הדור הראשון של סיאט איביזה שהוצג בתערוכת פאריס ב-1984, היה הרכב הראשון מפיתוח עצמאי של סיאט, שאמנם התבסס על שלדה של פיאט, אף זכה לעיצוב מקורי ונאה מבית מעצב העל ג'ורג'טו ג'וג'ארו, ומנועים שפותחו בשיתוף חברת פורשה, שאף העניקה לסיאט את הזכות להדפיס את מילות הקסם ‘מערכת פורשה’ (System Porsche) על בלוק המנוע. ההצלחה לא איחרה לבוא, ולמרות שלל בעיות אמינות ואיכות שהופיעו עם הזמן, הפך הדור הראשון של האיביזה להצלחה עולמית עם 1,342,001 עותקים שלו שעלו לכביש במשך 9 שנות ייצור, עד להחלפתו בדור חדש. יחד עם זאת, מסתבר שהאיביזה המקורית לא נעלמה מהעולם, ופס הייצור שלה הועבר לסין, שם יוצרה עד שנת 2008 !
הסיפור של האיביזה דור ראשון (MK1) שזכתה לתחיית המתים ונכנסה למאה ה-21 החל בשנת 1997, כ-4 שנים לאחר שהפסיק ייצור הדגם, אז מכרה סיאט את זכויות ייצור הדגם (כולל העיצוב, השלדה והמנועים) לחברת "Lion Group" המלזית, שתייצר את הדגם בסין תחת חברת הבת "Nanjing Yuejin". למרות שכל פס הייצור הועבר לסין די מהר, הייצור של האיביזה הסינית התעכב עוד שנתיים, בשל בעלות חדשה על החברה הסינית שדרשה גם לשנות את השם ל-'ננג'ינג NJ6400', ע"ש העיר הסינית בה שוכן המפעל.
ננג'ינג NJ6400- סיאט איביזה סינית
אז הסינים שמתמחים בהעתקות ושכפולים של עיצובי רכב רבים מהעולם המערבי, קיבלו לשם שינוי לידיהם באופן חוקי את הזכויות לייצר את האיביזה המקורית, אך כיאה לסינים, הם החליטו להעביר את הרכב מתיחת פנים, שהצליחה להרוס את העיצוב המקורי והנאה של הרכב ולהעניק לו "פנים סיניות" יותר, ועיצוב מעודכן לחלקה האחורי של המכונית. בצידי הרכב שמרה האיביזה על העיצוב המקורי, וגם תא הנוסעים שלה נותר למקור בשינויים קלים בתחילת הדרך. הדגם הוצע עם שני המנועים המקוריים לבחירה: 1.2 ליטר 70 כ"ס ו-1.5 ליטר 86 כ"ס ששודכו לתיבה ידנית 5 הילוכים והציעו מהירות מרבית של 110 ו-150 קמ"ש בהתאמה. הציבור הסיני יכל לבחור בין 2 רמות גימור: "Unique" שכללה מזגן ורדיו-טייפ ו-"Encore" שכללה גם חלונות ונעילה חשמליים, חישוקי גלגלים קלים, מפשיר אדים אחורי, מסילות גג, ספוילר אחורי, שמשות מושחרות ופנס בלימה שלישי מאחור.
תא נוסעים חדש במסגרת מתיחת הפנים של 2004
בשנת 2004 עברה האיביזה הסינית מתיחת פנים מקיפה, שכללה עדכון למראה החיצוני (בחזית ומאחור) ועיצוב חדש לתא הנוסעים ברוח האופנה הסינית, עם שימוש היסטרי בגימורי עץ, אופציה לריפודים דמויי עור, תא נוסעים בצבע קרם ולוח שעונים דיגיטלי. עם הצגת הדגם שונה שמו גם ל-Nanjing Soyat ומנוע ה-1.2 ליטר הוחלף במנוע 1.3 ליטר. האבזור שודרג וכלל אופציה ל-ABS, כרית אוויר לנהג וחיישני רוורס. יחד עם זאת, למרות תג מחיר תחרותי ועלויות תחזוקה נמוכות גם ביחס למקובל בשוק הסיני עם מחיר שנע בין 6,280 ל-6,760 דולר, התקשתה האיביזה המחודשת להתחרות כבר מול מתחרות מודרניות והייצור פסק בשנת 2008, לאחר שהחברה נרכשה ע"י קונצרן הענק הסיני SAIC, שבחר לסגור את המפעל בננג'ינג.
