פיג'ו 104 נחשפה לראשונה בתערוכת הרכב של פאריס בשנת 1972, והיתה התשובה של פיג'ו לקטגוריית הסופר-מיני החדשה שנולדה באירופה שנה קודם, עם השקת פיאט 127 חלוצת הקטגוריה, ואחריה גם רנו 5. עבור פיג'ו, מדובר היה גם במכונית הקטנה של היצרן שמותגה כאחות קטנה ל-204, והדגם השתייך לדור חדש של מכוניות קטנות באירופה שעברו להנעה קדמית ומנוע רוחבי, אשר הציעו מרווח פנים נאה המגובה בשימושיות טובה ומחירים נמוכים יחסית שהפכו אותם ללהיטים. ה-104 צוידה בעיצוב שגרתי של מכוניות פיג'ו לעידן ההוא ונחשבה למכונית נאה אך רחוקה מלהיות חדשנית או מפתה. זאת אולי היתה הסיבה שבה בחלק מהשנים הסלוגן של המכונית היה: "עליך לנסוע בה כדי להעריך אותה", משום שהעיצוב החיצוני לא ממש היווה מגנט ללקוחות… בארץ היא הצטרפה למשפחת דגמי פיג'ו שכללה גם את ה-204,304, 504 וטנדר ה-404.
פיג'ו 104 מגיעה לישראל
בשנת 1974 החלה "דוד לובינסקי" בשיווק ה-104 בישראל שהצטרפה לשוק המכוניות הקטנות שהחל לפרוח. מדובר היה במכונית הקצרה ביותר בקטגוריה, עם אורך של 3.58 מטר (הקצר בס"מ מקיה פיקנטו הנוכחית), אך מדובר היה במכונית מרווחת מהמקובל שסיפקה מרווח נאה לחמישה נוסעים (בסטנדרטים של אז), ואף כתבי הרכב שיבחו את מתכנני המכונית על שהצליחו לספק תא נוסעים שתואר בפיהם כמרווח בסגנון של אלפא סוד ופולקסווגן גולף המשפחתיות יותר.
אחת הסיבות למרווח הפנים הנדיב היתה ציודו של הרכב במנוע קדמי שהותקן לרוחב המכונית, בצורה שאפשרה הארכת תא הנוסעים על חשבון תא המנוע. מדובר היה במנוע חדש שהורכב בהטיה כשתיבת ההילוכים שכנה מתחתיו. מנגד ספגה המכונית ביקורת על כך שכללה מרכב בתצורת האצ'בק 5 דלתות שימושית, אך בפועל מדובר היה במכונית "סאלון" 4 דלתות פחות שימושית עם תא מטען נפרד מתא הנוסעים בתחילת הדרך. האבזור כלל מערכת חימום ואיוורור, מנעול הגה למניעת גניבה ואופציה לספסל אחורי מתקפל ורדיו.
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק הוצעה כאן ה-104 עם מנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 954 סמ"ק שהפיק 46 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים ידנית עם 4 הילוכים. מדובר היה במנוע גמיש יחסית בפעולתו ויחד עם משקל קליל של 760 ק"ג בלבד, מדובר היה במכונית זריזה ונעימה לנהיגה. המהירות המרבית עמדה על 135 קמ"ש ובשיוט עדין מחוץ לעיר הציעה המכונית צריכת דלק של 17.2 ק"מ לליטר במהירות של 80 קמ"ש. יבואני פיג'ו הדגישו בפרסומים גם את היותה חסכונית לאחזקה, כאשר אגן השמן שלה שימש הן את המנוע והן את תיבת ההילוכים, נתון שגרם לאחזקה זולה יותר במוסכים. מעבר לכך היא צוינה לחיוב בנוחות הנסיעה, אחיזת הכביש הגבוהה וההגה המתקשר. במבחן שערך לה כתב מעריב בזמנו אמיר זיו-אב, הוא תיאר את חוויותיו מהנהיגה: "ביצועי הרכב טובים למדי: בתאוצה מקסימאלית במישור, עם נוסע נוסף לידי, הגעתי מ־0 ל-100 קמ"ש תוך 19 שניות". אבזור הבטיחות כלל מעצורי דיסק קדמיים וסגרי בטיחות בדלתות האחוריות למניעת פתיחת דלת לא רצויה מצד ילדים.
קמפיינים שיווקיים רבים
הגעתה של מכונית הסופר-מיני הזולה של פיג'ו לארץ לוותה בקמפיינים שיווקיים רבים, בהם הדגיש היבואן את מימדייה הקצרים של המכונית שאפשרו נהיגה קלילה בתוך העיר הצפופה. זה לא הפריע להם אגב לפרסם את הרכב עם משפטים די משעשעים כמו "4 דלתות הקצרה ביותר באירופה" ובאותה פרסומת לתאר אותה גם כ-"מכונית סאלון אמיתית"… ובפרסומים הודגש גם היותה של המכונית חסכונית במיוחד בדלק עם קמפיין פרסום נרחב (כולל סרטון פרסומת לטלוויזיה) עם הסלוגן "גור האריה החסכוני של פיג'ו". מדובר היה בקמפיין שבימינו בחיים לא היה עובר אישור, עקב בעיות בטיחות כמו עישון בתחנת דלק, נסיעה בלי חגורות בטיחות קדמיות ועוד לא התחלנו לדבר על עישון בתוך רכב שנוסעים בו גם ילדים… העיקר הפרסומת הסתיימה עם הג'ינגל "נוחות ובטיחות פיג'ו"…
קמפיין נדיר עם אריות בספארי
כחלק מאימוץ משפטים כמו "גור האריה" ו- "הארי שבחבורה" שמיתגו את פיג'ו כמלך החיות (או המכוניות), הופק בקיץ 1975 קמפיין נדיר בספארי ברמת גן בו צולמו אריות והגורים שלהם (כפיר) עם דגמי פיג'ו השונים. בקיץ 1978 יצאה לובינסקי במסע פרסום חדש, בו קראה לאנשים להגיע לסוכנויות לנסיעת מבחן על הדגם, ולאחר מכן למלות גלויה ולהשתתף בהגרלה (בלי התחייבות של הלקוח לבצע רכישה) בה הוגרלה בסיומו של המבצע חופשה זוגית בפריס ל-3 ימים. כדי לעודד לקוחות פוטנציאלים להגיע, הוגרלו בנוסף 350 "פרסי עידוד" זולים יותר.
הרכב של סגני האלופים והצטרפות גרסאות חזקות יותר
בתחילת 1977 הגיעה לארץ מתיחת פנים של הדגם שכללה עדכוני עיצוב בחזית ומאחור ומעבר סוף סוף למרכב 5 דלתות האצ'בק שימושי יותר, כאשר דלת תא המטען נפתחה יחד עם החלון האחורי. בנוסף, החל שיווקו של הדגם גם עם מנוע בנזין 1,124 סמ"ק חזק יותר וברמת גימור SR מאובזרת יותר, שסיפק כבר מהירות מרבית של 145 קמ"ש. בתחילת שנות ה-80 הוצעה המכונית גם עם מנוע 1,219 סמ"ק. בשנת 1981 החל משרד הביטחון לרכוש את ה-104 כרכב החדש של סגני האלופים שהחליף בהדרגה את הרום כרמל הישראלית.
שרדה לאספנות?
פיג'ו 104 שווקה בארץ בשנים 1974-1984 במהלכם עלו לכביש אלפי מכוניות שהפכו אותה לפופולרית יחסית על הכביש. לאורך השנים מדובר היה במכונית יעילה, נוחה וחסכונית בדלק, שהיתה פופולרית הן בשוק הפרטי והן בשוק העסקי ובציי הרכב בחברות ההשכרה. נכון להיום שרדו לא מעט מכוניות בארץ שקיבלו רישוי אספנות, ומדי כמה זמן מתגלות מכוניות נוספות שמוצעות למכירה לפרויקטים של שיקום.