עם טכנולוגית "עצור וסע ", לראשונה בקטנוע בארץ, הצלחנו לסחוט מה PCX צריכת דלק של 43 ק"מ לליטר בעיר !
מאז ומתמיד אני אוהב טכנולוגיה וחידושים, מין סטייה כזאת של ילדים מגודלים. כל מוצר שכתוב לו על האריזה "חדש" מרוויח אצלי עוד כמה נקודות זכות ומוצא את דרכו אלי בתירוצים שונים ומשונים. כך למשל גילתה אשתי שארון כלי העבודה שלנו מכיל 8 מקדחות ומברגות חשמליות למרות שמעולם לא תיקנתי או תליתי כלום בבית. בדרך כלל ההבטחה לא מקיימת, אבל אני אופטימי ותמיד מוכן לנסות.
אחד החידושים להם ציפיתי בחודשים האחרונים, היה ההונדה PCX 125, הקטנוע הגלובלי של החברה היפנית. הפרסומים הבטיחו ידידותיות לסביבה, חיסכון גדול בדלק, בלאי נמוך, יעילות וגולת הכותרת – מערכת עצור וסע, המכבה את הקטנוע בעמידה ומדליקה אותו שוב במשיכת מצערת.
את צרור הציפיות ארזתי ושמתי ישבני באוכפו של ה- PCX המסקרן. על התדריך בסוכנות דילגתי, הרי כל הכיף במשהו חדש זה לגלות לבד כיצד הוא עובד. בראש כבר עבדו המאזניים ושקלו את הקטנוע לחיוב ולשלילה. המראה יפה מאוד והכידון הלקוח מהפורזה מוסיף תחושה של איכות (למרות שניתן להתווכח על יופיו של הכידון החשוף). איכות הפלסטיק טובה, אך מכיוון שכמעט אף אחד לא התעלל בקטנוע לפני, אני יכול רק להניח שיישאר כך כמו בשאר אחיו למותג.
לחובתו של הקטנוע נרשמו מספר נקודות הנובעות כנראה ממוצאו התאילנדי. הכפתורים שתמיד מונחים בדיוק היכן שהם צריכים להיות בקטנועי הונדה, לא הסתדרו לי. הצופר ממוקם לא נכון ולא נוח, משום מבאופן מרגיז חסר שעון זמן ומתג האיתות לא הסתדר טוב עם האגודל. גם סגירת המושב לא מתאימה ליצרן המכונף. אבל הגיע הזמן להתניע ואני הפסקתי עם ההתחשבנות הקטנונית.
ההתנעה שקטה ונוסכת תחושה של איכות לא מוכרת, רף חדש כבר בשנייה הראשונה למסע המשותף. הסיבה לשקט נעוצה במנגנון חדש של גנראטור חשמלי זעיר המחליף את הסטרטר והאלטרנאטור. המערכת החדשה מפחיתה את החיכוך, חוסכת בדלק ומורידה את הבלאי הנגרם בהתנעה. לאחר רכיבה קצרה, הגיע הזמן לעמוד ברמזור אדום. המנוע דמם. כל הקטנועים סביבי רעדו קלות בגלל המנועים הפועלים ורק אני נהניתי מהשקט של המנוע הכבוי. רק חשש אחד חלחל והציק, האם יתניע המנוע בזמן ויצליח להזניק אותי קדימה עם שאר הקטנועים?
בהתחלף האור ברמזור לירוק אופטימי, הברגתי קלות את יד ימין והפלא ופלא – המנוע פעל כאילו מעולם לא הפסיק לעבוד. הפליאה לא פסקה במשך כחצי שעה, בכל רמזור חיכיתי בקוצר רוח שיחלפו להן שלוש שניות כדי שהמנוע יכבה. בכל פעם שהתחלף האור לירוק, התלהבתי מחדש כמו ילד בן ארבע, למשמע פעולת המנוע היעילה והשקטה. הפחד שמא המערכת תמאן לעבוד את תזייף ותאכזב, נעלם כלא היה.
לאחר שסיכמתי את פרק ההתלהבות שבמבחן, התפניתי לחשוב קצת על שאר מרכיב הדו גלגלי הקטן, שמתאים לקטגורית הרישוי הנפוצה ביותר בארץ. במנוע החדש, מנוע בנזין ארבע פעימות, מוזרק דלק (PGM-FI) ומקורר מים בנפח 125 סמ"ק, נעשו שיפורים כדי להפחית חיכוך ולשמור עליו. זוהי יחידת כוח נעימה וחלקה שלא נופלת ממנועי הקטנועים האחרים של הונדה. בסך הכל משלים המנוע את תחושת האיכות שמלווה את הרכיבה על ה- PCX.
גם תנוחת הישיבה טובה ונוחה, הקטנוע לא אמור להיות קטנוע נוחות מפנק ובהתאם גם המרווח לרוכב והמחיר. גם בהרכבה של אדם נוסף לא חוויתי צפיפות מוגזמת. אומנם הקסדות נקשו מידי פעם, אך רגלי הטרמפיסט לא הפריעו וההפרדה בין המושבים חצצה באופן משביע רצון בין שני הגופים החולקים את האוכף בזמן הרכיבה. ניתן לשים לב שבהונדה לא תכננו את ה- PCX ככלי רכב לטיולים זוגיים למרחקים ארוכים, אבל במרחב העירוני אליו יועד, גם נספח לענייני ניווט לא יפריע.
מערכת הבלימה אליה לא שמתי לב בתחילת המסע בגלל הריכוז שהשקעתי במנוע הנכבה ונדלק מעצמו, יעילה אבל לא מגיעה לרמה של הקטנועים הטובים בקטגוריה. בלם הדיסק הקדמי טוב וכיף להשתמש בו מכיוון שאינו משאיר מקום לספק, ברגע הלחיצה מרגישים את הבלימה וקל לתכנן כמה ללחוץ ומתי. בלם התוף מאחור, המשלב גם את הבלם הקדמי ברגע שלוחצים על ידית הבלימה השמאלית, מגביר את פעולתו בצורה מעט קופצנית ככל שלוחצים יותר חזק ולא נעים או נוסך ביטחון כמו הקדמי.
הונדה PCX – מבחן דרכים
מחוץ לעיר, בכבישים מהירים בהם אין רמזורים, מאבד ה- PCX מהייחוד שלו. כל הדרך מתל אביב למודיעין חיכיתי להיכנס שוב לאזור מרומזר, רק כדי להתפעל שוב ממערכת העצור וסע. אני יודע שזה ילדותי מצדי ובאמת שבדרך כלל אני רק רוצה להתרחק מהעיר, אבל היה זה הילד שבי שלא רצה להפסיק את המשחק. למרות שה- PCX מיועד לעיר ושם מתגלים יתרונותיו, גם בכבישים מהירים ואפילו בזוג, שייט הקטנוע במהירות של 100 קמ"ש ומעט יותר.
שלב ההפתעה האמיתי הגיע בעצירת התדלוק, עד אליה הייתי עסוק בניחושים והימורים. הפרסומים קבעו שצריכת הדלק יכולה להגיע ל- 47 ק"מ לליטר, אבל אני רציתי לבדוק לבד. ברכיבה עירונית בלבד סחטנו מהמנוע 43.5 ק"מ לכל ליטר דלק – מרשים ביותר אם משווים לטובים והחסכוניים שבכלי הרכב הדו גלגליים. מחוץ לעיר, עם יד כבדה על הגז ובהרכבה הצלחתי לגמוע 36 ק"מ לליטר דלק 95 אוקטן איכותי – לא מדהים כמו הנתון העירוני, אבל עדיין מכובד ביותר לקטנוע.
מעבר לרמת הגימיק, מערכת העצור וסע עובדת יפה ותורמת לשימושיות בעיר. אין לי ספק שמי שמבלה את רוב רכיבותיו בעיר, יוכל ליהנות ולהרוויח מהטכנולוגיה. מעבר לחיסכון בדלק וליתרון הירוק, יש באופנוע תחושה אמיתית של חדשנות מכיוון שבניגוד לשכלולים אחרים המסתתרים ומורגשים רק בזמן שמשחקים איתם, ב- PCX חווים את המערכת בכל רמזור ועצירה.
