נוסטלגיה לשבת: GMC ספארי ושברולט אסטרו

GMC ספארי ותאומו שברולט אסטרו חוגגים 30 שנה בישראל וזאת הזדמנות להיזכר בצמד המיניוואנים האמריקאים שסבלו מהתנהגות כביש איומה ושרפו דלק כמו מטוס קרב, ומצד שני, היו להיט בישראל, סמל סטטוס והפכו את קטגוריית המיניוואנים לנחשקת.

ששי כהן 31 במאי, 2019
GMC ספארי

שנה בלבד לאחר שהמציאה קרייזלר את קטגוריית המיניוואנים בעולם עם דגם הוויאג'ר, הציגה בשנת 1985 ג'נרל מוטורס את נציגתה בקטגוריה המתפתחת, כשחשפה את GMC ספארי ותאומו שברולט אסטרו, שלא היו בדיוק מיניוואן שפותח מ-0, אלא גרסת נוסעים מעוצבת ומפנקת יותר לרכב מסחרי קיים. בארץ הוצעה המכונית החדשה ע"י 2 יבואנים שונים – חברת המזרח שהשיקה ראשונה את ה-GMC ספארי בשנת 1989, שזכה להצלחה עם הגעתו לארץ ושלח את היבואנית המתחרה חברת ליאו גולדברג לשווק את האח התאום שענה לשם שברולט אסטרו.


החל מ-49,500 שקל +מע"מ (שניתן לקיזוז לעצמאים)

לספארי ולאסטרו לא היו אז ממש מתחרות ישירות בארץ, ועיקר התחרות הגיעה מכיוונם של מיצובישי L300 שנחת בארץ שנה קודם לכן ופתח למעשה את ענף המיניוואנים בישראל (ובהצלחה נאה יש להוסיף), ופולקסווגן קרוואל (גרסת הנוסעים המהודרת של הטרנספורטר), ששווק כאן לצידו. צמד הדגמים האמריקאים הציעו הופעה חיצונית מרשימה (והיפה בקטגוריה), נהנו מתדמית יוקרתית לעומת המתחרים, נמכרו כמו לחמניות טריות, והיו לסמל סטטוס לנוהגים בהם, למרות שהיו בסה"כ מסחריות המחופשות למיניוואן. מפרט הדגמים בתחילת הדרך בארץ כלל מרכב מסחרי/נוסעים בגרסאות 6-8 מושבים, הנעה אחורית, מנוע בנזין V6 בנפח 4.3 ליטר שהפיק 190 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים, כאשר הדגם שווק בשנתיים הראשונות בגרסה קצרה בלבד, והציע ממדים קומפקטים יחסית לנהיגה עירונית לא מאיימת (אורך של 4.49 מטר ורוחב של 1.96 מטר) וללא הרגשה של מסחרית גדולה ומגושמת. בשנת 1991 היתה זו דווקא ליאו גולדברג שהביאה ראשונה את הגרסה הארוכה של האסטרו שזכתה להארכת המרכב ב-25 ס"מ, אשר הפך את הדגם לשימושי יותר עם תוספת משמעותית לנפח תא המטען, במחיר של פגיעה במראה הקצר והספורטיבי משהו של הדגם. מחיר הדגם עם נחיתתו בארץ היה 49,500 שקל + מע"מ שניתן היה לקיזוז מלא.

שברולט אסטרו

חלום אמריקאי: שברולט אסטרו "רמה 4" המאובזרת

אופציה לסולם ניקל אחורי (בשביל הפוזה בעיקר)

למרות המכלולים המסחריים בבסיסם, היו האסטרו והספארי מכוניות יפות ומושכות למדי והנוהגים בהם נהנו מתדמית של מצליחנים בארץ. הדגם שווק ב-4 רמות גימור לבחירה, שענו לשם המקורי "רמה 1… 2… 3 ו-4… ,  כאשר הבסיסית היתה מסחרית עבודה נטו נטולת פינוקים עם 6 מושבים עם ריפוד סקאי, אך עדיין כללה הגה כח, מזגן מקורי אמריקאי ו-ABS (בתחילת הדרך לגלגלים האחוריים בלבד). החל מרמה 2 הפכה לגרסת נוסעים בסיסית עם רדיו-טייפ מקורי, חישוקי מגנזיום, 8 מושבים ועוד.

GMC ספארי

GMC ספארי רמה 2 בצילומים עם הגעתה לארץ ב-1989 (צילום:ישראל סאן, ארכיון הרווארד)

רמה 3 זכתה גם ללוח שעונים חצי דיגיטלי, מזגן מפוצל עם פתחי מיזוג אישיים לנוסעים מאחור, אופציה למרכב בצביעה דו-גוונית, ריפודי קטיפה עם אופציה לתא נוסעים בגוון בורדו ועוד, ורמה 4 הבכירה היתה חלומם של הלקוחות עם  חישוקי גלגלים קלים ויוקרתיים, שמשות אחוריות מושחרות , מושב נהג חשמלי ועוד. כאופציה, יכלו הלקוחות לאבזר אותם בסולם ניקל אחורי בשביל הפוזה בעיקר, והרבה דגמים זכו לשלל שדרוגים שונים למראה החיצוני עם שפע של אבזור אופציונלי שהגיע לארץ.

GMC ספארי רמה 4

אופציה לתא נוסעים בצבע אדום … שהיתה אפילו פופולרית בארץ בקרב קהלים שונים…

גם צה"ל הצטרף לחגיגה

בשנת 1991 הצטרף גם צה"ל ללקוחות הספארי ורכש כמות של ספארי כתחליף חלקי לפורד טרנזיט, בעיקר בשל האפשרות לרכוש אותם מכספי הסיוע הצבאי האמריקאי שחייב רכישת רכבים מתוצרת ארה"ב. צמד הדגמים זכו גם לאהדה בקרב לקוחות עצמאים, קבלנים למיניהם, רופאים, מנכ"לים ועוד, שנהנו מהכרה במס בזכות סיווגו של הדגם כרכב מסחרי אשר אפשר ללקוחות עצמאים קיזוז המע"מ ברכישתו והכרה מלאה במס. מודעות מכירה נפוצות בעיתונים באותם ימים היו בסגנון: למכירה ספארי רמה 4 כחדשה מרופא / עו"ד…

פרסומת ראשונה GMC ספארי

1989: פרסומת ראשונה בישראל של GMC ספארי. באדיבות: "אוטו של פעם"

אמינה?

אבל למרות הקלישאות והתדמית של "חלום אמריקאי" או "תפס אמריקה" שהיו מוכרים בעבר, הספארי והאסטרו היו מכוניות גרועות בחיי היום יום, עם מתלים אמריקאים רכים בצורה קיצונית מסוג 'קפיצי עלים' האופיינים לרכבים מסחריים, אשר סיפקו אמנם על כביש חלק נוחות גבוהה ונסיעה נעימה של "רכב אמריקאי", אך בכבישי ישראל שאינם מצטיינים באיכות האספלט ובעיקר לפני 25-30 שנה, הציגו המכוניות בעיקר נוחות נסיעה גרועה, התנהגות כביש זוועתית, היגוי קל מדי ולקינוח גם צריכת דלק שערורייתית: 7-8 ק"מ לליטר בממוצע לנהגים עדינים שמלטפים את הגז, או 5 ק"מ לליטר בפועל למרבית הלקוחות. מנגד, המנוע היה חזק עם מומנט בריא שייצר תאוצה חלקה ומהירה והרכב היה שקט מאוד לנהיגה. לאורך השנים, הוסבו לא מעט מהם לגז, לרוב בצורה חוקית. מעבר לכך, היו בעיות אמינות שכללו בעיקר אלטרנטור שמיהר לסיים את חייו, ושלל בעיות חשמל. המנועים ותיבות ההילוכים היו  דווקא עמידים מאוד לאורך מאות אלפי ק"מ.

GMC ספארי

אמצע שנות ה-90: דור חדש של GMC ספארי בנמל אשדוד בגרסה ארוכה בלבד. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד

בשנת 1994, עם האיחוד של 2 היבואנים בארץ לקבוצת UMI, פסק שיווק שברולט אסטרו וייבוא הדגם המשיך לארץ תחת GMC ספארי בלבד, תוך כדי שהוא זוכה למתיחת פנים קלה ותוספת של כרית אוויר לנהג. בשנת 1995 מגיע לארץ הספארי בדור חדש הכולל עיצוב יותר מסחרי שהרס את המראה המקורי והיפה של הרכב ובגרסה ארוכה בלבד שמגיע לארץ וכוללת גם צמד כריות אוויר, מנוע חזק יותר עם הזרקה רב נקודיתית המפיק 190 כ"ס ומוט מייצב אחורי ששדרג משמעותית את התנהגות הכביש.

GMC ספארי

אופציה לסולם אחורי ברשימת התוספות המגניבות. חחח… (תמונה מתוך לוח יד 2)

חוגג 30 שנה בישראל

לאורך השנים הראשונות נמכרו אלפי מכוניות מדגמי GMC ספארי ושברולט אסטרו בישראל, ועדיין לא נדיר לפגוש כאלו הנעות כיום בכבישים, למרות שאורך החיים של מסחריות לרוב קצר משל רכבים פרטיים. לא פחות מ-16 מכוניות כאלו מוצעות כיום למכירה בלוח יד 2 (כולן מדגם הספארי), כולל אפילו אחת יד ראשונה משנת 1994. הדגם חוגג השנה 30 שנה בישראל ודגמים ראשונים שלו יכולים להירשם כבר כרכב אספנות. מעניין אם יש אחד כזה כבר.



עוד מנוסטלגיה