בשנת 1985 הציגה אוטוביאנקי בתערוכת הרכב של ז'נבה את ה-Y10, מחליפתה של ה-A112 (שפשוט כונתה בארץ "אוטוביאנקי" או "ג'וניור") ששינתה כיוון ובמקום להיות פחות מכונית מיני פשוטה, זולה וספרטנית, הרבה יותר מכונית מיני סטייליסטית וייחודית, או אם תרצו, מכונית המיני הקטנה והיוקרתית הראשונה בישראל. עבור אוטוביאנקי, מדובר היה ברכב חדש לחלוטין שהציג התקדמות עצומה מול הדגם המוחלף שהיה כבר וותיק מאוד ויוצר ברציפות 15 שנה. ה-Y10 החדשה פותחה על בסיס שלדת הפיאט אונו (אוטוביאנקי היה מותג בבעלות פיאט) ונחשבה לחדשנית יחסית בעולם הרכב, ואף זכתה במקום השני בתחרות מכונית השנה באירופה 1986 (הפסידה לפורד סקורפיו).
המטרה: מכונית נחשקת כמו תיק יד יוקרתי עבור נשים
בפיתוח ה-Y10 ביקשו בחברת האם פיאט לעצב מכונית דגל שתזוהה בעיקר עם מותג לנצ'יה ותהיה סטייליסטית ונחשקת כמו תיק יד יוקרתי עבור נשים או כבושם מהודר עבור גברים. עיצוב הרכב הוטל על סדנאות פינינפרינה וג'וג'ארו הנחשבות וכן על מחלקת העיצוב הסטייליסטית של פיאט, אך בסופו של דבר נבחר העיצוב של מחלקת הסטייל של פיאט, שלדעתם הציג עיצוב איטלקי מרשים ומתקדם לאותה תקופה. מרכב הרכב היה קופסתי משהו בעיצובו וכלל חלק אחורי שנחתך בחדות ודלת תא המטען הגיעה בתחילת הדרך בצביעת שחור מאט שהעניקה לרכב עיצוב ייחודי. מעבר לכך היא היתה מכונית אווירודינמית למדי עם מקדם גרר נאה של 0.31cd ומבחינת ממדים זו היתה מכונית מיני עירונית יעילה להפליא עם אורך של 3.39 מטר, רוחב של 1.51 מטר וגובה של 1.42 מטר, שהפכו אותה לקלה במיוחד לנהיגה בסביבה עירונית צפופה. בתוך תא הנוסעים מדובר היה בסוג של מכונית פרימיום, שכללה לוח שעונים מפואר ומרובה מתגים ואבזור, וברשימת האופציות שלה יכולתם לקבל חישוקי גלגלים בסגנון של אונו טורבו ופתיחה חשמלית גם לצמד חלונות הצד האחוריים!
אוטוביאנקי Y10 "פילה" בכתבה מעיתון חדשות יוני 1987. בכל הכתבות מאותם השנים, הדגישו את היותה מכונית אידיאלית לנשים (ורצוי מצליחות)
היצע הדגמים בישראל
בשנת 1986 החלה טלקאר (יבואנית אוטוביאנקי, לנצ'יה ודייהטסו באותה תקופה) בשיווק ה-Y10 בישראל, כאשר הגרסה הפופולרית של הדגם היתה גרסת ה-"fire" הבסיסית, שכללה מנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 999 סמ"ק שהפיק 45 כ"ס ו-8.4 קג"מ ושודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים והנעה קדמית. עם יחידת הכח הנ"ל הציעה המכונית תאוצה ל-100 קמ"ש ב-15.7 שניות ומהירות מרבית של 145 קמ"ש, אך הודות למשקל קליל של 780 ק"ג, מנוע גמיש והיגוי חד וספורטיבי היא הוגדרה במבחני הרכב בעיתונות המקומית כ-"חיה עירונית חסכונית עם ביצועים טובים", אך עם נוחות נסיעה קופצנית. לצידה שווקה בכמויות קטנות יותר גרסת הטורינג 1,049 סמ"ק שהפיקה 57 כ"ס (15.2 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 155 קמ"ש) וכמויות קטנות של ה-Y10 טורבו הגיעו לארץ מצוידות במנוע ה-1,049 סמ"ק טורבו שהעלה את ההספק ל-84 כ"ס והציע ביצועים נמרצים עם 9.6 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 180 קמ"ש.
1987: פרסומת אוטוביאנקי Y10
רמות גימור בשיתוף מותגי אופנה וגרסה אוטומטית עם גיר של סובארו
עם התחלת שיווק הרכב בישראל, מרבית המכוניות שנמכרו כאן היו מרמת הגימור LX שהיתה מאובזרת מאוד וכללה חלונות חשמל, נעילה מרכזית, תא נוסעים מהודר עם לוח שעונים עשיר, בקרת אקלים, טסות לגלגלים ועם אופציה לחישוקי גלגלים קלים וגג שמש נפתח ידנית. כחלק מתיוגה כמכונית אופנתית, היא הוצעה בחו"ל בשלל גרסאות שפותחו בשיתוף בתי אופנה, כאשר לארץ הגיעה בשנת 1987 ה-Y10 פילה (FILA – שמוכרת לכם היום מנעלי הספורט ולבוש ספורטיבי) שכללה פגושים ודלת תא מטען בצבע לבן, קישוטי חוץ בצבע אדום פרארי, מושבים עם לוגו של FILA ועוד כמה עדכונים קוסמטיים. גרסה זו הפכה להיות אגב הפופולרית בארץ בשל תוספת מחיר לא גבוהה. בשנת 1990 הגיעה לארץ מתיחת פנים לדגם שכללה גריל בעיצוב מעט שונה, החלפת השם ללנצ'יה Y10 ותוספת של מנוע 1.1 ליטר מוזרק שהפיק 57 כ"ס שהוצע בשידוך לגיר ידני או לראשונה גם בגרסה אוטומטית רציפה (מתוצרת סובארו) "Y10 סלקטרוניק" (17.5 שניות ל-100 קמ"ש). את גרסת הטורבו החליפה ה-Y10 GTie שהציעה ביצועים פחות טובים עם מנוע ה-1.3 ליטר 78 כ"ס שהציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12 שניות ומהירות מרבית של 175 קמ"ש.
פרסומת אוטוביאנקי Y10 פילה
תמחור גבוה
עם התחלת השיווק בארץ בתחילת 1986, התייקרה ה-Y10 מול הג'וניור היוצאת בקרוב ל-20% במחיר והיתה למכונית המיני היקרה ביותר בארץ עם תג מחיר בסיסי של 17,930 שקל לגרסת ה-1.0 ליטר fire, שהיה גבוה ממחירן של כמה מכוניות סופר-מיני גדולות יותר כמו סובארו ג'סטי שעלתה 15,000 שקל, סיאט איביזה 1.2 ליטר כ-14,500 שקל, סוזוקי אלטו כ-15,000 שקל ואפילו פיאט אונו 45 שעלתה 17,700 שקל. לאורך השנים תויגה המכונית ע"י היבואן כרכב סטייליסטי, ייחודי ויוקרתי (בסגנון של אאודי A1 של ימינו לדוגמה), והמכונית התחבבה כמו קודמתה בעיקר ע"י נשים. בשנת 1987 זכתה גם מלכת היופי החדשה של ישראל ימית נוי באוטוביאנקי Y10 כמכונית הפרס שהוענקה לה ע"י שבועון "לאשה".
מלכת היופי ימית נוי על גג רכב הפרס שנמעך למרות 57 ק"ג קלילים של הדוגמנית… ולצידה יעל גרטלר נערת ישראל. צילום של שמואל יערי, עיתון לאשה 1987
הצליחה?
נתוני המכירות של ה-Y10 היו טובים בתחילת הדרך, אך בהמשך, לאחר קבלת הסמל של לנצ'יה ותג מחיר בהתאם, ירדו מהותית. בתקופות מסוימות אפילו הופסקו כליל. לאור הפתיחה החיובית דווקא לדגם, בשנת 1987 זכה רמי אונגר (הבעלים של טלקאר) בתואר האצולה האיטלקי היוקרתי, בשל תרומתו ליחסי המסחר בין ישראל לאיטליה (ביבוא לנצ'יה ואוטוביאנקי), במהלך שבו הרימו גבה יבואני פיאט שמכרו כמות גדולה משמעותית של מכוניות איטלקיות ולא זכו ליחס דומה מצד האיטלקים. לאורך השנים אופיינה המכונית כרכב עם "אמינות איטלקית", מה שאומר שתא הנוסעים המאובזר שלה סיפק שלל בעיות וסבל מאיכות ועמידות נמוכים מאוד בשמש הישראלית, מנגנוני חלונות חשמל ששבקו חיים מוקדם מהצפוי והחלפתם היקרה גרמה למעבר משמעותי של חלק גדול מהלקוחות לחלונות עם תפעול ידני ועוד. מנוע ה-FIRE נחשב לאמין למדי, אך מסביבו מערכות הקירור והקרבורטור התגלו כבעייתיות לצד שלל צרות נוספות. בסקירת הרכב כמשומש שפרסם מגזין "אוטו" בשנת 1996, סיכם הכתב את הרכב המאובזר במשפט: "מרבה נכסים מרבה דאגה"…
פעם התלהבתי להצטלם עם רכב כזה… Y10 של חיילת ששירתה איתי ונהנתה מאישור כניסה עם הרכב לתוך הבסיס…
שרדה לאספנות?
אוטוביאנקי/ לנצ'יה Y10 שווקה בארץ בשנים 1986-1993 ולא הצליחה לשחזר את הצלחת הג'וניור הקודמת שנמכרה בקצב של אלפי מכוניות בשנה, משום שבניגוד לג'וניור היוצאת שהיתה מכונית מיני פשוטה וזולה לרכישה ואחזקה, הדגם החדש והסטייליסטי מוצב גבוה משמעותית והפך ליקר למדי. באירופה מדובר היה דווקא בדגם המצליח ביותר של לנצ'יה באותם השנים ובסה"כ יוצרו ממנו 1,133,744 יחידות עד שפסק השיווק ב-1995. נכון להיום, נעלמה המכונית כבר מהכבישים בארץ, ואף לא מצאנו אף אחת כזאת למכירה בלוחות היד 2, אך ידוע על כמה מכוניות בודדות ששרדו וככל הנראה לפחות אחת כבר עם רישוי אספנות.
