באמצע שנות ה-90 החלו להגיע לראשונה לארץ גם מכוניות מנהלים יפניות אמיתיות (להבדיל ממשפחתיות גדולות יפניות שמותגו כאן כמכוניות מנהלים). ראשונה הגיעה לכאן מיצובישי סיגמא בשנת 1993, שנה לאחר מכן נחתה גם מאזדה קסדוס 9 וב-1995 הצטרפה גם ניסאן מקסימה, בעוד הונדה לג'נד וטויוטה לקסוס (כך נקראה כאן בהתחלה) היו כבר מכוניות סאלון יפניות יקרות ביותר, שמוצבו גבוה יותר והתחרו בליגת מכוניות הפאר בזמנו. הפעם נסקור את ניסאן מקסימה, מכונית היוקרה הראשונה של ניסאן בישראל.
ניסאן מקסימה QX
המקסימה הראשונה שנחתה בארץ בשנת 1995 השתייכה לדור הרביעי של הדגם שהוצג בעולם ב-1994. מדובר היה במכונית מאוד מצליחה בשוק היפני ובארה"ב שם שווקה בדגמים מעט שונים, ולארץ היא הגיעה בכלל בגרסתה לשוק האירופאי שענתה לשם "מקסימה QX". בדומה לשלל דגמי ניסאן מאותם שנים, גם כאן העיצוב החיצוני היה שקוף למדי, שמרני כמו שהיפנים אהבו, ללא ניסיונות להתחכם ובמידה רבה משעמם למראה. בקיצור, מקסימה רק בשם שלה…גם הניסיונות של ניסאן להקנות לה מראה ספורטיבי משהו עם תוספת של ספוילר, גג שמש חשמלי וחישוקי גלגלים קלים לא ממש סייעו לה להיות נחשקת.
יחד עם זאת, הממדים החיצוניים היו בהחלט גדולים, ועבור מנהלים צנועים שחיפשו דווקא לא לנקר עיניים, המקסימה בהחלט נתנה מענה. עם בסיס גלגלים של 272 ס"מ, היא היתה מרווחת, אך גם האווירה בתא הנוסעים היתה אפרורית מדי וחסרת השראה. לפחות הנוסעים נהנו מרמת גימור עשירה יחסית, שכללה אבזור חשמלי מלא, מערכת שמע מקורית עם אנטנה חשמלית ו-6 רמקולים, מחשב דרך, בקרת אקלים דיגיטלית, דיפונים דמויי עץ, אזעקה מקורית עם שלט שכלל גם פתיחה לדלת תא המטען (פריט נדיר באותה תקופה), חישוקי מגנזיום, צמד כריות אוויר ו-ABS. הגרסה הבכירה הגיעה גם עם ריפודי עור, גג שמש חשמלי, ספוילר אחורי, בקרת שיוט ומושבים קדמיים מתכווננים חשמלית ומחוממים.
תא נוסעים איכותי ומאובזר, אך חסר מעוף
היצע הדגמים בארץ
המקסימה הוצעה בארץ עם צמד מנועי בנזין V6 לבחירה העשויים מאלומיניום. גרסת הכניסה שהיתה הפופולרית בארץ צוידה במנוע בנזין 2.0 ליטרים שהפיק 140 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.3 שניות, לצד מהירות מרבית של 201 קמ"ש. מעליו הוצעה גרסת ה-3.0 ליטרים שהפיק 193 כ"ס ושדרגה את הביצועים ל-9.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 210 קמ"ש. בשני המקרים תיבת ההילוכים היתה אוטומטית עם 4 הילוכים. המקסימה התאפיינה כמכונית איכותית, נוחה, שקטה מהמקובל ונעימה לנהיגה, אך לא במכונית שפונה לנהג ומרגשת בביצועיה. לאורך השנים הפגינו המנועים גם עמידות ואמינות גבוהים, והתלונות העיקריות שהופנו כלפי הרכב היו שעיצוב מקרר אמקור 5 היה מרגש מעיצובה, המכונית סבלה מצריכת הדלק גבוהה ומסחירות נמוכה לאורך השנים שהתבטאה בירידת ערך גבוהה.
מרבית המכוניות שעדיין נעות על הכביש חצו את רף ה-300 אלף ק"מ וממשיכות לנסוע.
תמחור
עם תחילת השיווק בארץ בתחילת 1995, זכתה המקסימה לתמחור תחרותי שהחל ב-129,500 שקל לגרסת ה-2.0 ליטרים. מדובר היה בפער קטן (עד 15,000 שקל) מדגמי ה-2.0 ליטרים המאובזרים של מכוניות מנהלים יפניות כמו מאזדה 626 ומיצובישי גאלאנט ואף מחיר זול מעט מהונדה אקורד 2.2 ליטר. גרסת ה-3.0 ליטר החזקה ויוקרתית יותר שהתחרתה במכוניות הסאלון היוקרתיות, צוידה בתג מחיר של 159,500 שקל, שהיה זול ממיצובישי סיגמא (166,600 שקל) וממאזדה קסדוס 9 (189,100 שקל), מה שאפשר ללקוחות המקסימה להשתדרג למכונית סאלון יפנית במחירים שאינם גבוהים דרמטית ממחירי מכוניות מנהלים, וזולים בעשרות אלפי שקלים מדגמים מתחרים כמו אאודי A6 וב.מ.וו סדרה 5.
עדיין לא נעלמה לחלוטין מהכביש
תשרוד לאספנות?
ניסאן מקסימה שווקה בארץ בשנים 1995-2000 וממנה עלו לכביש כמה מאות בודדות של מכוניות. התמחור האטרקטיבי יחסית, יחד עם מוניטין האמינות היפני והאיכות הגבוהה לא סיפקו את ההצלחה המצופה, משום שהמכונית סבלה בעיקר ממראה משעמם בקטגוריה בה חשובים ללקוחות ההופעה והתדמית, וכן מהעובדה שלמכוניות יוקרה יפאניות לא היה רייטינג גבוה במיוחד באותם שנים. נכון להיום, הדור הראשון של ניסאן מקסימה בישראל עדיין לא נעלם לחלוטין מהכביש, וניתן עדיין לפגוש פה ושם מכוניות, עדות לאמינות הגבוהה שהציע הדגם שרבים ממנו חצו את רף ה-300 אלף ק"מ. לפי נתוני משרד הרישוי שרדו כיום כ-41 מכוניות (מהן 10 מדגם ה-3.0 ליטרים) שעדיין נעות על הכביש עם רישוי פעיל. האם מישהי מהן תזכה לרישוי אספנות? לא בטוח.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בהכנת הכתבה
