נוסטלגיה לשבת: פיאט אונו (כולל אונו טורבו)

היא הושקה בתחנת חלל בארה"ב ל-600 עיתונאים מכל העולם, היתה מלכת הסופר-מיני בארץ בשנות ה-80 וה-90, נלחמה בתדמית האמינות המפוקפקת עם האחריות המקיפה בארץ, ונהנתה מגרסת טורבו אגדית. סיפורה של פיאט אונו.

ששי כהן 27 במרץ, 2020
פיאט אונו דור 1

השקה עולמית בתחנת החלל בפלורידה

זאת היתה אחת ההשקות המפוארות ביותר בעולם הרכב בשנות ה-80: לא פחות מ-600 עיתונאים מרחבי העולם (כולל 7 מישראל), התייצבו בינואר 1983 בנמלי התעופה של רומא ופרנקפורט והוטסו בשני מטוסי בואינג 747 (ג'מבו) לארה"ב, להשקה של פיאט אונו, מכונית הסופר-מיני החדישה של היצרן, ש-250 עותקים שלה הוטסו במיוחד להשקה בארה"ב למרות שמעולם לא שווקה שם. המקום שנבחר להשקה היה לא פחות מקייפ קנברל, מרכז החלל שבפלורידה, כדי להמחיש כמה האונו חדשנית וסוג של חללית שמשוגרת לעולם הרכב.


נהיגה באונו על מסלול מרוצים של דייטונה ביץ'

ימי ההשקה כללו מסלול נהיגה של 150 ק"מ, כאשר הדובדבן שבקצפת היה גם נהיגה ברכב על מסלול המרוצים של דייטונה ביץ', המסלול של אחד משלושת מרוצי הסיבולת היוקרתיים ביותר בעולם. אל אלו הצטרפו אירוח כיד המלך ואלכוהול שזרם בנדיבות, אולי זו הסיבה שכל העיתונאים חזרו מרוצים עד הגג מהרכב ומספר חודשים מאוחר יותר הצביעו כמעט פה אחד והכתירו אותה כמכונית השנה 1984. עבור פיאט, מדובר היה בזכייה הרביעית בתואר היוקרתי "מכונית השנה", נתון שאף יצרן רכב לא השיג באותה תקופה.

פיאט אונו

עיתון דבר ינואר 1984

על הכתפיים של האונו הונחה משימה כבדה ביותר: להמשיך את הצלחת ה-127 שהיתה במשך 6 שנים ברציפות בצמרת הדגמים הנמכרים ביותר באירופה. לא פחות מ-700 מיליון דולר הושקעו בפיתוח האונו, בתהליך אוטומציה שכלל מפעלי הרכבה עתירי רובוטים ותהליך ייצור ממוחשב לאורך כל פס הייצור, אשר הובילו לצמצום משמעותי בכח האדם במפעלי ההרכבה, שתורגם לחיסכון בעלויות והצגת תג מחיר תחרותי לדגם.

פיאט אונו

פיאט אונו מושקת בקייפ קנברל בפלורידה 1983

יצור המכונית המיליון תוך פחות משנתיים!

האונו (מספר 1 באיטלקית) נקראה בשם הזה כדי לסמל את מנוע ה-1.0 ליטר, אחת הקטגוריות החזקות ביותר במכירות באירופה, למרות שבתחילת הדרך היא לא צוידה בכלל במנוע 1.0 ליטר. האונו נהנתה מעיצוב אולטרה מודרני (מבית ג'יוג'יארו), מקדם גרר מעולה של 0.32 ומרכב קומפקטי שימושי ומרווח להפליא, שהפכו את המכונית לכוכבת כבר עם הצגתה באירופה. ביחס ל-127 היוצאת, היא היתה בסה"כ ארוכה יותר ב-5 ס"מ, אך תכנון מבריק הוביל לתא נוסעים מרווח יותר משמעותית. כבר בשנת השיווק הראשונה לדגם, החזיקה האונו ב-56% מהקטגוריה באיטליה, ואחת מתוך חמש מכוניות שנמכרו באירופה בשוק הקטנות, היתה פיאט אונו. פחות משנתיים לאחר שהוצגה, נמכרה כבר בעולם המכונית המיליון של הדגם, מה שהפך אותה לאחד הדגמים הנחטפים ביותר בשוק הרכב בכל הזמנים. בסוף 1986 חצתה האונו גם את רף ה-2 מיליון יחידות בעולם. בסה"כ יוצרו במשך 12 שנה כ-8.8 מיליון עותקים שלה !

פיאט אונו פרסומת

פיאט אונו בפרסומת ראשונה בישראל

פיאט אונו בישראל

במחצית השניה של 1983 נחתה בישראל גם האונו. באופן מפתיע, העיצוב האולטרה מודרני הפחיד קלות את היבואן, שסבר שהדגם הראוותני לא יתקבל בברכה בקרב לקוחות שמרנים בארץ, ובמקביל להשקת האונו החל לייבא גם את ה-127 הברזילאית כאופציה זולה יותר ופחות מנקרת עיניים, שתעניק פתרון ללקוחות השמרנים. רגע לאחר זכייתה של המכונית בתואר "מכונית השנה 1984", נחת כאן גם סמנכ"ל השיווק של פיאט באירופה, שהשיק רשמית את הדגם בארץ והכריז על הנחות של מאות דולרים (מחירי המכונית נקבעו אז בדולרים בארץ) ל-200 הלקוחות הראשונים שירכשו את הרכב (מחיר החל מ-$6,953 + $1,043 מע"מ).

פיאט אונו בישראל

מתוך עיתון מעריב ינואר 1984

היצע הדגמים

עם הגעתה של המכונית לארץ, הוצעה האונו בדגמי 3 ו-5 דלתות, עם האונו 45 (נקראה מאוחר יותר סטינג) שצוידה במנוע 903 סמ"ק 45 כ"ס (17 שניות ל-100 קמ"ש ו-140 קמ"ש מירביים) והאונו 55 שצוידה במנוע 1.1 ליטר 55 כ"ס (15 שניות ל-100 קמ"ש ו-150 קמ"ש מירביים). בעידן ההוא בו צוידו מכוניות משפחתיות בעיקר במנוע 1.3 ליטר, סבר היבואן שיבוא האונו 70 המצוידת במנוע 1.3 ליטר, לא יזכה לביקוש בארץ כי מדובר במכונית ספורטיבית שהביקוש בארץ נמוך לדגמים כאלה. צמד המנועים שודך לתיבת הילוכים ידנית בלבד 4 הילוכים (ולא ממש ידידותית לתפעול), ועימם הציעה המכונית ביצועים טובים ביחס למתחרות, לצד אחיזת כביש גבוהה, התנהגות כביש מהנה וצריכת דלק נמוכה. נוחות הנסיעה היתה דווקא אחד הצדדים הפחות טובים של המכונית.

פיאט אונו פרסומת

1985: גם פיאט אונו 70SL בעלת האופי הספורטיבי נוחתת בישראל

הדגמים שווקו ברמת גימור בסיסית ועם אופציה למזגן בהתקנה מקומית (שהיה אחד הגורמים העיקריים לתקלות ברכב), כאשר גרסאות ה-S היו מעט מאובזרות יותר. ב-1985 הצטרפה סוף סוף גם האונו 70SL, גרסת ה-1.3 ליטר החזקה של הדגם, שצוידה במנוע 1,301 סמ"ק 65 כ"ס וגיר 5 הילוכים, שהציעה ביצועים נאים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות ומהירות מרבית של 165 קמ"ש. רמת הגימור הנ"ל היתה מאובזרת גם בצמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית, ומד סיבובי מנוע. באותה שנה הגיעה גם האונו FIRE שצוידה במנוע 1.0 ליטר 45 כ"ס יעיל יותר. בשנת 1988 נחתה בארץ גם האונו סלקטה שצוידה בתיבת הילוכים אוטומטית רציפה, שאמנם הפכה את הנהיגה לנוחה יותר, אך התגלתה בהמשך כבעייתית ולא אמינה. רק מעטות ממנה נמכרו בארץ.

פיאט אונו טורבו

1985: פיאט אונו טורבו במבחן ישראלי… הבוחן לקח אותה לשטח (צילום: בועז לניר, ארכיון הרווארד)

פיאט אונו טורבו – אלופת הרמזורים

בשנת 1986 הגיע היהלום במשפחת האונו, עם תחילת שיווקה של האונו טורבו, גרסת הביצועים החזקה של הדגם שצוידה במנוע טורבו 1,299 סמ"ק 105 כ"ס, שיחד עם תיבת הילוכים ידנית הציעו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9 שניות ומהירות מרבית של 200 קמ"ש. הטורבו שווקה בגרסת 3 דלתות בלבד ועל הכביש היה מדובר במכונית ספורטיבית אמיתית ומהנה לנהיגה, אך אחיזת הכביש שלה היתה פחות מוצלחת מהיריבה הישירה פיג'ו 205 GTI, והמכונית סבלה מתת היגוי בולט במהירויות גבוהות.

אונו טורבו מעריב 1988

פברואר 1988 עיתון מעריב: האונו טורבו בחברה טובה…

אבזור הטורבו כלל הגה ומושבים ספורטיבים יותר, חישוקי גלגלים קלים עם סמל העקרב של אבארט, פנסי ערפל, לוח שעונים ספורטיבי יותר ומערכת ABS פשוטה ולא ממש מוצלחת, כאשר כאופציה הוצעו גם לוח שעונים דיגיטלי וגג נפתח לא חשמלי. מחירה אגב היה גבוה משמעותית וזהה לפיאט רגאטה המשפחתית, מה שהוביל חלק מסוכני המכירות של פיאט באותה תקופה לשכנע לקוחות שיקחו דווקא את הרגאטה בטענה "לא חבל על הכסף? קח משפחתית גדולה יותר באותו מחיר…". זה לא הפריע לעשרות לקוחות לרכוש את הדגם מדי שנה, שהחל לככב גם במירוצי מכוניות שכונתיים בקרב צעירים. המראה הקרבי של הג'נטים הספורטיביים של האונו טורבו, הפך אותם למבוקשים גם בקרב גנבי רכב, שמכרו אותם בהמשך לבעלי אונו 3 דלתות רגילה שחשקו במראה של טורבו 🙁

פיאט אונו טורבו

מתוך עיתון מעריב 1988

1990 – מתיחת פנים מקיפה

באמצע שנת 1990 ולאחר 7 שנות שיווק, נחתה בארץ מתיחת הפנים של האונו, שכללה עיצוב מחודש (ופחות יפה), עם חזית מחודשת שכללה פנסים צרים יותר, פגוש חדש שהציע שילוב של צבע הרכב בדגמים המאובזרים יותר, ועיצוב מחודש לחלקה האחורי של המכונית שכלל מכסה תא מטען בסגנון של הטיפו הגדולה יותר (יחד עם הגדלת נפח תא המטען), פגוש ויחידות תאורה חדשות. בתוך תא הנוסעים עוצבה סביבת הנהג והנוסעים מחדש, הדשבורד הוחלף באחד חדש עם עיצוב סטנדרטי יותר ופחות מתחכם, איכות משודרגת והבטחה לטיפול בסעיף האמינות. מעבר לכך, עודכנו יחידות הכח: האונו 60 (מחילפת ה-55) צוידה במנוע 1.1 ליטר 57 כ"ס והאונו 70 זכתה למנוע 1.4 ליטר 72 כ"ס ואופציה לגרסת הזרקה בעלת הספק זהה. האונו טורבו שודרגה במנוע 1.4 ליטר 118 כ"ס שקיזז את התאוצה ל-7.7 שניות מרשימות במיוחד.

פיאט אונו 1990

1990: זוכים במכונית בהגרלת האגודה למען החייל. הדגם של מתיחת הפנים (צילום ישראל סאן מתוך ארכיון הרווארד)

נלחמת ביפניות: אחריות עד 250,000 ק"מ !

באופן כללי, פיאט אונו היתה מכונית אמינה למדי ביחס לתוצרת של פיאט באותם שנים, ולזכותה נרשמו גם עלויות אחזקה נמוכות ביחס למקובל, שלצד היתרונות הרבים של הדגם, סייעו להפוך אותה לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בארץ במשך עשור, עם שליטה בלתי מעורערת בשוק המכוניות הקטנות, ומכירות גבוהות הן בשוק הפרטי והן בקרב ציי הרכב וחברות ההשכרה, שרכשו את הדגם באלפי יחידות מדי שנה. גם בשוק המשומשות נהנתה האונו מביקוש גבוה לאורך השנים, ודגמים שמורים שלה נמכרו לרוב תוך מספר ימים (היו לנו 2 במשפחה…). דגמים יוצאי חברות השכרה שסבלו לרוב מחיים קשים משמעותית, הפגינו עם השנים עמידות נמוכה נמוכה יותר וסבלו מביקוש נמוך יותר. בתחילת שנות ה-90, עם התחזקות היצרנים היפניים, ניסתה פיאט להילחם בהם בסעיף האמינות, וציידה את האונו באחריות של 3 שנים או עד 250,000 ק"מ, האחריות הנדיבה בשוק.

פיאט אונו תא נוסעים

תשרוד לאספנות? 

עשרות אלפי מכוניות מדגמי פיאט אונו נמכרו כאן בין השנים 1983-1996, מה שהפך אותה כאמור לאחת המכוניות המצליחות ביותר בארץ באותם שנים, ושם של דבר לא רק בארץ אלא בכל העולם. יחד עם זאת, נכון להיום, האונו הפכה כבר למחזה נדיר למדי על הכביש ומעטות ממנה שרדו, רובן מהדגם של אחרי מתחית הפנים של 1990. נכון להיום, לא נמצאה אפילו מכונית אחת למכירה בלוחות היד 2, אך ברור לנו שכמה שרדו ומוחזקות בידי אספנים, חלקן מדגם הטורבו המהולל.

פרסומת אונו טורבו



עוד מנוסטלגיה