עם פתיחת שעריה של ברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80, הודות לשלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב, הגיעו לישראל מאות אלפי עולים חדשים מחבר המדינות העצמאיות והדוברות רוסית, אשר השאירו את מרבית רכושם במדינות המוצא ועלו עם רכוש מועט לישראל, כאשר כמה מאות מהם הגיעו לארץ יחד עם רכבם הפרטי מסוג לאדה, הרכב הפופולרי בברית המועצות של אותם ימים.
בני זוג שעלו לארץ בשנת 1990 עם הלאדה שלהם בנסיעה חוצת מדינות (מעריב 1990)
דגמי לאדה נשענו על מכלולים וותיקים של פיאט
דגמי הלאדה יוצרו ע"י חברת אווטוואז (AvtoVAZ) הרוסית ונשענו ברובם על דגמים מיושנים של פיאט משנות ה-60. הדגמים הפופולרים שהגיעו לארץ יחד עם העולים החדשים, היו לאדה ריבה (שהיתה ידועה ברוסיה גם בשמות VAZ 2104 ו-VAZ 2105) והיתה למעשה גרסה רוסית של פיאט 124 ששווקה בשנים 1966-1974, כאשר עם סיום השיווק באירופה, עבר פס היצור למפעל הרוסי, וכן לאדה סמארה, משפחתית מודרנית יותר מפיתוח חצי עצמאי של המפעל הרוסי, בשיתוף מכלולים של טלבוט. בפסגת הדגמים הגיע גם לאדה ניבה, גי'פ 4X4 שהיה המוצלח בתוצרת הרוסית והציע אפשרות אמיתית להתקדם לרכב שטח במחיר הנמוך משמעותית מהמתחרים.
לאדה ניבה -אחד הבודדים ששרדו בארץ
חיזור של משקיעים ישראלים לקבלת זיכיון לשיווק לאדה בישראל
יחד עם הגעתם של מאות אלפי עולים חדשים לישראל בזמן קצר ומאות דגמי לאדה שהחלו לנוע בכבישי הארץ, לנוכח יחס חיובי של העולים החדשים למותג הרוסי (ברוסיה רוכשי לאדה נאלצו להמתין שנים עד לקבלת הרכב), החל גם התיאבון של משקיעים בתחום הרכב, אשר ביקשו לקבל את הזיכיון ליבוא המכוניות לישראל. עם התחממות היחסים בין ישראל לרוסיה, נסללה גם הדרך לקבלת הזיכיון לפתיחת סוכנות רשמית בישראל, והסכם כזה נחתם בשנת 1990 בין אווטוואז הרוסית לחברת מוטוקארס, אשר גברה על מתחרים כמו רמי אונגר והחברה לישראל.
כתבתו של יוחאי רפאלי מתוך עיתון מעריב 1990
1991: לאדה פותחת סוכנות ראשונה בישראל עם הסלוגן המבטיח: "עוצמה חדשה על הכביש"…
היבוא הרשמי של לאדה לישראל החל בשנת הדגם 1991, עם פתיחת סוכנות "ק. את ס. אוטומוטיב ישראל בע"מ" ברחוב המסגר 55 בתל אביב. היצע הדגמים כלל בבסיס את דגמי לאדה 1.5 ליטר (ריבה או VAZ 2107 בחו"ל) שלא באמת עניינה כאן מישהו בתור רכב חדש, עם עיצוב (מקולקל) של פיאט 124, מנוע 1452 סמ"ק 77 כ"ס וגיר ידני שהציעו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16.5 שניות וצריכת דלק מטורפת של 8.4 ק"מ לליטר לפי נתוני היצרן! מחיר הרכב עמד על 26,500 שקל בלבד, מה שהעניק לה את התואר "המכונית הזולה ביותר בישראל", אפילו זול יותר מסקודה פייבוריט שהגיעה שנה מאוחר יותר לארץ.
לאדה 1500 בישראל, רגע לפני שנגרטה (כמו רבים מהדגמים) במבצעי גריטת הרכב ב-2010.
לאדה סמארה- החל מ-27,050 שקל
מעליו הוצעה לאדה סמארה, המשפחתית הראשונה שעוצבה במלואה ע"י החברה הרוסית וביקשה להתחרות בטובות שבמשפחתיות הקומפקטיות בארץ. הסמארה שווקה בארץ בדגמי בנזין 1,300 סמ"ק ידני שהפיק 65 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-15.2 שניות, לצד מהירות מרבית של 147 קמ"ש וצריכת דלק של 10.2 ק"מ לליטר בממוצע, ודגם סמארה 1500 סמ"ק ידני שהפיק 75 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.5 שניות, לצד מהירות מרבית של 155 קמ"ש וצריכת דלק של 9.8 ק"מ לליטר בממוצע. העיצוב היה מודרני יחסית והדגם שווק בדגמי 5 דלתות או סדאן שענה לשם פורמה.
לאדה סמארה זוכה למזגן ישראלי (מעריב 1989)
מחירי הדגמים היו מאוד אטרקטיביים ועמדו על 27,050 שקל ו-31,050 שקל בהתאמה. מחיר אלפא רומיאו 33 לשם השוואה החל מ-41,300 שקל לדגם ה-1.3 ליטר 86 כ"ס, מחיר פולקסווגן גולף 1.4 ליטר החל מ-51,500 שקל ומשפחתיות יפניות שהסתערו על הארץ באותם שנים היה אף גבוה יותר עם מאזדה 323F מ-52,900 שקל, טויוטה קורולה מ-54,000 שקל והונדה סיוויק בקצה מ-64,750 שקל (כולן אגב עם גיר ידני). את ההצלחה היחסית שהשיגה הסמארה באירופה, היא לא הצליחה לשחזר בישראל.
1993: שגריר רוסיה בישראל מקבל את הלאדה סמארה סדאן (נקראה גם פורמה) החדשה שלו כרכב דיפלומטי. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
הדגם המוצלח בארץ – לאדה ניבה 4X4
הדגם היחיד שהצליח לעורר עניין בקרב הישראלים (ולאו דווקא רק בקרב העולים מברית המועצות לשעבר), היה לאדה ניבה, רכב שטח 4X4 שהוצג בעולם ב-1976, נשען גם הוא על מכלולים איטלקיים וותיקים של פיאט, אך עוצב ברוסיה ורכש לעצמו שם של כבוד לאחר שהיה לג'יפ הרוסי היחיד שהגיע להישגים בין-לאומיים, השתתף במספר מרוצים של ראלי פאריס-דקאר ואף סיים בחלקם בין חמשת המקומות הראשונים. הדגם שווק בארץ עם מנוע בנזין 1.6 ליטר שהפיק 76 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית עם 4 הילוכים בלבד, שיחד עם הנעה כפולה הציעו מהירות מרבית של 130 קמ"ש. לצד איכות לא מלהיבה, רמת גימור זוועתית וצריכת דלק גבוהה יחסית לביצועי המנוע החלשים, הצליח הניבה דווקא לרכוש לא מעט לקוחות, שהעריכו את יכולות השטח הלא מבוטלות של הדגם ועמידותו בתנאים מאתגרים, שאפשרו רכישת רכב שטח אמיתי במחיר זול. הניבה שווק בארץ במחיר של 33,850 שקל, כאשר סוזוקי סמוראי עלה 49,500 שקל (50% יותר !), סוזוקי ויטארה כבר עלה 56,500 שקל ודייהטסו פרוזה עלה 55,750 שקל.
פרסומת לאדה ניבה בישראל 1992
דגמי לאדה שהגיעו ביבוא רשמי לא זכו להצלחה בארץ ורק דגמי הניבה נמכרו כאן למשך שנים ספורות במספרים משמעותיים עבור היבואן. במהלך השנים ששווקו כאן המכוניות, הן זכו לאותן בדיחות ממוחזרות שליוו את הדלתא הרומנית קודם לכן ודגמים לא מוצלחים נוספים משנים קודמות. לאחר סגירת הסוכנות, נכחדו מהר מרבית דגמי לאדה, כאשר רק דגמי הניבה שרדו עוד שנים ארוכות הודות למחירם הזול במיוחד כמשומשות, ויכולותיהם הגבוהות בשטח שקרצו לרבים. בשנת 2016 הודיעה קרסו מוטורס שחתמה על הסכם לשיווק מכוניות לאדה בישראל, אך בשל החלטת היצרן לא לאפשר שיווק של דגמי לאדה ודאצ'יה באותן מדינות, נחסמה האפשרות של חזרתה של לאדה לישראל.
דווקא חייך מהרכב החדש… שגריר רוסיה בישראל 1993. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד.
