נוסטלגיה לשבת: 1993- סובארו גרנד לאונה מגיעה לישראל

היא הגיעה לארץ מיד לאחר ההשקה העולמית, זכתה לשם ייחודי לישראל, והציגה קפיצת מדרגה עצומה מול הלאונה היוצאת, אך מחיר גבוה בתחילת הדרך ונטישת הלקוחות לעבר שלל המותגים היפניים המתחרים, מנעו ממנה לשחזר את הצלחת הלאונה הוותיקה. סיפורה של סובארו גרנד לאונה.

ששי כהן 21 במאי, 2021
סובארו גרנד לאונה 1993

בתמונה הראשית: בעלי סוכנות יפנאוטו ובכירים בחברה בהשקת הגרנד-לאונה בישראל 1993. (צילום: ארכיון הרווארד)

סובארו לאונה היתה מלכת שוק הרכב הישראלי של שנות ה-80, ובימי השיא שלה, החזיקה סובארו כרבע משוק הרכב בישראל, נתון מדהים שאף מותג לא הצליח לשחזר מאז אותם ימים. בחודש נובמבר 1992 ולאחר 8 שנות שיווק ארוכות במיוחד בשל מצבה הפיננסי הגרוע באותם ימים של סובארו העולמית, הוצגה רשמית סובארו אימפרזה, מחליפת הלאונה והמשפחתית בגודל בינוני החדשה של היצרן. בשל החשיבות הגבוהה של השוק הישראלי ליצרן (מקום שני במכירות מחוץ ליפן אחרי ארה"ב), חודש בלבד לאחר החשיפה העולמית, נחתה המשפחתית החדשה גם בישראל, אך תחת השם הישראלי "סובארו גרנד לאונה"…

סובארו גרנד לאונה 1993

אוגוסט 1992 – מגזין "אוטו" בסקופ על הסובארו החדשה לראשונה ללא הסוואה

דצמבר 1992- סובארו גרנד לאונה בישראל

בהסתכלות לאחור, זה מדהים איך שהתיחסה יפנאוטו היבואנית בזלזול ללקוחות הישראלים: מעבר לשירות הגרוע כבר בשלב המכירה החשוב (מכוניות נעולות באולמות התצוגה, והסיפורים של התורים מחוץ לסניף המרכזי בתל אביב והקריאה ללקוחות ללכת לאולמות תצוגה של מתחרים…), היבואן גם זלזל באינטליגנציה של הרוכש הישראלי הממוצע, ולאחר שהרגיל אותו שנים לקרוא לסובארו המשפחתית "סובארו DL" בשעה ששמה האמיתי "לאונה" נחשף לציבור רק שנים מאוחר יותר, השם החדש של הרכב – "אימפרזה" הלחיץ את היבואן שטען שלישראלים יהיה קשה לבטא שם כזה מסובך… וגם השם הזה נשמע איטלקי, מה שעשוי לגרום ללקוח הממוצע לחשוב כי מדובר במכונית איטלקית, ומכוניות איטלקיות הרי אינן אמינות… לכן חשוב שיהיה לה שם חדש בישראל. ואם למכונית הנמכרת ביותר באותה תקופה בארץ קוראים "מיצובישי סופר לנסר" (התוספת של ה-"סופר" ייחודית לישראל), אז הדגם החדש יקרא "גרנד לאונה", כי לא מוותרים על השם "לאונה" שזוהה עם המשפחתית המצליחה בישראל בעשור החולף, ורק עושים אותו גדול יותר ("גרנד") למרות שהיא דווקא היתה קצרה יותר בכמה ס"מ מהלאונה היוצאת… אם זה לא מספיק לכם, חשבו בסובארו שגם השם גרנד לאונה יהיה קשה לביטוי אצל הישראלים, ולכן מסע הפרסום הראשוני יכלול ניקוד לשם… 🙂

סובארו גרנד ליאונה 1993

מסע פרסום ללאונה עם ניקוד לשם…

עיצוב מודרני, תא נוסעים מרווח מהמקובל

בניגוד למקובל באותם ימים ביפן של החלפת רכב כל 4 שנים, הגרנד לאונה החליפה את הלאונה כאמור לאחר 8 שנים והציגה התקדמות ענקית בכל תחום. העיצוב היה מודרני ואווירודינמי, ויישר קו עם שפת העיצוב הנוכחית של מותגי יפן, אך פריצת הדרך האמיתית של הדגם בעיצוב, היתה דווקא בגרסת הספורטווגן, למעשה גרסת הסטיישן של הגרנד לאונה, שהציגה עיצוב מקורי ומתוחכם שללא ספק היה היפה במשפחה. ביחס ללאונה היוצאת היא היתה באופן מפתיע קצרה ב-2 ס"מ עם 4.35 מטר לאורך, אך עם רוחב של 1.69 מטר, גובה של 1.41 מטר ובסיס גלגלים של 252 ס"מ, היא היתה גדולה ומרווחת ממובילות הסגמנט בארץ כמו מיצובישי סופר לנסר וטויוטה קורולה. גם בתוך תא הנוסעים זכתה המכונית לעיצוב מתקדם ושדרוג ענקי מול הדגם היוצא, ובשעתו הוכתר בעיתונות המקומית גם כתא הנוסעים הנעים לשהייה בארץ מבין הדגמים היפניים אחרי הסיוויק. הדגם שווק ב-3 רמות גימור, החל מגרסת ה-DL הבסיסית שכללה בעיקר מזגן ומראות חשמל, דרך גרסת ה-LX שכללה גם הגה כח וכיוונון מושב נהג גם לגובה, ועד לגרסת ה-GL שכללה את האבזור החשמלי המקובל, מושב אחורי מפוצל ומבחוץ גם טסות לגלגלים ופגושים בצבע הרכב.

סובארו גרנד לאונה 1993

סובארו גרנד לאונה 1993 – גרסת ציי הרכב עם הפגושים השחורים באירוע הצגה לציי הרכב בגן אורנים (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)

היצע המנועים

עם תחילת השיווק בארץ בינואר 1993, הוצעה הגרנד לאונה עם צמד מנועי בוקסר המוכרים של הסובארו לגאסי, כאשר גרסת הבסיס כללה מנוע 1.6 ליטר 90 כ"ס אשר הוצע בשידוך לתיבת 5 הילוכים ידנית (12.1 שניות ל-100 קמ"ש ו-175 קמ"ש מרביים) או אוטומטית 4 הילוכים (14.7 שניות ל-100 קמ"ש ו-165 קמ"ש מרביים), שהיו שדרוג משמעותי בביצועים מול הלאונה היוצאת. לצידה הוצעה גם גרסת ה-1.8 ליטר החזקה יותר, שהציעה ביצועים משופרים, עם 10.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-181 קמ"ש מרביים בדגם הידני, או 12.9 שניות ל-100 קמ"ש ו-170 קמ"ש מרביים בדגם האוטומטי, שבאופן מאכזב הציע ביצועים נחותים מגרסאות ה-1.6 ליטר של הסופר לנסר והקורולה. יחד עם זאת, לסובארו הזו היו שלדה והגה טובים והגנים המשובחים שלה באו לידי ביטוי בגרסת הטורבו 4X4 שעליה נדבר בנפרד בכתבה נוסטלגית עתידית.

סובארו גרנד לאונה סטיישן (ספורטווגן)

סובארו גרנד לאונה סטיישן (ספורטווגן)

תמחור בעייתי בתחילת הדרך

מחיר סובארו גרנד לאונה עם תחילת השיווק החל מ-70,200 שקל לדגם ה-1.6 ליטר אוטומטי, התייקרות משמעותית מול הלאונה 1.6 אוט' שהוצעה לצידה במשך כל שנת 93', במחיר של 58,750 שקל, אבל גם מחיר גבוה ביחס למלכת השוק מיצובישי סופר לנסר שהוצעה ב-67,150 שקל לדגם האוטומטי. אפילו מכונית נחשבת בזמנו כמו פיג'ו 405 היתה זולה יותר עם 65,050 שקל לדגם ה-1.6 ליטר אוט'. עם התמחור השאפתני ניסו בסובארו לפתור 2 בעיות: הראשונה, לגרום ללקוחות לרכוש עדיין את הסובארו לאונה הוותיקה, שלפי הסיפורים מאותם ימים, לא פחות מ-7,000 מכוניות העלו אבק במגרשי האחסון של נמל אילת, והשניה – לגרום למיצוב גבוה יותר של סובארו בשוק, באופן שתהווה תחרות למשפחתיות "נחשבות" יותר כמו טויוטה קורולה (76,200 שקל) והונדה סיוויק שהיתה היקרה מכולן (77,950 שקל). הבלאגן בתמחור של הגרנד לאונה נמשך גם לדגמי ה-1.8 ליטר, כאשר הגרסה האוטומטית הוצעה ב-74,200 שקל, מחיר הנמוך רק ב-500 שקל מגרסת ה-1.8 ליטר של הלגאסי הגדולה יותר…

סובארו אימפרזה 2000

פרסומת סובארו אימפרזה 2000

1995 – מתיחת פנים ראשונה ומעבר לשם "אימפרזה"

כבר בשנת המודל 95' עברה הגרנד לאונה מתיחת פנים ראשונה, בה עוצבה מחדש חזית הרכב וקיבלה מראה נאה יותר עם גריל פתוח במקום מוסתר שאפיין את הדגם המקורי. במקביל יישרה סובארו קו עם המקובל בעולם והדגם שינה את שמו לאימפרזה. לראשונה הוצעה בדגמים אופציה ל-ABS וכרית אוויר לנהג, אולם כמעט אף אחד לא שדרג את המכוניות בתוספת הבטיחותית הנ"ל שעלו כסף רב, עד לשנת 1999 אז הגיעו המכוניות כסטנדרט עם חבילת האבזור הבטיחותית (צמד כריות אוויר ו-ABS). בנוסף, החל יבוא גם גרסאות ה-4X4 ופסק יבוא דגמי ה-1.8 ליטר. בשנת 1997 עברה המכונית מתיחת פנים נוספת שכללה עדכוני עיצוב קלים מבחוץ ותא נוסעים שעוצב מחדש. גרסת הסטיישן 4X4 זכתה גם למצב LOW. בשנת 1998 זכתה המכונית גם לשדרוג הספק המנוע מ-90 ל-95 כ"ס.

סובארו גרנד לאונה 1993

רמת גימור ספורטיבית עם ספוילר וחישוקי גלגלים קלים, היתה תחליף בכאילו לדבר האמיתי לחלק מהלקוחות, ובמיוחד בצבע כחול המירוצים של היצרן (לא הכחול שבתמונה).

הצליחה, אך לא שחזרה את הצלחת הלאונה

סובארו גרנד לאונה – אימפרזה שווקה בארץ עד שנת 2001 וממנה נמכרו קרוב ל-30,000 מכוניות, נתון מרשים בהחלט, אולם רחוק מנתוני להיטי המכירות של אותם שנים כמו מאזדה לנטיס, מיצובישי סופר לנסר וטויוטה קורולה. למרות הציפיות הגבוהות עם הגעתה של "היורשת של הלאונה האגדית", התחרות הגבוהה בשוק, הגעתם של מותגים יפניים חדשים ומחירי הכניסה הגבוהים של האימפרזה מנעו ממנה להיות יורשת ראויה, וחלק ניכר ממכירותיה התבצע בקרב חברות השכרה, ליסינג וציי הרכב, ואפילו בשוק המוניות שאימץ אותה בחיבה בתחילת הדרך. כשהסתיים שיווק הדור הראשון של האימפרזה, צנחה סובארו כבר למקום ה-16 בדירוג המותגים הנמכרים ביותר.

סובארו אימפרזה גרוטאשטח

סובארו אימפרזה פופולרית מאוד במסעות גרוטאשטח (צילום של עדי כפרה שפרן מתוף קבוצת הפייסבוק של גרוטאשטח)

תשרוד לאספנות?

סובארו גרנד לאונה – אימפרזה היתה מכונית אמינה ועמידה למדי (אם כי פחות מהלאונה אותה החליפה) ורבות ממנה שרדו לאורך השנים, אך בשנים האחרונות רבות מהמכוניות נרכשו ע"י חובבי מסעות הגרוטאשטח והגרוטראלי, שניצלו את אמינותה ויכולות השלדה ועמידותה והפכו את הרכבים לרכבי שטח ופנאי אמיתיים מה שצמצם משמעותית את נוכחות הרכבים על הכביש. יחד עם זאת, גם היום מדובר במכונית שעדיין ניתן לפגוש לא מעט על הכביש. יחד עם זאת, בניגוד לדגמי סובארו המשפחתיים מהעבר שרבים מהם הפכו לדגמי אספנות, לדברי ארז גל, מנהל מועדון האספנות "סובארוהוליק", רק רכב אחד נמצא כיום במועדון האספנים של סובארו, מודל 1997 מיד ראשונה, מה שמצמצם מאוד את הסיכוי לפגוש אחת כזאת בעתיד הקרוב עם רישוי אספנות וחבל. נכון ליום פרסום הכתבה, נצפו בלוח יד 2 כ-12 מודעות למכירה של הרכב, וביניהן גם אחת מודל 1994 יד ראשונה עם 182K ק"מ במחיר מבוקש של 5,700 שקל.

סובארו גרנד לאונה

סובארו גרנד לאונה – אימפרזה בשטח. צילום מתוך מסע גרוטראלי בפייסבוק.

עוד מנוסטלגיה

0 ק"מ מליסינג

אנחנו גם ב-Facebook

Facebook Pagelike Widget