חמש שנים לאחר שהוצג לראשונה כדגם קונספט, חשפה טויוטה בשנת 1994 את הדור הראשון של הראב-4, חלוץ קטגוריית הג'יפים העירוניים בעולם. בטויוטה הבינו שבערך רק 10% מרוכשי רכבי השטח בעולם אכן זקוקים ביכולות שטח אמיתיות ומרבית הלקוחות מחפשים בעיקר אחר תנוחת ישיבה גבוהה, מרכב מרווח ופרקטי, יכולת שטח שמתבטאת במקסימום לנסוע על שבילים או לרדת לחוף הים ומראה של רכב שטח התורם לפוזה. הפתרון המתבקש: רכב פנאי קומפקטי ומעוצב, הכולל הנעה כפולה מצד אחד, אך מכלולים של רכב פרטי שיבטיחו גם נהיגה קלילה יותר ברחבי העיר, המלווה בנוחות, בטיחות וצריכת דלק משופרים המלווים בתג מחיר זול יותר. זה לא שלא היו לפניו ג'יפונים קומקפטיים בשוק, אך מדובר היה בג'יפון הראשון שוויתר על הילוך כח וסרנים קשיחים, וצויד בשלדה אחודה במקום סולם. הדגם שפותח על פלטפורמה ששרתה גם את הקארינה והקורולה, הוצג תחילה בגרסת 3 דלתות קצרה ואופנתית, ושנה מאוחר יותר הוצגה גם גרסת 5 דלתות גדולה ושימושית יותר. עבור טויוטה, יזכר הראב 4 המקורי גם אחד המקרים הבודדים של החברה בו היא הציגה פריצת דרך בעולם הרכב, המציאה קטגוריה חדשה, והצלחתה סחפה אחריה כמעט את כל היצרנים.
טויוטה ראב 4 מגיע לישראל
הצלחתו המסחרית של הטויוטה ראב 4 בעולם, גרמה לכך שלארץ הוא הגיע קרוב לשנתיים לאחר חשיפתו בעולם, וכך במחצית הראשונה של 1996 נחת כאן לראשונה הדגם שהצטרף למשפחת רכבי השטח של היצרן שכללה כבר את טויוטה פור-ראנר היוקרתי שפנה לחובבי שטח אמידים יותר, ואת טנדר ההיילקס שהוצע גם בגרסת 4X4 ספרטנית שיועדה בעיקר לשוק העבודה. היקף מכירות רכבי השטח בישראל שנה קודם להגעתו כלל כ-3,500 מכוניות ולפי סקר שנערך גם בארץ, העריכו כי 2,500 מאותם רוכשים לא באמת נזקקים לרכב שטח עם יכולות מעבר לחציית שבילי קק"ל, ומעדיפים את מראה השטח אך בתוספת ממדים קומפקטיים וידידותיים יותר לתנועה עירונית ונסיעה נוחה ומעודנת משמעותית. עם תחילת השיווק בארץ, הוצע כאן הראב 4 רק בגרסת ה-5 דלתות הארוכה, כאשר הדגם הקצר הגיע בתחילת 1997.
1996: טויוטה ראב 4 מגיעה בתחילה בדגם הארוך
היצע הדגמים בישראל
הראב 4 בגרסתו הארוכה שווק כאן עם מנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים (ששירת גם את טויוטה קרינה) שהפיק 129 כ"ס ויחד עם תיבת הילוכים אוטומטית 4 הילוכים והנעה כפולה, הציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.9 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש. שנה מאוחר יותר, הצטרפה גם הגרסה הקצרה שצוידה באותו מנוע, אך הביצועים היו טובים יותר עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.1 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש. הגרסה הארוכה שווקה אגב ברמת גימור אחת וגבוהה (אבזור חשמלי מלא, צמד כריות אוויר, הגה כח והכנה לרדיו דיסק עם 4 רמקולים), כאשר הגרסה הקצרה שווקה ב-2 רמות גימור לבחירה (הגבוהה כללה גם גג שמש). מעבר לכך, הוא הציע עיצוב מקורי ובהחלט חריג לאותה תקופה, עם שלל משטחי פלסטיק (מגיני שטח) שהקיפו את הרכב וגלגל רזרבי שתלוי על דלת תא המטען לטובת מראה קשוח של ג'יפון. בשנת 1998 עבר הרכב מתיחת פנים קלילה, במהלכה שודרג גם הספק המנוע ל-133 כ"ס ובשנת 2000 נוספו גם בלמים משולבי ABS.
1997: מגיע טויוטה ראב 4 גם בגרסה קצרה
ה-GTI של שנות ה-2000???
על הכביש הראב 4 היה ככל הנראה אחד מרכבי הפנאי המהנים ביותר לנהיגה בהיסטוריית הקצרה של רכבי הפנאי, ובצרפת היו אף שהגדירו את הגרסה הקצרה והידנית כ-GTI של שנות ה-2000. הראב 4 הציע חווית נהיגה מהנה, עם הגה מתקשר ושלדה שפנתה לנהגים חובבי נהיגה ספורטיבית, אך לארץ הגיעו רק הדגמים האוטומטיים שקצת סרסו את החגיגה. גם בפרסומות בארץ הובטח רכב המשלב בין נוחות של קורולה, לביצועים ספורטיביים של טויוטה סליקה ויכולות של רכב פנאי. במבחן השוואתי שערך לו מגזין "אוטו" בשנת 1997 מול הדור הראשון של הונדה CR-V, מחץ הראב 4 את ההונדה, כשלזכותו עיצוב ייחודי, צריכת דלק טובה משמעותית ומעל לכל יכולות ספורטיביות שסיפקו מכונית מהנה מאוד לנהיגה. ותחשבו על זה שבאותם שנים הנאה מנהיגה היתה אחת ממעלותיה המרכזיות של הונדה… גם בארבעה מבחנים השוואתיים שערך לו בזמנו מגזין הגה, יצא תמיד הראב 4 כשידו היתה על העליונה.
"המומלץ בקטגוריית ה"כבישביל" – טויוטה ראב 4 ארוך במגזין "הגה בשטח" משנת 2002. – מגן החזית מהברזל וחישוקי הגלגלים הקלים הוצעו כאופציה.
תמחור
עם הגעתו לארץ הוצע הראב 4 בגרסתו הארוכה במחיר של 133,000 שקל שהפכו אותו ליקר מאוד בשוק. לשם השוואה, סוזוקי ויטארה (ארוך) עלה 100,000 שקל, קיה ספורטאז' עלה 116,950 שקל, ואפילו ניסאן טראנו הגדול יותר שהוביל את השוק בזמנו, עלה מ-136,000 שקל. היעדר אפשרות קיזוז מע"מ בתחילת הדרך פגע בביקוש לראב 4 שמחירו החוויר במיוחד מול הג'יפים הגדולים יותר שאפשרו לעצמאים קיזוז של 17% מע"מ ממחירם והתקרבו אליו משמעותית במחיר. החל מ-1997 בוטל הפטור על המע"מ לרכבי השטח ורק אז נוצר המפנה שגרם ללקוחות להעדיף את רכבי הפנאי העירוניים שהפכו לזולים יותר משמעותית. לצערה של טויוטה, בתקופה הזאת הצטרפו כבר מתחרים ראשונים כמו הונדה CR-V שסחף אחריו יותר לקוחות, ודייהטסו טריוס, ג'יפון 4X4 קטנטן שהפך למלך הקטגוריה החדש, בזכות מראה אופנתי ותג מחיר זול משמעותית. את שנת 1998 סיים הטריוס בהובלת הסגמנט עם 1,338 מסירות והותיר מאחוריו את ה-CR-V עם 361 מסירות והראב 4 עם 259 מסירות בלבד.
לא נדירה עדיין על הכביש
הקדים במידה מסוימת את זמנו
הדור הראשון של טויוטה ראב 4 שווק כאן בשנים 1996-2000 עד שהוחלף בדור חדש שזכה בהמשך להצלחה גדולה הרבה יותר. הראב 4 הראשון הקדים במידה מסוימת את זמנו, כאשר הלקוחות בארץ לא ממש התאהבו בקטגוריית הג'יפונים הקומפקטים בתחילת הדרך, ובשנת 2000 חלה גם ירידה משמעותית במכירת רכבי הפנאי בארץ, כאשר מוביל הקטגוריה היה הספורטאז' שמכר רק 371 יחידות והראב 4 אפילו לא התברג בחמישיה הפותחת. לשם השוואה, רכבי השטח הגדולים והיקרים זכו לפופולריות עצומה באותה שנה (1,373 פאג'רואים ו-1,096 טרופרים). לאורך שנות השיווק שלו, הסתפק הראב 4 בקצב של כ-200-250 רכבים בלבד מדי שנה, כאשר מרבית הלקוחות הפוטנציאליים העדיפו באותם השנים לרכוש "מכונית מנהלים" אלגנטית כמו מאזדה 626 (3,592 מסירות באותה שנה) שהשאירה עודף של עשרות אלפי שקלים בחשבון הבנק.
מככבת כאחת מהמשומשות המבוקשות בישראל. מתוך כתבה של תומר הדר בדהמרקר 2007.
ישרוד לאספנות?
לאורך השנים הוכיח את עצמו הראב 4 כרכב אמין ביותר ובמבחן שסקר את אמינות הדגם 8 שנים לאחר שהגיע לארץ, התקשו הבוחנים למצוא תקלה משמעותית. את אחת ההוכחות לאמינותו המופלגת של הדגם, ניתן למצוא כיום בשוק המשומשות עם 12 מודעות למכירה שמצאנו בלוח יד 2, כולן של דגמים משנות ה-90, רובם כבר חצו את רף ה-300,000 ק"מ, ואחת אפילו עם 470,000 ק"מ על השעון!. המחירים אגב גבוהים ונעים מ-15,000 שקל ועד 34,000 שקל. האם נזכה לראות בעוד כמה שנים את הדגם גם עם רישוי אספנות? ללא ספק כן. הדור הראשון של הראב 4 נחשב לפורץ דרך, הציע עיצוב חריג ואופנתי שנראה אפילו טוב עד היום, נותרו מספיק דגמים שעדיין נעים על הכביש ואמינותו הגבוהה ללא ספק תסייע לו להגיע ליעד.
