בשנת 1983 חשפה אלפא רומיאו את ה-33, משפחתית קומפקטית וספורטיבית חדשה שהחליפה את אלפא סוד האגדית, אותה קומפקטית ספורטיבית שסימלה עידן חדש באלפא שכלל מעבר להנעה קדמית ומנועי בוקסר, אך סבלה מבעיות אמינות רבות וריבוי מקרי חלודה מוקדם מהצפוי. זקני חובבי הרכב בארץ יספרו לכם שהדגמים הראשונים של אלפא סוד נחתו בארץ בינואר-פברואר 1974, החלידו במרץ אפריל 1974, עברו פחחות וצבע במאי יוני 1974, החלידו שוב באוגוסט 1974 ובסוף נמכרו כסוג של מסננת בשנת 1975 לפראיירים שענו לשם "רוכשים"…היו גם כאלה שביקשו להחליף במשרד התחבורה את שמה הרשמי של "אלפא סוד" ל-"אלפא חלוד". יחד עם זאת ולמרות הכל, הסוד היתה משפחתית ספורטיבית שהציעה חווית נהיגה מרגשת ונדירה, הפכה לנחשקת בקרב חובבי הנהיגה, ואל הנעליים הרחבות האלה היתה צריכה להיכנס ה-33 החדשה.
אלפא 33 מגיעה לישראל
כבר בתחילת 1984 החלה "קפריש" היבואנית (שייבאה לארץ גם את דגמי סיאט) בשיווק הדגמים ראשונים של ה-33 בישראל. מבחינה מכאנית, היא הייתה בעצם אבולוציה של קודמתה וחלקה עימה מכלולים רבים, אך העיצוב היה חדש לחלוטין והציע מראה ספורטיבי ומפתה, שרבים הכתירו אותה כמשפחתית היפה ביותר באותם ימים. גם עיצוב הפנים סימל קפיצת מדרגה וכלל לוח שעונים מרשים עם שלל שעונים ונורות בקרה, אך במבחן שערך לה עיתון "מעריב" עם הגעתה לארץ, נרשמו תלונות חמורות בסעיף האבזור, כאשר בגרסת ה-1.2 ליטר את מד הסל"ד החליף שעון זמן (לא יפה ככה במכונית ספורטיבית) וחמור מזאת, הוא היחיד שעבד "כמו שעון" ברכב המבחן החדש, כאשר מד המהירות, הדלק וחום המנוע זייפו או לא עבדו כליל. בנוסף, גם מפשיר האדים סירב לפעול וכשהכתב היה כבר עצבני וביקש להדליק סיגריה (פעם היה מותר לעשן ברכבי מבחן), אז המאפרה הנשלפת נתקעה במקומה וסירבה להישלף. אז באלפא הבטיחו שדרוג משמעותי באיכות הגימור ואמינות הרכב, לא משהו שממש עמדו בו בתחילת הדרך, אך לפחות הרכב עבר חיסון מיוחד שהבטיח 6 שנות אחריות נגד חלודה.
1984: אלפא 33 בפרסומת ראשונה
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק נחתה ה-33 בארץ עם מנוע אחד בלבד: 1,186 סמ"ק שהפיק 68 כ"ס, סיפק תאוצה ל-100 קמ"ש ב-14.8 שניות לצד מהירות מרבית של 153 קמ"ש וצריכת דלק שעמדה סביב ה-12-15 ק"מ לליטר בממוצע לנהגים מתונים ורגועים, או 8 ק"מ לליטר בקרב חובבי הביצועים. למעשה ה-33 עם מנוע 1.2 ליטר הגיעה בתחילת הדרך רק לשני שווקים בעולם: יוון וישראל (בשל מדיניות מיסוי דרקונית). במהלך 1986 הצטרפו סוף סוף גם גרסת 1.3S ליטר שהפיקה 86 כ"ס ונחשבה לאלפא אמיתית יותר ובקצה הוצעה גרסת 1.5TI שהפיקה 105 כ"ס והציעה 9 שניות ל-100 קמ"ש לצד מהירות מרבית של 195 קמ"ש. כל המנועים שודכו לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים.
גרסת סטיישן 4X4
באוגוסט 1987 הגיעה לארץ גם גרסת סטיישן 4X4 ("ג'יארדי נאטה") שעוצבה ע"י פיפינפרינה, צוידה במנוע ה-1.5 ליטר והציעה מרכב שימושי יותר ויכולת נהיגה גם בשטח קל. רק מעטות נמכרו מהדגם הזה בארץ. באותה שנה הגיעה לארץ גם מתיחת הפנים של הדגם שכללה מערכת מתלים חדשה, עיצוב מחודש לתא הנוסעים ושדרוג האבזור עם תוספת 2 חלונות חשמל, נעילה מרכזית והגה מתכוונן בכל הדגמים. בכל מבחני הרכב שנערכו לדגם בארץ, נרשמה אכזבה מחוויית הנהיגה מול האלפא-סוד היוצאת. במבחן שערך בשנת 1989 מגזין "אוטו" בין ה-33 1.5TI ללנצ'יה דלתא GTie, ניצחה הדלתא בנקודות בודדות את ה-33, אך הסתכם בכך ששתיהן מאכזבות ביחס לדגמי העבר.
1984: מבחן לאלפא 33 בעיתון "חדשות" שאהב תמונות פרובוקטיביות. בחרנו כאן לצנזר את התמונה המקורית.
שיווק
עם הגעתה לארץ בשנת 1984 החלה אלפא 33 לפעול גם בספורט המוטורי ואף ניצחה בראלי קרוס בבאר שבע. כחלק משיקום תדמית אלפא רומיאו כרכב מחליד, טרח היבואן בשלל הפרסומות להדגיש את נושא 6 שנות האחריות נגד החלודה. עקב ביקורות די פושרות בעיתונות הרכב על ביצועי הרכב, שאמנם עדיין היה מהנה לנהיגה ונהנה מביצועים טובים ביחס לכל משפחתית ששווקה כאן, אך לא הצליח לשחזר את חווית הנהיגה של האלפא-סוד (הגה פחות מתקשר, צמד בלמי דיסק במקום ארבעה באלפא סוד), הוכנסו גם טבלאות השוואת ביצועים בפרסומות מול המתחרות בארץ, כדי להדגיש את יתרונות הביצועים של הרכב.
אלפא 33 1987
השתתפה בהגרלות רבות
בהמשך, נעשו שיתופי פעולה עם חברות כמו "תנובה" ועיתון "חדשות" אשר הגרילו מכוניות מדגמי ה-33 בין הלקוחות. כאשר עבר היבוא בשנת 1989 לידי "ספרינט מוטורס", הגריל היבואן מכונית בין 200 הרוכשים הראשונים של הדגם. כאשר עברה המכונית לידי קבוצת סמלת, הוענקה ה-33 כמכונית פרס לג'ודאית יעל ארד כהוקרה על זכייתה במדליית כסף באולימפיידת ברצלונה 1992.
1992: מבצע רומיאו ותנובה – הגרילו 3 מכוניות אלפא 33
1989: החלפת יבואן פעם ראשונה
בשנת 1987 פשטה רגל קפריש היבואנית ושיווק דגמי אלפא פסק בישראל עד לחידושו באוגוסט 1989 ע"י יבואן חדש בשם "ספרינט מוטורס", שהיתה בבעלות חברת הדלק "סונול" ו-"סלון טוקיו" (יבואנית מוצרי חשמל), אשר רכשו את זיכיון שיווק דגמי אלפא בתמורה ל-3 מיליון דולר בלבד (2 מיליון הושקעו ברכישת המוסך המרכזי ושיפוצו ומיליון נוסף באולם התצוגה המרכזי מול בית מעריב לשעבר בת"א). כחלק מהרצון לשדרג את השירות, הורחבה לראשונה האחריות לדגמים לשנתיים. בשנת 1990 הוצגה מתיחת פנים מקיפה לדגם, ששדרגה משמעותית את העיצוב החיצוני, עם חזית וזנב בסגנון של אלפא 164, סט חצאיות צד וספוילר אחורי שהקנו לרכב הופעה הרבה יותר נחשקת, לצד שלל שדרוגים לרבות מעבר לארבעה בלמי דיסק. הדגם הגיע לארץ בגרסאות 1.5 ליטר 105 כ"ס ולראשונה גם בגרסת 1.7 ליטר מוזרקת 16 שסתומים "תלתן ירוק", שהפיקה ביצועים חמים עם הספק של 137 כ"ס, תאוצה ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות ומהירות מרבית של 208 קמ"ש. עיתונאי הרכב התרשמו מההתקדמות הגדולה, אך עדיין התעקשו שהמכונית מפסידה לאלפא סוד הוותיקה.
אלפא רומיאו 33 1993
1991: החלפת יבואן פעם שניה
במחצית 1991 הועבר זיכיון היבוא של אלפא רומיאו פעם נוספת, הפעם לידי קבוצת סמלת יבואנית פיאט. עם מעבר זיכיון היבוא, צומצמה האחריות לדגמים חזרה לשנה אחת בלבד. בשנת 1993 נעשה תחקיר במגזין "אוטו" על אמינותה של גרסת ה-1.7 ליטר הספורטיבית, אשר חשף תלונות רבות על אמינותה של המכונית, שהרבתה לבלות במוסך, כאשר מתוך 70 לקוחות שנרשמו לדגם בארץ, הוגשו 2 תביעות משפטיות כנגד השירות של היבואן החדש לצד תלונות רבות של לקוחות נוספים. התלונות הופנו לשלל בעיות ברכב (מנועים מזייפים, תקלות במערכת הקירור ותיבת ההילוכים, התחממות ועוד) שבחלק מהמקרים המוסך לא ידע לתת פתרון לבעיה. כך למשל, הואשם לקוח ע"י המוסך שאינו יודע לנהוג ברכב, ואסור לו למשוך הילוכים מעבר ל-4,500 סל"ד אשר גורמים לתקלות במנוע… לגבי תקלות בתיבת ההילוכים התבקשו לקוחות להמתין שניה בניוטרל במעבר בין הילוך להילוך…
1992: יעל ארד זוכה באלפא 33 חדשה לרגל זכייתה במדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה 92' (עיתון חדשות)
שרדה לאספנות?
אלפא רומיאו 33 זכתה להצלחה בינונית בלבד בארץ ומרבית לקוחותיה היו חובבי המותג וצעירים חובבי נהיגה, אשר סיפקו מאות הזמנות מדי שנה ליבואנים השונים. בעולם היא דווקא מכרה קרוב למיליון מכוניות ב-11 שנות הייצור שלה. עם השנים סבלה המכונית מאמינות נמוכה יחסית, אשר לצד חיים קשים אצל חלק גדול מהלקוחות שניסו לסחוט ממנה ביצועים, סבלה גם ממעורבות גבוהה יחסית בתאונות שהובילה לירידה מהכביש של הרבה מכוניות טרם זמנן. ה-33 לא שחזרה את הצלחת האלפא סוד ורבים מחובבי אלפא ראו בה "כמעט אלפא", אך ביחס לשאר המשפחתיות העממיות בשוק היא בהחלט נחשבה לספורטיבית ומהנה לנהיגה. בשנת 1995 החולפה המכונית בארץ ע"י אלפא 146 שנכשלה כאן כישלון חרוץ. הישועה הגיעה רק בשנת 2001 עת הושקה כאן אלפא 147 שזכתה למכירות מרשימות בתחילת הדרך. נכון להיום שרדו מספר לא קטן של אלפא 33 שמוחזקות בידי אספנים וחלקן נרשמו גם כרכב אספנות. ידוע גם על מכונית בודדת מגרסת הסטיישן 4X4 ששרדה בארץ.
1991: מודעת פרסום לדגם המחודש.
