נוסטלגיה לשבת: אופל טיגרה -מטריפה את החושים?

אופל טיגרה היתה מהסוג הנדיר של מכוניות קונספט ראוותניות שעברו בשלמותן לגרסת ייצור כנגד כל התחזיות, עם הבטחה למנוע שפותח בשיתוף לוטוס ומחיר נוח לכל כיס. אבל בישראל כמו בישראל, גם הצמדתה לכדורגלן החם ביותר בארץ באותם שנים, לא חיפתה על מחיר מופרז שדרש היבואן.

ששי כהן 04 בספט, 2020
אופל טיגרה בתערוכת פרנקפורט 1993 (1)

מחיר נוח לכל כיס

בתערוכת הרכב של פרנקפורט 1993 נחשפה לראשונה אופל טיגרה קונספט, מכונית קופה עירונית ומעוצבת במיוחד, עם שם לוהט ממשפחת החתולים, אשר היתה למעשה גרסת קופה רוואתנית לדור השני והחדש של הקורסה. במונחים של יצרן אירופאי, מדובר היה בסוג של מהפכה. באותם שנים רק יצרנים יפניים העזו לייצר מכוניות קופה קטנות וספורטיביות המבוססות על סופר-מיני, ואופל בצעד אמיץ החליטה להיכנס לנישה חדשה שמאוד לא היתה מקובלת באירופה. ליד הקורסה החדשה שפורסמה כ- "היפה והחיה", הטיגרה החדשה היתה כבר ממש נמר טורף והביקורות מהקהל היו נלהבות. מנגד, אנשי תעשיית הרכב האירופאית סרבו להאמין שאופל אכן תתקדם עם הטיגרה לייצור, בשל מורכבות הייצור והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך אשר יובילו למחיר לא ריאלי. אבל באופל דווקא התעקשו: "המכונית תגיע לייצור, ואף תהיה במחיר נוח לכל כיס".


מטריפה את החושים

שנה מאוחר יותר, בתערוכת הרכב של ז'נבה ניצבה הטיגרה המהפכנית והנוצצת במרכז הדוכן של אופל כגרסת ייצור המוכנה לעלות לכביש. לעיצוב המבריק שתוכנן עם הקפדה על כל פרט היה אחראי צוות מחלקת העיצוב של הקורסה החדשה, שבראשה עמד בחור יפני שעבר עבור אופל שנים ארוכות ואף היה בעבר ממעצבי האופל GT. הטיגרה הציעה מרכב 4 מושבים (2 האחוריים התאימו לילדים), היתה מכונית שגירתה את החושים ולא השאירה ראש אחד אדיש כאשר הרכב חלף לידו. כנגד כל הסיכויים, צוידה המכונית גם בתג מחיר נמוך יחסית שהבטיח היצרן (מחירה היה מקביל לאסטרה המשפחתית), אשר לא מעט התאפשר הודות לכך ש-85% ממכלולי הרכב נלקחו מהקורסה העממית.

אופל טיגרה 1996

חיית כביש מסעירה?

הטיגרה החדשה נחתה בארץ במרץ 1995. גרסת הבסיס צוידה במנוע 1.4 ליטר מסדרת ה-ECOTEC של אופל, שפותח בעזרתה של יצרנית המכוניות הספורטיביות לוטוס. מדובר היה במנוע בנזין מודרני, שצויד בגל זיזים עילי כפול, 16 שסתומים והזרקת דלק רב נקודתית, בעזרתם הפיק הספק של 90 כ"ס. לקינוח, גם הצליל שבקע מהאגזוז היה מפתה… הדגם שווק בארץ בתחילת הדרך עם שידוך לתיבת הילוכים אוטומטית 4 הילוכים והציע ביצועים זריזים (אך לא ספורטיביים) עם 11.5 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 190 קמ"ש. מעליה הוצעה הגרסה החמה יותר, שצוידה במנוע 1.6 ליטר 105 כ"ס וגיר ידני 5 הילוכים, שהניבה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.8 שניות ומהירות מרבית של 203 קמ"ש. למרבה הצער, למרות מידות קומפקטיות (3.92 מטר אורך, 1.6 מטר רוחב וגובה של 1.34 מטר), משקל המכונית חצה את רף הטון, היא היתה כבדה מהקורסה הגדולה יותר, ולמרות שהיתה מהנה יחסית לנהיגה (בולמים מוקשחים וצמיגים רחבים), מכונית ספורט היא לא באמת היתה, וביצועיה אפילו היו פחות טובים מהקורסה GSI, המכונית הקטנה הספורטיבית האמיתית של אופל באותם ימים. אז חיית כביש מסעירה היא כנראה לא היתה, אבל מכונית שמטריפה את החושים בהחלט כן.

אופל טיגרה

תמחור מופרז בארץ (נו, מה חדש?)

אז כמו שאמרנו, אם באירופה מחירה של הטיגרה היה מקביל לאסטרה 1.6 ליטר אוטומטית המשפחתית, אז 50,000 מכוניות בלבד שיועדו לייצור בשנה במפעל החברה בספרד גרמו להקצאת מכוניות נמוכה לארץ, אשר יחד עם באז תקשורתי חיובי לדגם אפשרו ליבואן לתמחר גבוה מאוד את הדגם.( מה שנקרא "מי שרוצה -שישלם").  מחיר הטיגרה עם הגעתה לארץ בשנת 1995 עמד על 109,300 שקל לגרסת ה-1.4 ליטר אוט' ו-110,000 שקל לגרסת ה-1.6 ליטר ידנית. לשם השוואה, מחיר הקורסה 1.4 ליטר אוט' עמד על 64,300 שקל ואף מחיר הקורסה GSI הספורטיבית (בעלת הביצועים העדיפים) עמד על 79,300 שקל. גם מחיר האסטרה 1.6 ליטר אוט' 100 כ"ס המשפחתית עמד על 81,000 שקל (נמכרה בחו"ל במחיר זהה לטיגרה). שנתיים מאוחר יותר, הוזילה UMI היבואנית את מחירי הדגמים לרמות הגיוניות יותר, הצטרפה גרסת 1.4 ליטר ידנית והמחירים צנחו דרמטית והחלו ב-81,900 שקל. באותם שנים אימצה אופל ישראל גם את קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, במהלך בו חולקו דגמי אופל אסטרה לשחקנים, ובשנת 1999 הוענקה הטיגרה גם לג'ובאני רוסו, אחד משחקני הכדורגל המובילים באותה עת בישראל. בסופו של דבר הטיגרה נמכרה בקצב של כמה עשרות מכוניות בלבד מדי שנה, עד לסיום השיווק בשנת 2000. הדור השני שלה שהוצג ב-2004 כבר לא הגיע לארץ.

אופל טיגרה

1999- ג'ובאני רוסו והטיגרה האישית שלו מככבים בגיליון "הגה". צילום: רונן טופלברג

תשרוד לאספנות?

אופל טיגרה היתה מכונית שכוונה בעיקר לצעירים, וכחלק מהיותה ספורטיבית (פחות או יותר), מרבית המכוניות ירדו כבר מהכבישים ומכוניות בודדות שרדו את הזמן. נכון לפרסום הכתבה, 2 מכוניות בלבד נצפו בלוח יד 2 משנות הייצור המאוחרות יותר: 1997 ו-2000 (שנת השיווק האחרונה) ובדומה למכוניות ספורט וותיקות, האחת החליפה כבר 7 ידיים והשניה 10+. הטיגרה ללא ספק מכונית ייחודית שמגיע לה מקום של כבוד בשוק האספנות, חלפים מכאנים לא חסרים לה (85% ממנה משותף עם אופל קורסה), אך חלקי פח חיצוניים נדירים,  ואם תרצו להעמיד אחת כזאת בחניה, תצטרכו להיפרד מ-9,500 שקל לפחות (המחיר הנדרש עבור הזולה יותר שמוצעת כעת למכירה) ועד 20,000 שקל לדגם השני. באיטליה מוכרים כאלו כעת סביב ה-500 יורו למודל 1996 עם 115K ק"מ… רק שאי אפשר לייבא אותם עדיין.

אופל טיגרה

אופל טיגרה למכירה באיטליה. הייתם מתנגדים להעמיד מכונית כזאת בחניה שלכם בתמורה ל-500 יורו ?




עוד מנוסטלגיה