מותג טויוטה החל את דרכו בישראל בשנת 1992, והיה חלק ממתקפת המותגים היפנים שנחתו בארץ בזה אחר זה, כחלק מדעיכתו של החרם הערבי על ישראל. שנת השיווק הראשונה של טויוטה, יצרן המכוניות היפניות הגדול בעולם, התאפיינה במכירות נמוכות יחסית, בשל היצע דגמים מצומצם שכלל את הדור השישי של הקורולה שהיה כבר מיושן בעולם, מכונית הסופר-מיני סטארלט שהיתה יקרה מדי וטויוטה פריוויה – המיניוואן החללי והמודרני של היצרן, שהיה לתקופה קצרה אפילו הדגם הנמכר ביותר של טויוטה בישראל עם תחילת השיווק. הזינוק במכירות טויוטה בישראל, החל שנה מאוחר יותר, עם הגעתו של הדור השביעי של הקורולה, שסלל את הדרך לליבם של ישראלים רבים והפך את הקורולה לאחת המשפחתיות המצליחות ביותר מאז ועד היום בישראל.
"היפנית מספר 1 בעולם. עובדה"
הסלוגן המרכזי של טויוטה עם חדירתה לארץ היה "היפנית מס' אחת בעולם. עובדה", אשר ביקש להחדיר לראש של הישראלים את היותה של טויוטה מעצמה עולמית, בעידן בו האינטרנט לא היה קיים ורק חובבי רכב מושבעים הכירו בעובדה שטויוטה נחשבת למעצמת רכב עולמית. בימים בהם נחתו בארץ שלל מותגים יפנים חדשים, כאשר כל אחד ניסה להציג בפני הישראלים את יתרונותיו של המותג החדש, עם ססמאות כמו "ענק יפני אמיתי" של מיצובישי, או "יצרן הרכב הראשון ביפן" של ניסאן, "החדשות הטובות בעולם" של מאזדה ו"מציתה את הדמיון" של הונדה, ביקשה יבואנית טויוטה רק להבהיר לכולם את העובדה שהם הענק היפני האמיתי בעולם.
"הקורולה שהוציאה ליפנים את היפניות האחרות מהראש"…
הדור השביעי של הקורולה הוצג בעולם בסוף 1991 ונחת בארץ בקיץ 1992 אך כשנת המודל 1993. אל שוק המשפחתיות היפניות בארץ שכלל ברובד התחתון שלו את סובארו ליאונה, את מיצובישי לנסר ודייהטסו אפלאוז שמותגו כמתקדמות יותר והונדה סיוויק שנחשבה כבר בצמרת, הצטרפה הקורולה החדשה שכיוונה ללבן בעיניים של הסיוויק החדשה, שנהנתה בארץ מתדמית ספורטיבית ויוקרתית שהצליחה לקרוע כאן את המתחרות. בטויוטה העולמית תיארו את הקורולה החדשה כקאמרי קטנה (Little Camry), אך בישראל שהקאמרי עדיין לא היתה מוכרת בה, מסע הפרסום כלל הצהרות כמו "בשנה האחרונה נמכרו ביפן יותר קורולות חדשות מאשר סובארו, לנסר, אפלאוז, סיוויק ומאזדה 323 ביחד". בשעה שהמשפחתיות האירופאיות סבלו מירידה חדה במכירות ופיאט טמפרה היתה היחידה שניסתה להילחם בבריחת הלקוחות עם הסלוגן "טמפרה הוציאה לי את היפניות מהראש", יבואנית טויוטה פחדה דווקא מהמתחרות היפניות שצוידו לרוב במחיר זול יותר, ותיארה את הקורולה עם ססמאות של "היפנית שהוציאה ליפנים את היפניות האחרות מהראש"…
טויוטה קורולה ליפטבק – גרסת ה-5 דלתות היפה יותר
קורולה דור 7
הדור החדש של הקורולה הציע קפיצת מדרגה משמעותית מול הדגם היוצא, כאשר במקום מכונית מיושנת וכמעט חסרת חן, הציעה המכונית החדשה מרכב אלגנטי מרשים בגרסת הסדאן (הכל יחסי, כן? זאת עדיין קורולה שמרנית), או מרכב ספורטיבי יותר בגרסת הליפטבק (5 דלתות) היפה יותר, צמיחה במידות הרכב והופעה הרבה יותר מכובדת, גם אם לא נועזת. תא הנוסעים שלה היה מרווח והציע איכות חומרים והרכבה גבוהים, אך גם כאן ללא התחכמויות בסגנון של הסיוויק או ה-323F. הדגם שווק ב-3 רמות גימור לבחירה, החל מ-XLI הבסיסית שצוידה בהגה כח, נעילה מרכזית ומזגן מקורי, דרך גרסת ה-" XLI PLUS" שכללה גם טסות וצמד חלונות חשמל בהרכבה מקומית, ועד גרסת -"XLI Super" (בהמשך GLI) המהודרת שכללה גם פגושים בצבע הרכב, 4 חלונות חשמל, טסות מקוריות לגלגלים, מושב אחורי מתפצל והגה כח מתכוונן. גרסת ה-5 דלתות כללה גם כיוונון מראות חשמלי, שמאוחר יותר הצטרף גם לשאר הדגמים. כאופציה, ניתן היה לצייד את הרכב בחישוקי מגנזיום, ספולר אחורי ומערכת רדיו-טייפ/דיסק בהתקנה מקומית. מאוחר יותר שודרג גם מפרט הבטיחות שלה עם בלמי ABS וצמד כריות אוויר.
"חבילה משעממת וחסרת אופי לחלוטין"?
הקורולה החדשה צוידה גם ביחידת כח חזקה לאותה תקופה, שכללה מנוע 1.6 ליטר, 16 שסתומים בעל הזרקת דלק רב-נקודתית, שהפיק 117 כ"ס והוצע בשילוב לגיר ידני 5 הילוכים או אוטומטי 4 הילוכים (המכונית השניה הכי חזקה בכ"ס אחר הסיוויק). עם יחידת הכח הנ"ל, הציע הקורולה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10 שניות בגרסה הידנית או 12 שניות בגרסת האוטומטית, ביצועים שנחשבו למרשימים לאותה תקופה למרות שלא היו בליגה של ההונדה. במבחן דרכים השוואתי שערך לה עם הגעתה מגזין "אוטו", בו יצאה לקרב מול הסיוויק והוונטו של פולקסווגן, תוארה המכונית כ-"חבילה משעממת וחסרת אופי לחלוטין", אך יחד עם זאת, לאור דרישותיו של הנהג הישראלי הממוצע, גם " תואר הקנייה הטובה ביותר" עבור מי שמחשב כל פרט בבחירת הרכב הבא שלו ואינו מעוניין בריגושים, אלא אם הם כאלה שכוללים אמינות מושלמת, שמירת ערך וסחירות גבוהים…
מיצוב גבוה והצלחה במכירות
מחיר טויוטה קורולה GLI עם השקת הדגם בארץ עמד על כ-68,850 שקל לדגם האוטומטי, מחיר שאפתני שלא רק הפך אותה למשפחתית היפנית היקרה בארץ (אפילו יותר מהסיוויק EX שנמכרה אז ב-68,200 שקל), אלא גם גירד מחירים של "מכוניות מנהלים" כמו סובארו לגאסי 2.0 ליטר (68,600 שקל), אופל וקטרה 1.6 אוט' (70,000 שקל), מיצובישי גאלאנט 1.8 אוט' (70,000 שקל) ואחרות. יחד עם זאת, הדור השביעי של טויוטה קורולה שנמכר בארץ בשנים 1992-1997 הזניק את חדירתה של טויוטה לשוק הישראלי ונחשב להצלחה עם יותר מ-20,000 מכוניות שנמכרו כאן (2.4 מיליון עותקים בעולם), בקצב של 3,960 מכוניות בממוצע מדי שנה, לעומת הדור השישי של הקורולה שעימו נכנסה המכונית לארץ שמכר כאן במשך קצת יותר משנה כ-3,200 מכוניות.
"אשכנזים מכונאים? שווה בדיקה". חחח
תשרוד לאספנות?
28 שנים חלפו מאז שהושק הדור השביעי של הקורולה. יחד עם זאת, למרות שמרבית הדגמים כבר ירדו מהכביש, עדיין הקורולה לא הפכה למחזה נדיר, וזאת בשל הפופולריות הרבה לה זכה הדגם והאמינות המופלגת שהציע. נכון לפרסום הכתבה, מצאנו 9 מודעות למכירה של הדגם הזה, 3 מהם מיד 1 !!! משנות המודל 1994-1997 בטווח מחירים של 2,900-7,000 שקל. האם נפגוש בעתיד הקרוב אחת כזאת כרכב אספנות? אנחנו מאמינים שיש סיכוי.
כשאגדל אהיה פיג'ו: טויוטה קורולה שהבעלים שלה מאוד רצה שיהיה לו פיג'ו, אבל לא וויתר על אמינות יפנית… חחח
