מותג הרכב סמארט היה מותג פורץ דרך בשוק הרכב בסוף שנות ה-90, כאשר החליט להביא לעולם מכונית זעירה שתהיה פיתרון אולטימטיבי לתחבורה עירונית, עם יכולות מציאת חניה מרשימות, חיסכון משמעותי בדלק ועל הדרך להיות גם סטייליסטית ואופנתית. "אם 90% מהזמן הרכב עומד ובממוצע רק 1.2 אנשים נוסעים בו בכל נסיעה, מי בכלל צריך את המושב האחורי" טענו בחברה, שהיתה שותפות של מרצדס עם יצרנית השעונים סווטש. ההתחלה בעולם היתה קשה מהצפוי ורק 90,000 מכוניות נמכרו בשנת השיווק הראשונה, נתון שהוביל את החברה לפתח קשת דגמים רחבה יותר שתאפשר לה לשרוד, אך המותג נקלע בהמשך לקשיים והתקשה לשרוד, עד שב-2019 נרכשו כ-50% מבעלות החברה בידי קונצרן ג'ילי הסיני, שהפך לשותף של מרצדס והציג דור חדש של מכוניות (חשמליות בלבד) שהחל להגיע לשוק. לרגל השקתו המחודשת של המותג בישראל בחודשים הבאים (בע"ה), יצאנו הפעם לסיקור של הדור הראשון של סמארט ופעילותו בישראל.
קטנטנה, סטייליסטית ומסובבת ראשים
הסיפור של סמארט החל עוד ב-1992 כרעיון של יצרנית השעונים סווטש שהתקשרה עם חברת פולקסווגן במטרה לפתח ולייצר מכונית מיקרו עירונית יעילה שתונע ע"י מערכת היברידית או חשמלית. קצת מאוחר יותר נרתעה פולקסווגן מהפרויקט ושלל מחלוקות עם סווטש גרמו לפרישתה מהפרויקט. לחלל הזה נכנסה מרצדס ב-1994 שהאמינה ברכב החדשני אך סוכם שיוותרו על דגמי ההייבריד והחשמל כדי להוזיל עלויות ולהקל על הפיתוח. בשנת 1998 הוצגה לראשונה הסמארט (ששמה ההתחלתי היה 'סמארט סיטי קופה') בתערוכת הרכב של פרנקפורט, שהציעה מכונית מיקרו המיועדת בעיקר לשימוש עירוני יעיל, עם עיצוב מתוק ושובה לב שהפך אותה לסנסציה על הכביש ואפשרות ייחודית להחנות במאונך למדרכה ("על הצד") כך שהסתפקה במציאת מקום חניה באורך של פחות מ-2 מטרים. המידות היו פצפוניות עם מרכב דו מושבי באורך 2.54 מטר ורוחב של 1.51 מטר, אך עם נתון גובה של 1.51 מטר היא סיפקה תא נוסעים מרווח למדי לצמד הנוסעים. בסיס הגלגלים עמד על 181 ס"מ ונפח תא המטען היה צנוע והסתפק ב-150 ליטר בלבד, אך מעבר לכך נתפס הרכב כצעצוע אופנתי, וכשנמאס ללקוחות משילוב הצבעים של רכבם, ניתן היה גם להחליף את חלקי המרכב עשויים הפלסטיק לחדשים בצבעים שונים במהירות, אך העלות בארץ היתה גבוהה ונעה בין 7,000 ל-14,000 שקל ואף לקוח פרטי ישראלי לא טרח לעשות החלפה כזאת.
מגדל סמארט בניס צרפת, אחד מיני רבים שהוצבו באירופה כסניפי מכירה. (צילום: ששי כהן)
שיווק חדשני: מגדלי סמארט עם אספקה ב-3 דקות!
בדצמבר 1998 הוטסו קומץ עיתונאי רכב ישראלים לפאריס להשקת הסמארט החדשה אשר גם יוצרה בצרפת, שם נחשפו ליכולות הנהיגה שלה ולשיטת השיווק החדשנית שכללה "מגדלי סמארט" שפוזרו ברחבי אירופה וכללו מגדל בין 8 קומות שבו מאוחסנות 27 מכוניות סמארט בשילובי צבעים שונים וברמות גימור שונות, עם הבטחה לספק סמארט חדשה בתוך 3 דקות בלבד. כלקוח סמארט בחלק ממדינות אירופה, הוצעה גם תוכנית "סמארט Move" שכללה תלושים לשכירות רכב גדול יותר בשעת הצורך, הנחות לשימוש משולב עם רכבת, חניה מוזלת בערים רבות, שירותי רכב שיתופי, והסכמי אחזקה שיקלו על בעלויות הרכב ויסייעו להבטחה לפיתרון התחבורתי העירוני האולטימטיבי.
בעת ביקורי בצרפת ב-2001 במרכז המכירה החדשני של סמארט.
סמארט מגיעה לישראל
בתחילת 2002 ובאיחור ניכר מהעולם הגיעו מכוניות בודדות ראשונות לארץ ע"י כלמוביל יבואנית מרצדס, אך השיווק הרשמי נדחה והחל רק בספטמבר 2002 כדגמי 03', אשר הוצבו בתוך אולם התצוגה של האחות היוקרתית. לסמארט היתה הנעה אחורית ומנוע טורבו מרכזי 599 סמ"ק בתצורת 3 צילינדרים שהפיק 61 כ"ס ו-8.2 קג"מ. למנוע שודכה תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית עם מצמד בודד והודות למשקל קליל של 700 ק"ג, הביצועים היו סבירים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16.8 שניות, מהירות מרבית של 135 קמ"ש וצריכת דלק של 20 ק"מ לליטר בממוצע. עיצוב תא הנוסעים היה צבעוני ועליז וכלל אופציה לשעון זמן אנלוגי מתוצרת סווטץ' ומד סל"ד שהוצבו על גבי מוטות כמו מחושים ותרמו לאווירה הכללית המדליקה, אך הגה כח ומראות חשמליות נעדרו מהתפריט הסטנדרטי.
אני והסמארט בתערוכת פאריס 2004: קולקציית עיצובים ייחודית.
רמת האבזור "Pulse" כללה חישוקי סגסוגת "15, מזגן מקורי, צמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית ומחשב דרך, כאשר מפרט הבטיחות היה נדיב וכלל צמד כריות אוויר, ABS ובקרת יציבות, לצד צמיגים אחוריים רחבים (175/15) שנועדו לשמור על הסמארט יציבה במיוחד לאחר הפאדיחה שקרתה למרצדס עם הדור הראשון של ה-A קלאס ועל הדרך עזרו לה לקבל 3 כוכבים במבחן הריסוק. כאופציה, יכולתם לרכוש את הסמארט גם בגרסת קבריולט עם גג בד מתקפל חשמלית. בהמשך הוחלף מנוע ה-600 סמ"ק במנוע טורבו 700 סמ"ק 74 כ"ס.
ינואר 2002: סמארט קבריולט במבחן במגזין "הגה". הבוחן בתמונה הוא קובי ליאני, כיום דובר קבוצת לובינסקי. צילום: תומר פדר
שיווק נרחב אך ללא הצלחה
למרות העניין שיצרה הסמארט על הכביש והיותה אביזר אופנתי, בארץ לא מיהרו ממש לרכוש אותה. עם מחיר התחלתי יקר שהחל מ-91,000 שקל לגרסת ה-PURE הבסיסית ועלות תוספות כמו שעון זמן 'סווטש' ב- 870 שקל, מד סל"ד ב-800 שקל, רדיו-דיסק ב-1,300 שקל, מראות חשמליות ב- 1,850 שקל והגה כוח ב-5,000 שקל, שהביאו את מחירה למעל ל-100,000 שקלים, בשעה שמכוניות מיני נמכרו בארץ ב-60 ומשהו אלף שקל. ברמת המחירים הנ"ל התקשו הלקוחות לאמץ את המכונית הזעירה שבינתיים ספגה ביקורת גם על נוחות נסיעה גרועה, מנוע רועש וגיר רובוטי מקפץ שסיפקו סוג של תחבורה בסיסית ורחוק ממה שציפו הלקוחות לקבל ממותג של מרצדס.
חכמה חכמה… אבל לא תופסת תחת. פרסומת לסמארט בישראל עם שברולט קפריס קלאסיק…
נמכרה לחברות לצרכים פרסומיים
בשל הביקוש הנמוך בקרב הלקוחות הפרטיים, ניסתה היבואנית לשווק את הרכב (בדומה לעולם) כמוצר תדמיתי עבור חברות שיהווה סוג של פרסומת ניידת. כך למשל חברת פלאפון תקשורת רכשה 10 רכבי סמארט עבור סוכני המכירות של מותג הצעירים שלה בזמנו "אסקייפ". בעקבותיה שכרה גם חברת פרטנר כמה מכוניות. חברת מי עדן סיבסדה מכוניות משולטות ללקוחות פרטיים וחברת "דביס" (בעבר זרוע הליסינג של כלמוביל) הציעה עסקת ליסינג תפעולי לחברות במחיר של 2,500 שקל לחודש, מחיר שהיה גבוה יחסית, אך סיפק במקביל לרכב פרסום מאסיבי על הכביש במחיר הנמוך משמעותית ממחיר פרסום שלט חוצות שעמד בזמנו על 4,000 שקל לחודש. מאוחר יותר הוזלה הסמארט ב-10,000 שקלים ומחירה החל מ-79,900 שקל, אך גם זה לא ממש סייע למכירות.
אמנם נראית נטושה, אבל אחת מ-15 קבריולטים ששרדו ונוסעות עם רישוי פעיל.
תשרוד לאספנות?
הדור הראשון של סמארט פורטו שווק בארץ עד שנת 2002 ובסה"כ עלו לכביש כ-261 מכוניות עד שהוחלף ע"י הדור השני, אז שונה גם שמה לסמארט פורטו (fortwo). מתוך המכירות רק 15 מכוניות הגיעו בגרסת הקבריולט ורק 97 מכוניות שווקו עם מנוע ה-599 סמ"ק עד שהוחלף המנוע ל-699 סמ"ק. השנים בהן נמכרו הכי הרבה מכוניות היו 2003 עם 87 מסירות ו-2004 עם 101 מסירות. בשל מחיר יקר להחריד, עלויות אחזקה גבוהות במוסך וביקורת נוקבת אודות נוחות הנסיעה, הסמארט התקשתה להתרומם כאן וסבלה מביקוש נמוך שרק מעטים התאהבו ביכולותיה העירוניות המופלגות. נכון להיום ובאופן מפתיע משהו, מרבית המכוניות שנמכרו בארץ עדיין נעות על הכביש, כאשר לפי נתוני משרד הרישוי שרדו 187 מכוניות מהן 7 קבריולטים ואפילו דיזל 800 סמ"ק אחת (שנחשבה בזמנו למנוע הדיזל הנקי בעולם) שהגיעה ביבוא אישי ועדיין נוסעת. האם אחת מהן תחזיק מעמד ותירשם כאספנות? כמעט בטוח שכן ובהחלט היא ראויה לכך.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
