בתמונה הראשית: אילן פייביש ז"ל והאונו טורבו שלו בסוף שנות ה-80.
הפעם החלטתי להקדיש את מדור הנוסטלגיה לחברי אילן פייביש, שנהרג בשבת האחרונה יחד עם חברו צחי מנשרי בתאונת הדרכים הטראגית באזור ים-המלח. את אילן הכרתי לפני כ-15 שנה במסיבת עיתונאים של פורשה בה הושק לראשונה בארץ דגם הפנמרה, ומיד זיהיתי את תשוקתו למכוניות ספורט ויוקרה אשר היו כל עולמו של אילן. ככל הנראה מדובר גם בישראלי שנהג על הכי הרבה דגמי מכוניות על, בין השאר, בשל היותו עורך ובעלים של "טורבו מגזין" אשר ייסד גם קבוצה אקסלוסיבית וסגורה של טיולי נהיגה במכוניות על. כששאלתי אותו בזמנו איך ניתן להתקבל למועדון היוקרתי שלו, הוא הגיב בחיוך: "עלות החברות במועדון מתחילה במיליון שקל, שאותם תצטרך להפקיד אצל אחד מיבואני מכוניות הספורט היקרות"…אילן אהב את החיים הטובים ואת מכוניות הספורט, אך יותר מכל אהב לשלב כמעט בכל שיחה את הפיאט אונו טורבו, שהיתה גם המכונית הראשונה שלו וחלום חייו האמיתי. את המכונית הספורטיבית רכשה לו אימו ז"ל, כאשר לקחה אותו לסוכנות פיאט בצפון הארץ. הבעלים של הסוכנות היה רומני כמו משפחת פייביש, ואמר לאימו ברומנית: "למה את קונה לנהג חדש מכונית ספורט קיצונית כזאת? מדובר ברכב מסוכן. לא עדיף שתרכשי לו באותו המחיר פיאט רגאטה גדולה ובטוחה יותר, או לכל היותר פיאט אונו רגילה? אבל בעל הסוכנות לא ידע שגם אילן הבין רומנית, והופתע מתגובת אילן שהבין את השיחה והגיב שהם הגיעו לסוכנות בשביל דגם הטורבו והם יצאו מכאן רק איתו"… בפרסומת המפורסמת בארץ של האונו טורבו בצבע אדום מאותם שנים, השתקף צל של הרכב שהופיע בדמות פרארי אדומה. באופן מצמרר, זה גם הרכב שאילן נהרג בו. נוח על משכבך בשלום אילן.
פרסומת לאונו טורבו – משתקפת על המים כפרארי… (צילום מתוך אוטו של פעם בפייסבוק)
פיאט אונו טורבו ie
פיאט אונו הוצגה בינואר 1983 כמחליפתה של ה-127 וחלוצת קטגוריית הסופרמיני החדשה באירופה. לקראת סוף אותה שנה היא זכתה גם בפרס היוקרתי "מכונית השנה באירופה 1984" ואף הגיעה לארץ באותה שנה והחלה להימכר כאן בקצב מרשים ביותר. בחודש אפריל 1985, חשפה פיאט את האונו טורבו ie, גרסת הביצועים של האונו שהפכה לאחת ממכוניות הספורט העממיות המדוברות ביותר באירופה באותה תקופה.
האונו טורבו הצטרפה לשוק הספורטיביות הקטנות והלוהטות באירופה, שם חיכו לה גם פיג'ו 205 GTI, רנו 5 GT טורבו ובמידה מסוימת גם פולקסווגן גולף GTI המעט גדולה יותר. בניגוד לאונו הרגילה, גרסת הטורבו שווקה רק בתצורת 3 דלתות, כאשר העיצוב היה מאופק יחסית וכלל פגוש קדמי שונה עם פתחי אוורור למצנן הביניים וצמד פנסי ערפל, חצאיות צד וקשתות גלגלים מפלסטיק שחור, סט מדבקות צד ואחור לחידוד האווירה, חישוקי גלגלים "13 קלים בעיצוב ייחודי ומבריק שכללו במרכזם את לוגו העקרב של "אבארט" וצמיגי פירלי P6 ספורטיביים במידות 175/60/13. דלת תא המטען היתה עשויה פיברגלס לטובת הפחתת המשקל וכללה גם ספוילר ובחזית ומאחור נוספה גם תווית בצבע אדום של "Uno turbo ie".
בתא הנוסעים הציעה המכונית אווירה ספורטיבית משל האונו הרגילה, כאשר בתחילת הדרך הוצעה המכונית בארץ רק עם לוח שעונים דיגיטלי וקצת מצועצע, אך מהר מאוד הוא הוחלף בלוח שעונים אנלוגי ועשיר במיוחד במידע, שכלל בין היתר מד סל"ד, מד גדישה, שעון לחץ שמן מנוע ושפע של נוריות התרעה שונות שהעניקו לו מראה קרבי. אותו לוח שעונים אגב, שירת גם את גרסת הכביש של לנצ'יה דלתא S4. אל אלו הצטרפו מושבים והגה ספורטיביים יותר, שטיחים בצבע אדום, ריפודי מושבים בצבע שחור המשולב בריבועים אדומים, חלונות חשמליים, נעילה מרכזית ואופציה למזגן בהתקנה מקומית וגג שמש נפתח ידני. בשנת 1988 נוסף גם ABS כסטנדרט (אך לגלגלים הקדמיים בלבד) שזכה לכינוי "אנטי סקיד" וכן חגורות בטיחות בצבע אדום.
פותחה בשיתוף מהנדסי פרארי
האונו טורבו הוצעה בתחילת הדרך עם מנוע טורבו 1,299 סמ"ק שהיה גרסה מוקטנת של מנוע ה-1.5 ליטר של פיאט X1/9 הספורטיבית. בפיתוח המנוע השתתפו מהנדסי פרארי שבנו אותו בצורה שונה, כאשר לפי הסיפורים מאותה תקופה, הם קודם בחרו את מגדש הטורבו הנחשק, וסביבו בנו את המנוע שכלל את מיטב השכלולים האלקטרוניים הידועים מעולם המירוצים. הספק המנוע עמד על 105 כ"ס ו-15 קג"מ והמפרט היה מרשים עם הזרקת דלק רב-נקודתית מתוצרת Bosch, הצתה אלקטרונית של Magneti Marelli ומגדש טורבו I.H.I מקורר מים עם מצנן ביניים להפחתת טמפרטורת אוויר היניקה. זמן קצר לאחר מכן, עודכן נפח המנוע ל-1,301 סמ"ק, בשל תקינה מוזרה משהו באותה תקופה באיטליה, בה למכוניות בעלות נפח מנוע של 1,300 סמ"ק ומעלה היתה מותרת מהירות מרבית גבוהה יותר על האוטוסטרדות. את המפרט השלימו מתלים והיגוי ספורטיביים וארבעה בלמי דיסק.
למנוע שודכה תיבת 5 הילוכים ידנית ויחד עם הנעה קדמית סיפקה האונו טורבו ביצועים נמרצים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.3 שניות ומהירות מרבית של 205 קמ"ש, נתונים מאוד מרשימים לאותה תקופה למכוניות קטנות, שהפכו את האונו למלכת הרמזורים ומכונית מהנה מאוד לנהיגה, בין השאר הודות למשקל קליל של 845 ק"ג. בצד השלילה, האונו היתה מכונית מהירה מאוד בקו ישר, אולך בכבישים מפותלים נפלה ביכולותיה מה-205 GTI.
פיאט אונו טורבו במבחן ישראלי… הבוחנים במהלך חצוף לקחו אותה לשטח והסבו לה נזק רב (צילום: בועז לניר)
בארץ היו לה חיים קשים…
ראוי לציון שהיבואנית "סוכנות מכוניות למזרח התיכון" (סמלת כיום) מיהרה להשיק את האונו טורבו בארץ בסמוך לשווקים הראשונים בעולם. הדגם הגיע לארץ לקראת סוף 1985 (כדגמי 1986), אך ליצירה הספורטיבית והחדשה של פיאט לא היו חיים קלים בארץ. זה החל עם רכב המבחן שהועמד לעיתונאי רכב ישראלים אשר סבל מהתעללות, כאשר חלקם באופן הזוי התייחסו אליו כרכב למרוצי ראלי ולקחו אותו למבחן מפרך של נהיגה ספורטיבית בשטח. באוקטובר 1985 פרסם מגזין הרכב "טורבו" מבחן דרכים לאונו טורבו, בו תיאר את רכב המבחן כ-"קורבן לאונס קבוצתי" משום שהגיע אליו לאחר סבב מבחנים בעיתונים אחרים שדאגו לשחוק היטב את צמיגיו וציידו אותו בשלל פגיעות בתחתית הרכב לאחר שהתעללו בו בשטח.
אוקטובר 1985: נהגי המבחן של "טורבו" והאונו טורבו. צילום: גיל ירום
גם חלק גדול מלקוחות הרכב בארץ היו צעירים חובבי נהיגה שסחטו ביצועים, ביצעו מרוצי רחוב לא חוקיים וחלקם אולי ידע להאיץ היטב, אך לא בטוח שגם לבלום, מה שהביא להגעה מהירה של לא מעט מכוניות למגרשי הפירוקיות. גם המנוע המתקדם דרש ידע ומכשור בדיקה מתקדם שלא ממש היו בארץ, נדרש לשמן מנוע ומצתים ייעודיים שהיו נדירים בארץ שהקשו על תחזוקה נאותה, וגם איכות הפלסטיקים וההרכבה בתא הנוסעים לא היתה גבוהה, מה שסיפק במהרה רעשים וקרקושים בתא הנוסעים, אשר "הושתקו" ע"י שימוש ברדיו-טייפ, מגבר ורמקולים איכותיים… לקינוח, חישוקי הגלגלים הקלים והיקרים עם לוגו העקרב היו מועדים לגניבות אשר הובילו לתופעה בה דגמי אונו 3 דלתות בסיסיים התחזו לדגמי טורבו, בעוד בעלי אונו טורבו אמיתית רכשו חישוקי גלגלים קלים וזולים יותר שנראו כמו אונו רגילות שמנסות חלקית להידמות לטורבו…
מעריב 1991- חישוקי האבארט הספורטיביים של האונו טורבו היו פופולרים בקרב גנבי רכב שמכרו אותם לבעלי אונו 3 דלתות רגילה שניסו להתחזות לדגם הטורבו…
מחיר אטרקטיבי…
עם הגעתה לארץ בשנת 1986, עמד מחירה של האונו טורבו על 30,000 שקל. מחיר הגבוה ב-50% מדגם האונו 70SL שהיה הבכיר עד אז במשפחה, אך נמוך משמעותית מהמתחרות הבודדות שהוצעו. פיג'ו 205GTI שהקדימה אותה במעט בארץ עלתה 42,700 שקל ופולקסווגן גולף GTI עלתה כבר 51,000 שקל. במחיר הזה הפכה האונו טורבו ללהיט, אך מהר מאוד מחירה עלה והתקרב משמעותית למחירי המתחרות.
פיאט אונו טורבו שמוצעת כעת למכירה ב-€14,990 באתר AutoScout24
שרדה לאספנות?
הדור הראשון של פיאט אונו טורבו שווק בארץ בשנים 1985-1990 וממנו נמכרו ככל הידוע כמה מאות מכוניות, שהפכו אותו לאחד הלהיטים בשוק הספורטיביות העממיות בסוף שנות ה-80, הן כחדשה והן כמשומשת. נכון להיום, ידוע על כמה מכוניות בודדות ששרדו, כאשר לפחות אחת מהן הגיעה ביבוא אישי כרכב אספנות (מודל 1988) ויש עוד 3 רבים עם רישוי בתוקף מהדגם שלאחר מתיחת הפנים שבוצעה ב-1990.
פיאט אונו טורבו ie בעלת רישוי האספנות של דוד בנאור. צילום: יובל לוי
לפי דיווחים של חובבי התחום בארץ, מוחזקת בארץ גם האונו טורבו הראשונה שהגיעה לישראל, וכך גם טוען הבעלים של הרכב דוד בנאור עימו שוחחנו. בפעם האחרונה אגב שהוצעה כאן אונו טורבו למכירה, המחיר המבוקש עמד על 135,000 שקל. באתר AutoScout24 מצאנו אחת שנראית שמורה במיוחד במחיר של 15,000 יורו (לפני הובלה ומסים).
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
