בשנת 1985 הציגה סיאט את המשפחתית החדשה שלה שענתה לשם "מלגה" ונקראה כמו רבים מדגמי סיאט ע"ש עיר בספרד. המלגה היתה המשפחתית הראשונה של היצרן שפותחה בעידן שלאחר סיום שיתוף הפעולה עם פיאט, אך עדיין פותחה על בסיס שלדת הפיאט ריתמו והמקבילה שלה סיאט רונדה ואף הציגה דמיון ניכר לפיאט רגאטה, המקבילה שלה אצל היצרנית האיטלקית. בניגוד לדור הראשון של האיביזה שהוצג שנה קודם בעולם והצליח להביא את סיאט להישגים משמעותיים והצלחה במכירות, המלגה לא המשיכה את תנופת הפיתוח של היצרן ובמהלך שנות השיווק הקצרות של הדגם, יוצרו בעולם רק 231,852 יחידות.
סיאט מלגה מתוך עיתון כותרת ראשית בשנת 1985. הביקורות בעיתונות לא היו מלהיבות
סיאט מלגה מגיעה לישראל
באוגוסט 1985 החלה חברת "סעם בע"מ" יבואנית סיאט בשיווק המלגה החדשה בישראל, אשר נכנסה הישר לשוק המשפחתיות התחרותי, אך בעידן טרום המשפחתיות היפניות שכבשו את השוק. כמו באיביזה האחות הקטנה, גם כאן לעיצוב החיצוני היה אחראי מעצב הרכב האיטלקי המוכשר ג'ורג'טו ג'וג'ארו, התכנון ההנדסי של הרכב הופקד בידי סדנת קארמן הגרמנית (שהיתה ידועה בשיתופי הפעולה הנרחבים עם פורשה, מרצדס ופולקסווגן), והמנוע ותיבת ההילוכים פותחו בסיוע פורשה (+ תשלום של 7 מארק גרמני לפורשה עבור כל מנוע שנשא את הכיתוב "System Porsche"). בשורה התחתונה הציגה המלגה עיצוב חיצוני נאה, ובמידה מסוימת גם מפתה בגרסאות ה-GLX המאובזרות שצוידו גם בחישוקי גלגלים קלים וספורטיביים עם צמיגים בחתך נמוך, לצד מרכב שימושי יחסית עם תא מטען בנפח 515 ליטר מכובדים.
פרסומת לסיאט מלגה ספטמבר 1985 – מחיר החל מ-16 מיליון שקל בעידן האינפלציה ותיאור כמכונית פאר…
היצע הדגמים בישראל
סיאט מלגה שווקה בארץ עם 2 מנועים לבחירה, כאשר גרסת הבסיס כללה מנוע בנזין 1.2 ליטר שהפיק 63 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16.5 שניות, מהירות מרבית של 151 קמ"ש וצריכת דלק של 10.8 ק"מ לליטר בממוצע. מעליו הוצעה גרסת ה-1.5 ליטר שהפיקה 85 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.3 שניות, מהירות מרבית של 170 קמ"ש וצריכת דלק של 11.2 ק"מ לליטר בממוצע. בשנת 1989 החל שיווק המלגה "EXTRA", גרסה מחודשת שכללה לדברי היצרן לא פחות מ-500 שיפורים שנועדו לשפר את אמינות ועמידות הרכב, לצד שדרוג מנוע ה-1.5 ליטר ל-90 כ"ס. במקביל פסק שיווק דגמי ה-1.2 ליטר שהיו פחות יעילים ואף פחות חסכוניים בדלק ביחס לדגמי ה-1.5 ליטר. בשנת 1990 התעדכנה גרסת ה-1.5 ליטר בהזרקת דלק שהעלתה את ההספק ל- 100 כ"ס וקיזזה את התאוצה ל-100 קמ"ש ל-11 שניות. כל הדגמים שודכו אגב לתיבת הילוכים ידנית בלבד. גרסת ה-1.2 ליטר שווקה ב-3 רמות גימור לבחירה: "L" , "GL" ו-"GLX" שכללה גם צמד חלונות חשמליים, נעילה מרכזית וחישוקי גלגלים קלים "13, הגה מתכוונן ועוד, ומזגן של "אלכס אורגינל" הוצע בה כאופציה. בפרסומי היבואן הוא תיאר אותה לא פחות מ- "מכונית פאר אמיתית"… בעיתונות הרכב פחות התרשמו מיכולות המלגה החדשה, אך טענו שביחס לרונדה, מדובר בשיפור בשימושיות ובהתנהגות הכביש, ואף חלופה ראויה לסובארו לאונה שהובילה את השוק. במגזין "אוטו" תיארו אותה במדריך כ-"משפחתית בסיסית למסתפקים במועט".
פרסומת סיאט מלגה 1989
המשפחתית הזולה בארץ
באותם שנים שבהם נחתה סיאט למלגה בישראל, האינפלציה היתה בשיאה, מחירי המכוניות הרקיעו שחקים עקב ערכו הנמוך של השקל הישן (מחירי המכוניות נקבעו במיליוני שקלים או פורסמו במחיר דולרי ומחיר המכונית היה משתנה על בסיס יומי). כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית שהחלה בשנת 1985 במטרה לייצב את השוק ולהוריד את שיעור האינפלציה, נכנסו גם מחירי המכוניות בארץ לפיקוח עם מחיר מירבי שיכל היבואן לקבוע לדגמים. עם הגעת הדגם לארץ, באוגוסט 1985, נקבע מחירו החל מ-16,535,612 שקל… מאוחר יותר שהמשק התייצב ועבר לשקל החדש, החל מחירה של גרסת ה-1.2 ליטר ב-24,350 שקל, המחיר הזול בארץ למשפחתית סדאן וזול לדוגמה מרנו 9 עם מנוע 1.2 ליטר (25,200 שקל), פיג'ו 309 עם מנוע 1.1 ליטר (26,800 שקל), סובארו לאונה 1.3 ליטר מלכת השוק (27,100 שקל) וזול מאוסטין מונטגו 1.3 ליטר ב-200 שקל. גרסת ה-1.5 ליטר הוצעה מ-27,900 שקל והיתה גם היא זולה ממרבית המתחרות המצוידות במנועי 1.6 ליטר.
פרסומת סיאט מלגה 1990
והיתה גם "פיאט מלגה" שנתרמה למען הקשישים…
בחודש ינואר 1986, שודר אירוע הטלתרום למען הקשישים בשידור חי בערוץ 1 (שהיה הערוץ היחידי בזמנו עם נתוני שיא של רייטינג). במהלך השידור הודיע המנחה חיים יבין שהתקבלה תרומה של "פיאט מלגה"… דקות לאחר מכן עדכן השדרן שמדובר היה כמובן בתרומה של "סיאט מלגה"… מיד לאחר מכן התקשר איש יחסי הציבור של סיאט לערוץ הטלוויזיה ודיווח שמדובר ברמאות, שכן יבואנית סיאט לא תרמה רכב באירוע הזה. בפנייה של ערוץ 1 ליבואנית "פיאט" לבירור אם הם תרמו את המכונית, התקבלה התשובה שאין להם בכלל מכונית שעונה לשם "מלגה"… וזאת לא היתה המתיחה היחידה: באותו שידור תרם "קבלן שיפוצים" סכום של מיליון וחצי שקלים, ואז התברר שהתורם הוא בכלל נרקומן, וגם הגיעו הודעות תרומות מזויפות של עובדי חברת החשמל שתרמו 175 מיליון שקל ועוד… אגב, בין התורמים האמיתיים הוגרלה בסופו של אירוע דירת 3 חדרים בנתניה! הנה הכתבה:
כתבה מתוך עיתון מעריב ינואר 1986
שרדה לאספנות?
סיאט מלגה שווקה בישראל בין השנים 1985-1991 וממנה עלו לכבישים כמה אלפי מכוניות, עד שהוחלפה ע"י הדור הראשון של סיאט טולדו שפותח כבר תחת בעל הבית החדש – קונצרן פולקסווגן והציג התקדמות ענקית. מרבית דגמי המלגה לא אופינו לאורך השנים באמינות גבוהה ורובם זכו לחיים קצרים יחסית לא רק ביחס לדגמים יפניים, אלא גם ביחס לתוצרת האירופאית, וסבלו בעיקר מבעיות חשמל וחלודה. נכון להיום לא מצאנו עדות למכונית שקיבלה רישוי אספנות, אך ידוע על כמה שנותרו ועדיין מתגלגלות על הכביש. בשבוע החולף הופיעה אחת ב"פורום אספנות" בפייסבוק שהוצאה מאחסון לאחר 15 שנה ונלקחה לפרויקט החזרה לכביש וקבלת רישוי אספנות.
סיאט מלגה שנשמרה לאספנות צילום: IDAN TABACH
