בתמונה הראשית: מלכת היופי של ישראל 93' יאנה חודריקר ומכונית הפרס פיג'ו 106 (צילום: ישראל סאן, ארכיון הארוורד)
בסוף שנת 1991 חשפה פיג'ו בעולם את ה-106, מכונית הסופר-מיני החדשה של היצרן, שבתכנון המקורי היתה אמורה להחליף את ה-205 הוותיקה, אך לנוכח הצלחתה המסחררת בעולם, החליטו בפיג'ו להשאיר את ה-205 עוד כמה שנים (205 Forever) ולהחליף אותה בהדרגה ב-2 מכוניות: תחילה עם מכונית הסופר-מיני פיג'ו 106 שהיתה קטנה יותר, ומאוחר יותר גם עם המשפחתית הקומפקטית פיג'ו 306 שהיתה גדולה ממנה. עם השנים, התברר שהניסיון הזה לא הצליח לשחזר את הצלחת ה-205, ואת זה עשתה ובהצלחה בהמשך רק ה-206 שהיתה היורשת האמיתית.
פיג'ו 106 מגיעה לישראל
בחודש אפריל 1993 נחת בישראל הדגם החדש ונחשף לראשונה ללקוחות בתערוכת הרכב אוטומוטור בחול המועד של פסח. ה-106 לא היתה מכונית חדשה שפותחה מדף חלק, אלא פותחה על שלדת הסיטרואן AX הוותיקה בתחילת הדרך ואף חלקה עימה יחידות כח ומכלולים טכניים רבים. עם הצגתה סבלה המכונית מביקורת בעיתונות הרכב על היותה דומה מדי לפיג'ו 205, עם עיצוב שאמנם היה נאה מצד אחד, אך חסר חדשנות מהצד השני. ביחס למתחרות בקטגורית הסופר-מיני, ה-106 היתה קטנה מרובם משמעותית במידות, ועם 3.56 מטר לאורך, 1.59 מטר לרוחב, 1.37 מטר גובה ובסיס גלגלים של 238 ס"מ, היתה צפופה מהן משמעותית וגם פחות שימושית עם נפח תא מטען של 215 ליטר בלבד. זה לא הפריע אגב ליבואן לצאת במסע הפרסום הראשון של הדגם עם הסלוגן "כמו גדולה"…
פיג'ו 106 1994
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק של הדגם בישראל, הוצעה ה-106 עם 4 דגמים לבחירה: 106 KID שצוידה במנוע 1.0 ליטר 44 כ"ס והיתה נטולת מזגן. מעליה הוצעה ה-106 XN עם מנוע 1.1 ליטר 60 כ"ס וגיר ידני שהניבו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-14.2 שניות ומהירות מרבית של 165 קמ"ש. המעניינת יותר היתה ה-106 XR עם מנוע 1.4 ליטר 75 כ"ס וגיר ידני שהפיקו 11.6 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 175 קמ"ש, ובקצה הוצעה ה-106 XSI הספורטיבית והנחשקת, ששווקה בגרסת 3 דלתות ספורטיבית למראה, ועם מנוע 1.4 ליטר שזכה להזרקת דלק והספק של 100 כ"ס (1.6 ליטר 105 כ"ס מאוחר יותר), הציעה ביצועים נמרצים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.8 שניות ומהירות מרבית של 187 קמ"ש. יחד עם זאת, למרות הביצועים הנאים של ה-XSI, הדגם סבל מפידבקים שליליים של הלקוחות שציפו לראות איזה יורשת ראויה ל-205 GTI וקיבלו מכונית שאמנם היתה מהירה ועם התנהגות כביש מצוינת, אך ממש לא מחליפה ל-205GTI.
פיג'ו 106 ומלכת היופי של 1993 יאנה חודריקר בחשיפת הדגם בתערוכת אוטומוטור 1993 (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
1994: פיג'ו 106 ראלי נוחתת בישראל
הדגם הספורטיבי המעניין יותר של ה-106 היה גרסת הראלי האגדית שנחתה כאן ב-94' והוצעה בגרסת 3 דלתות ב-3 צבעים בלבד לבחירה: לבן, שחור ואדום, כולם עם חישוקי ברזל פשוטים בצבע לבן, סט מדבקות צדדי בסגנון דגמי פיג'ו-טלבו ספורט מהעבר, ספוילר קדמי נמוך עם כונסי אוויר צדדיים לקירור הבלמים הקדמיים… ובתוך תא הנוסעים שטחים אדומים, הגה ומושבים בעיצוב ספורטיבי, כאשר האבזור כלל שעון סל"ד ואופציה למזגן… מתחת למכסה המנוע צוידה המכונית במנוע 1.3 ליטר שהפיק 100 כ"ס ב-7,200 סל"ד ומומנט מרבי של 11.2 קג"מ בלבד, ויחד עם תיבת הילוכים ידנית כמובן, הצליחה להיות מכונית קרבית ומהנה במיוחד לנהיגה, ואפילו עם ביקורות טובות יותר משל ה-XSI, למרות שהיתה איטית ממנה במבחן התאוצה הקלאסי עם 10.3 שניות ל-100 קמ"ש.
תא נוסעים ספרטני, אבזור דליל ובשל הרצון לדחוס מזגן ברכב וחוסר המקום, בוטל גם תא הכפפות. בתמונה תא הנוסעים של גרסת הראלי.
גרסת הראלי נהנתה מהמוניטין החזק של פיג'ו באותם שנים במירוצי הראלי והנצחונות הסוחפים של דגמי ה-205 ראלי, ונחשבה למוצלחת בדגמי ה-106, כאשר בתוך קהל הלקוחות של ה-106 בארץ, היו שראו חלוקה בין הצעירים חובבי השופוני שהתחברו ל-106XSI עם חישוקי המגנזיום והגג הנפתח, לבין חובבי הרכב האמיתיים שהעדיפו את גרסת הראלי נטולת האבזור המיותר לטעמם. עם השנים כיכבה כאן ה-106 ראלי גם בשלל תחרויות מקומיות וזכתה בלא מעט נצחונות.
מלכת התחרויות המקומיות בעבר. 3 מקומות ראשונים בליגת MDC בשנת 2006. מתוך כתבה של מישל דור מ-YNET
1995- מגיעה הגרסה האוטומטית
לקראת סוף 95' נחתה בארץ הגרסה האוטומטית (106 SX) שהיתה כבר חשובה להצלחה במכירות בסגמנט הסופר-מיני והיתה אמורה להעלות משמעותית את מכירות הדגם בארץ. יחד עם זאת, האירופאים שהיו ידועים בסלידתם ממכוניות קטנות ואוטומטיות, הצליחו כמעט כמו תמיד באותם שנים לשלב בין מנוע גדול לגיר מסרס שהפכו את המכונית לסוג של עגלה עם צריכת דלק גבוהה. כך גם ה-106 הקטנטנה צוידה במנוע בנזין 1.6 ליטר שהפיק 88 כ"ס נאים, אך שודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 3 הילוכים בלבד, שלמרות משקל כולל של 840 ק"ג בלבד, הצליח להציע ביצועים לא מלהיבים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.5 שניות וצריכת דלק של 11 ק"מ לליטר במציאות. לקינוח, המחיר גם היה גבוה ביחס למתחרות ואפילו יקר ב-4,200 שקל מגרסת הראלי…
1996 – מתיחת פנים לדגם והגעתה של ה-S16 !
בשנת 1996 הגיעה לארץ מתיחת הפנים של ה-106, אשר עברה שדרוג משמעותי עם אימוץ השלדה של הסיטרואן סקסו וצמיחה של הרכב בכ-11 ס"מ במטרה לטפל בנקודת התורפה העיקרית של הדגם (הגודל), אך תוספת הס"מ נרשמה בעיקר במכסה מנוע ארוך יותר ופגושים בולטים יותר ולא השפיעה על המרווח בתא הנוסעים. גם העיצוב עודכן ויישר קו עם דגמי פיג'ו החדשים, אך רבים ראו בו פגיעה בעיצוב המקורי המוצלח יחסית. גרסת הראלי זכתה למנוע ה-1.6 ליטר 103 כ"ס של ה-XSI, וזאת הוחלפה ע"י גרסת ה-S16 החדשה שיועדה להיות יורשת אמיתית ל-205 GTI, ולפי הסיפורים מהעבר זכתה לשם S16 ולא GTI, בעיקר בשל הרצון להתנער מהשם הבעייתי "GTI" בחברות הביטוח, שסירבו לבטח את הדגם הספורטיבי שהיה מעורב יותר מדי בתאונות. ה-S16 היתה הגרסה החזקה במשפחת הדגמים, וצוידה במנוע 1.6 ליטר 120 כ"ס שהציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.7 שניות ומהירות מרבית של 205 קמ"ש. שנה מאוחר יותר שונה שמה ל-106 GTI. רק מעטות ממנו עלו לכביש בישראל.
פיג'ו 106 ראלי – אגדה
תמחור
עם הגעתה לארץ של ה-106 בשנת 93', תומחרה המכונית גבוה מהמקובל בשוק הסופר-מיני, כאשר גרסת ה-1.1 ליטר הבסיסית עלתה 44,450 שקל, מחיר שהיה לא רק גבוה אפילו מה-205 1.1 ליטר הוותיקה אך גדולה יותר (38,600 שקל), אלא אף יקר יותר מגרסאות חזקות של המתחרות כמו רנו קליאו 1.4 ליטר (44,100 שקל) ומלכת המכירות של הקטגוריה פיאט אונו 70ie שהוצעה ב-43,400 שקל בגרסתה החזקה. גם המתחרות היפניות סובארו ג'אסטי וסוסוקי סוויפט היו זולות יותר. אבל בשעה שה-106 לא היתה תחרותית מול המתחרות, דווקא גרסת ה-XSI הספורטיבית היתה אטרקטיבית ועלתה פחות מ-6,000 שקל יותר מגרסת ה-1.4 ליטר הידנית, מה שהפך אותה לפופולרית יחסית על הכביש. בסופו של דבר, ה-106 מעולם לא התברגה בארץ בצמרת הדגמים הנמכרים ביותר בקטגוריה.
פיג'ו 106 XSI למכירה בחו"ל ב-3,500 יורו.
תשרוד לאספנות?
פיג'ו 106 שווקה עד שנת 2003 וממנה נמכרו בעולם כ-2,798,200 מכוניות. בארץ היא לא זכתה להצלחה המצופה, וזאת בשל היעדר תיבה אוטומטית ראויה, מידות קטנות מהמתחרות ומחיר גבוה יחסית ביחס לתמורה לאבזור הדליל, שהתקשו להתחרות ברבות המכר של הקטגוריה (פיאט פונטו, דייהטסו שרייד, רנו קליאו ואחרות). דווקא הדגמים הספורטיביים שלה ה-XSI והראלי תומחרו אטרקטיבי ונמכרו בכמויות גדולות יחסית למכוניות ספורט. עם השנים, הוכיחו מנועי ה-TU שלה שהם גם אמינים למדי וכמשומשת היא נהנתה מביקוש גבוה יחסית וגם כאן עם ביקוש גבוה במיוחד לדגמי הספורט. נכון להיום, מרבית הדגמים שלה כבר ירדו מהכביש ונכון ליום פרסום הכתבה רק 2 מכוניות נצפו למכירה בלוח יד 2, שתיהן מהדגמים הספורטיביים: 106 XSI משנת 96' יד 9 ו-106 ראלי משנת 98' מעל 10 ידיים ברישיון, כאשר שתיהן מוצעות ב-15K שקל. האם נראה את ה-106 בעוד שנתיים גם בשוק האספנות? נראה שכן, וכנראה בדגמי הספורט שחלקם מוחזקים כיום בידי חובבי רכב שמטפחים אותם באהבה.
