4 שנים לאחר שחודש יבוא מותג היוקרה הבריטי יגואר לישראל ע"י חברת מכשירי תנועה, בשנת 1999 הועבר זיכון היבוא לידי קבוצת "מאיר" יבואנית וולוו והונדה, אשר בתזמון מושלם עם פתיחת אולם התצוגה של היבואן החדש בתל אביב, הגיעה גם ה-S-TYPE – מכונית הסאלון החדשה של היצרן, שזכתה לשם ישן של דגם משנות ה-60, והחזירה את יגואר לסגמנט מכוניות הסאלון היוקרתיות לאחר היעדרות ארוכת שנים, כמתחרה למרצדס E קלאס, אאודי A6 וב.מ.וו סדרה 5.
יגואר S-TYPE נחשפה לראשונה בתערוכת הרכב של בירמינגהם בשנת 1998 והיתה המכונית הראשונה של יגואר שפותחה במלואה תחת בעל הבית "פורד", אשר כחלק מבניית המותג החדש שלו, ביקש להרחיב את היצע הדגמים שלו ממכוניות פאר יקרות במיוחד, לדגמי סאלון וספורט אלגנט במחירים נגישים יותר, שיגדילו משמעותית את קהל הלקוחות של מותג היוקרה הבריטי בעולם ויביאו גם קהל צעיר יחסית למה שהורגלו. הרכישה של יגואר ע"י פורד בתחילת שנות ה-90, הצילה את החברה מפשיטת רכב, כאשר מכירות המותג בעולם בזמן הרכישה עמדו על 23,000 מכוניות בלבד בשנה. עבור פורד, היתה זאת הזדמנות טובה לאמץ מותג יוקרה נחשב בעל שם עולמי במחיר כמעט מציאה. החשש הגדול בקרב חובבי המותג המושבעים היה שבעלי הבית החדשים, מתוך מטרה לחסוך בעלויות הפיתוח היקרות, יחלו לשווק דגמים של פורד ולינקולן בשינויים קלים תחת הלוגו של יגואר, ובכך להגדיל משמעותית את היצע הדגמים, שיוצעו עם תג מחיר זול משמעותית מבעבר, ויחד עם זאת יאבדו את הזהות היוקרתית של המותג.
1999 – יגואר S-TYPE נוחתת בישראל – ומאות לקוחות פוטנציאליים מקבלים מתנה שווה במיוחד !
הדגמים הראשונים של ה-S-TYPE נחתו בישראל במהלך 1999, אך בשל המעבר של היבוא מקבוצת מכשירי תנועה לחברת "מאיר", היבואנית החדשה טרם השלימה את בניית אולם התצוגה החדש של יגואר במסגר 52 בת"א (באולם ששיכן עד לאותו זמן את דגמי רובר ולנד רובר). כדי לא לאבד זמן, החלה מאיר בשיווק שקט של המכוניות, שהוצבו בתחילת הדרך באולם התצוגה של וולוו (מותג נוסף שבבעלות היבואן). עם השלמת אולם התצוגה החדש, ערכה היבואנית השקה מחודשת ונוצצת של המותג בישראל, וכחלק ממהלך שיווקי מבריק, שלחה היבואנית למאות לקוחות פוטנציאלים הזמנה ייחודית להשקה שכללה מתנה מפתה: הגה של יגואר בגודל אמיתי משולב עור ועץ, כדי שיתחילו להתרגל לתחושה של לנהוג יגואר… מעניין כמה לקוחות שמרו עד היום את המתנה הייחודית.
1999: השקת יגואר S-TYPE – מאות לקוחות פוטנציאלים קיבלו הזמנה להשקת הדגם + הגה במתנה ! (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
פותחה על בסיס שלדה של פורד
ה-S-TYPE שפותחה על שלדה של פורד ששימשה גם את מותג היוקרה שלה לינקולן, הציעה עיצוב יפהפה ורבים ראו בה עם הגעתה המכונית היפה ביותר בסגמנט מכוניות הסאלון, עם עיצוב יוקרתי במיוחד, חזית אשר שמרה על קשר עם דגמי הפאר של היצרן, וקווי עיצוב עגלגלים שהקנו לה מראה מודרני ומפתה במיוחד, ולא עוד יגואר שמרנית ששומרת על קווי העיצוב הכלליים שלה יותר מ-30 שנה. כחלק מהניסיון לחסוך בעלויות, גם סמל היגואר המפואר שעיטר את דגמי היצרן היקרים מעל למכסה המנוע הוחלף בלוגו פלסטיק פשוט על מכסה המנוע. מעבר לכך, מדובר היה במכונית גדולה למדי, עם 4.86 מטר לאורך, רוחב של 1.82 מטר וגובה של 1.44 מטר, ובעלת בסיס הגלגלים הנדיב בקבוצה – 291 ס"מ. יחד עם זאת, נפח תא המטען שלה היה קטן במיוחד ביחס למתחרות ועמד על 370 ליטר בלבד.
1999: השקת יגואר S-TYPE בישראל (צילום: ישראל סאן)
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק, הוצעה ה-S-TYPE עם 2 מנועים לבחירה: V6 בנפח 3.0 ליטרים הבסיסית שהפיקה 240 כ"ס, שודכה לתיבת הילוכים אוטומטית עם 5 הילוכים (מתוצרת פורד) והנעה אחורית, והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות ומהירות מרבית של 226 קמ"ש. מעליה הוצעה גרסת ה-4.0 ליטרים החזקה, שצוידה במנוע V8 שהפיק 281 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-7.1 שניות ומהירות מרבית של 240 קמ"ש. גם כאן עם אותה תיבת הילוכים והנעה אחורית. במבחנים שנערכו לדגם בשעתו, היא תוארה כמכונית בעלת התנהגות ספורטיבית, עם כיול ספורטיבי של המתלים, הגה מתקשר ועוד, אך במבחן השוואתי הפסידה לב.מ.וו 530 שהיתה מלכת הקטגוריה. בשנים מתקדמות יותר הצטרפו גם גרסת 2.5 ליטר מוזלת שהפיקה 200 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.6 שניות, וגרסת 4.2 ליטר שהחליפה את דגמי ה-4.0 ליטר והפיקה 300 כ"ס (6.5 שניות ל-100 קמ"ש) ובקצה גרסת ה-R הספורטיבית עם אותו מנוע שהפיק 400 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-5.6 שניות. רק בודדות ממנה נמכרו בארץ.
השקת המותג בישראל: לאורחי ה-VIP שהוזמנו לאירוע הוצעו שירותי חניה והסעות בדגם הפאר. צילום: ישראל סאן)
רמת גימור בסיסית פשוטה למדי
ה-S-TYPE שווקה בארץ ב-2 רמות גימור: גרסה בסיסית שכללה אמנם תפעול חשמלי מקובל, מושבים קדמיים חשמליים והגה מתכוונן חשמלית, דיפוני עץ בתא הנוסעים, חישוקי גלגלים קלים, בקרת אקלים דיגיטלית ומערכת רדיו-טייפ מקורית. יחד עם זאת, המושבים היו מושבי בד וההגה היה ערום לגמרי וללא שום מתג לשליטה. מעליה הוצעה רמת הגימור SE היוקרתית יותר (אופציה ב-3.0 ליטר, סטנדרט ב-4 ליטר), שכללה גם מושבי עור מפנקים, גג שמש, הגה וידית הילוכים משולבים עץ, שליטה על הרדיו מההגה, פנסי ערפל ועוד. בסעיף התלונות, רבים מהמתגים בתא הנוסעים הושאלו מדגמי פורד שונים ולמרות האיכות הגבוהה יחסית, יגואר אמיתית היא כבר לא ממש היתה. עם השנים היא התגלתה כיקרה במיוחד לאחזקה, עם עלויות גבוהות במיוחד של חלקי חילוף במוסכים גם ביחס למותגי יוקרה.
תמחור אטרקטיבי ליגואר אך גבוה מכל המתחרות
בתחילת שנת 2000, כדי לרכוש יגואר חדשה הצטרכתם להפקיד לפחות 430,800 שקל לגרסת הבסיס של מכונית הפאר יגואר XJ8. עם הגעתה לארץ של הS-TYPE, פנתה יגואר שוב גם לקטגוריית מכוניות הסאלון והציעה את האפשרות להעמיד יגואר מלכותית חדשה בחניה בתמורה ל-318,450 שקל לגרסת ה-3.0 ליטרים הבסיסית, או 379,750 שקל לגרסת ה-4.0 ליטרים החזקה והמהודרת. ביחס למתחרים בקטגוריה, היא עדיין היתה היקרה מכולן: אאודי A6 הוצעה מ-229,100 שקל, ב.מ.וו סדרה 5 מ-239,200 שקל ומרצדס E קלאס החל מ-249,900 שקל, אבל ביחס למחירי יגואר, זאת היתה בהחלט חדשה מרעישה. דווקא עם התקדמות השנים, הפכה היגואר לזולה מהמתחרות הגרמניות, אך למרות צמד מתיחות פנים (ב-2002 ו-2004) היא כבר היתה מיושנת ופחות אטרקטיבית מהן.
יגואר S-TYPE ששרדה
החלום והתנפצותו
בסופו של דבר, יגואר S-TYPE לא באמת טרפה את המתחרות הגרמניות, אך הגדילה משמעותית את מכירות המותג בישראל ומכרה מדי שנה כמה עשרות עותקים (בעיקר מגרסאות ה-3.0 ליטרים) שהזניקו את מכירות מותג היוקרה מ-39 מסירות בלבד בשנת 1999, ל-90 מסירות בשנת 2000 (שנת השיווק הראשונה של הדגם). באופן מפתיע, בשנה השנייה לשיווק, צנחו שוב מכירות המותג בארץ והסתכמו ב-55 מכוניות בלבד, נתון שהיה זהה גם למכירות השנה שבאה אחרי. מכונית הסאלון של יגואר לא הצליחה להזניק את מכירות המותג בארץ (וגם לא ה-X TYPE הקטנה יותר שהגיעה מאוחר יותר), אולם אלו השתלטו על מרבית המכירות של המותג בארץ והחזיקו אותו בחיים.
יגואר 2001 למכירה ב-9000 שקל
תשרוד לאספנות?
יגואר S-TYPE נמכרה בארץ עד שנת 2008 וממנה נמכרו עשרות בודדות של מכוניות מדי שנה. דווקא בחו"ל הצליחה המכונית לשקם את יגואר, כאשר בשנת השיווק הראשונה שלה (1999) צמחו מכירות יגואר בעולם ב-50% ל-75,000 מכוניות ובשנה לאחר מכן טיפסו ל-90,000 מכוניות. נכון להיום החתול הבריטי הזה הפך להיות חיה נכחדת על כבישי ישראל, אולם לפי נתוני משרד הרישוי כ-106 מכוניות מהדגם הזה נעות עדיין על כבישי ישראל (6 מהם משת הייצור הראשונה 1999). נכון ליום פרסום הכתבה נצפו 7 מכוניות למכירה בלוח יד 2, הוותיקים מהם משנת 2001 במחיר החל מ-9,000 שקל. האם אחת כזאת תשרוד גם לאספנות? במרחק של 8 שנים קדימה, לא בטוח בכלל וחבל, כי היא עדיין נראית מיוחדת ושונה, ובמידה מסוימת גם מהווה סוג של יגואר קלאסית.
