בסוף שנות ה־90 החלה תעשיית הרכב להתאהב מחדש בעבר. אחרי שהוצגה פולקסווגן חיפושית החדשה, שהוכיחה שאפשר לקחת אייקון היסטורי, להלביש אותו על פלטפורמה מודרנית וליצור להיט מכירות עולמי, ההצלחה הציתה מרוץ חדש בין היצרניות, שביקשה להחזיר את העבר שלה לכביש. אחת הראשונות והנועזות הייתה קרייזלר שחשפה בשנת 2000 את ה־PT קרוזר – מכונית שלא ניסתה לשחזר דגם עבר אחד, אלא יצרה מחווה מקורית למכוניות ההוט־רוד, הסטיישן והמסחריות האמריקאיות של שנות ה־30 וה־40. זמן קצר לאחר מכן הצטרפה גם המיני החדשה מבית ב.מ.וו, ובהמשך הגיע גל שלם של מכוניות רטרו שהפכו לאחד הטרנדים הבולטים של תחילת המילניום.
בשנות ה־90 נחשבה קרייזלר ליצרנית הרכב האמריקאית הנועזת ביותר בתחום העיצוב, אך עם ה־PT קרוזר היא הרחיקה לכת אפילו יותר. כמעט מכל זווית ניתן היה לזהות מחווה אחרת לעולם הרכב האמריקאי של שנות ה־30 וה־40: חזית עם מכסה מנוע ארוך וגריל אנכי בולט, בתי גלגלים תפוחים, קו כתפיים גבוה, גג מוגבה וחלונות גדולים, שיצרו צללית בהשראת רכבי ההוט־רוד, הסטיישן והמסחריות הקלות של התקופה, וכל זאת על מרכב קומפקטי באורך 4.29 מטר בלבד, המקביל בגודלו למשפחתית אירופאית טיפוסית. למרות המראה הנוסטלגי, מתחת למעטפת הסתתרה מכונית מודרנית ושימושית, עם תא נוסעים מרווח, תנוחת ישיבה גבוהה (גובה של 1.60 מטר) ותא מטען נדיב בנפח 520 ליטר. באירופה שובצה ה־PT קרוזר לקטגוריית המיניוואנים הקומפקטיים, שהפכה לפופולרית בזכות רנו מגאן סניק, והציעה פרשנות אמריקאית מקורית לקטגוריה שנשלטה עד אז בידי היצרנים האירופאים.
מכונית הרטרו שהדפיסה כסף לקרייזלר
המהלך הנועז של קרייזלר השתלם כמעט מיד. ה־PT קרוזר הפכה לסנסציה עולמית, רשימות ההמתנה בארה"ב ובאירופה הלכו והתארכו, והביקוש היה כה גבוה עד שבחלק מהשווקים היא נמכרה באלפי דולרים מעל למחיר המחירון הרשמי. השילוב בין עיצוב רטרו ייחודי, שהזכיר לרבים מכוניות מסרטי גנגסטרים קלאסיים, לבין מכונית מודרנית עם קווים זורמים, קסם ללקוחות רבים שהציפו את אולמות התצוגה של קרייזלר ברחבי העולם. הצלחת הדגם הגיעה גם בעיתוי מושלם עבור החברה, זמן קצר לאחר המיזוג המתוקשר ב-1998 (ולימים הכושל) עם דיימלר, חברת האם של מרצדס, שהוביל להקמת תאגיד DaimlerChrysler, שגם כלל מפעל הרכבה באוסטריה עבור השוק האירופאי.
ה־PT קרוזר התבררה גם כמכונה יעילה להדפסת מזומנים. השילוב של ייצור בזול במקסיקו, לצד עלויות פיתוח נמוכות עם רכב שהתבסס ברובו על רכיבים קיימים של קרייזלר נאון המשפחתית, ללא הצורך לתכנן שלדה, מנועים ותיבות הילוכים מאפס, יחד עם מחיר מכירה גבוה משמעותית משל הנאון, הובילו לכך שה-PT קרוזר הפכה לאחת המכוניות הרווחיות ביותר של החברה באותן שנים. על כל יחידה שנמכרה, החברה הכניסה שולי רווח שלרוב היו שמורים לרכבי יוקרה או לרכבי שטח גדולים.
פרסומות ראשונות מארה"ב: רכב לגנגסטרים עם עיצוב שהזכיר מכוניות מסרטי מאפיה קלאסיים
השקה אירופאית בסלובניה
בספטמבר 2000 הוזמנו עיתונאי הרכב מישראל להשקת הנהיגה הראשונה של ה־PT קרוזר בסלובניה, שם נחשפו מקרוב לעיצובה הייחודי, לתא הנוסעים המקורי ולשימושיות יוצאת הדופן שלה. גרסת ה־2.0 ליטר שיועדה לשוק האירופי וכללה גם כיול מתלים קשיח יותר, סיפקה מכונית נוחה, מרווחת ויעילה, אך רחוקה מלהיות מכונית שתספק את חובבי הנהיגה.
במגזין "הגה" כתב אחד הבוחנים כי חזר מקטע הנהיגה בתחושת אכזבה מסוימת, בעיקר משום שלדעתו ה־PT קרוזר הייתה ראויה למנוע החזק יותר שהוצע בשוק האמריקאי. אלא שהאכזבה נמוגה במהירות, כשדוגמנית מקומית הדגימה בחיוך בפני אורחי אירוע ההשקה את שלל אפשרויות הקיפול, ההזזה והשימושיות של המושבים בתא הנוסעים. ככל שההדגמה התקדמה, נדמה היה שחלק מהעיתונאים התעניינו פחות בשימושיות של הרכב ויותר בדוגמנית ובתנוחות אחרות לגמרי שעליהן רמז תא הנוסעים, כאלה שלא הופיעו במפרט הטכני של היצרן….
תא נוסעים מרווח ושימושי במיוחד
2001 – קרייזלר PT קרוזר מגיעה לישראל
שנת 2001 הייתה נקודת מפנה עבור קרייזלר בישראל. לאחר תקופה של אי־ודאות סביב עתיד זיכיון היבוא, התברר כי מכשירי תנועה תמשיך לייצג את המותג. במסגרת אסטרטגיה חדשה הופרדה פעילות קרייזלר מסוזוקי, עם מנהל מותג ואולמות תצוגה ייעודיים בשלושה מוקדים בארץ. במקביל להשקת ה־PT קרוזר, רוענן גם היצע הדגמים: הנאון והוויאג'ר הוחלפו בדגמים מחודשים, והסטרטוס פינתה את מקומה לסברינג החדשה.
באפריל 2001 נחתה ה־PT קרוזר בישראל, אך לקוחות רבים שחיכו לה התאכזבו לגלות שבשעה שהיא נמכרה באירופה ברמות אבזור נגישות יותר והתמודדה במחיר מול דגמים כמו רנו סניק 2.0 ליטר ואופל זאפירה, בישראל בחרה היבואנית למצב אותה כמיניוואן אמריקאי יוקרתי, ברמת גימור אחת ועשירה ובמחיר של 195 אלף שקל – תג מחיר שהרחיק אותה מקהל היעד. לשם השוואה, רנו סניק 2.0 ליטר עלתה אז כ־125 אלף שקל ובמחיר נמוך ממחירה של ה־PT קרוזר ניתן היה לרכוש מיניוואן גדול, חזק ומאובזר כמו מאזדה MPV עם מנוע 3.0 ליטר, ב-174,900 שקל, או אפילו את קרייזלר וויאג'ר, חלוץ המיניוואנים האמריקאיים הגדולים והמפוארים, עם מנוע V6 בנפח 3.3 ליטר ב-185 אלף שקל. פחות משנה לאחר שהחל השיווק, בשל עליית מחירים בשוק הרכב המקומי, זינק מחירה של ה-PT ל-241,000 שקל, בעוד מחירה של הסניק 2.0 ליטר עלה רק ל-140,000 שקל.
היצע המנועים בישראל
השיווק של ה-PT קרוזר החל בארץ בגרסה הפופולרית שיועדה לאירופה, שכללה מנוע בנזין 2.0 ליטר 141 כ"ס ותיבת 4 הילוכים אוטומטית, שסיפקו תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-9.7 שניות ומהירות מרבית של 190 קמ"ש. עם מתיחת הפנים בשנת 2006, הוחלף מנוע ה-2.0 ליטר העייף במנוע 2.4 ליטר אטמוספרי שהפיק 150 כ"ס ו-22 קג"מ, ובאופן מפתיע משהו, הביצועם היו קצת פחות נמרצים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש, אך הרכב הרגיש פחות כבד ועצל.
גם תא הנוסעים שלה היה מאוד ייחודי לאותה תקופה
עיצוב הרטרו המשיך גם לתא הנוסעים
תא הנוסעים של ה־PT קרוזר המשיך את קו הרטרו עם לוח מחוונים שכלל שעונים עגולים עם רקע לבן בעיצוב קלאסי, הגה וידית הילוכים בעיצוב ייחודי, פתחי מיזוג עגולים ושילוב של דיפוני פלסטיק מבריקים, שצבעם תואם את הצבע החיצוני של הגוף, לצד תאורת לילה ירוקה-זרחנית שהעניקו תחושה נוסטלגית. תנוחת הישיבה היתה גבוהה עם מרווח ראש נדיב וגם תא הנוסעים היה מרווח ושימושי במיוחד, (למרות בסיס גלגלים של 262 ס"מ), עם מושבים אחוריים שניתן היה לקפל, להזיז ואף לשלוף לחלוטין לטובת הגדלת נפח ההעמסה. הנדסת האנוש לא היתה הצד החזק שלו: 4 מתגי תפעול חלונות החשמל היו בקונסולה המרכזית מעל למערכת השמע, תפעול החלונות האחוריים נעשה מבין צמד המושבים הקדמיים, וגם תפעול המגב האחורי וביטול בקרת היציבות נעשו ממתגים מתחת למערכת השמע. לארץ הוא הגיע ברמת גימור גבוהה שכללה גג שמש חשמלי, מושבי עור, רדיו-טייפ-דיסק מקורי, חישוקי גלגלים קלים, הגה מצופה עור, 4 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות ובקרת שיוט. במבחן הריסוק הוא זכה אגב רק ל-3 כוכבי בטיחות וארגון הבטיחות העולמי IHS הצהיר שזה אחד הרכבים הלא בטיחותיים שיש.
2004 – השקת PT קרוזר קבריולט
שלוש שנים לאחר שהחל שיווקו בעולם, וכשהוא כבר נחשב לאחד הלהיטים הגדולים של תעשיית הרכב האמריקנית עם יותר מ־600 אלף מסירות, בפברואר 2004 הוזמנו עיתונאי רכב מישראל להשקה האירופית של גרסת הקבריולט החדשה בספרד. השקת הדגם נועדה לרענן את הביקוש, לאחר שבמהלך 2003 החלו מכירות ה־PT קרוזר להיחלש. לרוע מזלה של קרייזלר, דווקא בימי ההשקה ירדו ממטרים כבדים, כך שהעיתונאים נאלצו לנהוג עם גג הבד הסגור והחמיצו את חוויית הנהיגה הפתוחה. גרסת הקבריולט ויתרה על שתי הדלתות האחוריות, צוידה בקשת התהפכות בולטת ובגג בד חשמלי שנפתח או נסגר בתוך 10 שניות, מבלי לפגוע משמעותית בנפח תא המטען. מחירה הגבוה יחסית באירופה מנע ממנה להגיע לישראל ביבוא סדיר, וכך גם גרסת הטורבו החזקה, עם מנוע 2.4 ליטר בהספק של 220 כ"ס.
2005 – מתיחת פנים
ביוני 2005 ערכה קרייזלר מתיחת פנים מקיפה לדגם שכללה חזית מחודשת לרכב עם יחידות תאורה חדשות, פנסי ערפל עגולים, חישוקים חדשים במידות "15-"17 בהתאם לגרסה, סמל קרייזלר גדול יותר מלפנים ושינויים קלים נוספים. בתא הנוסעים נרשמו עדכונים קוסמטיים קלים, לצד שדרוג איכות החומרים וההרכבה ובידוד משופר יותר מרעשי חוץ. מנועי הטורבו של הדגם שהוצעו בחו"ל, עודכנו אף הם. אגב, עד מתיחת הפנים לדגם, הספיקה קרייזלר להציג לא פחות מ-8 מהדורות מיוחדות לדגם במטרה ליצור עניין ברכב הנוסטלגי למראה, שאיבד מהפופולאריות שלו עם השנים, עם שמות כמו ""PT Street Cruiser Route 66" ועוד שם ארוך עוד יותר כמו "Street Cruiser Pacific Coast Highway Edition"…
במקביל, הודיעה היבואנית גם על כוונותיה להחזיר לשיווק את הדגם במחיר נמוך משמעותית כדגמי 2006, היישר לקבוצה 4, כמתחרה לרנו סניק 2.0 ליטר, מאזדה 5 ומכוניות מנהלים כמו מאזדה 6 ופורד מונדיאו. המכונית הגיעה לארץ בנובמבר 2005 ואכן תומחרה ב-165,000 שקל, הוזלה של 75,000 שקל.
תשרוד לאספנות?
קרייזלר PT קרוזר שווקה בישראל בין השנים 2001 ל־2009, אך לא ברציפות. לאחר השקה מאכזבת מבחינה מסחרית, היא נעדרה מהשוק המקומי בין השנים 2003 ל־2005, ושבה לישראל רק ב־2006 לאחר מתיחת פנים והוזלת המחיר הדרמטית. הסיבה העיקרית לכישלון בתחילת הדרך הייתה תג המחיר הגבוה במיוחד. מחיר של 195,000 שקל עם השקתה בישראל ב־2001 הוביל למסירת 26 מכוניות בלבד באותה שנה. אגב, גם החיפושית החדשה והיקרה, מסרה באותה שנה רק 50 מכוניות. ב־2002, לאחר שמחירה טיפס ל־240 אלף שקל, צנחו המכירות לחמש מכוניות בלבד. עם חזרתה לשוק ב־2006, במחיר של 165 אלף שקל (ובהמשך אף ירד ל-147 אלף שקל), השתנתה התמונה. באותה שנה נמסרו 99 מכוניות, ושנת השיא של הדגם בישראל הייתה 2007, עם 188 מסירות. עם סיום המכירות ב-2009, מכרה היבואנית את אחרוני הרכבים ב-130,000 שקל.
אל תשליכני לעת זקנה…
ב־2009, במקביל להפסקת ייצור הדגם בעולם, הסתיים גם השיווק בישראל. בסך הכול עלו כאן לכביש כ־498 מכוניות ביבוא סדיר, לצד מספר קטן של מכוניות שהגיעו ביבוא אישי, ובהן גם כמה יחידות נדירות של גרסת הקבריולה. נכון להיום שרדו כמות מרשימה של 208 מכוניות שעדיין נעות על הכביש עם רישוי פעיל, מתוכן חמש שהגיעו ביבוא אישי, כאשר הוותיקה מהן שעדיין נוסעת משנת 2002. האם יש סיכוי שנפגוש את ה־PT קרוזר בעתיד עם רישוי אספנות? סביר מאוד שכן. עם עיצוב רטרו ייחודי שהזכיר מכוניות גנגסטרים של המאפיה האמריקאית מהעבר, מדובר בדגם פורץ דרך שהוביל את גל הרטרו בתחילת המילניום. גם כיום, יותר משני עשורים לאחר השקתו, הוא עדיין נראה שונה מכל מכונית אחרת על הכביש ומצליח למשוך תשומת לב, מה שהופך אותו למועמד טבעי להפוך בעתיד לרכב אספנות.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
