בתמונה הראשית: מסירת אוטוביאנקי ב-1977 ע"י רמי אונגר, הבעלים של טלקאר היבואנית: צילום ישראל סאן, ארכיון הרווארד
פעם, בימים שבהם לא היו בארץ מכוניות סיניות, קוריאניות או כמעט גם יפניות, האירופאיות שלטו בשוק הרכב המקומי ואוטוביאנקי היתה אחת המכוניות הפופולריות ביותר כאן, עם קצב מכירה שלעתים הגיע לכמה אלפי מכוניות בשנה. כמו חברת האם פיאט, גם אוטוביאנקי התמחתה בייצור מכוניות מיני יעילות וזולות, אשר בארצנו זכו באותה תקופה לכינוי המשעשע "רכב משפחתי המצויד בחמישה מושבים מרווחים"… הגרסה הנסקרת כאן הינה ה-A112, שבסופו של כמעט כולם הכירו אותה פשוט כ-"אוטוביאנקי" או מקסימום "אוטוביאנקי ג'וניור". בעולם מדובר היה ברכב שהחל את דרכו ב-1969 ויוצר עד שנת 1985, עם 7 מתיחות פנים בדרך אך כמעט ללא שינויים משמעותיים, והיה גם לרכב האיטלקי הקטן הראשון שצויד בהנעה קדמית, אשר זכה להצלחה עם קרוב ל-1.5 מיליון עותקים, רובם באירופה ובפרט באיטליה.
אוטוביאנקי מגיעה לישראל
בשנת 1972 זכתה חברת טלקאר שבבעלות איש העסקים רמי אונגר (ובגיל 26 בלבד) בזיכיון היבוא של אוטוביאנקי לישראל, תוך שהוא גובר על עזר ויצמן ז"ל ואיש עסקים נוסף. לרוע מזלה, שנה בלבד לאחר שהחל השיווק, נעצר יבוא המכוניות עקב השלכות מלחמת הכיפורים. השיווק התחדש בקיץ 1974 כאשר האוטוביאנקי הצטרפה אל דגמי לנצ'יה באולמות התצוגה של היבואן בתל אביב, חיפה וירושלים כדגמי '75 והתחרתה כאן בדגמים "משפחתיים" כמו פיאט 127 (האחות החורגת), רנו 5, פיג'ו 104, מיני 850 ואחרים. העיצוב היה נאה ואופנתי וכלל מרכב 3 דלתות בלבד, והמידות קומפקטיות עם אורך של 3.23 מטרים, רוחב של 1.48 מטר וגובה של 1.29 מטר. זה לא הפריע ליבואן לשווק אותה כרכב משפחתי או "מיני סטיישן" לעבודה בזכות דלת שלישית שנפתחת כלפי מעלה ואפשרה העמסת מטען גדולה מהמקובל.
1975: פרסומת לאוטוביאנקי ג'וניור. מכונית ללא אבזור… בהמשך המצב השתפר
היצע הדגמים בישראל
היצע הדגמים עם תחילת השיווק כלל 3 דגמים: "סטנדרט" הבסיסי שצויד במנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 903 סמ"ק, 42 כ"ס שהיה נטול אבזור כמעט לחלוטין. מעליו הוצעה גרסת ה-"אלגנס" שצוידה במנוע 965 סמ"ק, 45 כ"ס שהיתה מעט יותר חזקה ומאובזרת, ובקצה משפחת הדגמים הוצעו דגמי ה-"אבארט" הספורטיביים והמהודרים יותר, שהוצעו בגרסאות 982 סמ"ק 58 כ"ס ו- 1,049 סמ"ק 70 כ"ס שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.6 שניות ומהירות מרבית של 155 קמ"ש, וכללה גם הגה ספורטיבי, מד סל"ד, חישוקי גלגלים ספורטיביים ועוד. תיבת ההילוכים היתה ידנית בלבד. הסלוגן הראשוני בארץ היה " אנחנו מייצרים מכוניות קטנות בלבד", כדי להדגיש את המומחיות של החברה בייצור מכוניות יעילות, וזולות המספקות ביצועים טובים המשולבים בתצרוכת דלק נמוכה, ובשנים הבאות הוחלף הסלוגן ב-"מכל זוית אוטוביאנקי". במהלך 17 שנות השיווק הארוכות, עברה המכונית לא פחות מ-7 מתיחות פנים, אך המכלולים המרכזיים נותרו כמעט ללא שינוי. בארץ הוחלפה גם גרסת האלגנס ב-"עלית" שכללה כבר הצתה אלקטרונית וגיר 5 הילוכים, ונוספה גרסת LX מהודרת שכללה גם חלונות חשמליים, מד סל"ד ושמשות כהות.
1982: מכונית הפרס בהגרלת " חדרי שינה חבלצקי". היתה פופולרית בהגרלות רכב. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד.
שדון עירוני
האוטוביאנקי כבשה את כבישי ישראל במהירה, לא רק בשל תג המחיר הזול במיוחד שלה שהכתיר אותה מדי פעם כמכונית הזולה בישראל, אלא גם בזכות איכויות הנהיגה המהנות יחסית, כאשר גם מנוע ה-903 סמ"ק הפופולרי ביותר בארץ סיפק תאוצות זריזות ביותר מהרמזור ואפילו הביך מכוניות עם מנועי 1,000 ו-1,200 סמ"ק, למרות 17.7 שניות ל-100 קמ"ש ו-137 קמ"ש מירביים, ולמרות תיבת הילוכים "פיאטית" טיפוסית שסבלה משילוב הילוכים לא הכי ידידותי, ובידוד רעשים לא מוצלח שסיפק הרבה רעשי מנוע בתא הנוסעים בנסיעה במהירות 110 קמ"ש. היו כאלה שדווקא אהבו את הצליל. גם הבלמים לא היו רעים (בלמי דיסק קדמיים), צמיגי הפירלי ומערכת המתלים הקשיחה סיפקו אחיזת כביש טובה יחסית (אך על-חשבון נוחות הנסיעה הקשיחה) ומערכת ההיגוי הוכתרה ע"י עיתונאי רכב כ-"תענוג אמיתי". לקינוח, צריכת הדלק היתה לא פחות ממעולה ונעה סביב ה-18 ק"מ לליטר במציאות, לא מעט הודות למשקל קליל של 675 ק"ג.
1985: אוטוביאנקי פופולרית בכבישי ישראל. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד.
פופולרית מאוד ובעיקר חביבתן של הנשים
האוטוביאנקי היתה מכונית מאוד פופולרית בארץ ושימשה כרכב משפחתי במשרה מלאה, כרכב עבודה, כרכב פופולרי במיוחד בחברות ההשכרה וכרכב פופולרי גם בהגרלות רכב רבות בשל מחירו הזול, אך מעל לכל היא זוהתה כמכונית שהתחבבה בעיקר על נשים רבות, כרכב אופנתי וסטייליסטי, זול לרכישה ולאחזקה וקל לנהיגה בעיר. כמעט כל מכונית שניה על הכביש היתה נהוגה ע"י רווקה צעירה, משהו שמזכיר את פיאט 500 של היום.
1986: איך משכנעים נשים לרכוש מגני תחתון "ברוויה"? כמובן אם יש הגרלה של אוטוביאנקי…
"בת 16 וכבר עברו עליה יותר ממיליון וחצי איש" – שיווק וסיקור רוויים סקסיזם והחפצה נשית
יחד עם זאת, לא מעט פרסומות לאורך השנים היו בסגנון מיני שהחפיץ נשים, בסגנון שבוודאי לא היה עובר היום, עם פרסומות יבואן שכללו ישבן חטוב של בחורה בג'ינס וברקע אוטוביאנקי והכיתוב: "אוטוביאנקי כמו ג'ינס, תפור עלי יופי"… וסדרת מודעות ידועה בזמנו שקראה לגברים לצלצל לנשים שלהם, ואם הן אינן בבית, אז אפשר להתקשר למאהבת כמו הבחורה של האוטוביאנקי". גם עיתונאי הרכב היו ידועים בסקירות המיניות שלהם. כך למשל, בכתבת פרידה בעיתון "חדשות" בשנת 1985 מהאוטוביאנקי, רגע לפני שהוחלפה ע"י דגם ה-Y10, נפתחה הכתבה בכותרת: "אוטוביאנקי, פרידה מידידה". ומיד לאחר מכן: "בת 16 וכבר עברו עליה יותר ממיליון וחצי איש"…
עיתון "חדשות" 1984: המודעות בעיתונים המליצו להתקשר לבחורה הזאת אם אשתך לא בבית… הכותרת "הזמנה לקופסת חבילה", נעשתה בהשראת עסקת החבילה הכלכלית באותם שנים שהגבירה את הביקוש לרכבים זולים כמו האוטוביאנקי.
שרדה לאספנות?
אוטוביאנקי A112 שווקה בארץ בשנים 1973-1986 וממנה נמכרו בארץ אלפי מכוניות, שהיו חלק מהמציאות בכבישי ישראל בשנות ה-70-90. בשנת 1985 הגיעה לארץ אוטוביאנקי Y10 המחליפה, שהיתה גם האוטוביאנקי האחרונה ששווקה בעולם. נכון להיום, נעלמה ה-A112 כבר לחלוטין מהכביש, אך ידוע על רבות שנשמרו בידי אספנים, שופצו וזכו לרישוי אספנות, וניתן לשמחתנו עוד לפגוש אותן בשלל מפגשי מועדוני אספנות שונים. אם תרצו אחת כזאת, במידה ותמצאו, תכינו לפחות 30,000 שקל.
1983: טלקאר חוגגת 10 שנים ומגרילה בין לקוחותיה דירת 3 חדרים כפרס הגדול ומכונית אוטוביאנקי בכל חודש למשך מספר חודשים.
