תמונה ראשית: ג'יפ סמוראי בפרסומת לחברת השכרה בסניף נתב"ג בשנת 1990. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
בסוף שנת 1983 הושק בישראל מותג סוזוקי, יצרן הרכב השלישי שהגיע אלינו מיפן והצטרף לדגמי סובארו ודייהטסו. כמו השניים האחרים, גם סוזוקי לא נמנה עם ענקי הרכב היפנים, ומדובר היה ביצרן רכב שהתמחה במכוניות קטנות שצוידו בנפח מנוע עד 1,000 סמ"ק בלבד, אך עם אפשרות קוסמת ונדירה בשוק המקומי גם לשילוב תיבת הילוכים אוטומטית ומזגן. השיווק בישראל החל עם שלוש מכוניות קטנות: מכונית המיני אלטו, המסחרית הקטנה סופר קארי ורכב השטח האלמותי, ה-SJ410 שזכה בשוק המקומי בתחילת הדרך לשם "סוזוקי ג'ימי" (ג'ימני מעבר לים) ולימים הפך את שמו לסמוראי, ועליו נתמקד הפעם במדור הנוסטלגי.
מכשירי תנועה מאבדת את טלבוט וזוכה בסוזוקי
את הזיכיון ליבוא ושיווק מכוניות סוזוקי בישראל קיבלה חברת "מכשירי תנועה" בתזמון מושלם, משום שבקיץ 1983 ולאחר שנמכרו בישראל למעלה מ-6,500 מכוניות טלבוט, עבר שיווק המותג ממכשירי תנועה לידי "דוד לובינסקי" יבואנית פז'ו וסיטרואן. ניתוק הקשר עם פאריס חייב את מכשירי תנועה לחפש ספק חלופי, ובדחיפות. צבי נטע, אז המנכ"ל הצעיר של הקבוצה, נסע ליפן כדי לתור אחרי יצרן שיהיה מוכן למכור בישראל – משימה ממש לא פשוטה בימים בהם ועד החרם הערבי איים על היצרנים היפניים, ורובם הדירו את גלגליהם מישראל. לאחר ניסיונות שכנוע ממושכים, הסכימה סוזוקי לאפשר לו לייבא את כלי הרכב שלה לארץ.
ינואר 1984: שיווק הסמוראי מתחיל והג'יפאים בארץ מזלזלים וחושבים שהוא משחק אותה "אבו עלי"…
סוזוקי סמוראי היה מהדור השני של רכב השטח של סוזוקי (סדרת ה-SJ) והגיע לארץ בסמוך להשקתו העולמית. כבר עם תחילת השיווק הוצע הדגם בגרסת 3 דלתות סגורה, בגרסה פתוחה עם גג ברזנט וקשת התהפכות וכן בגרסת טנדר דו מושבית בעלת מרכב ארוך יותר. הממדים היו זעירים עם אורך של 3.44 מטר (כולל הגלגל הרזרבי שנתלה מאחור), ולמעשה רק 4 ס"מ יותר מאוסטין מטרו הקטנה, ועם מנוע בנזין 975 סמ"ק שהפיק 45 כ"ס בלבד ותיבת הילוכים ידנית 4 הילוכים שסיפקו תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-28 שניות ומהירות מרבית של 115 קמ"ש, הסתכלו בגיחוך חובבי הג'יפים והשטח בארץ על הרכב היפני שמעז להתהדר ביכולות שטח מופלגות, וטענו שהוא משחק אותה אבו עלי ו-"יתהפך כבר במפגש עם האבן הראשונה בשטח"… המחיר עמד על 2.35 מיליון שקל (ישן) כאשר הגרסה הפתוחה היתה מעט זולה יותר והוצעה ב-2.3 מיליון שקל, מחיר שהיה מעט גבוה מסובארו 1300DL מלכת השוק. מתחרים לא היו לו, ובכלל מי שרצה רכב שטח באותם ימים עמדו לרשותו רק דגמי "JEEP" ביבוא רשמי.
סוזוקי סמוראי טנדר, כלל אופציה לארגז וזיכוי להוצאות מס הכנסה לעצמאים
רכב שטח אמיתי
מהר מאוד התגלה הזאטוט היפני כרכב קשוח, עביר ובלתי שביר, אשר הודות לשלדה ומרכב נפרדים, הנעה אחורית שהפכה לכפולה לפי דרישה, הילוך כח, 2 סרנים חיים, זוויות גישה ונטישה מצוינות, קפיצי עלים מלפנים ומאחור, משקל קליל ועוד סיפק עבירות מצוינת, בעיקר בשטח טכני ובמעברים צרים, אך פחות בדיונות עמוקות עקב המחסור בכח. כחלק ממאמצי השיווק, עבר סוכן שטח של סוזוקי עם הסמוראי כאשר הוא גורר עוקב עמוס ב-750 ליטר מים בקיבוצים ובמושבים כשהוא מדגים את יכולותיו ללקוחות בנסיעה בשדה חרוש והסמוראי הפך להצלחה מיידית עם ביקוש שעלה על ההיצע.
1984: סוזוקי סמוראי מגיע לישראל. העיתונאים נזקקו לשירותי חברת השכרה כדי לבחן אותו. (שער מגזין טורבו)
1986 : מגיעה גרסת 1.3 ליטר חזקה יותר
בשנת 1986 התחדש הסמוראי במנוע בנזין 1.3 ליטר וגיר 5 הילוכים, ששיפרו משמעותית את הביצועים. ההספק עלה ל-64 כ"ס, התאוצה ל-100 קמ"ש התקצרה ל-"רק" 19.5 שניות והמהירות המרבית עלתה ל- 130 קמ"ש. שנה מאוחר יותר, טופלה התנהגות הכביש הבעייתית של הרכב, עם החלפת הסרנים לרחבים יותר, ששיפרו את יציבותו הלא מזהירה בכביש. בשנת 1997 השתדרג הדגם משמעותית, כאשר לצד מתיחת פנים עיצובית, זכה המנוע להזרקת דלק והספק שצמח ל-73 כ"ס והמתלים שודרגו בקפיצי סליל ששיפרו את נוחות הנסיעה בצורה משמעותית.
בעד ונגד
סוזוקי סמוראי התגלה מהר מאוד כחיית שטח בעלת יכולות גבוהות במיוחד, שלוו באמינות מופלגת ושרידות מרשימה של תא הנוסעים, צריכת דלק נמוכה במיוחד ביחס לג'יפים האמריקאים היחידים ששווקו לצידו בתחילת הדרך, ועלויות רכישה ואחזקה נמוכות מהמקובל. מנגד, נוחות הנסיעה שלו היתה זוועתית (השתפרה ב-1997), אחיזת הכביש שלו היתה נמוכה במיוחד בשל מבנה צר וגבוה וככל שעלתה המהירות בכביש המהיר כך הוא הפך למסוכן יותר. בשנת 1984 ביקש מגזין "טורבו" לערוך מבחן שיימשך כמה ימים, בו יחצה הסמוראי את ישראל מהחרמון ועד אילת מבלי לעלות על כביש סלול. היבואן סירב למסור מכונית למבחן מהסוג הזה, ולשם כך נשכרו צמד מכוניות מחברת השכרה למבחן המפרך. אמנם המסלול כלל בסוף גם שלל נסיעות כביש בתחומי הנגב, שם לא ניתן היה לרדת לשטחי אש, אך גם נסיעה ארוכה בחופי הים על החול ובמים (בימים בהם היה מותר), ואפילו סיפק חילוץ של ג'יפ אמריקאי ששקע בחול…
1984: סוזוקי סמוראי חוצה את ישראל מצפון לדרום במסע שנמשך כמה ימים ע"י מגזין טורבו
הצליח?
בסופו של דבר הרכב הצליח מאוד ונמכר במספרים מרשימים כבר בשנת השיווק הראשונה שלו 1984, אך בשנת 1985 הוא לא הגיע לארץ עקב המצב הכלכלי הגרוע, ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 ("עסקת החבילה") שנלחמה באינפלציה הגבוהה באמצעות הפחתה והקפאה של השכר, המחירים, האשראי ושער החליפין, מה שהפך את יבוא הסמוראי ללא כלכלי עבור היבואן. בשנת 1986 התחדש היבוא והרכב חזר לשוק המקומי ומאז כיכב הן בקרב לקוחות פרטיים, והן בקרב חברות השכרה, קיבוצים, חברות טיולים ועוד. כמויות גדולות שלו סופקו אגב לחברת ההשכרה באדג'ט, שהיתה מן הסתם באותה תקופה בבעלות חברת מכשירי תנועה יבואנית סוזוקי.
1992: "מבצע סמוראי" הגרלת ג'יפ סוזוקי במסגרת גיוס צעירים לבנק דיסקונט. (עיתון חדשות מאי 1992)
שרד לאספנות?
סוזוקי סמוראי שווק בארץ בשנים 1984-1998 ובהם נמכר בכמה אלפי יחידות. לאורך השנים הוא נהנה מסחירות גבוהה ושוק מצוין, כאשר דגמים שמורים מיד פרטית נמכרו בהרבה מעל למחירון. בשנת 1990 הצטרף לאולם התצוגה גם סוזוקי ויטארה שהיה הג'יפון העירוני הראשון בארץ, שהציע שדרוג משמעותי באיכות תא הנוסעים ובנוחות הנסיעה בעיר, לצד מראה סטייליסטי יותר ועדיין עם יכולות שטח נאות, מה שפגע במכירות הסמוראי שנמכר מעתה בעיקר לחובבי השטח האמיתיים. בשנת 1998 הוחלף הסמוראי ע"י הדור הראשון של הג'ימני. נכון להיות הסמוראי הפך למחזה נדיר על כבישי ישראל, אך ידוע על לא מעט מכוניות ששרדו, קיבלו לוחית רישוי אספנות ומוחזקות בידי אספני רכב. רובם אגב, עדיין מבקרים בשטח.
