המשבר הכלכלי החריף בלבנון מלווה אותה כבר שנים ארוכות, אך מאז שאירע הפיצוץ האדיר באוגוסט 2020 בנמל ביירות, נדמה שלבנון קרסה כלכלית כמעט לחלוטין ומתקשה להיחלץ מהצרות אליהן הביאה את עצמה. אתמול פרסמה הטלוויזיה הגרמנית כתבה אודות נהג מונית לבנוני פטריוטי, שעובד על מרצדס E200 משנת הייצור 1977 ומתאר את שגרת חייהם של נהגי המוניות כיום בלבנון, כאשר במקרה שלו מדובר במונית ייחודית לא רק במראה החיצוני והפנימי שלה שעוצבו ברוח הדגל הלבנוני, אלא משום שבעקבות המשבר הכלכלי והמחסור בחלפים, הותקן בה גם מנוע משומש מתוצרת ב.מ.וו, על-מנת שתמשיך לעבוד, למרות שאת יום העבודה הוא מסיים בהפסד כספי.
עזיזה של לבנון
בכתבה מסופר סיפורו של אקרם אבו עזיזה, נהג מונית בן 58 שגר בבקעת הלבנון, שאמנם לא למד אף פעם בחייו, אך טייל במדינות רבות בעולם ולטענתו למד 8 שפות, עד שהחליט לחזור ללבנון ומאז הוא עובד כנהג מונית של מרצדס E200 משנת הייצור 1977 (W123), שברוח גאוותו למדינה שפעם היתה "שוויצריה של המזרח התיכון", הוא מתגאה בפטריוטיות שלו ועיצב עצמאית את המכונית מבחוץ ומבפנים ברוח צבעי דגל לבנון. כשנשאל אגב מי לדעתו אחראי למצב הנוכחי של המדינה, השיב שהתושבים עצמם אחראים להרס המדינה שלהם. לפחות לא האשימו אותנו הפעם…
הכתבה על "עזיזה של לבנון" (כולל תרגום לאנגלית)
אקרם מתאר את חיי נהג מונית במדינה בה שיעור האינפלציה כיום עומד על 120% והמחסור בדלק הפך אותו למוצר מותרות לעשירים, כאשר עלות תדלוק המרצדס שלו עומדת כיום על 94 יורו למיכל דלק מלא, בעוד שכר העבודה היומי שלו עומד על 80 יורו, מה שגורם לנהגי מוניות רבים פשוט לשבת בבית ולא לצאת לעבודה. במקרה שלו, כדי לשרוד את היום הוא חי מכספים שמעביר לו הבן שלו שמתגורר באירופה, בדיוק כפי שחיים לבנונים רבים כיום הנתמכים ע"י בני משפחתם החיים בחו"ל. לצד עלויות הדלק הגבוהות, סובלת המדינה גם ממחסור בחלקי חילוף ובמקרה שלו, לאחר שמנוע המרצדס שבק חיים, הוא הוחלף במנוע ישן מתוצרת BMW שכבר עובד היטב מזה 12 שנה…
"אני גר באזור הכי יפה בלבנון" מספר אקרם ומוסיף שחלק גדול משגרת יומו היה נסיעות לעבודה באזור ביירות, אך מאז הפיצוץ הגדול גם ביירות לא שרדה ואנשים שם מתקשים לסגור את היום. בינתיים, עד שהמצב ישתפר (בכל זאת הוא איש אופטימי), הוא מעביר את זמנו בנסיעות במונית שיוצרת עניין על הכביש, מקושטת מבחוץ עם מטוסים על מכסה המנוע כסימן גאווה לצבא הלבנוני… ותא נוסעים שרופד במטבעות ושטרות ישנים לצד מלא פריטים המאפיינים את המדינה. חלק גדול מהמערכות ברכב כבר מזמן לא עובדות, גם לא הספידומטר בלוח השעונים, ויש לו גם פטיש בתא המטען שיעזור לו בתיקוני דרך, אך "העיקר שמד הדלק ומד החום עובדים והמכונית נוסעת" מוסיף אקרם, שמתאר את "עזיזה של לבנון" כאהבת חייו והדמות שעוזרת לו לשמור על אופטימיות וחוש הומור.
