הדור הראשון של סיאט איביזה היה הדגם הראשון של היצרן שלא השתמש באף חלק גוף חיצוני המשותף לדגמי פיאט, לאחר ההתנתקות משיתוף הפעולה המסורתי עם החברה האיטלקית. במשך 10 שנות שיווק הוא זכה להצלחה עם 1,342,001 מכוניות שנמכרו ברחבי העולם, ונהנה מתדמית ספורטיבית של רכב מעוצב לצעירים, כאשר האמינות ואיכות ההרכבה לא הרשימו לטובה. ב-1993 הוצג הדור השני של האיביזה, שהפעם כבר לא כלל שיתוף פעולה עם פורשה בפיתוח המנוע והגיר, אלא היה לאיביזה הראשונה שפותחה ויוצרה תחת כנפי בעל הבית החדש קבוצת פולקסווגן, עם הבטחה לשדרוג משמעותי באיכות ובאמינות.
סיאט איביזה דור 2
האיביזה החדשה הקדימה בכמה חודשים את הצגת הדור השלישי של פולקסווגן פולו, אשר חלקה עימה מכלולים רבים משותפים. כחלק מהמאמץ לפנות לקהל גדול מבעבר, הפכה האיביזה למשפחת דגמים שלמה שכללה גרסאות 3 ו-5 דלתות, גרסאות סדאן וקופה תחת השם "סיאט קורדובה" שתוכננו לסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות, גרסת סטיישן שימושית שענתה לשם "וריו" וגרסת טנדרון-מסחרית שענתה לשם "אינקה". מעצב העל האיטלקי ג'ורג'טו ג'וג'ארו הופקד על העיצוב (כמו בדור הראשון) והתוצאה סיפקה עיצוב צעיר ומדליק שללא ספק היה אחד מקלפיה החזקים. האיביזה החדשה צמחה גם בממדים עם אורך של 3.85 מטר (17+ ס"מ), רוחב של 1.64 מטר (3+ס"מ) וגובה של 1.42 מטר (3+ס"מ), אך בסיס הגלגלים נותר זהה לדגם היוצא ועמד על 244 ס"מ, שתורגמו לתא נוסעים לא מרווח במיוחד, למרות שימוש בשלדה החדשה של היצרן שהגיעה זמן קצר לאחר מכן גם לפולו החדשה. הדגם הוצע באירופה בלא פחות מ-12 מנועים לבחירה, כאשר יותר ממחציתם הגיעו גם לארץ.
סיאט איביזה דור 2: הפכה למשפחה שלמה של דגמים
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק בישראל בסוף 1993, הוצעה האיביזה בגרסה אחת שכללה מנוע 1.3 ליטר 55 כ"ס עם תיבת 5 הילוכים ידנית שהציעו ביצועים רחוקים מלהלהיב עם 17.3 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 155 קמ"ש. בשנת 1994 הצטרפו גם גרסת 1.6 ליטר ידנית 75 כ"ס שהניבה ביצועים טובים יותר עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.7 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש. עבור חובבי האוטומטיות, כיאה למותגים אירופאיים באותה תקופה שלא הצטיינו בשידוך מנועים קטנים לתיבה אוטומטית, הגיעה לכאן גרסת 1.8 ליטר 90 כ"ס ששודכה לתיבה אוטומטית 4 הילוכים וסיפקה 13 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 180 קמ"ש. במהלך אותה שנה הוחלפה גרסת ה-1.3 ליטר הבסיסית בגרסת 1.4 ליטר 60 כ"ס יעילה יותר, שסיפקה 16.1 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 157 קמ"ש.
בשנת 1998 הגיעה לארץ גרסת 1.4 ליטר מאובזרת שענתה לשם "Latino" ובמקביל הוחלפה הגרסה האוטומטית 1.8 ליטר בגרסת 1.6 ליטר אוטומטית 75 כ"ס שהאיצה ל-100 קמ"ש ב-15.6 שניות בדרך ל-166 קמ"ש מרביים, וצוידה בתג מחיר נמוך ביחס למתחרות, אולי בשל ביצועים עצלים יותר גם מול האחות החורגת מבית פולקסווגן שצוידה באותו מנוע, אך עם הזרקה רב נקודתית שהניב תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.9 שניות.
סיאט איביזה 1998- מתאימה לכל אחת
היתה גם איביזה GTI – היורשת לפיג'ו 205GTI?
ביולי 1993 הוטסו עיתונאי רכב ישראלים לפורטוגל להיכרות עם האיביזה GTI, בנהיגה חוויתית שהחלה בליסבון והסתיימה בברצלונה. את ההשקה סיכם כתב הרכב שאול גלאי ז"ל בעיתון "חדשות" בכותרת: "נמצאה יורשת ל-205 GTI"…משום שהשוק המקומי היה צמא למכונית ספורטיבית קטנה וזולה, בתקופה בה הצטמצמה למינימום רשימת הקטנות הספורטיביות והלוהטות שהוצעו במחיר שפוי, והיפניות הספורטיביות שהגיעו לכאן כבר לא ממש היו קטנות וזולות. ה-GTI הוצעה בתחילת הדרך עם מנוע הה-2.0 ליטר 8 שסתומים של הגולף GTI שהפיק 115 כ"ס ו-16.7 קג"מ, ויחד עם תיבה ידנית ומכלולים משודרגים (הגה, בלמים ומתלים) סיפקה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.3 שניות ומהירות מרבית של 195 קמ"ש שלוו בהתנהגות ספורטיבית ומהנה. יורשת אמיתית ל-205GTI היא לא באמת היתה, אך כנראה הכי קרובה לזה. מאוחר יותר השתדרג המנוע ל-16 שסתומים וההספק עלה ל-129 כ"ס.
ספטמבר 1997: האיביזה GTI מככבת ומנתקת 2 צמיגים מהאספלט על שער מגזין "אוטו". צילום: רונן טופלברג
1998 – אלופת העולם במירוצי ראלי מגיעה לישראל
בשנת 98' הגיעה לארץ האיביזה GTI המשודרגת, זמן קצר לאחר שזכתה במקום הראשון בקטגוריית הפורמולה 2 באליפות הראלי העולמית למכוניות בעלות הנעה 2X4 ומנוע עד 2.0 ליטר. הדגם החדש צויד במנוע 2.0 ליטר 150 כ"ס ו-18.3 קג"מ שנלקח גם הוא מהגולף GTI והביצועים שופרו ל-8.3 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 214 קמ"ש. יחד עם צבע ירקרק זרחני שהוצע בסגנון רכב המירוץ, סמלים אדומים, סט מדבקות חיצוניות לחידוד האווירה הספורטיבית, גג שמש, ספוילר אחורי וחישוקי "16 קלים ויפהפיים, הפכה ה-GTI החדשה לחלומם של רבים, ובמקביל שווקה לראשונה גם בגרסת "קופרה" אשר היתה זהה מכאנית ל-GTI, אך נהנתה מאבזור עשיר יותר עם מושב נהג מתוצרת RECARO, חישוקי גלגלים קרביים בצבע לבן, סט מדבקות "Cupra" לחידוד האווירה ועוד.
1998 :האיביזה GTI מוצעת לראשונה גם בגרסת Cupra
תא נוסעים איכותי בניחוח גרמני
את אחד היתרונות במעבר לבעלות פולקסווגן, סיפקה האיביזה בתא הנוסעים שסיפק עיצוב ותחושה גרמניים, ולמעשה היה כמעט זהה לתא הנוסעים של הפולו החדשה. איכות החומרים וההרכבה שופרו משמעותית ופתרו נקודת תורפה של הדור היוצא שסבל מתא נוסעים שמיהר להזדקן, אך יחד עם השיפור הופיעו עם הזמן גם המחלות המוכרות של פולקסווגן, כמו חלונות חשמל שמיהרו להתקלקל, נורות בלוח השעונים שנשרפו בקצב מהיר ועוד. הדגם שווק בגרסאות הבסיס CLX עם אבזור דליל שכלל בעיקר מזגן, הגה כח ופגושים בצבע הרכב, בעוד גרסת ה-GLX המאובזרת כללה גם צמד חלונות חשמל ונעילה מרכזית. ב-1995 הוצעה גרסת בסיס חדשה ל-1.4 ליטר שצוידה בכרית אוויר בודדת אשר כוונה בעיקר לחברות השכרה, בעוד רמת הגימור CLX זכתה לצמד כריות אוויר.
תא הנוסעים המקורי של גרסת ה-GTI, היה פשוט מדי ולא סיפק במיוחד אווירה ספורטיבית
1998- מגיעה גרסת דיזל חסכונית
פחות משנתיים לאחר שהתיר משרד התחבורה יבוא של מכוניות פרטיות מונעות במנוע דיזל, במהלך שגרם להרחבה דרמטית של מגוון דגמי הדיזל שהוצעו בארץ, הצטרפה לראשונה גם האיביזה למשחק עם דגם ה-TDI שהוכיח שרכב דיזל חסכוני יכול להיות גם מהנה לנהיגה. הדגם צויד במנוע טורבו-דיזל 1.9 ליטר שהפיק 90 כ"ס ו-20.6 קג"מ שהוצע בשידוך לתיבת הילוכים ידנית ויחד סיפקו תאוצה ב-12 שניות ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית של 180 קמ"ש וצריכת דלק של 20 ק"מ לליטר. הדגם כלל אבזור בסיסי יחסית, כולל צמד כריות אוויר ו-ABS, אך עם מחיר של 85,000 שקל הוא היה יקר מדי לסופר-מיני, אפילו יקר יותר מסיטרואן קסרה דיזל המשפחתית והגדולה יותר (81,000 שקל) שגם ניצחה אותו במבחן השוואתי. מאוחר יותר, במטרה להוזיל את גרסת הדיזל ולהפנות אותה יותר לציי רכב, הוחלף הדגם בגרסת SDI פשוטה יותר בעלת 68 כ"ס בלבד.
מרץ 1998: סיאט איביזה TDI מככבת על שער מגזין "אוטו" במבחן השוואתי בו הפסידה לקסארה דיזל. צילום: יואל פלרמן
2000 – מתיחת פנים מקיפה
בינואר 2000 נחתה בארץ האיביזה המחודשת עם עיצוב מחודש ועגלגל יותר בחזית, עדכון לחלקה האחורי וחישוקי גלגלים חדשים. בתא הנוסעים נרשמו דשבורד איכותי בעיצוב חדש לחלוטין, איכות הרכבה גבוהה יותר, מושבים חדשים ורמת גימור עשירה יותר שכללה אופציה למחשב דרך ובקרת אקלים דיגיטלית. במקביל, שודרגו מנועי ה-1.6 ליטר ל-100 כ"ס ו-14.8 קג"מ, והתאוצה בגרסה האוטומטית 1.6 ליטר התקצרה ל-12.5 שניות. בכך יישרה האיביזה קו מבחינת האיכות עם הפולו החדשה אך נהנתה ממחיר זול משמעותית. בגזרת הספורטיביות פסק השיווק של דגמי ה-GTI ומעתה הוצעה הגרסה הספורטיבית כ-"איביזה טורבו ספורט", עם מנוע טורבו 1.8 ליטר 20 שסתומים עם 156 כ"ס, שהאיץ ב-7.9 שניות ל-100 קמ"ש בדרך ל-218 קמ"ש מרביים. מחירה היה תחרותי ועמד על 100 אלף שקל.
2001: סיאט איביזה מתעדכנת במתיחת פנים מקיפה
שרדה לאספנות?
הדור השני של סיאט איביזה שווק בארץ בשנים 1993-2003 וממנו נמכרו בארץ כ-5,000 רכבים. ברוב השנים הוא לא הצליח להתמקם בצמרת המכירות של קטגוריית הסופרמיני, אך ב-3 השנים הראשונות לשיווק מכר מעל ל-1,000 מכוניות מדי שנה, עם פעילות נרחבת בשוק הפרטיות לצד מכירות נאות של דגמי ה-1.4 ליטר הבסיסיים לחברות השכרה. ביחס לדור הראשון מדובר היה במכונית הרבה יותר איכותית ואמינה, אולם האופי הצעיר והספורטיבי בגרסאות הבסיס קצת הלך לאיבוד. התמקדות בלקוחות פרטיים ופעילות מועטה יחסית בציי הרכב מנעו ממנה להפוך לרבת מכר בקבוצה. נכון להיום מרבית מדגמי האביזה דור 2 כבר נעלמו מהכבישים, ולפי נתוני משרד הרישוי שרדו 50 מכוניות בלבד שעדיין נעות על הכביש עם רישוי פעיל, מהן 3 מדגמי ה-GTI, כ-20 מדגמי הספורט 156 כ"ס, צמד דגמי TDI, כ-19 דגמים ידניים 1.4 ו-1.6 ליטר, 6 דגמים אוטומטים 1.6 ליטר ואפילו איביזה ראשונה מהדור השני שזכתה ללוחית אספנות.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה.
