לאחר שבשנות ה-70 הסתפקה מרצדס ישראל במכירת מכוניות בודדות לשוק הפרטי מדי חודש בשל מחירם מרקיע השחקים (לא כולל מוניות), בתקופה בה מרצדס בסיסית וכמעט נטולת אבזור נמכרה במחיר השווה ל- 4 סובארו משפחתיות או 5 פיאט 127, צניחה של 40% בשער המארק הגרמני מול הדולר בסוף שנות ה-70, גרמה לזינוק במכירות מרצדס בישראל לרמה של 250-300 מכוניות פרטיות בשנה, כאשר דגמי ה-"מרצדס 200" נמכרו כאן פתאום במחירים הזהים למכוניות אמריקאיות קטנות (במונחים אמריקאיים) כמו אולדסמוביל אומגה. יחד עם הפריחה בשוק היוקרה, נרשם במקביל זינוק בגניבת דגמי מרצדס, במסלול שכלל בעיקר הברחה לסיני, במטרה להחביא אותם עד להחזרת רצועת סיני לידי מצרים בימים שאחרי חתימת הסכם השלום.
הזינוק במכירות מרצדס בישראל, מאפשר השקת אולם תצוגה חדש ומפואר בת"א
1982 – אולם תצוגה מרכזי חדש למרצדס בת"א
לא רק מוניות: הזינוק במאות אחוזים במכירות מרצדס בישראל בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הזריק אנרגיה לכלמוביל היבואנית, שהשיקה בשנת 1982 אולם תצוגה מרכזי חדש ומהודר בת"א, בו רוכזו דגמי הפרטיות, המוניות וכלי רכב מסחריים באולם גדול ומרווח במיוחד, שנבנה מתוך הסתכלות חיובית להמשך הצמיחה במכירות ומתוך ציפיה לדגם החדש "מרצדס 190E" שיגיע שנה מאוחר יותר ויתרום משמעותית לגידול במכירות המותג בישראל (ובעולם).
מרצדס 200 באולם התצוגה החדש בת"א (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
יחד עם ההצלחה של מרצדס בישראל ובשל מחירם הגבוה, הפכו במהרה דגמי מרצדס גם לחביבי גנבי הרכב, כאשר כנופיות של בדואים מסיני, ששיתפו בחלק מהמקרים פעולה עם עבריינים ישראלים, החלו לגנוב כמויות גדולות של דגמי מרצדס ולהעביר אותם לרצועת סיני, שם יקברו אותם בחול, וישמרו אותם במטרה למכור אותם חופשי בשוק המצרי לאחר החזרת רצועת סיני לידי מצרים כחלק מהסכם השלום בין המדינות.
עיתון דבר ינואר 1980
שיטת הגניבה הפופולרית : החלפת מספרי רישוי והוספת קישוטים ערביים…
שיטת הפעולה של גנבי הרכב כללה "השאלת" מספר מונית של מרצדס מהשטחים, כניסה לשטח ישראל, גניבת מרצדס והחלפת לוחיות הרישוי שלה ללוחיות של עזה וכן הוספת קישוטים האופייניים לרכבים של ערבים… לאחר מכן הועברו המכוניות לשטחי סיני לרוב דרך מחסומי צה"ל, כאשר עם הזמן והתחלת הבדיקות של המרצדסים במחסומים בשל הגניבות הרבות, החלו לעבור המכוניות לסיני גם דרך נסיעת שטח בשבילים מיוחדים שהוכשרו למעבר מכוניות פרטיות. עם ההגעה לסיני (לרוב למרכז סיני), כוסו המכוניות בברזנטים ומעליהם שפכו חול, במטרה להסוות את המכוניות ובעיקר לצמצם את האפשרות לאתר אותם מסיורים אוויריים.
מעריב ינואר 1980
"אגודת קרבנות המרצדס"
בתום שנה בה גנבו הבדואים לא פחות מ-360 מכוניות, מהן כ-180 מדגמי מרצדס והשאר של וולוו, ב.מ.וו ופיג'ו שהיו גם הן מבוקשות בקרב הגנבים, הוקמה בשנת 1979 "אגודת קרבנות המרצדס" בניהולו של חבר הכנסת שמואל פלאטו שרון ז"ל, אשר ערכה מסיבת עיתונאים בה שפכו את טענותיהם כנגד המשטרה שלא עושה כמעט דבר לצמצום גניבות הרכב, והודיעו על הקמת ארגון שימומן ע"י לקוחות מרצדס ויכלול יחידת שטח שכוללת ארבעה ג'יפים, חוקר גניבות פרטי, מסוק שיעזור באיתור הדגמים בסיני ומומחים באיתור מתכות בשטח שיעזרו באיתור מקומות המחבוא. הבעיה העיקרית שעמדה מולם היתה התנגדות צה"ל לביצוע סיורים אוויריים פרטיים בסיני, והזמן הקצר שנותר עד החזרת שטחי רצועת סיני לידי מצריים. שתי חברות ביטוח אגב, הסכימו לשתף פעולה עם "המשטרה הפרטית" והבטיחו לממן חצי מעלות החיפושים במידה והם יצליחו לאתר מכוניות.
ינואר 1980: מוניות מרצדס גנובות נמצאות בסיני
והנושא הפך להיות חם בעיתונות היומית
מעריב אפריל 1980
מעריב אפריל 1980
מעריב 1980
מבצע "חד עין" יוצא לדרך
לאחר ביקורת נוקבת שהוטחה במשטרה ובצה"ל, מחליטים המשטרה וצה"ל יחד המכס להגביר את המלחמה בגניבות הרכב ולאחר מבצע ראשון בו אותרו 20 כלי רכב גנובים (כולל טנדרים פיג'ו של צה"ל), פתחו במבצע "חד עין" שכלל הגברת הפיקוח במחסומי צה"ל, וסריקות בשטחי סיני שבוצעו ע"י מאות שוטרים וחיילים. בסיכום עשרת ימי המבצע מחזיר צה"ל כ-17 מכוניות גנובות נוספות חזרה לישראל.
מעריב 1981
1981- המצרים מחזירים לראשונה מרצדסים גנובים לישראל
מאוחר יותר עם העברת סיני לידי המצרים, שיתוף פעולה שנעשה עם המשטרה המצרית כחלק מהרצון לשתף פעולה בעידן השלום החדש בין ישראל למצרים, גרם לראשונה בפברואר 1981 להחזרת 7 כלי רכב גנובים לישראל ע"י משטרת מצרים, אך עשרות נוספות של רכבים גנובים שנמצאו בסיני, הושארו בידי המצרים לאחר שאלו טענו שמדובר ברכבים שנגנבו דווקא ממצרים. בסה"כ אותרו בשטחי סיני 45 מדגמי מרצדס שהוחזרו לישראל, ביחד עם עשרות נוספות של מכוניות שנמצאו בשטחי רצועת עזה ודרום הארץ והוחזרו לבעליהם.
מעריב 1981
