בשנים האחרונות הגיעו לכאן כל מיני רכבים מקטגוריית רישוי ה-L7e, הכוללת רכבי מיני חשמליים, דו-מושביים אשר אינם מורשים לצאת מהעיר, העונים גם לשם "קוואדרוסייקל". בין החלוצים כאן היו דגמי ליצ'י, וסאן שיין ובשנה החולפת הצטרף גם BAW פוני, אשר כולם יובאו אגב ע"י UDS מוטורס המתמחה בתחבורה עירונית חשמלית ויעילה, אך בניגוד למספר מדינות מערביות באירופה שם הקטגוריה הזו זוכה להצלחה, בארץ מרבית המכירות התרכזו דווקא בשוק המוסדי, שם רכשו אותם רשויות עירוניות, קיבוצים, מד"א, איחוד הצלה וכו' ופחות לקוחות פרטיים. בשבועות האחרונים השיק היבואן דגם נוסף העונה לשם "קומי" (KOMI) וכמו האחרים גם הוא מיובא אלינו מסין ומיוצר ע"י Jiayuan. החידוש העיקרי: הפעם מדובר ברכב מקטגוריית הרישוי M1 של רכבים פרטיים, אשר אינו מגבילה אותו לתנועה עירונית בלבד והוא כולל גם 4 מושבים. המחיר? 85,000 שקל, הזול ביותר כיום למכונית חשמלית בארץ.
מפגש במציאות עם הקומי חושף מכונית מיקרו עירונית נוספת, בעלת עיצוב קופסתי, מרכב 3 דלתות וחזית הכוללת גריל המעוצב בסגנון דגמי ג'יפ. התוצאה חמודה למדי, אך לא כולם התחברו לעיצוב שלה, אך מה שבטוח היא משכה עניין על הכביש ושאלות ברמזורים בלי סוף. עם מרכב באורך 3 מטרים, היא המכונית הקצרה ביותר כיום בארץ בקרב מכוניות הנוסעים, ויחד עם 1.47 מטר לרוחב, כושר ההשתחלות שלה במרחב האורבני הצפוף מרשים ביותר, ואפשרויות מציאת החניה שלכם באזור צפוף כמו ת"א עשויים לקפוץ דרמטית. עם גובה של 1.55 מטר, היא אפילו גבוהה בסגנון של רכבי פנאי קומפקטיים.
תא נוסעים
כשנכנסים לקבינה, מגלים עיצוב חביב ושילוב צבעים התורם לתחושה נעימה בסביבת הנהג, אך איכות החומרים וההרכבה נמוכים, אך מקובלים בהחלט לקטגוריה הזו. המרווח לנהג ולנוסע שלצידו מפתיע לטובה, מרווח הראש מצוין, ואין כאן כלל תחושה קלסטרופובית. מנגד, הספסל האחורי מתאים במקסימום לשני ילדים קטנים ובשימוש של כל ארבעת הנוסעים לא ממש נותר לכם תא מטען, למעט תא קטן לאכלוס כבל הטעינה למשל. עם קיפול המושבים האחוריים, נפתח לכם נפח אחסון מכובד של 250 ליטר שישרת אתכם בזמן קניות, וסביר להניח שמרבית הלקוחות לא ישתמשו כלל בספסל האחורי ויעדיפו לנצל את החלל האחורי למטען. סקר שנערך אגב לאחרונה, טוען שב-95% מהזמן אנחנו בכלל נוהגים כאשר אנחנו לבד ברכב.
האבזור נדיב במיוחד לרכב מהסוג הזה וכולל לוח שעונים דיגיטלי, הגה כח חשמלי הכולל ריפודי מושבים דמויי עור, מתגי שליטה על המולטימדיה ובקרת השיוט, חוגת הילוכים אלקטרונית, מולטימדיה עם מסך מגע "7, דוברת עברית ועם קישוריות לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי (אצלנו הקישוריות לא עבדה), מצלמת רוורס, חיישני רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים דיגיטלית, תאורת אווירה, תאורת פנים מסוג LED ובלם יד חשמלי, כאשר מבחוץ גם חישוקי "15 קלים ותאורת LED. אבזור הבטיחות כולל צמד כריות אוויר, בקרת יציבות, 4 בלמי דיסק ו-ABS, אך לרכב אין מערכות בטיחות מקוריות מתקדמות ובמקומן יש מערכת MOVON בהתקנה מקומית המספקת התרעת שמירת מרחק, התרעת סטייה מנתיב, זיהוי תמרורי מהירות ועוד. ביחס אגב למכוניות מיקרו, מדובר כאן עם אבזור בטיחותי נדיב יחסית…
על הכביש בעיר ומחוצה לו
בעבר כבר נהגתי על כמה מכוניות מיקרו עירוניות וכל עוד זה נעשה בתחומי העיר לשם היא מוגבלת, הרגשתי בהחלט ביטחון מסוים בנהיגה, מה שגרם לי לחשוש קלות מה יקרה כאשר אעלה עם ה-KOMI לכביש מהיר ואסע במהירות של 100 קמ"ש, האם זה לא יהיה מפחיד כבר? לאחר דקות בודדות בלבד מרגע שאספתי את הרכב בסניף היבואן בחולון, התחברתי לכביש המהיר וחיש מצאתי את עצמי משייט סביב ה-110 קמ"ש ואפילו עם תחושה בטוחה של רכב יציב יחסית (לפחות בקו ישר). לקומי מנוע צנוע המפיק 40 ומשהו כ"ס בלבד, אך בשל ממדיה הקטנים ומשקלה הקל יחסית, מאיצה המכונית בזריזות ומגיעה למהירות סביב ה-120 קמ"ש, אך הנסיעה אינה שקטה כמקובל במכוניות חשמליות, קופצנית יחסית כאשר הכביש אינו סלול היטב ופניות וסיבובים תצטרכו לעשות במהירות נמוכה יחסית כדי לשמור על ביטחונכם. את היתרונות המשמעותיים שלה תגלו כמובן בתוך המרחב האורבני הצפוף, שם היא יעילה במיוחד, נכנסת בקלות לכל חור ובעיקר מגדילה לכם משמעותית את האפשרויות למציאת חניה. בגיחת ערב למרכז תל אביב, מצאתי חניה במהירות שיא ולא משום שהתמזל לי המזל ומצאתי חניה פנויה במהירות, אלא משום שמצאתי "חור" בתוך טור מכוניות חונות שאף רכב אחר לא היה יכול להיכנס לשם למעט ה-KOMI.
אפשרות מציאת החניה בת"א צומחות משמעותית
טווח נסיעה במציאות
מעבר לכך, מדובר כמובן ברכב חשמלי הנהנה מעלויות אחזקה נמוכות במיוחד ביחס לרכב מונע בדלק (בערך 20 שקל לטעינה ביתית מלאה). עלות הנסיעה לק"מ בו מצחיקה, אגרת הרישוי השנתית נמוכה (558 שקל) וסוללת ה-31 קוט"ש מבטיחה טווח נסיעה עד 320 ק"מ בתקן הסיני האופטימי, שתורגם במציאות לסביב ה-270 ק"מ שמרביתם נעשו בתוך העיר. כנראה שתצטרכו להטעין אותה אחת לכמה ימים. הטעינה אגב נעשית דרך שקע טעינה סטנדרטי המתאים לכל עמדות הטעינה הביתיות והציבוריות הפופולריות, אך לרכב אין תמיכה בטעינת DC מהירה. מי שירצה לחסוך את עלות התקנת העמדה הביתית, יוכל להטעין את הרכב גם דרך שקע כח רגיל. זמן הטעינה עומד על 7 שעות בערך.
שווה את הכסף?
מחיר קומי נקבע על 85,000 שקל על הכביש כולל רישוי ומדובר למשל בתוספת של 16,000 שקל לעומת ה-BAW פוני המקבילה לה בגודל, רק שהקומי אינה מוגבלת לשימוש בתוך העיר בלבד, מצוידת בארבעה מושבים במקום 2 וכוללת טווח נסיעה גדול משמעותית. מנגד, בעוד כמה אלפי שקלים תוכלו לרכוש כבר יונדאי i10 או קיה פיקנטו, ומחיר החשמלית הזולה ביותר עד כה ליפמוטור עומד על 100,000 שקלים. לזכותה של הקומי, יכולות עירוניות מרשימות ואפשרות חוקית לצאת גם לערים סמוכות או אפילו לעלות על כביש מהיר, אבזור נדיב והוצאות אחזקה מצחיקות. בצד השלילה, היא אינה נוחה ושקטה כמו שהתרגלנו לקבל ברכב חשמלי, והמחיר שלה פשוט גבוה מדי לדעתנו. היבואן מסביר את המחיר בתקינה האירופאית שיש לרכב שמקפיצה משמעותית את מחירו, הסוללה הגדולה יחסית והיעדר הסובסידיות שמוענקות למכוניות מהסוג הזה בסין. בטורקיה אגב, שם שוק הרכב זול יותר ביחס אלינו, מחיר המכונית אף גבוה יותר ב-2,500 שקל. בשורה התחתונה, מדובר במכונית בעיקר עירונית יעילה, אך כדי להגיע לקהל הפרטי המחיר שלה אינו מספיק זול, מה שהופך אותה לדעתנו בעיקר למתאימה לשוק המוסדי. ארגון זק"א כבר קיבל בשבוע שעבר 5 מכוניות ראשונות כאלו.
