משפחתית סדאן שהתכווצה בכביסה…
שנה לאחר שהחלה פעילות בארץ מאזדה, נכנסה בשנת 1993 החברה גם לקטגוריית הסופר-מיני עם התחלת שיווקה של מאזדה 121, מכונית סופר-מיני שהציעה עיצוב חריג לקטגוריה, עם מרכב סדאן משפחתי שכאילו התכווץ בכביסה. בארץ היא כונתה גם בשם החיבה "מאזדה בימבה" כאשר בחו"ל היא שווקה בשם החיבה BUBBLE (בועה). מעבר לכך, מדובר היה בדור שלישי לדגם, שהוצג בעולם בשנת 1990 ושווק עד שנת 1998 והחלפתו ע"י דגם הדמיו (DEMIO).
המאה העשרים ואחת כבר כאן…
עם ה-121 הוכיחו מאזדה שמכונית יפנית קטנה מסוגלת להיות גם מקורית ושונה מכל מה שנע על הכביש, עם עיצוב חמוד ועגלגל שהזכיר מכונית צעצוע, אך בדומה לשלל מכוניות בעלות עיצוב יחודי, גם הבימבה הקטנה סבלה מקהל שהתחלק לאלו שאוהבים את העיצוב, ואלו שממש מתעבים את המראה, מה שללא ספק פגע משמעותית במכירות. באופן אישי, דווקא מאוד אהבתי את ההופעה הייחודית והאומץ של החברה היפנית לחשוב מחוץ לקופסה. מעבר לכך, למרות המראה המשפחתי לכאורה, היא היתה מכונית קטנה עם 3.8 מטרים לאורך, 1.65 מטר רוחב, 1.47 מטר גובה ובסיס גלגלים של 239 ס"מ. תא המטען היה אחד מיתרונות הדגם בקטגוריה, עם נפח נדיב יחסית של 290 ליטר.
1996: מאזדה 121 בדרך השלום (מגדלי עזריאלי ברקע בבניה). צילום: לע"מ
מכונית אורבנית יעילה ואמינה במיוחד
מאזדה 121 היתה מכונית עירונית קלאסית: היא היתה מרווחת יחסית ונהנתה ממימדים קומפקטיים שאפשרו השתחלות לכל חור וביצוע חניות בקלות. מתחת למכסה המנוע שכן מנוע 1.3 ליטר 16 שסתומים חסכוני בדלק (14.5 ק"מ לליטר), שהפיק 73 כ"ס ויחד עם תיבה ידנית 5 הילוכים ומשקל קליל של 860 ק"ג, סיפק ביצועים זריזים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.4 שניות ומהירות מרבית של 164 קמ"ש. אחת ממעלותיה של המכונית, היתה רמת האמינות הגבוהה (גם ביחס למתחרות יפניות), נתון שגרם ללא מעט מוסכניקים למצוא עוד סיבה לשנוא את הרכב, משום שלא היו מצליחים להרוויח עליו מי יודע מה.
אם יש לכם כח לקרוא, שימו לב למודעת מכירה משעשעת למאזדה 121… (קרדיט:אדר לב ארי)
"המכונית הזאת לא תנצח באף תחרות יופי, וגם אתה לא…"
משלל בירורים שערכנו עם בעלים של ה-121 לאורך השנים, גילינו מכונית אמינה ועמידה למדי, כשחלק מהבעלים טענו שהרכב מסרב להתקלקל גם תחת חיפוף משמעותי בטיפולים. לאורך השנים נצפו גם לא מעט מודעות בלוחות היד 2 של מכוניות שחצו את רף ה-300,000 ק"מ… מעבר לכך, התנהגות הכביש שלה לא היתה ממש מוצלחת, נוחות הנסיעה הסתפקה בציון בינוני והאבזור היה בסיסי. בסיסי מאוד אפילו.
מאזדה 121 – עם שילוב של מחיר זול כמשומשת ואמינות גבוהה, היא הצטרפה גם למסעות הגרוטראלי בשנים האחרונות (תמונה מתוך גרוטראלי בפייסבוק)
מנכ"ל חברת השכרה יורד לשכיבות סמיכה לטובת הנחה…
את אחד הסיפורים המשעשעים הקשורים לדגם תמצאו באמצע שנות ה-90, אז ביקש שמוליק קליין הבעלים של חברת ההשכרה "קל אוטו" לרכוש כ-30 מדגמי ה-121. לפי הסיפור שתואר בעבר ב-"גלובס", במהלך מו"מ שנוהל מול גיל אגמון מנכ"ל דלק מוטורס היבואנית, ביקש קליין הנחה נוספת של 1,000 שקל לכל רכב כדי לסגור את העסקה, והתבקש בתמורה לרדת ל-30 שכיבות סמיכה באולם התצוגה בתל אביב. הפעילות הספורטיבית בוצעה כמובן… 🙂 לשמחת שני הצדדים.
פרסומת מאזדה 121
אחד הכישלונות הבודדים בשיווק של מאזדה לאורך השנים
מסע הפרסום של מאזדה 121 התרכז בהגדרתה כמכונית הכי משתלבת בעיר, והתקשה להתגבר על חסרונות העיצוב המקורי שצמצמו את קהל היעד משמעותית, לצד מחסור בתיבה אוטומטית שהתחיל להיות פופולרי בקרב המתחרות היפניות בסגמנט. בסה"כ נמכרו בישראל 3,655 מדגמי מאזדה 121, שאמנם לא הצליחה כחדשה להפוך לעוד להיט מבית דלק מוטורס, אך דווקא כמשומשת זכתה לפופולריות גבוהה, ביקוש גבוה ומכירה במחיר מעל המחירון למכוניות שמורות.
תשרוד לאספנות?
מאזדה 121 היא מכונית שבהחלט יכולה להשתלב בעולם האספנות. יש לה עיצוב מקורי וחריג ובשונה ממרבית דגמי הסופר-מיני היפניים של שנות ה-90, היא בהחלט נהנית מאופי ייחודי. יחד עם זאת, לא בטוח שיש מישהו בארץ ששומר אותה באמת לאספנות, ולמרות אמינות גבוהה לדגם, מרבית הרכבים כבר עברו למגרשי הגרוטאות והמחזה שלה נעה על הכביש הפך להיות נדיר יחסית בימינו. נכון ליום פרסום הכתבה, רק 2 מכוניות נצפו בלוחות הרכב המשומש למכירה, ונותר לקוות שאולי נפגוש בעתיד אחת כזאת באחד ממפגשי האספנות ברחבי הארץ.
תמונה ראשית: אדר לב ארי
