כניסתם של המותגים היפניים לישראל בשנים 1988-1993 לוותה בסיסמאות שנועדו לשכנע את הציבור בישראל כמה הם גדולים מעבר לים. מיצובישי היתה "ענק יפני אמיתי", הונדה "מציתה את הדמיון" וטויוטה "היפנית מס' 1 בעולם". מאזדה שהיתה מותג קטן יחסית, לא יכלה להילחם בהם בסיסמאות בסגנון "למי יש יותר גדול"… אבל כיצרנית שהחזיקה בכמות מכוניות ספורטיביות גדולה מהמתחרות ובחלק מהמקרים גם הציעה טכנולוגיות יחודיות בעולם הרכב, הם המציאו את הסלוגן המקומי "החדשות הטובות בעולם", כדי להבהיר מי הכי טובה בין כל החדשות…
1992: מאזדה 626 נוחתת בישראל
עם תחילת השיווק של מאזדה בישראל בדצמבר 1991, התייצבו באולם התצוגה של היבואן ברחוב המלאכה בת"א צמד מכוניות: מאזדה 323 המשפחתית שהוצעה בדגמי סדאן משעממים יחסית, או בגרסת 5 דלתות (323F) בעלת העיצוב הספורטיבי ופנסי החזית המתקפלים בסגנון פורשה. אז חדשנית היא לא באמת היתה, ובעיקר הסתפקה בלהציע כאן מכונית משפחתית מעוצבת ואמינה, כאשר המכונית המעניינת באמת שנחתה כאן, היתה מאזדה 626 – משפחתית גדולה (מכונית מנהלים בעברית) ששווקה כאן בגרסת סדאן נאה או 5 דלתות יפהפיה שכללה גם ספוילר אחורי מובנה בתא המטען. למרות שדגמי מכוניות מנהלים 5 דלתות סבלו מחוסר ביקוש בישראל, מסע הפרסום הראשון של מאזדה בארץ התמקד בעיקר ב-626 בעלת ה-5 דלתות, בשל החדשנות והעיצוב היפהפה של הדגם בעזרתם ניסה היבואן למתג את המותג כנחשק ומתקדם יותר, ובאופן שיחפה גם על המגרעות של ה-323 הבינונית.
1992: דגמי מאזדה נחשפים ללקוחות ציי הרכב באירוע בגן אורנים. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
מותגה כמכונית סאלון
ה-626 שווקה בארץ עם מנוע בנזין 2.0 ליטר שהפיק 115 כ"ס ומומנט מרבי של 17.3 קג"מ, ששודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים. עם יחידת הכח הנ"ל הציעה המכונית תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.4 שניות ומהירות מרבית של 188 קמ"ש. עם 4.7 מטר לאורך ו-1.75 מטר רוחב, היא היתה מכונית מרווחת, אלגנטית, מכובדת ואף גדולה מהמקובל בקטגוריה, עם ממדים הגדולים מהונדה אקורד, פולקסווגן פאסאט ורובר 620 לדוגמה. הדגם שווק ברמת גימור אחת ועשירה GLX שכללה אבזור חשמלי מלא (מראות, נעילה וחלונות מופעלי חשמל) וגם הגה כח מתכוונן, מושב נהג חשמלי, חימום מושבים קדמיים, בלמי ABS ורדיו טייפ מקורי. גרסת ה-5 דלתות כללה גם מגב אחורי וספוילר מובנה בדלת תא המטען.
בשנת 1995 הגיעה לארץ הדגם המחודש לאחר שעבר מתיחת פנים קלה, בה עודכנה קלות החזית, והאבזור שודרג עם תוספת של בקרת שיוט וכרית אוויר לנהג. שנה מאוחר יותר צויד הדגם גם ב-2 כריות אוויר.
מנצחת מבחנים השוואתיים
מאזדה 626 צוידה בשלדה נפלאה שהציעה שילוב של ביצועים נאים ונוחות נסיעה גבוהה מהמקובל, אשר יחד עם תא נוסעים מעוצב והתנהגות כביש בטוחה, כיכבה במבחני דרכים שנעשו מול המתחרות הפופולריות בשוק וניצחה אותם בעקביות. היא נצחה את הונדה אקורד שאמנם נהנתה מביצועים הטובים בקטגוריה בארץ, אך הפסידה בשאר הפרמטרים. מאוחר יותר הביסה גם את פורד טאורוס שהציעה את מיטב התוצרת האמריקאית, ובמבחן שערך לה מגזין "אוטו" גם מול אירופאיות נחשבות, ניצחה ה-626 גם את פולקסווגן פאסאט בגרסת ה-VR6 שלה ונכנעה רק לרובר 620, בסיכום מבחן בו נאמר שעבור הישראלי הממוצע המאזדה תהיה טובה יותר, אך עבור המנהלים שחשוב להם באיזה רכב יגיעו לפגישה עסקית, הרובר תהיה בחירה טובה יותר עם הופעה יוקרתית מנצחת.
ניצחה מבחנים השוואתיים על בסיס קבוע, אך במקרה הזה נצחה את פאסאט VR6 והפסידה לרובר 620 במבחן הרושם על הכביש. צילום מתוך מגזין "אוטו" נובמבר 94'
אלופי צה"ל מסרבים לקבל את המאזדה כרכב צמוד
בשנת 1994 יצא לדרך מכרז מכוניות האלופים העצמאי הראשון של הצבא, עם דרישות למנוע 2.0 ליטרים, גיר אוטומטי, מרכב מרווח ומפנק, עלויות תחזוקה זולות והגבלת מחיר לרמה של מכוניות המנהלים של אמצע שנות ה-90, כלומר סביב ה-110,000 שקל. המועמדות הסופיות שעמדו בתנאי המכרז היו: הונדה אקורד, מיצובישי גאלאנט, מאזדה 626 ופולקסווגן פאסאט שכיכבו כולן בשוק מכוניות המנהלים, וכן צמד מכוניות סאלון מליגה גבוהה יותר: לנצ'יה תמא (שאף היתה אחת ממכוניותיו הצמודות של הרמטכ"ל באותה שעה אהוד ברק) ופיג'ו 605 שסומנה מראש כמכונית המועדפת, אך היתה גם היקרה ביותר. המאזדה כמעט ניצחה את המכרז, אך אלופי הצבא התנגדו עם התירוץ שהיא לא באמת מכונית מנהלים ולאחר סדרת לחצים משמעותית, נבחרה פיג'ו 605 היקרה כרכב הבא שלהם.
1992: מאזדה 626 נכנסת לחברות השכרת הרכב. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
תמחור
עם הגעתה של ה-626 לארץ, הצליחה דלק מוטורס היבואנית להציג אותה בתחילת הדרך כמכונית סאלון ולא משפחתית גדולה כפי שהוגדרו מרבית המתחרות הטבעיות שלה בארץ (מיצובישי גאלאנט, סובארו לגאסי ופולקסווגן פאסאט). הצבתה כמתחרה בקטגוריית הסאלון, אפשרה למעשה לקבוע לה מחיר גבוה, אך עדיין מאוד אטרקטיבי ביחס למכוניות סאלון. המחירה עמד על 89,800 שקל ובקטגוריה הזו רק אלפא 164 היתה זולה ממנה והוצעה מ-82,900 שקל. קצת מעליה היתה לנצ'יה תמא מ-90,300 שקל, ואחריה הונדה אקורד מ-97,650 שקל. פיג'ו 605 עלתה 116,300 שקל וסיטרואן XM עלתה 126,400 שקל. המחיר הגבוה יחסית של ה-626, אפשר מן הסתם כבר אז הנחות גדולות לציי רכב והמכונית היתה פופולרית לא רק כרכב מנהלים בשוק הפרטי, אלא גם בקרב חברות ההשכרה.
מאזדה 626 דור 5 מגרסת ה-5 דלתות היפה יותר ששרדה ואפילו די שמורה. (ספוילר מובנה בדלת תא המטען)
תשרוד לאספנות?
הדור החמישי של מאזדה 626 שווק בארץ בשנים 1992-1997 וממנו נמכרו כמה אלפי עותקים. לאורך השנים הוא הציג אמינות מופלגת, מה שגרם לו להיות מבוקש מאוד גם כמשומש, כאשר התלונה העיקרית שהופנתה כלפיו היתה בסעיף צריכת הדלק הלא ממש מרשימה. ה-626 דור 6 שהחליפה אותה ב-1998, שינתה כיוון ב-180 מעלות, וויתרה על העיצוב המקורי, צמצמה מידות והפכה למולטי משפחתית שבמחיר מעט גבוה ממחיר משפחתית רגילה, הציעה סוג של מכונית מנהלים, במהלך מבריק שהפך אותה למכונית המנהלים הנמכרת בישראל. נכון להיום, ה-626 המקורית כמעט נכחדה לחלוטין מהכבישים וגם בלוחות הרכב המשומש מצאנו רק אחת למכירה, מודל 1996 עם 300,000 ק"מ על השעון ובמצב מוזנח במיוחד שקרוב לוודאי ישלח אותה לגריטה מאשר ללקוח מאושר. האם מישהו שומר אחת כזאת לאספנות? לא מצאנו עדות לכך עד כה, וחבל, כי היא באמת מכונית שונה ומיוחדת.
