בשנת 1983 נחשפה בתערוכת הרכב של פרנקפורט פיאט רגאטה, המשפחתית החדשה של היצרן, שהחליפה את ה-131 המצליחה והיוותה למעשה את גרסאות הסדאן והסטיישן של פיאט ריתמו הוותיקה. הרגאטה הצטרפה לשלל משפחתיות סדאן קומפקטיות חדשות באירופה, שהיוו כולן גרסאות סדאן של מכוניות האצ'בק מוכרות (כמו פורד אוריון, פולקסווגן ג'טה ואחרות). שנה ומשהו מאוחר יותר, הוצגה גם המקבילה הספרדית שלה סיאט מלגה שהיוותה גם היא את גרסאות הסדאן והסטיישן לפיאט ריתמו, או בגרסתה הספרדית סיאט רונדה. אגב בשעה שבכל אירופה כונתה המכונית בשם "Regata" , בשוק השוודי שווקה המכונית תחת שינוי קל עם השם "Regatta", משום שפירוש השם המקורי בשוודית הוא כינוי גנאי לאשה שתלטנית…
1984 – פיאט רגאטה מגיעה לישראל
כבר באביב 1984 נחתו דגמים ראשונים של הרגאטה בארץ ע"י סמלת היבואנית, כאשר בניגוד לפרסומים המאוחרים יותר של האחות הספרדיה שהוגדרה כמכונית פאר, יבואני פיאט הסתפקו בתיאורים של "מכונית מפוארת בעלת עיצוב שובה לב", למרות שהעיצוב החיצוני שלה היה רחוק מלהיות מפתה, עם מרכב "3 קופסאות" שמרני ומרובע למדי, שאמנם עוצב לפי שפת העיצוב החדשה של היצרן, אך היה חסר לו את אותו ניצוץ של חדשנות כפי שהציגה פיאט אונו הקטנה יותר רק שנה אחת קודם. הרגאטה היתה מרווחת ביחס למקובל ואף כללה תא מטען ענק בנפח 513 ליטר. סביבת הנהג ולוח השעונים היו שונים מהריתמו ועשירים בנורות ושעונים, האיכות היתה בינונית בלבד, אך נרשם חידוש בדמות מערכת אוורור וחימום אלקטרונית (סוג של בקרת אקלים כמעט דיגיטלית). הרגאטה הוצעה ב-2 רמות גימור לבחירה: "Comfort" הבסיסית ו-"Super" המאובזרת שכללה גם חלונות חשמל קדמיים, נעילה מרכזית, הגה כח, מד סל"ד, מד חיסכון בדלק, מחשב דרך וריפודי קטיפה למושבים. (גרסת ה-100S הגיעה רק ברמת הגימור הגבוהה).
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק, הוצעה הרגאטה ב-3 דגמים לבחירה: רגאטה 70 שצוידה במנוע בנזין 1.3 ליטר 68 כ"ס וגיר ידני, שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.5 שניות ומהירות מרבית של 155 קמ"ש. מעליה הוצעה הרגאטה 85A עם מנוע 1.5 ליטר 82 כ"ס וגיר אוטומטי 3 הילוכים שמקורו בפולקסווגן (15 שניות ל-100 קמ"ש ו-160 קמ"ש) והגרסה הבכירה היתה הרגאטה 100 שצוידה במנוע 1.6 ליטר 100 כ"ס וגיר ידני שנחשבה למשפחתית העממית המהירה בישראל עם 9.9 שניות ל-100 קמ"ש ו-180 קמ"ש מרביים. על הכביש הרגאטה היתה מכונית זריזה ומהירה, אך סבלה מהתנהגות כביש בינונית ותיבת הילוכים ידנית סרבנית שנחשבה לנקודת התורפה העיקרית ברכב. בסוף שנת 1985 הצטרפה פיאט רגאטה וויקאנד (Weekend), גרסת הסטיישן השימושית שהיתה ארוכה בפחות מס"מ מגרסת הסדאן. נפח תא המטען כאן כבר עמד על 780 ליטר מכובדים ביותר. גם הביצועים שלה שודרגו קלות עם תוספת של 3 כ"ס לעומת גרסת הסדאן.
1985: פיאט רגאטה במבחן בעיתון "חדשות". תלונה עיקרית על תפקוד הגיר. רק למה לחרוש עליה בשטח???
1987 – מתיחת פנים
בסוף שנות 86' החלה היבואנית בשיווק הרגאטה 87', הדגם המחודש שעבר מתיחת פנים של אמצע החיים, וכלל עיצוב מחודש מבחוץ (יחידות תאורה אחוריות בעיצוב חדש, פגושים שונים, קו מותניים נמוך יותר מבעבר שהוביל גם לחלונות צד ודלתות שונים ועוד). בתוך תא הנוסעים עודכן לוח השעונים, הוחלפו ריפודי המושבים ונעשה בידוד משופר יותר להפחתת רעשים. גרסת ה-85S עברה ממנוע 1.5 ליטר למנוע 1.6 ליטר, אך גולת הכותרת היתה הסבת דגם ה-100S הבכיר ל- 100e.i.S שכלל לראשונה הזרקת דלק חד נקודתית ששיפרה את ביצועי הרכב וצריכת הדלק. מאוחר יותר באותה שנה הגיעה לכאן גם הרגאטה 70A הבסיסית עם גיר אוטומטי והספק של 65 כ"ס במטרה לתת מענה לסובארו 1300 אוט' הפופולרית.
1987 – פרסומת לרגל 40 שנה לפיאט בישראל
שיווק
לאורך שנות שיווק הדגם הרגאטה התקשתה להביא קהל לקוחות באופן טבעי כפי שעשתה זאת האונו המצליחה, ולאורך השנים הקפיד היבואן על שלל פרסומות הדגם בעיתונות, עם שלל מבצעים, הנחות ועסקאות מימון (בריבית גבוהה במיוחד) שעודדו לקוחות להגיע לאולמות התצוגה. בשעה שבאיטליה חברי ממשלה רבים נהגו בזמנו על הרגאטה, בארץ לא נהנתה המכונית מתדמית בסגנון יוקרתית של "מכונית מנהלים", למרות שמנכ"ל סמלת קיבל אותה כרכב צמוד ממקום העבודה.
שרדה לאספנות?
פיאט רגאטה שווקה בארץ בשנים 1984-1989 עד להחלפתה ע"י פיאט טמפרה. לאורך השנים הרגאטה לא הפכה ללהיט מכירות בשוק המשפחתיות, אך העלתה מדי שנה כמה מאות מכוניות על הכבישים, רובן מדגם ה-70 הבסיסי והידני. רבים אגב העדיפו לרכוש את האחות החורגת מבית סיאט, שנהנתה מתדמית ספורטיבית יותר ותג מחיר זול יותר. מעבר לכך, מדובר היה במכונית בינונית בלבד שגם סבלה מהרבה תקלות ואמינות רעועה. נכון להיום לא נצפתה אף רגאטה למכירה בשוק המשומשות ולא הצלחנו לאתר אחת ששרדה וקיבלה רישוי אספנות, אך סביר להניח שיש לפחות אחת כזאת. נשמח לדעת.
גם בשטחי הרשות הפלסטינית היא כמעט נכחדה לחלוטין.
