"המכונית הקלה ביותר לנהיגה בעולם"
הוותיקים מבינכם שיקראו כתבה זו, בוודאי זוכרים שבשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת יובאו לארץ מכוניות נוסעים של חברת דאף (DAF) ההולנדית, המוכרת לרובנו כיום בעיקר משוק המשאיות. הראשונה לייבא את מותג הרכב ההולנדי לישראל היתה חברת "בני משה קרסו", שבחודש מאי 1962 החלה בשיווק המשפחתית הקטנה של היצרן, שעד לפני שנים בודדות התמחה בעיקר בייצור רכב כבד כמו גוררות ומשאיות. הדגם שנחת בארץ היה הדאפודיל, משפחתית קטנה שהחליפה אצל היצרן את דגמי דאף 600 ו-750, והבטיחה להיות "המכונית הקלה ביותר לנהיגה בעולם".
מאי 1962: עיתון מעריב מדווח על הגעתה של המכונית של דאף לארץ.
תיבת הילוכים אוטומטית רציפה ראשונה בעולם
הרעיון המרכזי של DAF בפיתוח המכונית שלהם היה הרצון לייצר משפחתית קומפקטית זולה לרכישה ואחזקה, אך גם כזו שתביא בשורה לעולם הרכב עם תיבת הילוכים אוטומטית שתהפוך את הנהיגה לקלה במיוחד בעידן בו לא הוצעו כמעט כלל מכוניות אוטומטיות קטנות וזולות. הבעיה היתה ששילובו של מנוע קטן וצנוע הספק עם תיבה אוטומטית עם 2-3 הילוכים, סיפק גם ביצועים איומים וצריכת דלק גבוהה. הפתרון של דאף היה פיתוח ראשון בעולם של תיבת הילוכים אוטומטית רציפה שהצליחה לצמצם משמעותית את הפגיעה בביצועים ולספק צריכת דלק קרובה לתיבה ידנית. ההבטחה להיות "הכי קלה לנהיגה" נבעה לא רק מתיבת ההילוכים האוטומטית אלא גם מפני שהיא לא נדרשה לטיפולי "סיכה" והוספת מים לרדיאטור (קירור אוויר). את המודעות לדגם עיטרו בעיקר נשים, כדי להוכיח עד כמה המכונית ידידותית לנהגת, והדגם סופק עם אחריות לחצי שנה או 15,000 ק"מ, אך אמון גבוה באמינות התיבה האוטומטית שלה, הוביל לאחריות לתיבה לשנתיים או עד 100,000 ק"מ !
פרסומת לדאף עיתון :"חירות" 1963
1974: דאף עוברת ליבואן חדש בישראל
בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים שגרמה למשבר נפט בעולם, צנחו משמעותית מכירות דאף בעולם והחברה נקלעה לקשיים, ואז הגיעה וולוו שבהיצע הדגמים שלה היו מכוניות גדולות ובזבזניות בדלק, והיתה זקוקה נואשות למכונית קטנה וחסכונית בדלק. בשנה זו החלה וולוו להשתלט על דאף וביצעה רכישה של 33% ממניות החברה. בעקבות המהלך העבירה היצרנית את זיכיון היבוא לידי חברת "מאיר" יבואנית וולוו, כחלק מהעברת זיכיון השיווק של מכוניות DAF בכל העולם לסוכני וולוו. יחד עם זאת, שיווק דגמי המשאיות והאוטובוסים של DAF המשיך תחת חברת "בני משה קרסו".
יחד עם קבלת המותג החדש החלה חברת "מאיר" גם בשיווק דאף 66 החדשה. "אתה מוזמן לפתוח DAF חדש" היה הסלוגן של השקת הדגם החדש בארץ, וכחלק מהניסיון להבטיח לרוכשים שירות טוב יותר של יבואן חזק בשוק, השתמשו גם בסיסמאות כמו: " הכח החדש של DAF עם השירות המצוין של וולוו". הדאף 66 שווקה בגרסה משפחתית 2 דלתות עם עיצוב קופה ספורטיבי יחסית, וכן בגרסת סטיישן 3 דלתות שימושית יותר.
1976: פרסומת דאף 66
"יותר אוטומטית מאוטומטית"
הדאף 66 שווקה בארץ עם מנועי בנזין 4 צילינדרים שפותחו ברישיון רנו הצרפתית, בנפח 1,108 סמ"ק שהפיק 45 כ"ס (133 קמ"ש מירביים) ו-1,289 סמ"ק שהפיק 57 כ"ס (147 קמ"ש מירביים). "יותר אוטומטית מאוטומטית" הבטיחו היבואנים בפרסום הדגם, כי יש לו אין סוף של הילוכים. בקיצור, מדובר היה באותה תיבת הילוכים אוטומטית רציפה של הדגם היוצא, שענתה לשם "Variomatic". מעבר לכך, הציעה המכונית מפרט בטיחותי מרשים לאותם ימים שכלל משענות ראש קדמיות, דלתות מחוזקות ופגושי פלדה, ואל אלו הצטרפו מושבים אורטופדים, שטיחים מפוארים וציפוי מיוחד להגנה מירבית מפני חלודה. ההשקה של הדגם נערכה באוגוסט 1974 במלון שרתון תל-אביב בהשתתפות נציגי דאף העולמית שהוזמנו ע"י ישראל קז, מבעלי חברת "מאיר". מחיר המכוניות נקבע בזמנו על 36,000 לירות לדגם הקופה ו-40,000 שקל לדגם הסטיישן. עבור "מאיר" שהיתה גם יבואנית וולוו, מדובר היה בתוספת חשובה של רכב עם מחיר עממי יותר הנמוך בעשרות אחוזים ממחירי דגמי וולוו.
בסרטון: מירוץ נסיעה ברוורס משעשע של דגמי דאף…
1976: "דאף מת" ומוחלף ע"י וולוו 66
במאי 1975 השלימה וולוו את ההשתלטות על DAF ובחודש ספטמבר 1975 הודיעה היבואנית שעקב השתלטותה המלאה של וולוו על דאף בעולם, דגמי הפרטיות של היצרנית ההולנדית יזנחו את השם DAF ויימכרו תחת השם וולוו, ובחודשים הקרובים תשווק המכונית כבר תחת השם "וולוו 66". בסה"כ יוצרו בשנים 1972-1976 כ-146,297 מדגמי הדאף 66. עבור מותג וולוו שירש אותה, מדובר היה במכונית הקטנה ביותר של היצרן, וייצור הדגם שנמשך עד 1980 תחת הלוגו של וולוו כלל כ-106,000 עותקים, עד שהדגם הוחלף ע"י סדרה 300.
דאף 66 למכירה באתר classicdriver . מחיר מבוקש: $17,286
האם שרדה לאספנות?
לצערנו לא הצלחנו למצוא עדות למכונית דאף ששרדה בארץ. כן מצאנו דיווחים של אנשים שהחזיקו בזמנו ברכב, כאשר חלקם סיפרו על מכונית אמינה מאוד וחסכונית באחזקה, וחלקם דיווחו על מכונית שאמינות לא היתה הצד החזק שלה. בכל מקרה, נשמח לשמוע אם אכן מישהו מחזיק עדיין במכונית כזאת.
