. כיום מדובר כבר במחזה נדיר על כבישי ישראל. לפי נתוני משרד הרישוי, רק 56 מכוניות מהדור הראשון שנסקר כאן עדיין מחזיקות ברישוי פעיל. מתוכן, רק אחת משנת 1999 ורק שתיים מגרסת ה־RS הספורטיבית. האם בעוד כמה שנים נראה אותן נושאות לוחית אספנות? בהחלט ייתכן, ובמיוחד במקרה של ה־RS, שכבר כיום נחשבת לגרסה המבוקשת והנדירה ביותר של הדגם.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
מעוניינים בנסיעת מבחן לסקודה אוקטביה החדשה? הכניסו פרטים כאן
