נוסטלגיה לשבת: אאודי 80 דור 3 (1987-1994)

מעצב הרכב האיטלקי הנודע ג'ורג'טו ג'וג'ארו הכתיר אותה כמכונית היפה ביותר של אותם שנים, עיתונאי הרכב תיארו אותה בין "מעולה" ל-"נעים להסתכל בקנקן, אבל פחות נעים לנסוע בו", אבל הדור ה-3 של אאודי 80 ללא ספק החל את דרכה של המשפחתית לעבר שוק היוקרה.

ששי כהן 09 באפר, 2021
אאודי 80 1987

בחודש ספטמבר 1986 הציגה אאודי את הדור השלישי של ה-80, המשפחתית הפופולרית של היצרן, שהציגה קפיצת מדרגה משמעותית מול הדור היוצא, וסימנה את התחלת הדרך של הדגם ממשפחתית עממית לעבר שוק היוקרה כמתחרה טבעית יותר לב.מ.וו סדרה 3. לצד פלטפורמת הנעה קדמית חדשה לרכב שלראשונה נפרדה מהשותפות עם פולקסווגן פאסאט, הציעה אאודי עיצוב יפהפה וסופר אווירודינמי לאותם ימים, שהפך אותה לאחת המכוניות הלוהטות ביותר למראה על הכביש. כשנשאל מעצב הרכב האיטלקי הנחשב ג'ורג'טו ג'וג'ארו אילו מכוניות שהסדנה שלו לא היתה מעורבת בעיצוב שלהן מציעות עיצוב מוצלח, הוא השיב שלדעתו לאאודי 80 יש את העיצוב הטוב ביותר שהוצג בשנים האחרונות.


אאודי 80 החדשה נוחתת בישראל 

כבר בסוף שנת 1986 הגיעו לארץ דגמים ראשונים של ה-80 החדשה, כאשר כחלק מהמאמץ להשיק אותה מהר בישראל, הוטסו לארץ 5 דגמים בטיסת מטען של "קאל", אשר נרשמו כמודל 87'. הדגם החדש החליף את הדור השני של ה-80 ששווק בשנים 1979-1986, והמשיך את מגמת המעבר של אאודי לעבר שוק היוקרה. ביחס לדגם היוצא היתה המכונית החדשה לא רק משמעותית יפה יותר, אלא גם גדולה יותר עם 4.4 מטר לאורך, 1.69 מטר לרוחב, ו-1.4 מטר לגובה, אך עם בסיס גלגלים זהה של 254 ס"מ בלבד, המרווח ליושבים בספסל האחורי המשיך להיות צפוף. מעבר לכך, היא הציגה התקדמות ענקית בסעיף הבטיחות, צוידה בשלדה שצופתה נגד חלודה וגובתה באחריות ל-10 שנים וגם תא הנוסעים שלה הציע סביבה איכותית ויוקרתית, אך הגה כח ואבזור חשמלי הוצעו רק כאופציה ובמחיר יקר למדי.

אאודי 80

אאודי 80 נוחתת בישראל בסוף 1986. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד

היצע הדגמים בישראל

לרוע מזלה של אאודי, עם תחילת השיווק בישראל נעלמו הגרסאות האוטומטיות של הדגם מהיצע הדגמים בארץ, ובמיוחד היתה חסרה גרסת ה-1.6 ליטר אוט' הפופולרית של הדגם היוצא, משום שבאאודי העדיפו שלא לייצר גרסה כבדה וחלשה כזאת בדגם החדש. היצע הדגמים כלל את גרסת ה-1.6 ליטר ידנית שהפיקה 75 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.8 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש. מעליה הוצעה גרסת ה-1.8S החזקה יותר, שהפיקה 90 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש, והגרסה המעניינת והספורטיבית בתחילת הדרך היתה ה-1.8E ידנית, שצוידה בהזרקת דלק ובמנוע ה-1.8 ליטר של הגולף GTI שהפיק 112 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש 9.6 שניות לצד מהירות מרבית של 194 קמ"ש,

פרסומת אאודי 80

1988 – מגיעה גם גרסה אוטומטית

שנה לאחר התחלת השיווק, נחתה בארץ גם ה-80 האוטומטית (עם גיר 3 הילוכים בלבד), שצוידה במנוע 1.8 ליטר 90 כ"ס (קרבורטור) שהציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.9 שניות ומהירות מרבית של 175 קמ"ש. ב-1989 הצטרפה גם ה-1.6 ליטר אוטומטית, הגרסה הכל-כך חשובה לשוק הישראלי בשל מדרגות המיסוי שהיטיבו עימה, אך גרסה זו שצוידה במנוע 1.6 ליטר 75 כ"ס בלבד, סבלה מביצועים חלשים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16 שניות, מהירות מרבית של 167 קמ"ש וצריכת דלק מופרזת. באופן כללי הדעות במדורי הרכב בישראל היו מעט חלוקות על הדגם: בעיתון מעריב סיכמו את המבחן לאאודי 80 החדשה בציון "מעולה", ובמגזין אוטו שיבחו את איכות הרכב, העיצוב והתנהגות הכביש בדגמים הידניים, אך בסופו של דבר סיכמו ב-"נעים להסתכל בקנקן, פחות נעים לנסוע בו"…

אאודי 80

אאודי 80 בישוב מסעדה ברמת הגולן. צילום: מארק ניימן, לע"מ

והיתה גם גרסת קומבינה 1.6 ליטר אוט'…

טרם הגעתה של גרסת ה-1.6 ליטר אוטומטית ב-1989, בספטמבר 1987 חשף מגזין "אוטו" סקופ בו סיפר שהגיעה לישראל אאודי 80 החדשה בגרסת 1.6 ליטר אוטומטית שמוצעת למכירה ללקוחות. כיצד קרה הדבר אם אאודי עצמה לא ייצרה עדיין דגם כזה? מסתבר שהיתה סוכנות יבוא אישי שענתה לשם "הגל החדש" שייבאה לארץ "אאודי ישראלית" שלמעשה נרכשה כ-1.8 ליטר אוט' בגרמניה, ועברה "שנמוך" עם החלפת המנוע ל-1.6 ליטר והתאמה לגיר במרכז שירות שהתמחה באאודי. משרד התחבורה הגרמני אישר חוקית את הדגם, אך צ'מפיון מוטורס היבואנית בשיתוף היצרן החליטו שלא יעניקו אחריות יצרן ללקוחות שירכשו את הדגם הזה שהגיע ביבוא מקביל.

אאודי 80 מונית

היו גם מעט מוניות מסוג אאודי 80 – בתמונה: מגיש תוכניות הרדיו יוסי סיאס. צילום: בועז לניר, לע"מ

והיתה גם אאודי 80 קופה

בשנת 1991 קיבלה אאודי 80 חיזוק משמעותי עם דגמי ה- 1.6i שצוידו בהזרקת דלק שהעלתה את ההספק ושיפרה משמעותית את הביצועים. הספק המנוע עלה ל-102 כ"ס נאים, והתאוצה ל-100 קמ"ש קוזזה ל-12.3 שניות בדגם הידני ו-14.6 שניות בדגם האוטומטי. באותה שנה החל יבוא גם ה-80 קופה, גרסת 2 דלתות ליפטבק (דלת אחורית נוספת של תא המטען) בעלת העיצוב הספורטיבי, ששווקה בארץ בגרסת ה-1.8 ליטר 112 כ"ס ידנית והציעה ביצועים זהים לגרסת הסדאן. רק בודדות ממנה נמכרו בארץ.

אאודי 80

והיו גם סיפורים כאלה… (עיתון מעריב ינואר 1989)

1991- מתיחת פנים 

בשנת 1992 הגיעה לארץ מתיחת הפנים של הדגם, שכללה עיצוב מעודכן, ושלל שדרוגים טכניים. הדגם שווק בגרסאות 1.6 ליטר 100 כ"ס ו- 1.8 ליטר 90 כ"ס ומאוחר יותר גם בגרסה חדשה 2.0 ליטר 115 כ"ס, שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.9 שניות ומהירות מרבית של 186 קמ"ש. גרסת ה-2.0 ליטר הגיעה במפרט עשיר יחסית שכלל גם אבזור חשמלי, בלמים משולבי ABS וכרית אוויר לנהג. הדגם המחודש זכה גם לתג מחיר תחרותי יותר מבעבר, מתוך ניסיון להתמודד מול המתחרות החדשות והמודרניות יותר בשוק.

אאודי 80 1994

תמחור ומיצוב גבוהים יותר

עם תחילת השיווק של אאודי 80 בארץ, גרסת ה-1.6 ליטר 75 כ"ס הידנית הוצעה ב-43,600 שקל, מחיר שניתק אותה מהמתחרות הקלאסיות כמו אופל אסקונה שהוצעה ב-37,900 שקל לדגם ה-1.6 ליטר, ומסיטרואן BX שהוצעה ב-30,900 שקל, והציב אותה אפילו מעט מעל הב.מ.וו 316 שנמכרה מ-43,150 שקל. גרסת ה-1.8E החזקה הוצעה מ-69,950 שקל והיתה יקרה משמעותית מב.מ.וו 318i שהוצעה מ-56,100 שקל. עם השנים, הפכה ה-80 להיות דווקא חלופה זולה יותר לב.מ.וו שהתייקרה משמעותית בשוק המקומי.

אאודי 80 1995

אאודי 80 (מתיחת פנים) שמורה ויפהפיה, מודל 1995 מהאחרונות ששווקו בארץ. צילום: בוריס שריימן

תשרוד לאספנות?

הדור השלישי של אאודי 80 שווק בעולם עד שנת 1994 (בארץ האחרונים היו מדגמי 95') וממנו יוצרו 1,623,282 יחידות. בארץ הוא נמכר בקצב של כמה מאות רכבים מדי שנה וייזכר כדגם שהחל את המעבר של אאודי ממשפחתית עממית יחסית למשפחתית יוקרתית, מהלך שקיבל אישור סופי בשנת 1995 עם הגעתו של הדור הראשון של ה-A4 שהחליף אותו. נכון ליום הפרסום של הכתבה, לא נצפתה אפילו אאודי 80 אחת למכירה בלוחות היד 2, אך ידוע שישנן כמה בודדות ששרדו, ואף חלקן קיבלו גם רישוי אספנות.

אולי יעניין אותך עוד בנוסטלגיה לשבת: אלפא 147



עוד מנוסטלגיה