בסוף שנת 1986 חשפה אופל את מכונית הסאלון החדשה שלה, שענתה לשם אומגה והחליפה את הרקורד הוותיקה. ביחס לדגם היוצא, הציעה האומגה עיצוב חדיש ואווירודינמי במיוחד שכלל מקדם גרר של 0.28cd, נתון שנחשב בזמנו לטוב ביותר בקרב מכוניות הנוסעים והבטיח (לפחות על הנייר) ביצועים משופרים, צריכת דלק נמוכה ויותר ידידותיות לסביבה. הדגם החדש כלל שלל חידושים במותג אופל, לרבות ניהול אלקטרוני למנוע, בלמים משולבי ABS, מחשב דרך, אופציה ללוח שעונים דיגיטלי, תא כפפות מקורר ומחשב רכב אשר אפשר הזרמת נתונים של הרכב למוסך בשעת הצורך, ולקינוח גם זכה בפרס היוקרתי של "מכונית השנה באירופה 1987" תוך כדי שהוא גובר על אאודי 80 וב.מ.וו סדרה 7 החדשות.
נובמבר 1987: פרסומת ראשונה לאופל אומגה בישראל
1987: אופל אומגה מגיעה לישראל
בקיץ 1987 החלה חברת ליאו גולדברג היבואנית במכירה מוקדמת של האומגה בישראל, כאשר חודשיים מאוחר יותר בעת השקת המכונית רשמית לעיתונאים במשרדי החברה החדשים בפתח תקווה, דיווח היבואן על הצלחה ראשונית לדגם שכבר כל המשלוח הראשון שלו שכלל 40 מכוניות כבר נע על כבישי ישראל ו-80 מכוניות נוספות כבר נמצאות בדרך, עם צפי של 300 מסירות לשנת השיווק הראשונה. הסיבה העיקרית לפתיחה המוצלחת של הדגם בארץ, נבעה ממנוע ה-1.8 ליטר הבסיסי שלה, שאפשר להשחיל מכונית סאלון יוקרתית לקטגוריית ה-1.8 ליטר שנהנתה ממדרגת מס חיונית, ולהציע מכונית גדולה ויוקרתית במחיר שאינו גבוה משמעותית ממכונית משפחתית גדולה (שבהמשך הפכה למכונית מנהלים). בשל חשיבות הדגם ליבואן, שבוע מאוחר יותר הושקה המכונית גם לציבור הרחב באולם הקונגרסים בגני התערוכה בתל אביב, לצד הבטחה לייבא בהמשך גם את גרסת ה-"קרוואן" שהיא גרסת הסטיישן השימושית יותר של המכונית.
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק הוצעה האומגה בגרסת מנוע בנזין 1.8 ליטר שצויד בהזרקת דלק אלקטרונית שהפיק 115 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם "אוברדרייב" והנעה אחורית. התאוצה ל-100 קמ"ש עמדה על 14 שניות והמהירות המרבית על 190 קמ"ש ומדובר היה במכונית הסאלון 1.8 ליטר עם הביצועים הטובים ביותר בארץ… מאוחר יותר הגיעה גם גרסת ה-2.0 ליטר, שהפיקה 122 כ"ס והציעה ביצועים משופרים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12 שניות ומהירות מרבית של 195 קמ"ש. בשנתיים הראשונות לשיווק, כ-98% ממכירות הדגם היו מגרסת ה-1.8 ליטר בשל המחיר התחרותי יותר. הדגם הוצע ברמת גימור GL הפשוטה שכללה הגה כח מתכוונן, צמד חלונות חשמל, כיוונון מראות חשמלי, נעילה מרכזית ומזגן בהתקנה מקומית, או GLS שכללה גם ריפודי קטיפה, פגושים בצבע הרכב, חלונות חשמל גם מאחור, מושבים קדמיים חשמליים וחישוקי גלגלים קלים "14.
האופל אומגה קרוואן (סטיישן) של ניצן – כנראה האומגה מהדור הראשון היחידה ששרדה בארץ ועתידה לקבל רישוי אספנות בשנה הקרובה. מצוידת אגב במנוע בנזין 2.6 ליטר כנראה היחיד שהגיע לארץ.
והיתה גם אופל אומגה מונית 6 מקומות
בחודש מרץ 1999 ניסתה היבואנית להיכנס לשוק המוניות גם עם דגם האומגה, ולשם כך החלה בייבוא של האומגה בגרסת 6 דלתות מוארכת, שהציעה מקום לנהג+ 7 נוסעים. הדגם צויד במנוע טורבו דיזל בנפח 2.2 ליטר שהפיק 100 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית, אך רק בודדות ממנה עלו בסופו של דבר על הכביש, בעיקר עקב מחיר גבוה מדי. עם השקת הדגם, הבטיח היבואן גם יבוא של הגרסה המוארכת גם בגרסת "לימוזין" מפוארת במיוחד, שתכלול לצד מושבי עור ואבזור חשמלי מלא גם בר משקאות, שולחן אוכל נשלף וטלויזיה צבעונית, שתוצע במחיר מוערך שינוע סביב ה-240-270 אלק שקל, מחיר שהיה אמור להיות גבוה ממחיר ממוצע של דירה לזוג צעיר בזמנו… בסופו של דבר, היא לא הגיעה. בחודש ספטמבר באותה שנה אגב, הגיבה כלמוביל יבואנית מרצדס למהלך של אופל והביאה לתקינה מונית 6 דלתות חדשה, לאחר הפסקה של 3 שנים בשיווק דגמי 7 מושבים. המחיר אגב היה מעט זול יותר מהאומגה…
לשוק המוניות: אופל אומגה 6 דלתות
תמחור
עם הגעתה של האופל אומגה לארץ, הוצעה המכונית במחיר של 61,000 שקל לדגם ה-1.8 ליטר ו-106,950 שקל לדגם ה-2.0 ליטר. ביחס לאסקונה המשפחתית ברמת הגימור הגבוהה ביותר שלה, מדובר היה בתוספת של 50% במחיר לגרסת ה-1.8 ליטר. אבל האומגה נועדה להתחרות בשוק מכוניות הסאלון ורובן היו דווקא יקרות יותר: רנו 25 מ-89,100 שקל לגרסת הבסיס, אאודי 100 החל מ-76,800 שקל לגרסת ה-1.8 ליטר, ודווקא ב.מ.וו 518i הוצעה במחיר כמעט זהה של 62,150 שקל. לקראת סיום שיווק האומגה בסוף 1991, עשה היבואן חיסול מלאי והפחית את מחיר גרסת ה-2.0 ליטר ל-87,650 שקל.
עיתון חדשות דצמבר 1991: לא התלהבו מהדגם גם לאחר הפחתת המחיר החדה.
נכשלה במכירות
הדור הראשון של אופל אומגה שווק בארץ בין השנים 1987-1991 ובמהלכם עלו לכביש פחות מ-1,000 מכוניות. למרות פתיחה מוצלחת יחסית בשוק, בעקבות בעיות איכות ואמינות שהופיעו די מהר בדגם ושלל תלונות על ביצועים לא מרשימים בגרסת ה-1.8 ליטר הפופולרית בארץ שסבלה גם מצריכת דלק גבוהה, פחתו מכירות הדגם במהרה, ולמרות כל החידושים והעיצוב הנאה, הדגם לא הצליח לשחזר את הצלחת קודמו. אל הבעיות הנ"ל הצטרפה העובדה שבשנת 1989 הגיעה לכאן האופל וקטרה מחליפת האסקונה, שהציעה מכונית מנהלים איכותית ופחות יקרה, שסחפה אחריה את מעריצי המותג. בינואר 1992, זמן קצר לאחר שפסק שיווק האומגה, נקראה גם המכונית לריקול שנועד לפתור בעיות במערכת הבלימה. האם שרדה אחת כזאת בארץ לאספנות? אכן, מצאנו אחת כזאת מדגם הקרוואן (סטיישן) שהגיעה לארץ ביבוא אישי, יד ראשונה מודל 1992 המחוזקת אצל אספן בשם ניצן. הדגם אגב מצויד במנוע בנזין 2.6 ליטר כנראה היחיד שהגיע לארץ. מטופחת באהבה ועתידה לקבל כבר בינואר הקרוב רישוי אספנות.
ינואר 1992: אופל אומגה נקראת לריקול
