בתמונה הראשית: סוזוקי אלטו דור 1. צילום מתוך WIKIMEDIA
בשנת 1983 איבדה חברת מכשירי תנועה את זיכיון יבוא מכוניות טאלבו (Talbot) לישראל, לאחר שהיצרן החליט להעביר החל מחודש ינואר 1984 את שיווק המכוניות לידי חברת דוד לובינסקי יבואני פיג'ו וסיטרואן. ניתוק הקשר עם פאריס חייב את מכשירי תנועה לחפש ספק חלופי, ובדחיפות. צבי נטע, אז המנכ"ל הצעיר של הקבוצה (וגם היום יו"ר ומנכ"ל הקבוצה), נסע ליפן כדי לתור אחרי יצרן שיהיה מוכן למכור בישראל. "זו לא היתה משימה פשוטה. ועד החרם הערבי איים על היצרנים היפניים, ורובם הדירו את גלגליהם מישראל למרות נסיונות שכנוע ממושכים" סיפר נטע בעבר והוסיף: "אף אחד לא חשב שזה יצליח. מרבית יצרני הרכב סירבו אפילו לפגוש אותי. לבסוף פגשתי ביצרן שהסכים לאפשר לי לייבא את כלי הרכב שלו לארץ. זה היה סוזוקי". מדובר היה במותג הרכב היפני השלישי שעשה עליה לארץ, לאחר שכבר שווקו כאן סובארו ודייהטסו, אך סוזוקי היתה הגדולה מבין המותגים היפנים שהגיעו לארץ (אך השישית בגודלה ביפן) והיבואן כמובן טרח להדגיש את זה בפרסומי החברה. בדצמבר 1983 פורסמו בישראל מחיריהן של היפניות החדשות, והאספקה החלה בינואר 1984, עת הוצעו למכירה שלוש מכוניות קטנות: אלטו, סופר קארי ורכב השטח האלמותי, ה-SJ410 (לימים – סמוראי).
מכונית המיני המובילה ביפן
האלטו שנחתה בארץ היתה מהדור הראשון של הדגם שהוצג בעולם ב-1979 והיה כבר רגע לפני החלפה בדור חדש. מדובר במכונית שפותחה לאחר משבר הנפט של שנות ה-70 ועם הצגתה ביפן היא ענדה תג מחיר שובר שוק שהקביל למחירן של מכוניות מיני משומשות, שחיזק את מעמדה כמכונית הנמכרת ביותר מסוגה ביפן מאז 1955 וכיצרנית המתמחה בייצור מכוניות קטנות המצוידות במנוע עד 1,000 סמ"ק. האלטו שהיתה גם ממשיכת דרכה של ה-"Fronte" ביפן, המציאה למעשה מחדש את קטגורית ה-"Kei" של מכוניות המיקרו היפניות הזולות וחסכוניות בדלק, וכחלק מהגדרתה ביפן בגרסת ה-3 דלתות בעלת הספסל האחורי המתקפל כסוג של מכונית מיני מסחרית, נהנתה ממיסוי נמוך ביחס לרכב נוסעים והקלות בפליטת מזהמים שתרמו למחיר נמוך במיוחד והובילו להצלחתה בקטגוריה וגרירת מתחרים רבים ביפן כמו סובארו רקס. הדגם נחת בישראל בגרסאות מרכב 3 ו-4 דלתות והצטרף כאן לשוק מכוניות המיני הזולות, עם ממדים זעירים שכללו מרכב באורך של 3.19 מטר, רוחב של 1.39 מטר, גובה של 1.33 מטר וחישוקי גלגלים "12. משקל הרכב עמד על 570 ק"ג בלבד.
נס רפואי יפני
הדור הראשון של האלטו שווק בארץ עם מנוע בנזין 3 צילינדרים בנפח 790 סמ"ק, שהפיק 41 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים ידנית עם 4 או 5 הילוכים לבחירה, או בגרסה אוטומטית עם 2 הילוכים שהיתה נחשבת לסוג של "נס רפואי יפני" כאשר הצליחה לספק שילוב של מנוע זעיר, תיבה אוטומטית ומזגן שנראו עד אז כשילוב בלתי אפשרי. הביצועים שלה אגב היו בהתאם: 23 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 126 קמ"ש במישור ביום טוב, ובמבחן הדרכים שנערך לה בשנת 1984 ופורסם בעיתון מעריב, התלונן הכתב שבעליות הקשות לירושלים התקשתה המכונית לעבור את ה-60 קמ"ש. הגרסה הידנית היתה מעט יותר זריזה עם 20 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 133 קמ"ש והאחריות לדגם עמדה על שנה אחת בלבד.
ינואר 1984 עיתון מעריב: מבחן יפנית נגד יפנית. האלטו המיושנת כבר נגד דייהטסו שרייד החדשה. לא ממש הוגן, אבל השוואתי יפני ראשון בארץ.
האוטומטית הזולה בישראל
עם השקתה בארץ בינואר 1984, בשנים בהם האינפלציה געשה והוטלו הגבלות רבות על יבוא רכב לישראל שנחשב למוצר מותרות, מחירי הרכבים נקבעו בדולרים ומחירה של האלטו האוטומטית עמד על $8,690. מדובר היה גם במכונית האוטומטית הזולה ביותר בישראל, ובפער גדול מול המתחרה המעט גדולה יותר דייהטסו שרייד שמחירה עמד על $10,738. במבחן השוואתי שנערך לצמד הדגמים בינואר 1984, הציגה השרייד יתרונות בתחום הביצועים (צוידה במנוע גדול יותר 1.0 ליטר), במרווח הפנים שסיפק מקום לחמישה נוסעים לעומת ארבעה באלטו ובאבזור עדיף, כאשר לזכותה של האלטו נרשמו מחיר נמוך משמעותית, עיצוב נאה יותר וכושר התניידות טוב יותר בעיר. מדובר היה במבחן השוואתי ראשון בארץ למכוניות יפניות, אך לא ממש הוגן, משום שמדובר היה בדייהטסו שרייד מדור חדש לחלוטין ומקטגוריה גבוהה יותר של סופר מיני.
כיכבה כרכב פרס של מספר חברות. כאן עם הזוכה המאושר במבצע של "טוטו חדשות" ב-1984
שרדה לאספנות?
הדור הראשון של סוזוקי אלטו שווק כאן למשך זמן קצר למדי עד שהוחלף כאן בדגם חדש בסוף 1985. הדגם נמכר בקצב של כמה מאות מכוניות בשנה ופנה בעיקר לאלו שחיפשו תחבורה בסיסית זולה וחסכונית בדלק עם אופציה נדירה לגיר אוטומטי ומזגן. כחלק מהיותו זול במיוחד, הוא הגיע גם לחברות השכרה והיה פופולרי במבצעים של חברות שונות כרכב הפרס (כמו של עיתון "חדשות" ושמפו של "רבלון"). בחודשים הראשונים לשיווק הוא היה הדגם הנמכר של סוזוקי בארץ, אך את החדירה האמיתית של סוזוקי לשוק הישראלי סיפקה הסוויפט שנחתה כאן לראשונה במאי 1984 והפכה לדגם המוביל של המותג בארץ. נכון להיום ידוע על כמה מכוניות בודדות של האלטו מהדור הראשון ששרדו ואפילו נרשמו כרכב אספנות.
סוזוקי אלטו אספנות (התמונה באדיבות עוזי טל)
