שנת 1994 היתה שנת הרכבים הקוריאניים בישראל: טלקאר (יבואנית דייהטסו בזמנו) היתה הראשונה להשיק מותג קוריאני בישראל והשיקה את דייהו רייסר שכבשה את השוק המקומי ומסרה כאן בשנה אחת 10,000 מכוניות, נתון מדהים שהתאפשר לא מעט הודות לסלוגן הכובש "האמריקאית מקוריאה", שהשפיע על רבים כאן למרות שממש לא היה מדובר ברכב אמריקאי אמיתי במחיר זול, אלא בגרסה מחודשת לאופל קאדט הוותיקה (שיהיו רבים שיגידו שגם פחות טובה מהמקור). במחצית 94' הצטרפה לראשונה לשוק הישראלי גם יונדאי, יצרנית הרכב הגדולה בקוריאה, שבשל שיתופי פעולה נרחבים באותם שנים עם מיצובישי היפנית, הקשר הטבעי להענקת זיכיון היבוא בארץ ניתן לכלמוביל יבואנית מיצובישי.
המשפחתית הראשונה של יונדאי בישראל
עם פתיחת אולם התצוגה הראשון של יונדאי ברחוב יגאל אלון בת"א (אותו אולם המשרת כיום את מיצובישי), התייצבו 3 דגמים לבחירה: מכונית המנהלים יונדאי סונטה, הוואן המסחרי H100 והמכונית החשובה יותר לארץ – יונדאי לנטרה, המשפחתית הראשונה של יונדאי בישראל, שנכנסה לקטגוריית המשפחתיות שהחזיקה באותם שנים כ-40% משוק הרכב החדש. הלנטרה (Lantra) שבדורות המאוחרים יותר שלה שינתה את שמה לאלנטרה (Elantra), היתה משפחתית שפותחה בשיתוף מיצובישי והוצגה בעולם בשנת 1990, וכשהגיעה לארץ כבר היתה וותיקה למדי בשוק ושנה אחת בלבד לפני שהוצג הדור השני שלה. יחד עם זאת, העיצוב שהיה בסטייל של מכוניות יפניות, היה עדיין נאה ומודרני בשל מתיחת פנים שעבר הדגם בעולם שנה לפני שהגיע לארץ.
1994: השקת יונדאי לנטרה בישראל לעיתונאים: מימין: יו"ר כלמוביל ד"ר שמואל חרל"פ, מנכ"ל יונדאי דורון ודאי ואורח מיונדאי קוריאה. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
1994 – השקת מותג יונדאי בישראל , אירוע הערב ללקוחות שגרם להסתערות על אולם התצוגה 🙂 (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
הרבה כ"ס אבל אלו סוסים קוריאניים עצלים יחסית…
יונדאי לנטרה שווקה בארץ עם 2 מנועים לבחירה שפותחו בשיתוף מיצובישי היפנית: גרסת הכניסה היתה ה-GLS עם מנוע 1.6 ליטר 114 כ"ס שהוצע בשילוב לתיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים (11.1 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 175 קמ"ש) או אוטומטית 4 הילוכים (13.1 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 175 קמ"ש), כאשר מעליה הוצעה גרסת ה-"GT" שצוידה במנוע 1.8 ליטר 126 כ"ס עם תיבה אוטומטית בלבד ולמרות היצע הסוסים המכובד, הציעה ביצועים לא ממש מרשימים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.3 שניות ומהירות מרבית של 187 קמ"ש. הביצועים הנחותים יחסית ביחס להספקי המנועים הגבוהים לאותה תקופה, זכו באותה תקופה לכינויים כמו "סוסים קוריאניים עצלים" ועוד, ולשם השוואה, דייהטסו אפלאוז 1.6 אוט' עם 105 כ"ס, הניבה 10.5 שניות ל-100 קמ"ש, טויוטה קורולה אוט' עם 117 כ"ס האיצה ב-12 שניות, מיצובישי סופר לנסר אוט' עם 113 כ"ס האיצה ב-11.6 שניות והונדה סיוויק המלכה באותם ימים, עם 125 כ"ס קיזזה את הנתון ל-9.9 שניות.
"הסטנדרט החדש שקוריאה את האחרים"
עם השקת הלנטרה בישראל, סבלו באותה שנה המותגים היפנים משער יין שזינק בחדות, מה שגרם להעלאה משמעותית של מחירי הרכבים והוביל להגעתם של שלל דגמים יפניים ברמות גימור נמוכות יותר, במטרה לשמור על מחירים סבירים. הלנטרה שיובאה לארץ מקוריאה, נהנתה גם ממחיר זול בשער המפעל ביחס לדגמים היפנים, וגם יובאה לארץ לפי שער הדולר שהיה הרבה יותר נוח, מה שאפשר לכלמוביל להציע אותה ברמת גימור גבוהה ובמחיר תחרותי. הסלוגן של יונדאי עם הגעתה לארץ היה "הסטנדרט החדש שקוריאה את האחרים !", בו הוצעה המכונית ברמת גימור אחת וגבוהה "GLS" בדגמי ה-1.6 ליטר או "GT" ב-1.8 ליטר, שכללו אבזור חשמלי מלא, הגה כח מתכוונן מצופה עור (מרבית המתחרות היו עם הגה פלסטיק גם בדגמים המפוארים שלהם), פגושים, מראות וידיות בצבע הרכב, תאורת פנים עשירה, צבע מטאלי כלול במחיר, רדיו-טייפ מקורי עם 4 רמקולים, ריפודי מושבים מפוארים ועוד.
יונדאי לנטרה 1.8GT – זכתה גם לספוילר אחורי שיצדיק את השם… (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
מחיר תחרותי
עם הגעתה של הלנטרה לארץ והחדרתו של מותג יונדאי לשוק, בכלמוביל דאגו לתמחר את הלנטרה רק מעט מתחת המתחרות הישירות מיפן, אך עם רמת גימור גבוהה יותר כבר בגרסת הבסיס, מה שפתח פער של אלפי שקלים מול המתחרות המצוידות באבזור דומה. מחיר הלנטרה 1.6 ליטר אוט' GLS נקבע על 76,000 שקל, שהיה יקר אמנם במעט מדייהטסו אפלאוז שנמכרה החל מ-72,500 שקל, אך זול משמעותית ממיצובישי סופר לנסר שנמכרה מ-79,900 שקל וטויוטה קורולה מ-82,400 שקל. עבור גרסת ה-1.8 ליטר GT של האלנטרה דרש היבואן בסה"כ 3,000 שקל יותר.
יונדאי לנטרה מודל 1994 יד 1 שמורה במיוחד ששרדה וכנראה תישמר לאספנות. צילום: י. אדטו
תשרוד לאספנות?
יונדאי לנטרה שווקה כאן במשך שנתיים בלבד (1994-1995), כאשר בשנת 1996 החליפה אותה הדור השני של המכונית שהיה למשפחתית הראשונה שפותחה עצמאית ע"י יונדאי והציג התקדמות ענקית מול הדור הראשון, הן ביכולות והן במכירות. הדור הראשון של הלנטרה אמנם היה אמין למדי מבחינה מכאנית, אך סבל מבעיות של איכות חומרים נמוכה ועמידות תא נוסעים בעייתית בתנאי החום הישראלי. הלנטרה לא כיכבה ברשימת הדגמים הפופולרים בישראל, ואת מקומה תפסה דווקא יונדאי אקסנט הקטנה יותר שהגיעה כמה חודשים מאוחר יותר לארץ והפכה ללהיט הראשון של יונדאי בישראל. יחד עם מכירה של כמה אלפי מכוניות בשנה הראשונה לשיווק (מכל דגמי יונדאי), סיימה כלמוביל את שנת 1994 עם שיא של 26,000 מכוניות (יחד עם מיצובישי ומרצדס). נכון ליום פרסום הכתבה, לא נצפתה אפילו מכונית אחת למכירה בלוחות הרכב המשומש, והדגם הפך לנדיר מאוד על הכביש. האם יש מישהו ששומר אותו לאספנות? כן, מצאנו אחד כזה ממרכז הארץ, מודל 94' יד 1 שמורה במיוחד (בתצלום למעלה).
1999: יונדאי לנטרה בירושלים. צילום: סער יעקב, לע"מ
