מותג פיאט היה סיפור הצלחה בישראל בשנות ה-70 וה-80 ויחד עם מותגים אירופאים נוספים הם שלטו בשוק הרכב הישראלי, לצידה סובארו שהובילה את המכירות. מתקפת המכוניות היפניות שהחלה בסוף שנות ה-80 עם כניסתה של מיצובישי לשוק, ובתחילת שנות ה-90 גם עם כניסתם של הונדה, טויוטה, מאזדה וניסאן, פגעה משמעותית במכירות הדגמים האירופאים שראו איך חלקם בשוק הרכב הישראלי הולך ומצטמצמם ובמיוחד בשוק המשפחתיות שהחל לגלות חיבה עזה במיוחד למותגים הנוצצים מיפן. עם השקת פיאט טמפרה, המשפחתית החדשה והמתקדמת של היצרן שהחליפה את הרגאטה הוותיקה והלא ממש מוצלחת, החליטה היבואנית להשיב מלחמה למותגים היפנים.
פיאט טמפרה בישראל
בפברואר 1991 התייצבה באולם התצוגה של פיאט בת"א לראשונה גם הטמפרה, המשפחתית החדשה של היצרן שהיתה למעשה גרסת הסדאן של הטיפו, וכללה מרכב משפחתי נאה ומרווח במיוחד, מקדם גרר מצוין של 0.28 שסייע להתנהגות הכביש והביצועים, ושלל מנועים ששודכו לתיבה ידנית ואפילו גרסה אוטומטית רציפה שנועדה להתחרות בפופולריות הגואה של הדגמים האוטומטים היפניים. ביחס לטיפו (שנבחרה בשנת 1989 למכונית השנה באירופה), הטמפרה נחשבה למתאימה יותר ללקוח הישראלי, עם מרכב סדאן עם הופעה מכובדת ונאה, והתנהגות כביש עדיפה כפי שתוארה בעבר במדורי הרכב המקומיים. מרבית מכירות הדגם בארץ היו של דגמי הסדאן, אולם גרסאות הוויקנד (סטיישן) זכו גם לפופולריות יחסית.
מסע פרסום אנטי יפני
עם תחילת השיווק בשנת 1991 מסע הפרסום של הדגם נעשה תחת הסלוגן "דרושים נהגים טמפרמנטים", שניסה לתאר את לקוחות הדגם שהינם אנשים עם אישיות מיוחדת. שנה מאוחר יותר, עם התחלת נהירת הלקוחות לעבר המותגים היפניים, שינה היבואן כיוון והחל להילחם במתחרים ביפן בכל הכח, תחת הסלוגן "טמפרה הוציאה לי את היפניות מהראש", עם שלל פרסומות חביבות שהדגישו את יתרונות הטמפרה מול המתחרות המלוכסנות וניסו לשכנע אותנו שאנחנו ממש לא צריכים מכונית יפנית.
מנצחת את היפניות במבחן השוואתי?
עם תחילת השיווק בארץ התייצבה פיאט טמפרה בגרסת סדאן שכללה בבסיס מנוע בנזין 1.4 ליטר 8 שסתומים 78 כ"ס (קרבורטור) ששודך לגיר ידני, והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.4 שניות והציע מהירות מרבית של 172 קמ"ש. מעליו הוצעה הטמפרה 1.6 ליטר שהפיקה 86 כ"ס והציגה ביצועים משופרים עם 12.2 שניות ל-100 קמ"ש ו-177 קמ"ש מירביים. הגרסה הביצועיסטית צוידה כבר במנוע 1.8 ליטר 110 כ"ס וגיר ידני, והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.9 שניות ומהירות מרבית נאה של 190 קמ"ש. את המענה לדרישות העולות לתיבת הילוכים אוטומטית סיפקה הטמפרה "סלקטה" שכללה מנוע 1.6 ליטר 86 כ"ס ששודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה. בשנת 1994 הצטרפה גם גרסת 2.0 ליטר אוטומטית שנסתה להוות חלופה למכוניות מנהלים. ביחס ליפניות, הטמפרה אמנם היתה כבדה יותר למראה ופחות זריזה, אולם היא עדיין נהנתה מגינונים אירופאים, הגה כח שהיה דווקא מדויק, נוחות עדיפה והתנהגות כביש טובה יותר. במבחן השוואתי שערך מגזין "אוטו" בו התחרתה בדייהטסו אפלאוז הזריזה ומאזדה 323F הספורטיבית למראה, ניצחה הטמפרה 1.6S בסעיפי הביצועים והתנהגות הכביש, אך הפסידה באיכות תא הנוסעים, הגימור והעיצוב החיצוני. 
המשפחתית הראשונה עם פתחי מיזוג אחוריים
אם פתחי מיזוג אחוריים הפכו לפריט כמעט חובה במשפחתיות רק בשנים האחרונות, נדמה שפיאט טמפרה הקדימה את זמנה והציעה כבר בתחילת שנות ה-90 פתחי מיזוג אחוריים, שיחד עם בקרת אקלים דיגיטלית בדגמים הבכירים, ורמת אבזור עשירה שכללה גם הגה כח, לוח שעונים דיגיטלי (כאופציה נדירה בארץ), ריפודי קטיפה וחישוקי גלגלים קלים, ניסתה הטמפרה להציע חלופה אירופאית ליפניות שהיה בהם כמעט הכל, ויחד עם זאת נכשלה באיכות תא הנוסעים וכמות הצעצועים החשמליים שהוצעו בדגם. כדי להתחרות ביפניות, הוצעה הטמפרה מאמצע שנות ה-90 גם עם אחריות של 3 שנים או 250,000 ק"מ הטובה בשוק, בעזרתה ניסתה להגביר את אמון הצרכנים באיכות ואמינות הדגם. מעבר לכך צוידה המכונית גם בתא המטען הנדיב בקטגוריה, בנפח 500 ליטרים.
תמחור
במחיר התחלתי בארץ של 38,800 שקל לגרסת ה-1.4 ליטר הידנית, דרך 48,800 שקל לגרסת ה-1.6 ליטר אוט', היתה הטמפרה זולה מיפניות נחשבות כמו הונדה סיוויק, טויוטה קורולה ודייהטסו אפלאוז, אך זולה מעט ממיצובישי לנסר שהובילה את השוק. גם ביחס לאירופאיות המתחרות כמו סיטרואן BX, פיג'ו 405 ופולקסווגן ג'טה היתה הטמפרה זולה משמעותית, מה שהפך אותה למכונית פופולרית יחסית של פיאט בארץ, גם אם מעולם לא התקרבה לנתוני המכירות של המתחרות (ובעיקר היפניות).
הצלחה חלקית
למרות מסע הפרסום המאסיבי שהתמקד בניסיון להבריח את הלקוחות מהמותגים היפניים, הטמפרה אמנם לא הצליחה לעצור את נהירת הלקוחות לדגמים היפניים, אולם סייעה למכירות פיאט, שיחד עם האונו הפופולרית ודגמים נוספים, הצליחה להיות באמצע שנות ה-90 מותג הרכב האירופאי הנמכר ביותר בישראל, עם נתח שוק של 25% מסך מכירות הדגמים האירופאים, ומקום מכובד ברשימת 10 מותגי הרכב הנמכרים ביותר בישראל באותם זמנים. מרבית הדגמים של הטמפרה ששווקו בארץ צוידו בתיבת הילוכים ידנית.
1994- פיאט האירופאית הנמכרת ביותר בישראל
תשרוד לאספנות?
פיאט טמפרה שווקה בארץ בין השנים 1991-1997 אז הוחלפה ע"י המראה. בשנה הבאה אמורה פיאט טמפרה לקבל לראשונה גם רישוי אספנות. נכון להיום נוכחות המכונית בכבישים הפכה לנדירה ביותר וגם בלוחות מודעות היד 2 לא נצפתה מכונית אחת אפילו למכירה. האם מישהו מחזיק באחת כזאת ושומר אותה לאספנות? ימים יגידו.
