הפעם אתחיל בסיפור קטן: בשנת 1995 מיד עם שחרורי מהצבא, התחלתי לעבוד כנהג בחברת ההשכרה אלדן בסניף המרכזי שלה בנתב"ג, והייתי אוסף תיירים שנחתו בטרמינל 1 ומביא אותם לסניף אל הרכב השכור שהזמינו מראש. בוקר אחד נוחתים זוג תיירים צעירים מארה"ב שהגיעו לירח דבש בישראל, ובהזמנת הרכב הם ציינו במפורש שהם מעוניינים ברכב ספורט. ומכיוון שסוכני המכירות לא מבינים לרוב במכוניות, פשוט הקצו להם רכב שהיה הכי קרוב לספורט בצי הרכב של החברה והוא… וולוו 940. למה דווקא אותו? כי היה מוצמד לו ליד השם "טורבו". בקיצור – קיבלו רכב עגלה שבקושי היה זז… 2 דקות לאחר שהם יצאו לדרך, הם כבר חזרו עצבניים. "נראה לנו שיש תקלה ברכב, אתה פשוט לוחץ על הדוושה בכל הכח והוא בקושי זז. זה ממש לא הרכב הספורטיבי שביקשנו". לאחר שלא היה משהו יותר "ספורטיבי" להציע להם, הם ביטלו את ההזמנה וניגשו למגרש הצמוד של "באדג'ט" ולאחר חצי שעה יצאו משם עם רובר 216 קבריולט, עם הגג פתוח ופרצופים קורנים מאושר. זה פחות או יותר הסיפור של הרכב הזה – נסיעה מהנה בסטייל עם גג פתוח ותחושה של חופש.
גרסה בריטית ייחודית להונדה קונצ'רטו
ה-216 קבריולט היתה חלק מסדרת ה-200 של רובר שהוצגה בשנת 1989, כאשר הגרסה הפתוחה הוצגה בעולם רק בסוף 1992 ונחתה בארץ בסוף שנת 1994 כדגמי 95'. הדגם פותח בימים בהם דגמי רובר פותחו על בסיס דגמי הונדה ונהנו משיתוף פעולה נרחב (בעיקר חד צדדי…), שהיו מאוד נחוצים לשיקום התדמית של המותג באירופה, לאחר שבשנות ה-80 רמת האמינות הירודה שלהם הכניסה את רובר לצרות צרורות. ה-216 היתה למעשה גרסת רובר להונדה קונצ'רטו היפנית, וחלקה עימה את אותה שלדה, מנוע, תיבת הילוכים ושלל מכלולים נוספים, אך כיאה למותג בריטי אריסטוקרטי, הציעה עיצוב יוקרתי יותר עם גריל נוצץ בחזית, חישוקי גלגלים קלים ויציאת אגזוז כפולה מאחור שהקנו לרכב הופעה ספורטיבית, לצד תא נוסעים מוקפד, איכותי יותר ובניחוח יוקרתי. ביחס למתחרות בקטגורית הקבריולט בישראל, ה-216 נהנתה ממראה בריטי קלאסי נטול הצטעצעויות מיותרות ובמידה מסוימת אפילו מיושן יחסית ביחס למתחרות מאירופה, ויחד עם זאת עדיין היתה מכונית שופוני מסובבת ראשים שאי אפשר להתעלם ממנה.
היצע הדגמים בארץ
יבוא הדגם לישראל התבצע ע"י חברת המזרח, כאשר הדגם שווק כאן עם מנוע 1.6 ליטר ותיבת הילוכים מתוצרת הונדה, כאשר בגרסת הקבריולט זכה המנוע לשדרוג של גל זיזים עליון כפול, שהעלה את ההספק ל-122 כ"ס ו-14.3 קג"מ הגבוה ב-11 כ"ס מגרסת הסדאן של ה-200. הדגם הוצא ב-2 גרסאות לבחירה: 216 קבריולט ידנית שהציעה ביצועים נאים על כביש ישר עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.6 שניות ומהירות מרבית של 193 קמ"ש, וגרסה אוטומטית 4 הילוכים, שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות ומהירות מרבית של 188 קמ"ש. השילוב המוצלח אגב של הגיר האוטומטי והמנוע, היה אחד מיתרונות הרכב מול התיבות האוטומטיות של היצרנים האירופאים המתחרים, ובאופן כללי מדובר היה ביחידת כח אמינה למדי ברוב המקרים לאורך השנים. בסעיף השלילה: הסבת הדגם לגרסת קבריולט במינימום השקעה ופיתוח, סיפקה שלדה גמישה למדי שתחת לחץ סיפקה התנהגות כביש גרועה ונדנודים של המרכב, כאשר יחד עם תוספת המשקל, מכונית ספורטיבית היא לא באמת היתה.
1994: השקת רובר 216 קבריולט בישראל (צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד)
מאובזרת ואפילו שימושית יחסית
הרובר 216 קבריולט היתה במידה מסוימת גם מכונית די שימושית: 4 מושבים שהצליחו אפילו להושיב צמד מבוגרים מאחור בנוחות סבירה, וגג בד נפתח חשמלית שהתקפל מעל תא המטען, מה שמצד אחד חשף אותו לפגעי מזג האוויר והשמש, אך מצד שני פינה מספיק מקום בתא המטען והציע נפח של 300 ליטר מכובדים יחסית לרכב קבריולט קומפקטי. הודות למושב אחורי מפוצל ומתקפל, התאפשרה גם הגדלת נפח תא המטען עד ל-600 ליטר. האבזור היה עשיר וכלל מושבים קדמיים בעיצוב ספורטיבי, חישוקי גלגלים קלים "15, חלונות, נעילה ומראות חשמליים, מזגן מקורי, אזעקה מקורית, כרית אוויר לנהג ו-ABS, ושלל נגיעות קוסמטיות כמו פס עץ לרוחב הדשבורד שהקנו לתא הנוסעים מראה יוקרתי. מנגד, איכות ההרכבה לא עמדה בקו ישר עם היפנים: תא הנוסעים הרבה להציע רעשים וקרקושים שונים בנסיעה בכביש שאינו סלול היטב, חלקים ומתגים בתא הנוסעים הראו סימני עייפות מוקדמים וגרוע מזה, אטימות הגג לא היתה מושלמת ונזילות של מים לתוך תא הנוסעים בחורף היו דבר שכמעט בשגרה.
רובר 216 קבריולט – אטימות הגג היתה אחת מנקודות התורפה של הדגם
תמחור
מחיר רובר 216 קבריולט עם הגעתה לארץ בסוף 94' עמד על 113,500 שקל לדגם הידני ו-118,700 שקל לדגם האוטומטי. ביחס למתחרות, היא היתה יקרה מפיג'ו 306 קבריולט שהוצעה מ-109,800 שקל לדגם ה-1.8 ליטר ידני וזולה משמעותית מפורד אסקורט קבריולט 1.8 ליטר שהוצעה מ-132,000 שקל, כאשר מכונית הקבריולט הזולה ביותר היתה הפיאט פונטו קבריולט שהוצעה מ-96,800 שקל.
רובר 216 קבריולט נטושה. (צילום של גיא טוביה מהפייסבוק)
תשרוד לאספנות?
רובר 216 קבריולט שווקה בארץ בסה"כ שנתיים וממנה נמכרו כמה עשרות מכוניות בלבד מדי שנה. עם השנים סבלה המכונית מביקוש נמוך, אחזקה יקרה ומחסור כללי בחלקי חילוף שהביאו לירידת ערך גדולה וקושי במכירת הרכב. נכון להיום נעלמה המכונית לחלוטין מהכבישים, וחיפוש ביד 2 מתאר היטב את מה שעבר על המותג בארץ (להוציא כמובן את לנד רובר), כאשר נכון ליום פרסום הכתבה לא רק שלא מצאנו אף 216 קבריולט למכירה, אלא לא מצאנו גם שום דגם אחר של רובר למכירה כל הדגמים שיובאו לארץ לאורך השנים. יחד עם זאת, ידוע שמספר בודד של רכבים שרד ומוחזק בקרב אספני רכב, מה שאומר שקיים סיכוי שנפגוש אותה בעוד 3 שנים גם בשוק האספנות.
