נוסטלגיה לשבת: 1994: דייהו נכנסת לישראל

עם מסע פרסום חכם תחת הסלוגן: "דייהו רייסר – האמריקאית מקוריאה", וחבילה מרשימה שכללה אבזור עשיר ותג מחיר נמוך, נכנסה דייהו בשנת 1994 לישראל והציפה את השוק עם יותר מ-10,000 מכוניות ! | יריית הפתיחה של המותגים הקוריאניים בישראל.

ששי כהן 27 באוק, 2018
דייהו רייסר

תחילת שנות ה-90: לאחר שהושלמה ההסתערות של המותגים היפנים החדשים על השוק הישראלי, עם מאזדה וטויוטה ב-1992 וניסאן ואיסוזו ב-1993, לקראת אמצע שנות ה-90 הגיע שעתם גם של מותגי הרכב מקוריאה, שהחלו את דרכם בישראל כחלופות זולות ופחות איכותיות ליפניות, ורק בעשור האחרון הציגו קפיצת מדרגה משמעותית, שהובילה להשתלטותם על השוק הישראלי בשנים האחרונות. הפעם במדור הנוסטלגי שלנו, נחזור לשנת המודל 1994 לכניסתה הרשמית של דייהו לישראל, כמותג הרכב הקוריאני הראשון בארץ (אם נתעלם רגע מהטנדר קיה קרס שיובא לזמן קצר בתחילת שנות ה-90 ע"י "עופר חברה לרכב".


1993: טלקאר יבואנית דייהטסו זוכה בזיכיון לשיווק דייהו בישראל

בתחילת שנות ה-90 הגיע ארצה יו"ר חברת הרכב דייהו הקוריאנית, לסיור עסקי מקדים לצורך מציאת מפיץ למוצרי החברה בישראל. לפי הסיפורים מעולם הרכב, אותו בכיר קוריאני קיבל שיחת טלפון מאיש העסקים רמי אונגר, הבעלים של חברת טלקאר שהיתה גם יבואנית דייהטסו בישראל, שהציע לו להתלוות אליו לטיול בארץ. באותו סיבוב לפי השמועות, עצרו הצמד לבקר גם את נשיא מדינת ישראל באותה תקופה עזר ויצמן ז"ל, שהיה מחבריו הקרובים של אונגר, במעמד מכובד ביותר, שלכאורה ייתכן והשפיע על הקוריאנים להעניק את זיכיון היבוא של DAEWOO לטלקאר.

1994: "האמריקאית מקוריאה נוחתת בישראל" 

בשנת המודל 1994 החלה החדירה הקוריאנית לישראל: במסע פרסום חכם ניצלה טלקאר את חיבתו של הישראלי הממוצע למותגי רכב אמריקאים (והכמיהה להגשמת החלום האמריקני), והשיקה את דייהו רייסר בישראל תחת הסלוגן המפוצץ:"האמריקאית מקוריאה נוחתת בישראל". כבר עם השקתה דייהו רייסר לא היתה מכונית חדשנית ומתקדמת, אלא גרסתה הדרום קוריאנית של הדור החמישי של אופל קאדט, לאחר שאופל סיימה את יצור הקאדט בשנת 1991 והעבירה את קו הייצור המיושן לקוריאה לאחר שהדגם לא עמד כבר בסטנדרטים המקובלים על האירופאים. אז היכן הקשר לאמריקה? אופל היתה בבעלות של ג'נרל מוטורס האמריקאית ופס היצור של הקאדט המיושנת שהועבר לקוריאה, היה קשור בעקיפין גם ל-GM, מה שהוביל גם להגעתה של המכונית לארה"ב.

1994- פרסומת ראשונה לדייהו בישראל (צילום מתוך "אוטו של פעם")

דייהו רייסר – נעים להכיר???

דייהו רייסר שנחתה בישראל, היתה אופל קאדט דור 5 במהדורתה הקוריאנית (בשעה שבאירופה הוחלפה כבר ע"י האסטרה), וזכתה למתיחת פנים קוריאנית שהעניקה לה מראה מעט יותר מודרני לעיצוב המוכר. יחד עם זאת, בדייהו לא השכילו לקחת את הקאדט המוכרת והטובה לשעתה, וביצעו בה שלל שינויים טכניים, שכללו מנוע מתוצרת מקומית בנפח 1.5 ליטר 80 כ"ס, אליו שודכה תיבת ההילוכים ידנית או אוטומטית עם 3 הילוכים בלבד. למרות השם היומרני " RACER", עם כמעט 15 שניות ל-100 קמ"ש בדגם האוטומטי, הביצועים לא היו הצד החזק שלה. לטובת הנוחות, הותקנו במכונית מתלים רכים בסגנון מכונית אמריקנית, שהציעו נסיעה נוחה כשהכביש סלול היטב (פחות רלוונטי לארץ), אך גם אחיזת כביש רעועה ומאכזבת. הרייסר שווקה בישראל ב-2 רמות גימור, כאשר הגבוהה (רייסר GSI) כללה גם אבזור חשמלי מלא, פגושים בצבע הרכב, סט מחזירי אור אחורי מרשים ועוד, אך מעבר לכל, בלטו לטובה המידות הגדולות של הרכב וההופעה המודרנית משהו בגרסה המאובזרת עתירת מחזירי האור, פגושים רחבים וחצאיות צד, שעשו רושם על הכביש. האחריות שהוצעה לרכב עמדה על שנתיים או 50,000 ק"מ בלבד (רמז לעתיד?), בשעה שמרבית היפניות הוצעו כבר עם 3 שנות אחריות או 100,000 ק"מ.

דייהו רייסר 1994

"אוטו דבר – פחות יקר" 

ואיך מחדירים מותג רכב קוריאני לשוק הישראלי חובב היפניות ומעריך האירופאיות באותם הזמנים? בזכות מחיר רכישה זול משמעותית מהמתחרות: דייהו רייסר הושקה בישראל במחיר החל מ-49,900 שקל לדגם הידני ו-53,900 לאוטומטית, כשלשם השוואה, דייהטסו אפלאוז שיובאה ע"י אותו יבואן שווקה במחיר החל מ-67,600 שקל לדגם ידני ו-72,500 שקל לדגם אוטומטי. המחליפה המודרנית של הרייסר אגב – אופל אסטרה, הוצעה החל מ-53,400 שקל לדגם הידני ו-72,400 שקל לדגם האוטומטי בגרסת הסדאן. מלכת המכירות מיצובישי סופר לנסר הוצעה ב-64,950 שקל לדגם ידני ו-70,050 שקל לאוטומטית. המתחרה האמיתית שלה בארץ היתה מיצובישי צ'אמפ, משפחתית זולה שיובאה ע"י מיצובישי בניסיון למנוע את בריחת הלקוחות לשוק המכוניות הזולות.

הציבור מסתער עם 10,000 מסירות בשנה !

והציבור הישראלי אכן התאהב במציאה "האמריקאית מקוריאה": לא פחות מ-10,000 מכוניות מדגמי הרייסר, עלו לכביש בשנה הראשונה לשיווק. לא רק לקוחות פרטיים אימצו את המשפחתית המאובזרת הזולה, אלא גם ציי הרכב ובראשם חברות ההשכרה שרכשו כמויות גדולות. במבחני הדרכים היא לא זכתה לאהדה בלשון המעטה ומגזין "אוטו" אף תיאר אותה במדריך החדשות שלה כ-"שמור מרחק", כאשר בסעיף היתרונות של הרכב נרשם "בעד: זמזם התראה לאורות"…



דייהו – הסוף.

בניגוד לכל מיני הצלחות מקומיות של רכבים זולים ומיושנים שלא שרדו (דא'ציה דלתא לדוגמה), דייהו המשיכה להצליח בארץ גם בשנים הבאות, כאשר שנה לאחר התחלת השיווק הצטרפו גם הסופר-רייסר שהיתה דור שני לרייסר והיתה מרשימה יותר למראה, דייהו אספרו ופרינס לשוק המנהלים ודייהו סופר-סאלון, גרסת "הפאר" עם חזית בסגנון מרצדס שכשלה. בתחילת המילניום הנוכחי הוצג הדור החדש של החברה, עם דגמי הלאנוס הקומפקטית, הנובירה המשפחתית והלגנזה לשוק המנהלים, שהציגו קפיצת דרך מרשימה ונמכרו בהצלחה (למעט הלגנזה) בשוק המקומי. בשנת 2000 מוקמה דייהו במקום העשירי במכירות רכב בישראל עם 7,180 מסירות. שנה מאוחר יותר, לאחר שדייהו העולמית עמדה על סף פשיטת רגל ונרכשה סופית ע"י GM, צנחו המכירות ל-2,826 מכוניות בלבד, והועבר זיכיון דייהו בישראל ל-UMI יבואנית מותגי ג'נרל מוטורס, במהלך שכלל גם מחיקה סופית של השם "דייהו" מהשוק המקומי, ותחילת שיווקם של דגמי דייהו בישראל בעידן חדש תחת השם "שברולט", שכונה בפי רבים "דייהולט"..

עוד מחדשות רכב